ב-6 באוגוסט 2006 כבש פיליפו אינזאגי את שער הניצחון ב-0:1 של מילאן על הכוכב האדום בלגרד בליגת האלופות. 'סופר פיפו' היה לחלוץ הראשון של הרוסונרי שמבקיע ביום הולדתו (חגג 33) ויחד עם מילאן המשיך לזכייה בתואר האירופי. ב-27 באוקטובר 2012, מילאן הציגה את פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה מאז 1940 וגמגמה מול גנואה, עד שבא סטפן אל שעראווי והכריע את המשחק מול קבוצתו לשעבר. זה קרה בדיוק ביום הולדתו ה-20. החלוץ העולה חזר על ההישג של אינזאגי ונתן את האות לטירוף תקשורתי ולניסיונות השוואה שונים ומגוונים, גם לשחקנים גדולים מאינזאגי שברוב שלבי הקריירה שלו ניגן כינור שני. ההייפ הציבורי, בכל מקרה, היה בשיאו. משום מקום, דווקא באחת התקופות השחורות שידע המועדון מימיו, התפרץ לו כישרון מבטיח שהוא הרבה יותר מתגלית העונה. לא סתם סופרסטאר בפוטנציה, אלא סופרסטאר איטלקי.
כפי שמסגיר שם המשפחה, אל שעראווי הוא בן לאב מצרי, אם כי אינו מדבר ערבית ולא נוהג כמוסלמי. אמו איטלקייה והוא נולד וגדל בסאבונה, 40 ק"מ מערבית לגנואה. איטלקי לכל דבר. אחרי השלישייה השבדית (גרן, נורדאל, לידהולם) בשנות ה-50' וז'וזה אלטאפיני הברזילאי שהתאזרח, השלישייה ההולנדית (חוליט, ואן באסטן, רייקארד) בשנות ה-80' ובהמשך ג'ורג' וואה, אנדריי שבצ'נקו, קאקה ואפילו זלאטן איברהימוביץ', למילאן סוף כל סוף יש שחקן התקפי מוביל תוצרת ארץ המגף. עם כל הכבוד לאייקונים כמו פרנקו בארזי, אלסנדרו קוסטקורטה ובמיוחד פאולו מאלדיני, את עיקר העניין (והמכירות) מייצרים האנשים שמבקיעים את השערים. דווקא כשסילביו ברלוסקוני בנקודת השפל הגדולה ביותר שלו מבחינה אישית ופוליטית, המועדון שלו שקוע עמוק בבוץ, אבל לפחות יכול להתגאות בשעה טובה בפרנצ'ייז פלייר איטלקי ראשון מאז ג'אני ריברה. הפנים החדשות של מילאן. פני העתיד.
אדריאנו גליאני כשל טוטאלית בחלון ההעברות האחרון. הוא לא עשה שימוש נכון בכסף שנכנס מהמכירות של טיאגו סילבה וזלאטן איברהימוביץ', אותן כפה ברלוסקוני, וצירף שחקנים בינוניים במקרה הטוב. בזמן שהביקורות לא מרחמות, גליאני לפחות יכול להתגאות בפעולה מוצלחת מהקיץ שעבר, אז הוא ואלגרי התעקשו לשלם שבעה מיליון יורו ולהעביר את אלכסנדר מרקל לגנואה על מנת לקבל את אל שעראווי המבטיח. בגיל 14 סקאוטים של גנואה שמו את ידיהם על הילד מסאבונה. בגיל 16 ו-55 ימים הוא כבר ערך את הבכורה בקבוצה הבוגרת. לאחר מכן הושאל לפאדובה וסייע לה להגיע לפלייאוף על העלייה לליגה הבכירה, לפני שחזר לגנואה ומיד השתדרג למילאן.
