הפנטזיה של אלי טביב

במוקדם או במאוחר, אלי טביב ירכוש את בית"ר ירושלים. גם הפעם, כמו בימים שהגיע להפועל תל אביב עם ארגז מלא בשחקנים מהפועל כפר סבא, חוקי ההתאחדות יסתמו את האף ויתנו לעניין לעבור בקלות. הם יעשו שרירים בעיתונות, יזרקו איומים על זה שלא יאשרו את המהלך בתקשורת, אבל גם הם יודעים שהכדורגל הישראלי לא יכול אחרת. אין מספיק אנשים שמוכנים לשים כסף בקבוצות ואין מספיק קבוצות שימלאו את החלל של בית"ר ירושלים.

מי שהיה במשחק האחרון של בית"ר נגד הפועל תל אביב מבין שמשהו חדש מבעבע בקבוצה. עם המשהו המבעבע הזה אלי טביב יכול לעשות קבוצה טובה מאוד שתחזיר את בית"ר להיות כוח משמעותי בצמרת. איך? הנה כמה עצות שספק אם ייושמו.

אלי כהן צריך להיות האלי גוטמן של טביב. טביב לא צריך להיעלב מכך, אבל מנהל כדורגל גדול הוא לא. כשיש לידו אנשי מקצוע טובים, הכסף שלו מתורגם למהלכים נכונים. כשזה לא קורה, הקפריזות שלו הופכות לדרך עבודה. בכפר סבא הוא שפך מזומנים יותר מכל קבוצות התחתית, ועדיין ירד באופן כמעט קבוע ליגה. כשהיה לו מאמן כמו אלישע לוי, הוא סידר לו שחקנים שהביאו עדנה זמנית לקבוצה, כמו דה סילבה ויבואה.

גם בהפועל תל אביב, בלי אלי גוטמן, טביב לעולם לא היה זוכה בדאבל וכנראה גם לא בגביע הטוטו. המזל של טביב היה שבהפועל תל אביב חיכה לו מאמן יציב וחזק מספיק שידע כבר בדיוק מה צריך לעשות, אחרי הניסיון שצבר והמעמד שבנה. גוטמן כבר היה מי מוכן עם הרשימה של מי צריך להישאר ומי חייב לבוא. אלי כהן הוא האיש שלו. הוא האיש שמחזיק את בית"ר מקצועית ובלעדיו היא כבר מזמן היתה הולכת לאבדון. הוא מכיר את היתרונות והחסרונות בתרופת הפלא שהעניק למועדון הרקוב, והוא איש מקצוע הכי מתאים לבנות מועדון מחדש. כל ניסיון להיפטר ממנו משיקולים זרים, יוליד נקודת התחלה מאוד בעייתית ומסוכנת שתשמוט את הקרקע מתחת לבסיס עליו טביב יוכל להתחיל ברגל ימין. טביב חייב מאמן דומיננטי איתו. לא בובה בינונית. אלי כהן הוא האיש.

כאשר אופיר סער, כתב בית"ר ירושלים של וואלה! ספורט, חשף שטביב מתכנן להביא איתו את אלי אוחנה לטדי, הוא לא התחייב בצורה מפורשת מה יהיה התפקיד של אוחנה. האם יהיה מנג'ר, האם יהיה יו"ר, האם יהיה מאמן. טביב, נכון לעכשיו, סגור רק על דבר אחד, וזהו הדבר הנכון לעשות: הוא רוצה להחזיר את אלי אוחנה לבית"ר.

אין אוהד של בית"ר ירושלים שלא מתגעגע לכוח של אלי אוחנה, אבל אין היום אף אוהד תמים שסבור שאוחנה מתאים להיות מאמן הקבוצה או חלילה מנג'ר מקצועי. הכוויה הזאת מספיק חזקה לשני הצדדים, ומוטב שאוחנה יאמר זאת מפורשות לחברו הטוב מכפר סבא. אוחנה מתאים לשמש רק בתפקיד אחד: יו"ר המועדון. הוא צריך להיות הפנים, הרוח, הקול שצועק, היד שמלטפת. יש לו מספיק כריזמה כדי להוציא את המועדון הזה מהשיממון שבו הוא נמצא כעת, כריזמה אנושית שכל כך חסרה לבית"ר. מי שייתן לאוחנה אחריות מקצועית, יסבך אותו במשהו שהוא מעולם לא הצליח בו ויעביר בכך את הדיון לנושא הלא בריא הזה. אוחנה לא צריך את זה. בטח שבית"ר לא. אוחנה כגב החזק של אלי כהן – זו המשוואה הנכונה. בפעם האחרונה שזה קרה בית"ר זכתה באליפות.

