כבר במירוץ השני של העונה הגיע הפנצ'ר הראשון, תרתי משמע. סבסטיאן פטל ומכונית העל שלו, השייכת לקבוצת רד בול, היו בדרכם לסיים במקום הרביעי במירוץ מאלזיה, מקום ששווה 12 נקודות עבור הנהג. אחרי 46 הקפות של המסלול, תחת גשם שוטף וכשנותרו עשר הקפות בלבד לסיום, פטל עדיין היה במרדף אחרי לואיס המילטון, בניסיון לסיים עוד מירוץ על הפודיום. מי שהפריד ביניהם היה הנהג ההודי נראין קרטיקיאן, שפיגר אחרי פטל בסיבוב שלם ועל פי חוקי הפורמולה היה חייב לאפשר לגרמני לעקוף.
העקיפה אכן התבצעה, אבל היא הייתה מאוד לא חלקה והסתיימה בתקר בגלגל של אלוף העולם המכהן. התוצאה: מירוץ לא רע הלך לפח, פטל נאלץ להחליף צמיג וסיים במקום ה-11 בלבד. לראשונה מזה שנה וחצי לא זכה סבסטיאן פטל אפילו בנקודה בודדת בתום מירוץ והתאונה הרגיזה אותו מאוד: "כמו בכבישים הרגילים, גם כאן יש כמה אידיוטים שנוהגים", הוא ירה בסיום, כשהוא מכוון באופן ישיר לקרטיקיאן. ההודי לא ויתר והגיב בחריפות, כשגם הוא לא מזכיר שמות, אבל שולח חץ עם מטרה ברורה: "חלק מהנהגים מתנהגים כמו בריונים שם, זה לא הוגן. יש כאן נהג שהוא תינוק בכיין וחסר מקצועיות".
לאחר כמה ימים נרשמה רגיעה בגיזרה החמה הזו, אבל שלושה שבועות חלפו ובמירוץ השלישי של העונה, שוב באסיה, הפעם בסין, לאיש כבר לא היה ספק שהאירוע השפיע על פטל והאלוף הצעיר נמצא במשבר. בפעם הראשונה מאז המירוץ האחרון של עונת 2009 סיים פטל את מקצה הדירוג מחוץ לעשירייה הפותחת, במקום ה-11. בשתי העונות שחלפו מאז המירוץ ההוא בברזיל, הגרמני השתלט באופן מוחלט על הפורמולה 1 והפך לצעיר ביותר בהיסטוריה שזוכה בשתי אליפויות רצופות.
המירוץ בסין היה תחילת ההתאוששות והגרמני סיים במקום החמישי ומיד לאחר מכן זכה במירוץ הראשון שלו לעונה, בבחריין. הבעיה כעת הייתה שונה. פרננדו אלונסו החל להתקדם עוד ועוד, שמר על יציבות והקדים את פטל כמעט בכל מירוץ. בעוד שהגרמני עולה על הפודיום רק פעמיים נוספות בתשעת המירוצים הבאים, אלונסו עשה זאת שש פעמים. בולנסיה פטל זינק ראשון, הוביל בפער ניכר ופרש בשל תקלת בשנאי, גם באיטליה המכונית בגדה בו והוא סיים רק במקום ה-22 ושבעה מירוצים לסיום, כשאלונסו מוביל עליו ב-39 נקודות, העסק נראה די גמור ולא היה כמעט אחד שלא הימר על הספרדי של פרארי כזוכה באליפות שלישית בקריירה.
אלא שאז, משום מקום, הקסם של 'בייבי שומי', שהוא כבר מזמן לא בייבי, אבל מאוד מזכיר את מיכאל שומאכר, חזר אליו והחל לעבוד. סינגפור, יפן, דרום קוריאה (כולל ריקוד בלתי נשכח עם PSY, האיש ואגדת ה'גנגנאם סטייל') והודו. בק טו בק טו בק טו בק. ארבעה מירוצים רצופים, בכולם ניצח פטל, מה שהקנה לו 100 נקודות, 52 יותר מאשר אלונסו בתקופה הזו. בתוך חודש בלבד הושלם אחד המהפכים הגדולים בתולדות הפורמולה 1.
