פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תיקול מלוכלך: תתכוננו לשים איקס

        חוקי ההארכה החדשים מקרבים יותר משחקים לתיקו. צוות וואלה! פוטבול מגבה את דני לרדו ויודע מי צריך להיות MVP

        דני לרדו מתגונן מהטילים באשדוד, ואנחנו נאחל לו, כמובן, רק בריאות, אושר ופחות איבודים אוויריים של איליי מאנינג. כל אחד עושה את המילואים שלו - הצוות של וואלה! פוטבול התגייס גם כן.

        איליי מאנינג ניו יורק ג'איינטס מול רוברט גית'רס סינסינטי בנגאלס (AP , Michael Keating)
        איליי לקח חופש, גם לרדו לקח חופש - כל אחד מהסיבות שלו (צילום: רויטרס)

        תיקו הוא כבר לא סטייה סטטיסטית (עידן ויניצקי)

        • אין ספק שהמשחק הפרוע של המחזור וכנראה שגם של העונה כולה היה בין יוסטון לג'קסונוויל. אבל מעבר למספרים יוצאי הדופן (מאט שאוב מסר 527 יארד במשחק לאחר 2,013 בתשעת המשחקים הראשונים של העונה), רגע השיא הגיע שתי דקות ושנייה אחת לסיום ההארכה, עם הטאצ'דאון הנהדר של אנדרה ג'ונסון, שניצח את המשחק. ג'ונסון, שסגר משחק היסטורי, לא רק הציל את הטקסאנים ממבוכה ביתית מול אחת הקבוצות החלשות בליגה, הוא גם הציל את כולנו מתיקו נוסף, שבוע שני ברציפות. אלא שאם את התיקו בשבוע שעבר בין סט לואיס לסן פרנסיסקו אפשר להאשים בסטייה סטטיסטית שמתרחשת אחת לכמה שנים, הפעם זה כמעט קרה בשל חוקי ההארכה החדשים. הרי בעבר המשחק הזה היה מוכרע עם שער השדה של יוסטון בתחילת ההארכה ואילו כעת, הג'אגוארס קיבלו הזדמנות להשוות. סביר להניח שאם החוקים יישארו כמו שהם, בשנים הקרובות נזכה להרבה יותר תוצאות תיקו מהרגיל ואז מעניין יהיה לראות איך האמריקאים יגיבו לתוצאה השנואה עליהם בעולם.

        • אז מה עושים עכשיו, ג'ים הארבו? דילמה לא פשוטה ניצבת בפני מאמן סן פרנסיסקו החל מיום שלישי בבוקר. המשחק המצוין של קולין קייפרניק, שהחליף את אלכס סמית' ופירק את הברס, מכניסה את המאמן המצוין לבעייה אידיאולוגית. מצד אחד, לכולם ברור שסמית' זה לא זה ושסן פרנסיסקו מנצחת למרות שהוא על המגרש ולא בזכות העובדה הזו. מצד שני, זריקתו את קייפרניק למגרש מעתה והלאה תיצור כמה בעיות. ראשית, אסור לשכוח שמדובר כאן בשחקן צעיר, שיכולת התפקוד שלו בפלייאוף לא ברורה (בניגוד לסמית', שבשנה שעברה הוכיח שאולי אפשר ללכת איתו במאני טיים). בנוסף, המחשבה שקבוצה עם מאזן 2:1:7 תעשה שינוי כל כך משמעותי בשלב כזה היא מוזרה. המאמן הצהיר מיד אחרי המשחק שמול ניו אורלינס הוא "יילך עם היד החמה יותר". כרגע נראה שמדובר בקייפרניק, שעשוי להתעלל גם בהגנת הקדושים החלשה, אבל כדאי להארבו לחשוב טוב מה יקרה אם הילד ייפשל ובאיזה מצב הוא יקבל את אלכס סמית' כמחליף. וחוץ מזה, אלדון סמית, וואו!

        • במבט קדימה, אי אפשר שלא להתרגש מיום חמישי הקרוב. יש משהו מיוחד מאוד במסורת הנהדרת והמעט מוזרה הזו של האמריקאים, להקריב חצי מארוחת החג הלאומי שלהם לטובת הפוטבול וללכת בכל שנה עם דטרויט ודאלאס. לנו זה כמובן לא אכפת ואנחנו יכולים ליהנות מאקשן משובח לקראת סוף השבוע. השנה, על רקע ההחלטה הלא ממש מוצלחת של הליגה להציב בכל שבוע משחק ביום חמישי, החגיגה הזו בולטת עוד יותר, מה גם שנזכה לקבל שלושה משחקים באמת מסקרנים, בניגוד ללא מעט שנים עברו. כבר בעוד כמה שעות הטקסאנס יעלו לכר הדשא בעיר המכוניות מול הליונס ואין ספק שהעייפות תשחק שם תפקיד, בעיקר אחרי המרתון של יוסטון מול ג'קסונוויל. בהמשך נזכה לקצת RG3 טיים בג'רילנד של דאלאס ולקינוח, ליד הפאי עם הבטטות, המרשמלו והאננס, רקס ריאן מול הפטריוטס, תמיד שמח בחגים.