מי שראה את תכנית ההצדעה של ערוץ הספורט לאברהם לוי, גילה שם יותר מידע חשוב בדברים שלא נאמרו מאשר באלו שכן. הרגע המרגש, ללא ספק, של המשדר הדי ביזארי הזה, היה כאשר סטפן שאלוי עלה לשידור, יחד עם כל בני משפחתו. שאלוי, על העברית הלא קלוקלת שלו, היה חם, חכם, מרגש, שפוי, ועל הדרך לא שלל את הרעיון לשוב לבית"ר כאיש שייכנס לנעליו של אברהם לוי. כרגע נמצאים שם הסנדלים של הליצן התורן, מנחם נידם.

מומלץ לאלי טביב לראות את המשדר הזה, כדי להבין מהי בית"ר. הבנה עמוקה של המשדר הזה תוביל אותו למסקנה המתבקשת: להחזיר אחד כמו שאלוי לבית"ר יכול להיות רעיון נהדר. שאלוי חלקלק, שאלוי מקושר, שאלוי מעורה בנעשה בכדורגל העולמי והישראלי, שאלוי מכיר את בית"ר יותר מהרבה מאוד ישראלים. יש לו הרבה מאוד שעות אברהם לוי וגם לא מעט כלים שלא היו למנהל המכונה מיתולוגי. הוא יכול להשלים את אלי אוחנה בצורה נהדרת ולחבר מחדש צוות בית"רי שיחזיר הרבה מאוד מהערכים שאפיינו את בית"ר בימים המנצחים שלה.

אלי כהן, ייאמר שוב לזכותו, מתחיל לצקת בבית"ר בסיס שאיתו טביב חייב להתחיל את המסע. מהסגל הנוכחי, יש לבית"ר בין שלושה לארבעה שחקני הרכב, ועוד שניים-שלושה שחקני ספסל. וזה לא מעט. הרוש (חייב לקבל הזדמנות לשחק בקבוצה איכותית של בית"ר), דסה (תלוי במצב הבריאותי שלו), מויאל (קשר אחורי שיש לו עדיין לאן להתפתח), ריקן (הנס הכי גדול שהתרחש בבית"ר בשנים האחרונות), אופיר קריאף (מתגלה כיורש של ז'אן טלסניקוב בבית"ר), ובטח חיים מגרלשוילי ודריו פרננדז . זוהי פחות או יותר קבוצת השחקנים שעליה טביב צריך להתבסס. חלק בהרכב וחלק בסגל. היחידים שיכולים להתגנב ברגע האחרון הם עזריאל ובראשי כשחקני סגל רחב, עם עדיפות לבראשי.

ערן לוי לא צריך להיות חלק מהרשימה הזו. לוי הוא השחקן הכי מוכשר בבית"ר, אבל סגנון המשחק שלו תובע יותר מדי מהאחרים ומתאים יותר לקבוצת תחתית מאשר קבוצת צמרת. ערן לוי לא יכול להיות בורג, ובבית"ר שרצה לאליפות ערן לוי יכול להיות רק בורג. גם עידן בן שושן צריך להסתיים בצורה מכובדת. גם בלעדיו, בית"ר תוכל כך לשמור על הזהות שלה, אם טביב ישאיר את רוב השחקנים שצוינו כאן.

זה לא רציני מספיק להגיש רשימה מפורטת, בטח לא כעת, אבל דבר אחד ברור לגביה: בית"ר לא צריכה עשרה שחקנים חדשים, היא צריכה ארבעה-חמישה דומיננטיים. אחד מהם כמנהיג, וזה לא ברק יצחקי השבע מעצמו. צריך נוסחת הצלחה חדשה, לא משוחזרת. לזהות בין הלגיונרים הכושלים לבין אלו שחולמים להיות שגרירים את הרעבים להצלחה והצמאים לאופק חדש בקריירה. אסור לטביב להסתחרר עם ציפיות.

אין לו את היכולת הכלכלית של גאידמק לבנות קבוצה לאליפות תוך עונה. הוא חייב להקים זאת בהדרגה. רק כך, בסבלנות, הוא ימצא לבסוף שני בלמי צמרת, קשר אחורי שיגרום לקובי מויאל לקפוץ כיתה, קשר תוקף שישלים את אבי ריקן ויעזור לו להנהיג ולהפרות, וחלוץ דומיננטי. חמישה בינגואים יספיקו כדי להריץ את בית"ר בחזרה לימי הזוהר. הקהל, אם יראה תהליך נכון, שבהתאם גם למה שנאמר כאן קודם, ישלים את החוסרים כמו בימים הגדולים. כמו במשחק האחרון בטדי מול הפועל תל אביב.

19:55, ספורט1 ו-HD: בית"ר ירושלים - הפועל חיפה