צפו בפטל לומד על סודות ה'גנגנאם סטייל':
"אני לא יכול להיות יותר שמח ממה שאני כרגע", אמר פטל אחרי הניצחון הרביעי ברציפות. ואכן, מאותו רגע הוא כבר לא הביט לאחור ובמירוץ הבא באבו דאבי, סיפק את הנהיגה הטובה ביותר של העונה, נהיגה מיתולוגית שהציבה אותו בתוך רשימת הסיפורים שעוד יסופרו רבות בעתיד, לצד שומאכר ושאר האלילים עליהם גדל. אחרי שסיים שלישי את מקצה הדירוג, פטל נפסל וזינק מהמקום האחרון. בזה אחר זה הוא עקף כמעט את כל המתחרים ועם יכולות יוצאת דופן עשה את דרכו הארוכה אל המקום השלישי, אחד פחות מאלונסו, שהיה בטוח שזו ההזדמנות הגדולה שלו לבצע מהפך נוסף.
בארצות הברית הוא סיים שני, מקום אחד לפני אלונסו ולמירוץ האחרון של העונה, בברזיל המפחידה והגשומה, שם הוכרעה אליפות לטובת לואיס המילטון בפנייה האחרונה של עונת 2008, הוא הגיע עם יתרון מבטיח של 13 נקודות, אבל גם עם לא מעט חששות. חלק גדול מהן התאמתו מהר מאוד, כשזינוק מהמקום הרביעי, ארבעה מעל אלונסו, הפך לפתע למלחמה מהמקום האחרון, בשל תאונה מיותרת ומהלך מוזר דווקא מצד חברו לקבוצה מארק וובר, שהחליט לחסום אותו. אלא שכמו שהוא כבר הוכיח בעבר, שום דבר לא מפחיד את פטל קר הרוח, שהתייצב במהרה ושוב, בפעם המי-יודע-כמה, סיפק נהיגה אחראית, חכמה ובעיקר נכונה, בעזרתה עשה את כל הדרך למקום השישי, למרות עוד טעות לקראת הסיום, הפעם בהחלפת הצמיגים. אלונסו אומנם סיים שני, אבל זה כבר לא שינה כלום.
האליפות, השלישית ברציפות, הלכה לסבסטיאן פטל, שניצח את העונה עם 281 נקודות. שלישית ברציפות, כמו שיש רק לחואן מנואל פאנגיו, הארגנטינאי האגדי, שזכה ארבע פעמים בין 1954 ל-1957 ולאחד מיכאל שומאכר, שעשה חמש פעמים רצופות, בין 2000 ל-2004.
עד כמה קשה הייתה העונה הזו תעיד העובדה שהאליפות הגיע בפער של שלוש נקודות בלבד. לשם השוואה, בעונה שעברה שבר פטל את שיא הנקודות העונתי בכל הזמנים, עם 392 וזכה באליפות בהפרש של 122 נקודות. וכשיותר קשה, יותר מתוק. בתום המירוץ האחרון, ירד פטל מהמכונית ופגש לצידו את מיכאל שומאכר, שזה עתה סיים את מירוצו האחרון בהחלט בקריירת הפורמולה 1 הגדולה בכל הזמנים בעיני רבים. אלא ששומי בחר לחכות למי שעשוי לנשל אותו גם מהתואר הזה, כפי שכבר עשה בשיאים רבים ובוודאי עוד יעשה בעתיד.
פטל הנרגש לא הפסיק לחבק את שומאכר. בכל זאת, לא בכל יום מיכאל שומאכר, האיש שבזכותו אתה יושב במכונית במהירות של 250 קמ"ש, מחכה רק לך. משם הוא עבר לראש הקבוצה המבריק של רד בול, כריסטיאן הורנר ולטכנאי הראשי, שבלעדיו כל זה לא היה קורה, אדריאן ניואי, האיש שחתום על מכונית המירוץ האיכותית ביותר שנוצרה אי פעם.
עכשיו, כשהכל נגמר וגביע האליפות השלישי ברציפות יגיע למטבח המשפחתי המפורסם, פטל יילך לראות כנראה כמה משחקים של איינטרכט פרנקפורט אהובתו ויצטרך לחשוב הלאה. ב-2014 נגמר החוזה עם רד בול והגרמני, רק בן 25 ועם עוד עשור נהיגה לפחות לפניו, הצהיר לא פעם בעבר על רצונו להוביל את פרארי. ברד בול הודיעו שלא יעמדו בדרכו, אבל מאמינים שהוא יישאר איתם ויחתום על הארכת חוזה, כדי להמשיך לנהוג במכונית שנותנת לו לבטא את יכולותיו בצורה הטובה ביותר ומעניקה לו עדיפות גדולה על פני המתחרים. בכל מקרה, ההחלטה של סבסטיאן פטל תשנה את פני הענף כולו. בכל זאת, מדובר בנהג הכי גדול אי פעם, עוד מעט.
סבסטיאן פטל זכה באליפות הפורמולה 1 השלישית ברציפות שלו
פורמולה 1 בוואלה! ספורט