מאוהבים בבנאדו, האדם: על הניצחון של מכבי חיפה בטדי

גישות וחניות: טדי, הרבה קהל, סיוט. זה היה כך בעבר וזה כך כעת. האצטדיון וסביבתו בשיפוצים, גם הכביש המוליך לשם. מה שאומר, לפחות שעתיים נסיעה מתל אביב, אלא אם ישנת במגרש כבר משלשום. בחזור, גם שעה לאחר המשחק, התנועה בירושלים עומדת. פשוט חוויה נוראית. אנשי המרכז הגיעו הביתה ב-01:30 בלילה. אנשי הצפון, אלוהים ישמור ועוד יש מחר בית ספר. נקווה שביורו לצעירות, כשצריך לעשות רושם, יעשו רושם. בליגה שלנו עדיין בלתי נסבל לראות משחק כדורגל באצטדיון הכי יפה בישראל.

קופות: 40 ילד/חייל/נוער, 80 מבוגר.

כמה המשחק שווה באמת: מחצית ראשונה קלאסה, מחצית שנייה קצת באסה. בגלל כל המסביב, בהחלט שווה 80.

קהל בית"ר ירושלים: תומך ושואג כשטוב, רפוי ושקט כשרע. מול הפועל תל אביב היו אחראים לשלוש נקודות. אתמול היו אחראים לאפס. בגזרת התפאורה נרשם שלט מרגש: "שי סיטון, ילד חרא, תיזהר". ציון: 6

קהל מכבי חיפה: היחידה הלוחמת מהצפון הייתה רועשת ונרגשת. הפרגון לאריק בנאדו בסיום היה בלתי נשכח. ציון: 8

הרגע של המשחק: דקה 96. אפשר לרענן את ספר הקלישאות: כשלא מבקיעים, לא סופגים. בתחילת תוספת הזמן קובי מויאל בישל מצוין לויאם עמאשה. החלוץ לא התבלבל ועקף את אריאל הרוש, אבל איכשהו הצליח לא לכבוש. בית"ר, בניסיון האחרון בהחלט, השאירה את הגורל שלה בידי ערן לוי. המפגיז שחרר אחת מ-30 מטרים, וה"אוווו" בטדי היה מחריש אוזניים. נותר רק לפנטז מה היה קורה אם השיגור היה מכוון כמה סנטימטרים שמאלה.

המספר הנוסף: 8 חודשים. מכבי חיפה ניצחה אתמול בחוץ לראשונה מאז מארס 2012, אז יצאו חניכיו של אלישע לוי לסכנין וחזרו משם עם 0:2 (ימפולסקי, קטן).

כחצי שעה לפני המשחק, אוהד בית"ר ירושלים ניגש לעוזי גופיה וניסה לקחת ממנו את הצעיף שהיה בידיו. "עזוב את זה", גער בו גופיה, "זה צעיף שאני שומר לאלי כהן". "נראה אותך גורם לו לעשות עם הצעיף מאנצ'יני", הוצב בפני הגופיה אתגר, "הוא ישים אותו", הבטיח עוזי, "אתה תראה. הוא יעשה מאנצ'יני".

שריקת הפתיחה. כהן אכן עשה מאנצ'יני. איש של מילה, עוזי גופיה. איש של מילה גם מאנצ'יני. "קבוצה שמגיעה למשחק הראשון שלה עם מאמן חדש היא הדבר הכי מסוכן ליריבה שלה", אמר מנג'ר מנצ'סטר סיטי לקראת המפגש מול צ'לסי של רפא בניטס. 0:0 נגמר המפגש ההוא בסטמפורד ברידג'. לאלי כהן ולבית"ר לא היה כזה מזל.

האמת, זה היה צפוי. במדור זה נכתב שבית"ר לא תנצח בטדי את מכבי חיפה ואת מכבי תל אביב. הסיבה: הסגל של כהן דל מדי ועני מדי. כשהפועל תל אביב מגיעה, והשנאה מצטברת, הקהל יורק אש והשחקנים בהתאם. אתמול, מול מכבי חיפה שהקהל לא ממש שונא, אף שחקן ירושלמי לא בא לשפוך מעיים על הדשא. משחק רפה, עייף, לא מחויב. זה בדיוק יהיה המבחן של בית"ר ירושלים, אם ברצונה להתקרב לשאיפות האליפות הנחמדות של מאמנה. לעוף באוויר גם במשחקים שבהם היריבה היא לא הפועל תל אביב.

זה לא יהיה קל, וזה מובן לחלוטין. הסגל קצר מדי. תשאלו את השריף. "מכבי חיפה היא הקבוצה הכי איכותית בליגה", טען המאמן בסיום, "תראו איזה שחקנים עולים שם מהספסל. זה אומר הכל". כשאלפי צופים צורחים "ערן לוי" כבר בדקה ה-20, אתה יודע שאתה בבעיה. כשאתה בפיגור בדקה ה-81 וכל שיש לך לעשות זה לזרוק למערכה את אלי דסה, מגן ימני, במקום שי חדד, מגן ימני, אתה בבעיה גדולה עוד יותר. אפילו אם אתה עושה מאנצ'יני.

הקהל הירוק כבר לא יכול היה לחכות. הבית"רים התפזרו, והחיפאים נשארו ביציע הצפון מערבי. נהלי משטרה, חציצה עד יעבור זעם. "איזה שקט יש בטדי", שאגו הכרמליסטים. "איך הם חוגגים", סינן הבעלים המיועד אלי טביב, "כאילו הם זכו באליפות". ואז זה קרה. בג'ינס מקופל החוצה וחולצה מכופתרת, הוא התקרב אליהם. הם שאגו "בנאדו, בנאדו", והוא הרים את הידיים באוויר, מלהיב אותם עוד יותר. כשעשה עוד כמה צעדים לכיוונם, 2,000 הירוקים הבינו, זה בכלל לא בנאדו.