        אנדרה ג'ונסון שחקן יוסטון טקסאנס מתחבק עם הקהל לאחר טאצ'דאון (AP , Dave Einsell)
        לא כל המשחקים יסתיימו כך. אנדרה ג'ונסון (צילום: AP)

        הזחיחות הנוראית של בליצ'יק (דוד רוזנטל)

        • יום ראשון האחרון, פוקסבורו. 24:58 לניו אינגלנד על אינדיאנפוליס, 3:59 דקות לסיום, בעיטת הבונוס הפשוטה אמורה להיתרגם לנקודה האחרונה והלא מכרעת במשחק לא צמוד. אלא שאז קרה משהו שנעלם מעיני המצלמות וברגע הראשון כלל לא הורגש – רוב גרונקובסקי, הטייט אנד של הפטריוטס, נפצע בידו, פגיעה שהתבררה מאוחר יותר כשבר שיקרקע אותו לארבעה עד שישה שבועות.

        לפני שנכנסים לעניין גרונקובסקי, בואו נבהיר דבר אחד: אין שום בעיה עם הרצת התוצאה, לכאורה, של ניו אינגלנד. העובדה שהגנת הקולטס לא ממש קיימת ושלמשחק נותר די והותר זמן אפשרה לפטריוטס להריץ דרייב אחרון שהסתיים באנדזון. עד כאן זה לגיטימי. השאלה המרכזית היא מדוע גרונקובסקי בכלל היה שותף למהלך הקבוצות המיוחדות? מה רצה ביל בליצ'יק להוכיח (שוב), שהוא משחק עד הרגע האחרון ולא מוותר לאף אחד מהשחקנים?

        יודעים מה? בנסיבות אחרות השיתוף של גרונקובסקי אולי היה נסלח, אבל כשהסטטוס של ארון הרננדז נע בין "לא משחק" ל"מוגבל", הפטריוטס נשארים כעת בלי שני הטייט אנדים הבכירים, חלק מרכזי במערך ההתקפה שלהם. בריידי יצליח למצוא מטרות, אבל בלי גרונקובסקי הפאטס ייאלצו להתקדם יותר לאט ופחות בטוח. לא מאמינים? תראו איך הם הסתדרו בסופרבול כשהוא היה נוכח-נפקד על המגרש.

        רוב גרונקובסקי שחקן ניו אינגלנד פטריוטס (AP , Stephen Senne)
        מהלך שבכלל לא היה צריך להשתתף בו. גרונקובסקי (צילום: AP)

        • במערכת הספורט של וואלה! יושב אוהד אטלנטה פאלקונס (שמו המלא של גיא עפרן שמור במערכת). ביום ראשון הוא ראה את המשחק של הבזים מול אריזונה. "לא ראיתי עונה שבה קבוצה עם מאזן כל כך טוב גורמת כל כך הרבה סבל", סיכם השבוע בפשטות. ביטוי אמריקאי ישן אומר שאתה טוב כמו המאזן שלך. הפאלקונס לא ממש נותנים את ההרגשה הזו, אבל אתם יודעים, הם על 1:9. כנראה שהם בכל זאת כאלה טובים.

        אטלנטה לא "מייצרת" יריבות קלות, גם לא אריזונה עם ג'ון סקלטון האנמי. מצד שני, הפאלקונס תמיד יישארו במשחק עד השנייה האחרונה. גם בניו אורלינס, במשחק היחיד שבו נוצחו, ההפסד היה כתוב על הקיר, אבל רק יארד אחד הפריד בינם לבין ניצחון. אטלנטה, קבוצה עם היסטוריה עגומה, נראית מאוד בטוחה בעצמה גם כשמאט ריאן נחטף חמש פעמים. עם זאת, לא בטוח שזה יעבוד בפלייאוף, שם נמצאות קבוצות כמו גרין ביי, שיודעת לנצח כשרוג'רס לא במיטבו, ואולי אפילו טמפה ביי, הלהיט הגדול של הליגה שבעצמה חזרה השבוע מן המתים בקרוליינה.

