דל בוסקה זוכר (ריאל מדריד אתלטיקו מדריד, שבת, 23.00, ספורט5 ו-5HD)
כל ילד יודע זאת, אבל לא ממש לא כל ילד זכה לראות את הניצחון האחרון של אתלטיקו בדרבי, ב-30 באוקטובר 1999 בסנטיאגו ברנבאו. פרננדו מוריינטס הצעיר הבקיע אז את שער היתרון של לוס בלאנקוס. צמד של ג'ימי פלויד האסלביינק ושער של חוסה מארי קבעו מהפך עוד לפני השריקה למחצית בדרך ל-1:3, ובימים אלה יש בכך לא מעט אירוניה, כי הרי תסריט רוב משחקי הדרבי בביתה של ריאל הפוך. בשישה משבעה הביקורים האחרונים בברנבאו כבשה אתלטיקו שער מהיר, אבל לא שברה את רצף הכישלונות. בעונה שעברה כבש אדריאן בדקה ה-15, אבל אז הורחק השוער הבלגי טיבו קורטואה וריאל רשמה 1:4 קליל. בינואר 2011 הבקיע דייגו פורלאן בדקה ה-7 בגביע, וזה נגמר 1:3. לפני שנתיים וחצי חגג חוסה אנטוניו רייס בדקה ה-10 מול האקסית, ריאל ניצחה 2:3. באוגוסט 2007 כבש קון אגוארו בדקה הראשונה במשחק הבכורה בספרד והפסיד 2:1.
ובכן, יהיה זה רעיון לא רע להמר על שער לאורחת ומהפך. אלא שבאף אחד מהמקרים הקודמים לא הגיעה אתלטיקו לברנבאו כשהיא מקדימה את היריבה בלבנה בטבלה, ועוד בשמונה נקודות. הלחץ על ז'וזה מוריניו מתחיל להיות בלתי נסבל, ואפילו השחקנים נאלצים לצאת להגנתו. אתלטיקו של צ'ולו סימאונה אמנם הובסה 4:1 בויסנטה קלדרון באפריל, אבל זה היה קרוב שקול הרבה יותר מהתוצאה, ולקולצ'ונרוס לא חסר ביטחון עצמי. דייגו גודין הכריז קבל עם ועדה שרדאמל פלקאו טוב יותר מכריסטיאנו רונאלדו, והסקורר הקולומביאני בעצמו הודיע שלא יסתפק בנקודה בשום אופן.
וזה מחזיר אותנו לסתיו 1999. אז, אחרי הניצחון בדרבי במחזור העשירי, עברה אתלטיקו את ריאל בטבלה ועלתה למקום העשירי. ריאל התדרדרה למקום ה-11, עם שני נצחונות ליגה מסכנים, ושבועיים מאוחר יותר פוטר המאמן ג'ון טושאק. הקבוצה המצליחה במדריד, אגב, היתה ראיו וייקאנו, שהובילה את הליגה כולה ביתרון שתי נקודות על ברצלונה. איך זה נגמר? לה-קורוניה לקחה אליפות, ראיו דורגה תשיעית ואתלטיקו ירדה ליגה. ריאל התספקה במקום השישי עם המאמן ויסנטה דל בוסקה שירש את טושאק, אבל זכתה בליגת האלופות.
מאמן נבחרת ספרד זוכר היטב שקיבל אז את הג'וב בזכות היריבה העירונית, והיום הוא שמח בהצלחתה. "אנחנו יכולים להריע לתחרותיות גדולה יותר בליגה, ואתלטיקו בהחלט מסוגלת לנצח בדרבי" הוא הכריז. אם זה יקרה, הדיבורים על המעבר האפשרי של פלקאו לצ'לסי בינואר עשויים להיפסק, והחלוץ עצמו כבר הודיע שאינו מעוניין לעזוב באמצע העונה. לפי הדיווחים האחרונים, הכחולים יפנו במקרה כזה לאופציית קארים בנזמה...