כעבור עשר דקות זה קרה על אמת. בנאדו, האמיתי, ג'ינס מקופל החוצה וחולצה מכופתרת, התקרב אליהם. הם שאגו "בנאדו, בנאדו", והוא שילב ידיים וקד. דמיינו לכם את הרגע הזה, שחקן עבר במשחקו הרשמי הראשון כמאמן מועדון הבית, מקבל תשואות מטורפות מ-2,000 אוהדים. צמרמורת, לא פחות. אחד מרגעי העונה.

ברגע הזה ראו הכל. עד כמה אוהדי מכבי חיפה מאוהבים באריק בנאדו, האדם. לא בבנאדו המאמן, לא בבנאדו השחקן ולא בבנאדו הסמל. בבנאדו האדם. בעשר שניות של סטנדינג אוביישן בלם העבר זכה לקבל את מה שעטר לא זכה לקבל בארבעה חודשים.

ראו את זה גם אצל השחקנים. כמה מהם הודו שבשבועות האחרונים עם עטר זה כבר היה בלתי נסבל. שהחיוך שלהם היה נמחק ברגע שהקואץ' היה נכנס למתחם. עם בנאדו, כבר מספרים שם, זה אחרת. ראו את זה גם בקילומטראז' שהירוקים עשו אתמול על הדשא. כל שחקן נתן קצת יותר. המינוי של בנאדו הוא הימור, אין ספק. זה בטוח לא יהיה קל, ובמאבקי ירידה זה אפילו יכול להיות הרסני. אבל ככה זה בסטוץ. לא חושבים יותר מדי. פשוט נסחפים עם זה.

ערן לוי. שנים אמרו עליו שהוא שחקן של כדורגל חופים. עזבו את זה, מדובר בשחקן פוזבול. הוא זז על הציר של עצמו, לא יותר. אבל הפעם זו מחמאה. בלי ערן לוי, לבית"ר לא היה מה למכור. עם כדורגל בלי חלוץ אולי זוכים ביורו 2012, אבל לא מנצחים בליגת העל. עם לוי כל התקפה היתה סכנה. מה שהבחור עושה על מטר מרובע ראוי להערצה.

חיים מגרלשווילי. בית"ר, שהתאכזבה קשות מהווטו על שיתוף חן עזריאל המושאל, ספגה שער עצמי מהמגן ששיחק בירוק והיה שייך לחיפה עד הקיץ. בבייסבול קוראים לזה דאבל פליי.

שוערים. בויאן שראנוב ("מויאל בוא תקשית מעליי") ואריאל הרוש ("עזרא בוא תבעט מתחתיי") היו אשמים בלעדיים בספיגות אמש. השניים חוברים למחזור מחריד של לובשי האפודות (וינסנט אניימה, גל ניר ואוסטין אג'ידה).

אוהד בית"ר, נרגילה ביד, בדיוק נתן שאיפה אחרונה לפני הכניסה לאצטדיון. הוא עבר מטר ליד עמדת התרמה. אחת משש עמדות שאספו כסף כדי להעמיד את "התפאורה הכי מדהימה שנראתה בארץ" במשחק הבית הקרוב נגד מכבי תל אביב. דני לוי, ההוא מהפועל פתח תקוה, שילשל 200 שקל. אוהדים רבים זרקו שקל, שניים, כמה מאות או כמה אגורות שמצאו בכיס הקדמי. ביחד, לפי הדיווחים, המגייסים הגיעו ל-10,000 שקל כבר אתמול.

כמה חבל אם הכסף נאסף לחינם בגלל שני מחבלים.
עם אוהד אחד אין בעיה. הוא פרץ למגרש ונתפס. הוא צריך להישפט ולהיכנס לכלא לשלושה חודשים. פחות מזה זו שערורייה.

על האוהד השני, שלא נתפס במצלמות האבטחה נכון לכתיבת שורות אלה, צריך להיערך מבצע הלשנה שלא קטן בהיקפו ממבצע ההתרמה. הרי ראו אותו, בטוח שכך. כמו הדביל הפורץ, הוא עשה זאת כדי שהחברים יגידו 'איזה גבר'. אז בבקשה מכם, בית"רים יקרים, יש פורומים, יש טלפונים, יש אימיילים. תלשינו עליו ואולי תצילו את עצמכם.

ולכם, מקבלי ההחלטות באשר אתם. אל תתנו למפגרים בודדים להרוס ל-18 אלף איש את אחד המשחקים הכי טובים של העונה. בית"ר, כמו כל קבוצה אחרת, לא יכולה לשלוט בכל פושטק שמפצה על כך שלא קיבל מספיק אהבה בבית. לא רק שהירושלמים צריכים לארח את מכבי בטדי, הם צריכים לצאת מאירועי אתמול בלי קנס. האימפוטנציה החוקתית מול הקרימינלים האלו צריכה להסתיים. העונשים הקולקטיביים נכשלים מאז שהומצאו. הקהל הישראלי לא מתחנך, אפילו לא במטר. אדם זרק אתמול מצת על ראשו של אדם אחר. תחשבו שזה היה ברחוב, בקולנוע, בכנסת, ותענישו אותו בהתאם. מאסר, בפועל, עכשיו.

אל תגעו לנו באווירה, אל תגעו לנו באצטדיונים, אל תגעו לנו בכדורגל.

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

מייל: orenjos@walla.co.il

נתונים: אתר דריבליסט