כשבליגה באמת היה טראש טוק

תאריך: 19.5.1992

המשחק: גמר פלייאוף 1991/2, משחק מספר 5, מכבי תל אביב 81 - הפועל תל אביב 63.

גמר הפלייאוף של עונת 1991/2 הפגיש את שתי הקבוצות התל אביביות במומנטום נהדר. מכבי, עם מייק מיצ'ל, לבאן מרסר, חוזה ורגאס, גיא גודס ודורון ג'מצ'י, שלטה בליגה ללא עוררין, והפועל, עם פרוויס שורט, דוויד ת'רדקיל וג'ונתן דלזל, סיימה את העונה נהדר והדיחה את מכבי ראשון לציון ללא יתרון ביתיות בחצי הגמר. "האמנו בעצמנו כי באנו במומנטום טוב אחרי סדרה מול ראשון הגדולה של ספנסר ובנקס. הייתה להם קבוצה אדירה ואחרי שעברנו אותם האמנו שאנחנו יכולים לתת פייט למכבי ולהיאבק על התואר", מספר תומר שטיינהאור, הגבוה המוביל של האדומים, "יתרון הביתיות היה שלהם וקשה מאוד היה לנצח ביד אליהו".

האווירה באותה תקופה היא דבר שקשה לשכוח. "כזה דבר לא יכול לקרות כי אין עוד אוסישקין. זה כל הסיפור. מי שלא חווה את זה, לא יכול להבין מה שהיה. אי אפשר לתפוס את זה. אחרי 20 שנה זה דברים שלא יאומן. מכבי היו מקבלים פיק ברכיים שם. גם לנו ביד אליהו היה קשה מאוד, הם קיבלו אותנו בעוינות, שמעון אמסלם חטף את הנאצות ונכנס עם ליווי משטרתי כי הוא היה הסמל. את השנאה של אז קשה לשחזר. זאת הייתה תקופה של שנאה תהומית, הקבוצות היו בצמרת לא כמו היום שהפועל היא רק קבוצה שעלתה ליגה".

הפועל לא ויתרה גם בפלייאוף, וידעה להשוות את הסדרה פעמיים, אחרי הפסדים ביד אליהו. כל המתח עבר למשחק מספר 5, בפעם היחידה בה הוכרעה סדרת הגמר של הכדורסל הישראלי במשחק האחרון והמכריע. "הרגשנו טוב מאוד, זה שהצלחנו לנצח שני משחקים באוסישקין עם אווירה מדהימה, גם תרם. הלחץ היה על מכבי. זה מה שרצינו - להגיע למשחק חמישי, כי לא הצלחנו לנצח את המשחקים הראשונים ביד אליהו. הגענו ל-2:2 וזה היה האידיאל, על מכבי היה לחץ גבוה מאוד. היה עניין אדיר סביב המשחק, הרחוב רעש וגעש", מוסיף שטיינהאור.

המשחק נערך תשעה ימים לאחר המשחק הרביעי בסדרה, מה שתרם ללחץ הצהוב, לחץ שהתפרץ כולו בדקה השנייה כשלבאן מרסר ממכבי חבט בשטיינהאור, אך קיבל רק עבירה בלתי ספורטיבית. "היה דין ודברים ביני לבין מרסר. כל הסדרה באוסישקין היה דין ודברים ביני לבינו וביני לבין ורגאס, והיו קרבות אדירים איתם. גם מילוליים וגם פיזיים, ודי התעללתי בהם באוסישקין ולא עשיתי להם את החיים קלים. ואז הגיע המשחק החמישי. ראיתי שהבן אדם בלחץ, התחלתי איתו טראש טוק ובירידה להגנה הוא איבד שליטה ונתן לי אגרוף לפנים. הוא היה צריך להיות מורחק בכל מקרה, זה היה מול הפרצוף של וירובניק, שנתן עבירה בלתי ספורטיבית".

מהרגע הזה שלטה רק קבוצה אחת על הפרקט, מכבי תל אביב, שטיילה כל הדרך אל תואר אליפות נוסף. "המכה של מרסר הדהימה אותי ואת הקבוצה, הלהיטה את היצרים וגמרה את המשחק. ברגע ששופט נותן לזה לגיטימציה זה מרים את הקבוצה השנייה. זה נבע מלחץ, אין ספק, ומההיסטוריה של הסדרה. התקשינו מאוד מהשלב הזה של המשחק, זה השפיע עלינו".

אותה הפועל תל אביב קיבלה הזדמנות נוספת לתקן בגמר סל מול גליל עליון דווקא ב-1993, אבל הדור הנהדר של הקבוצה שוב לא עמד במשימה. "הוצאנו מהקבוצה שלנו את המקסימום, אין לי על מה להתלונן, פחות טוב או יותר. שנה אחרי זה לקחנו את הגביע, החוויות והקבוצה שהייתה כמו משפחה בשנים האלה - זה מה שנשאר, עוד תואר או פחות תואר זה פחות קריטי. אז זה כאב מאוד, ושנה אחרי זה כאב יותר כשאיבדנו יתרון ביתיות מול גליל שהדיחו את מכבי. אבל במבט לאחור כיף היה להיות שותף להפועל של אותם שנים".

קלעים

למכבי תל אביב: חוזה ורגאס 23, מייק מיצ'ל 22, דורון ג'מצ'י וגיא גודס 9 כל אחד, לבאן מרסר ונדב הנפלד 8 כל אחד, ווילי סימס ומוטי דניאל 2 כל אחד.

להפועל תל אביב: דיוויד ת'רדקיל 25, תומר שטיינהאור 14, פרוויס שורט 12, ג'ונתן דלזל 9 ושמעון אמסלם 2.

למה נבחר הדרבי הזה במקום החמישי?

משחק מספר 5 בגמר סל הוא משחק הכי גדול שיש, וגם האירועים האלימים של המשחק גרמו לכך שהוא לא יישכח. מכבי ממש חששה לאבד את התואר, ולא דרך משחק אחד של גמר פיינל פור - יותר דרמטי מזה לא יכול להיות.

מה ייזכר מאותו משחק?

האגרוף של מרסר לתומר שטיינהאור, אלא מה.

מתן נאור עלול להיעדר מהדרבי