ההעברה המפתיעה לא הצדיקה את סכום הרכישה בעונה הראשונה. אל שעראווי הראה ניצוצות פה ושם, אבל התקשה למצוא את מקומו בין זלאטן, רוביניו, אלשנדרה פאטו ואינזאגי. 22 משחקי ליגה היו לאל שעראווי, מתוכם רק שישה בהרכב. מאזנו הצנוע כלל שני שערי ליגה ועוד שניים בגביע. בינואר אפילו נשקלה אפשרות השאלתו לקבוצה אחרת כדי שיתחשל, אך הפרעוני סירב נחרצות והתעקש להמתין להזדמות שלו. הוא ידע למה. בקיץ נפרדה מילאן מהגווארדיה הוותיקה של קלרנס סיידורף, ג'אנלוקה זמברוטה, אלסנדרו נסטה, ג'נארו גאטוסו, מארק ואן בומל ופיליפו אינזאגי, שהותירו בור מנהיגותי. אחרי המכירה של זלאטן, נוצר חלל עצום בפן המקצועי. אל הוואקום הזה נכנס אל שעראווי.
שחקני הרכש לא מסוגלים להוביל, זה כבר ברור. רוביניו אנמי ופאטו הוא פצוע כרוני. אף אחד אחר לא יכול היה למלא את החלל. אלמלא העסקה המדוברת עם פריס סן ז'רמן, סביר להניח שגם אל שעראווי היה נותר תקוע ולא הופך לשחקן הרכב קבוע במילאן וליחיד ששותף בכל המשחקים. בטח שלא למלך השערים הזמני של הליגה ולמי שעשוי להיות הקאפוקנוניירה הצעיר בתולדות הסריה A. בלעדיו, וללא 10 השערים שלו בליגה (50 אחוזים מסך שערי הקבוצה) והשניים בליגת האלופות, אלגרי כבר יכול היה לחתום בלשכה. "הוא המושיע של מילאן, הרווח היחיד של הרוסונרי העונה", נכתב השבוע ב'גאזטה דלו ספורט'. "ללא אל שעראווי, מילאן הייתה מגיעה למפגש מול יובנטוס כקבוצת תחתית וכמודחת מליגת האלופות". מילאן חווה עונת דשדוש פעם בכמה שנים. הפעם היא יכולה לקצור ממנה רווח שיהווה את הבסיס שלה לעשור הקרוב.
אין ספק שאל שעראווי הוא לא התשובה המושלמת לצרות הרבות של מילאן. לצערם של הרוסונרי, בינתיים הוא התשובה היחידה, אולם תשובה כזו שעשויה להביא למפנה היסטורי, אשר בסיומו יוביל את מילאן שחקן שגם לובש את מדי האזורי. דווקא הילד שהעריץ את קאקה ושיתף פעולה עם זלאטן, ימשיך את דרכו של ג'אני ריברה, ששיחק במילאן בין השנים 1960-1979 ולמעשה היה השחקן ההתקפי האיטלקי האחרון שהוביל אותה. "אני מקווה שאל שעראווי יהיה היורש שלי - בשבילו ובשביל האוהדים של מילאן", אמר ריברה בראיון ל'איל מאטינו'. "הקבוצה עוברת תקופה קשה, וההישגים שלו באווירה הבעייתית הזו ראויים לציון. הבעיה היא שמלבדו, מילאן לא הצליחה למצוא תחליפים איכותיים לשחקנים שעזבו".
למרות העזרה המועטה לה הוא זוכה מיתר חבריו, אל שעראווי הפך לאייקון החדש של מילאן. הוא צעיר ורעב, חזק ומגוון, אתלטי וטכני. הוא שיפר מאוד את טכניקת הסיומת מול השער, ולראייה כמות השערים שכבש. לעומת זאת, כמות הבישולים עבור שחקן שעמדת המוצא שלו היא בכנף השמאלית עדיין טעונת שיפור, כשבמאזנו שניים בלבד העונה (בליגה מול קייבו ובליגת האלופות נגד אנדרלכט - שניהם בתוספת הזמן). "העמדה המועדפת עליי היא בצד שמאל, שם אני יכול לתמרן בין הגנה להתקפה", הסביר אל שעראווי, שבמרבית המשחקים אכן שיחק כשמאלי ב-4-3-3 של אלגרי, אך לעתים תופקד כחלוץ יחיד או כאחד משני שחקני התקפה והציג את הגיוון שבמשחקו. אותו גיוון שגורם לכולם לחפש את מקור ההשוואה המתאים ביותר.