        • אלפי סופרלטיבים נשפכו על הקוורטרבקים הגדולים במשחק בשנים האחרונות. פייטון מאנינג חזר לשחק ומיד עשה הבדל בדנבר (שעכשיו תיאלץ להסתדר בלי וויליס מגאהי הפצוע); טום בריידי מצעיד את ניו אינגלנד שנה אחר שנה לפלייאוף בלי הגנה; ארון רוג'רס השכיח מגרין ביי את העובדה שפעם שיחק שם אחד, ברט פארב.

        אבל מעל כל אלה מתעלה דרו בריס. עזבו לרגע את שיא המשחקים הרצופים עם מסירה לטאצ'דאון, שימו בצד את העובדה שעד שהגיע לניו אורלינס הסיינטס נראו כמו כלום – מה שבריס עושה השנה ראוי אפילו ליותר הערכה, ייתכן מאוד אפילו שעונת 2012 תיזכר כגדולה בקריירה של הקוורטרבק המפואר הזה. הסיינטס עברו פגרה שהייתה מפרקת כל קבוצה ואכן פירקה אותם בחודש הראשון של העונה, אבל לאחר פתיחה של 4:0 הם כבר במאזן 5:5, וזה בבית שמוכיח את עצמו כאחד הקשים בליגה. כל זה קורה בלי משחק ריצה של ממש (מקום 25 מ-32) וללא הגנה. ביום ראשון פוגשת ניו אורלינס את סן פרנסיסקו, וניצחון במשחק הזה יעלה אותה למאזן חיובי, בדרך, אולי, לפלייאוף סנסציוני. אם זה יקרה, שלא יהיה לאף אחד ספק מי צריך להיות ה-MVP של העונה הזו.

        דרו בריס שחקן ניו אורלינס סיינטס (AP , Marcio Jose Sancez)
        הוא זה ניו אורלינס, ניו אורלינס זה הוא. בריס (צילום: AP)

        המספרים של המחזור (אורן יוסיפוביץ)

        אלדון סמית' של סן פרנסיסקו רשם השבוע 5.5 הפלות נגד שיקגו - שיא מאנדי נייט של כל הזמנים.

        עוד אלדון סמית' - 29 הפלות ק"ב ב-26 משחקיו הראשונים בליגה. אף אחד לא השיג נתון כזה.

        מאז 1988, המארחת בין סן פרנסיסקו ושיקגו תמיד ניצחה. גם הפעם. הניינרס ניצחו בשמונת המשחקים הביתיים האחרונים מול הברס, בתוצאה כוללת של 49:271.

        מדהים: למאט שאוב, הקוורטרבק של הטקסאנס, היו השבוע יותר מסירות מושלמות (43) מאשר היארדים של אריזונה במסירה (41).

        פייטון מאנינג השווה את שיאו של הבוס שלו, ג'ון אלוויי - 148 ניצחונות בקריירה. השניים כרגע חולקים את המקום השני בקטגוריה זו.

        איי.ג'יי גרין, התופס הלוהט של הבנגאלס, תפס לטאצ'דאון בכל אחד מתשעת המשחקים האחרונים. רק שלושה שחקנים בהיסטוריה עשו זאת לפניו: ג'רי רייס (1987), לנס אלוורת' (1963) וקרייזי-לגס הירש (1951).

        לפני קצב העונה, אנדרו לאק יחלק 659 מסירות. פייטון מאנינג בעונת הרוקי: 575.

        בשבוע שעבר מאט ריאן מסר מעל ל-400 יארד, והפסיד. השבוע: חמישה איבודים אוויריים, וניצחון.

        בולטימור ניצחה ב-12 משחקים רצופים בין יריבות ה-AFC צפון. בכך הרייבנס השוו את שיא הליגה מאז 2002.

        חמשת המשחקים האחרונים בין הרייבנס לסטילרס בפיטסבורג הוכרעו בדיוק בשלוש נקודות (שלושה ניצחונות לרייבנס, שניים לסטילרס).

        פעם ראשונה בהיסטוריה שדנבר מפגיזה יותר מ-30 נקודות בחמישה משחקים רצופים.

        דרו בריס הוא השחקן הראשון בהיסטוריה שרושם מסירה מעל מ-20 יארד ב-100 משחקים רצופים.

        ולקינוח, גרונקובסקי: 37 טאצ'דאונים בקריירה. רק רנדי מוס (43) וג'רי רייס (40) עשו יותר בשלוש העונות הראשונות שלהם; הטייט אנד הראשון בהיסטוריה שעושה לפחות 10 טאצ'דאונים בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה.

        אלדון סמית' שחקן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (GettyImages , Brian Bahr)
        איש מפחיד. אלדון סמית' (צילום: אימג’בנק – GettyImages)