האם רובן בריא לנקום? (באיירן מינכן דורטמונד, שבת, 19.30, ספורט1HD בלבד)
בספרד מקווים שהאליפות של ברצלונה עדיין לא סגורה, ובגרמניה באיירן בורחת בקצב מדאיג. התוצאות במחזור אמצע השבוע לא יכלו להיות טובות יותר מבחינת הבווארים הם לא רק הפכו את המשחק בפרייבורג, שהיתה בכושר יוצא מהכלל בשבועות האחרונים, לקל במיוחד, אלא נהנו מאובדן הנקודות של שתי היריבות מחבל הרוהר. אם ההפסד של שאלקה בהמבורג עוד מתקבל על הדעת, הרי שהתיקו הביתי של דורטמונד מול דיסלדורף כבר מוגזם. כיצד אפשר להסביר את הנטיה של בורוסיה לאבד נקודות כה רבות בעונה הנוכחית, דווקא כאשר היא מצליחה לראשונה במסגרת אירופית ומציגה כדורגל עילאי על בליגת האלופות? האם היא לא מסוגלת להתמודד בשתי החזיתות, או אולי כוכביה הצעירים מזלזלים מעט ביריבות המקומיות? אולי הביטחון העצמי קצת גבוה מדי אחרי שדורטמונד התגברה ללא קושי על הפתיחה החלשה בעונה שעברה?
אם מחפשים את הרגע בו השחצנות של האלופה באה לידי ביטוי יותר מכל, הרי שהוא התרחש במשחק העונה מול באיירן בעונה שעברה. דורטמונד השיגה אז נצחון רביעי רביעי ברציפות על היריבה הגדולה שלה בצמרת תוך שתי עונות, בזכות החמצת הפנדל של אריאן רובן בדקה ה-85. בעוד ההולנדי מנסה לעכל את האסון, הופיע מול פניו הבלם נבן סובוטיץ' שלעג לו באופן מרושע למדי.
אפילו יורגן קלופ, שגידל את הכוכב הסרבי עוד בימיהם המשותפים במיינץ, ביקר את חניכו, אבל הצרות של רובן לא נגמרו. כעבור חודש השפילה דורטמונד את באיירן גם בגמר הגביע עם 2:5 עצום. על כך גם נצחון קטן בסופר-קאפ בפתיחת העונה לא יכול לנחם. הנקמה, אם תהיה, תתרחש בשבת.
וכאן צפויה ליופ היינקס דילמה לא פשוטה. רובן, שסוחב פציעה ולא מתאמן באופן סדיר, נחוש להיות כשיר. מאמן באיירן אופטימי הרבה פחות, אבל אם ההולנדי יפעיל עליו לחץ לא מתון הוא עלול להיות בבעיה. סוגיה קשה נוספת שניצבת בפני היינקס נעוצה בהחלמתו של מריו גומז, שפתח אתמול לראשונה על חשבון מריו מדנז'וקיץ'. מי מהסקוררים יעלה למשחק העונה? הבחירה הזו עשויה להשפיע רבות על המשך העונה.
התהילה המחודשת (ארסנל סוונסי, שבת, 17.00, ספורט2)
רוב הגרמנים מחזיקים אצבעות לדורטמונד, על מנת לשמר את המתח, ואולי לשחזר את מחזורי הסיום המרתקים מתחילת העשור הקודם. אחת הדרמות הגדולות בתולדות הבונדסליגה התרחשה ב-20 במאי 2000, אז הגיעה לברקוזן לאיצטדיונה הקטנטן של אונטרהאכינג בידיעה שתיקו יספיק לה כדי לזכות באליפות היסטורית. זה נגמר בדמעות. מיכאל באלאק כבש שער עצמי טראגי, ועל אף לחץ מטורף במשך כמעט כל 90 הדקות, הפסידה הקבוצה של כריסטוף דאום 2:0. גיבור הנצחון של אונטרהאכינג הזעירה, קבוצה מפרברי מינכן, היה השוער גרהארד טרמל, במשחקו השביעי בלבד בסגל הבוגר.
זה לא היה המופע היחיד שלו. טרמל בן ה-21 נתפס אז כדבר הבא של הכדורגל הגרמני, אולי היורש העתידי של אוליבר קאן. הבטחון העצמי של הג'ינג'י הדהים את כולם, וגם אם עונתו המלאה הראשונה היתה עונת הירידה של אונטרהאכינג, טרמל היה אדיר. קשה לומר מדוע הוא לא מימש אפילו פרומיל מההבטחה במהלך הקריירה, ונשכח על הספסל בקבוצות כמו האנובר והרטה ברלין. ב-2010 הוא חתם בזלצבורג, והפועל תל אביב חיסלה מיד את הצ'אנס היחיד שלו לככב בליגת האלופות. כעבור שנה, חתם טרמל בסוונסי, כגיבוי למישל פורם.