"אני אוהב אותו כי הוא רץ כמו משוגע ואני אוהב חלוצים שיודעים גם לעזור להגנה", הסביר גליאני הגאה. "הוא מזכיר לי את סמואל אטו במובן הזה. ולחשוב שבעונה שעברה הוא עוד היה תינוק. הוא הצעיר הטוב ביותר בהיסטוריה של מילאן? בואו לא נשכח את מאלדיני וריברה. אל שעראווי שחקן מצוין, אבל צריך להרגיע את הלחץ סביבו". קרלו אנצ'לוטי לא הסכים: "גליאני אמר שאל שעראווי מזכיר את אטו? מבחינת מאפיינים ואיכויות, הוא יותר דומה לניימאר מאשר לאטו". כוכב העבר ז'וזה אלטפיני המשיך את הקו של אנצ'לוטי והוסיף: "יש לו את כל האיכויות כדי להיות שחקן גדול. הוא מהיר, הוא בועט מצוין ותוקף בחופשיות. העבודה שלו היא להבקיע, ואם אתה לא עושה זאת אז אנשים יתחילו לבקר אותך. לי הוא מזכיר את ניימאר ומסי. יש להם מרכז כובד נמוך והם משחקים כשהכדור דבוק לרגליהם".
אל שעראווי שומע את כל ההשוואות ומשתדל להישאר עם רגליים על הקרקע. גם אחרי שהפך לשחקן הצעיר ביותר שכובש עבור מילאן בליגת האלופות, אחרי שער הבכורה במדי נבחרת איטליה (בהפסד 2:1 לצרפת במשחק הידידות האחרון) ואחרי שהכרבולת המגוחכת על ראשו הפכה לצו האופנה החדש במילאנו. החלוץ בן ה-20 נחשב כרגע לדמות הכי מזוהה עם מילאן ולאיש אותו יש לעצור. מי שלא חסך במחמאות הוא ג'ורג'יו קייליני, שיחמיץ את המשחק הקרוב. "התחלנו לראות את היכולות שלו בעונה שעברה, עכשיו הוא תגלית העונה", פרגן קייליני לחברו החדש לנבחרת. "הוא עשה פריצה אדירה והפך למנהיג של מילאן. לא במילים, אלא במעשים. איש לא ציפה שזה מה שיקרה".
לא רק שאף אחד לא ציפה, יש אנשים שכלל לא ידעו במי מדובר. "עד לפני כמה חודשים ידעתי עליו מעט מאוד", הודה אנדריי שבצ'נקו בראיון שהעניק לאחרונה ל'גאזטה דלו ספורט'. "עכשיו אני נפעם מהכישרון שלו. ראיתי את ההופעה שלו מול נאפולי ואת השערים כבש - אלה היו שערים נפלאים. הוא שחקן נייד מאוד, כזה שנע היטב על המגרש וגם יודע להגן. הוא עדיין צעיר מאוד, אבל אם ימשיך כך הוא עוד יהיה אלוף. במובנים מסוימים הוא מזכיר לי את עצמי. הוא יהיה שחקן חשוב מאוד עבור מילאן והנבחרת".
גם צ'זארה פראנדלי התאהב ביהלום הצעיר ונתן לו את הצ'אנס בנבחרת איטליה. בזמן שג'וזפה רוסי פצוע, אנטוניו קסאנו מנודה וסבסטיאן ג'ובינקו לא לוקח את המושכות, אל שעראווי הוא המועמד המוביל לתפוס את העמדה שלצד מריו באלוטלי, ואולי בניגוד אליו גם להיות אהוב ומקובל על כולם. "אם יש מישהו שיכול לאזן את באלוטלי, זה אל שעראווי", טען אלבריגו אבאני, מגן מילאן לשעבר וכיום מאמן נבחרת איטליה עד גיל 19. "לפני שנתיים הוא היה אצלי בנבחרת ולא היה טוב כמו שהוא היום. הוא התבגר בצורה מדהימה, ההתקדמות שלו מטאורית. מיותר לציין שהוא האלוף הבא של הכדורגל האיטלקי".