במשך יותר משנה המתין הגרמני על הספסל בסבלנות, וההזדמנות שלו סוף כל סוף הגיעה. פורם נפצע, וטרמל מוכיח את עצמו בפרמייר-ליג על בסיס שבועי. הברבורים טרם הפסידו בחמישה המשחקים בהם עמד בין הקורות, ספגו בהם ארבעה שערים בלבד, ואתמול עצרו את הדהירה של ווסט ברומיץ' עם 1:3 משכנע. בגיל 34, באיחור של יותר מעשור, הוא נהנה מאור הזרקורים. אוהדי קלן מתעבים את לברקוזן, ובמאי 2000 היה לוקאס פודולסקי מאושר מהפיאסקו שלה. בשבת הוא דווקא לא ירצה לצפות מקרוב בהצגה נוספת של טרמל.
פיטוריו של מאמנצ'יק (ספרטק מוסקבה זניט, שישי, 18.30, ספורט2)
הנה לכם אמירה לא פחות ממדהימה. אחרי התבוסה בדרבי מול דינאמו, לא רצה חלוץ ספרטק ארטיום דזיובה להתראיין וזרק לעיתונאים תוך כדי תנועה: "תשאלו את המאמנצ'יק שלנו". באותן הדקות קיבל המאמנצ'יק, אונאי אמרי, את הודעת הפיטורים. פחות מחצי שנה הוא הספיק לעבוד בבירת רוסיה, עד שהבין שגורלו יהיה זהה לזה של מיכאל לאודרופ, אשר פוטר מספרטק ב-2009. בשני המקרים, היורש הזמני היה המנכ"ל ואלרי קרפין. אולי גם הפעם, כמו במקרה הקודם, הוא יהפוך למאמן הקבוע.
זו לא הפעם הראשונה בה מתגלה אמרי כמאמן שמאבד את חדר ההלבשה די להזכיר את החיקויים שלו שביצע מיגל הפורטוגלי על ספסל ולנסיה. דעה רווחת ברוסיה היא שהספרדי, כמו לאודרופ, היה רך מדי כלפי שחקניו.
בעיות חברתיות לא חסרות, כידוע, גם בזניט, לקראת המפגש הטעון ביותר שאפשר לבקש בליגה הרוסית. שלשום חגג אלכסנדר קרז'אקוב את יום הולדתו ה-30 עם חבריו הרוסים, ובמקביל ציין הבלם הפורטוגלי ברונו אלבש 31 סתווים בחברת דני, הולק, אקסל ויטסל ודומניקו קרישיטו. לוצ'אנו ספאלטי, אגב, טוען שהיה במסיבה הראשונה, אולם רומן שירוקוב הכחיש זאת בתוקף. מה זה אומר על עתידו של האיטלקי? לפחות בינתיים הוא עדיין לא נחשב למאמנצ'יק.
הלהכיר בקבוצה וירטואלית? (מילטון קיינס דונס AFC ווימבלדון, ראשון, 14.30)
ב-2002 פקד אסון כבד את אוהדי ווימבלדון. הבעלים החדשים של מועדונם, שנקלע לקשיים כלכליים, החליט להעתיק אותו 80 קילומטרים צפונה לעיר מילטון קיינס, תוך שהוא משנה בהמשך את שמה ואת זהותה. מבחינת מעריצי הקרייזי גאנג היה זה מחטף בלתי נסלח, מה גם שמילטון קיינס דונס התעקשו תחילה לשמור את ההיסטוריה, ולשייך לעצמם את הזכיה בגביע האנגלי ב-1988.
אז החבר'ה מווימבלדון עשו מעשה. הם הקימו את קבוצתם המנוחה מחדש, קראו לה AFC ווימבלדון והחלו את המסע למעלה מליגות החובבים. כיום הם כבר מככבים בליגה הרביעית מועדון לגיטימי שהצליח בינתיים יותר מיונייטד אוף מנצ'סטר. הגנבים צועדים בינתיים בצמרת הליגה השלישית, והנה הגיע הרגע הדרמטי ההגרלה זימנה מפגש היסטורי ביניהן בגביע.
בשבועות האחרונים התנהל בין אוהדי ווימבליון ויכוח נוקב. הדילמה קשה מנשוא, כי מבחינתם מילטון קיינס דונס היא קבוצה שלא קיימת. האם להרחיק עד איצטדיון האויב כדי לתמוך בקבוצתם האהובה, ולהכיר תוך כדי כך בקיומו? נכון לעכשיו, הרוב מעדיפים דווקא להחרים את המשחק כליל. ואם זה לא מספיק, המועדון הוציא הודעה רשמית המזהירה את הסקאוטים של מילטון קיינס דונס מפני ביקור במשחקיה לצורך ריגול. במלחמה כמו במלחמה. עם כל הכבוד לברנבאו ואליאנץ ארנה, המפגש היצרי באמת יתקיים בסוף השבוע ב-Stadium mk.