הרבה לפני שגארי קייהיל חגג עם צ'לסי זכייה בליגת האלופות או קיבל זימון בכורה לנבחרת הבוגרת של אנגליה, הוא שמע את מאמנו לשעבר בבולטון, גארי מגסון, מגדיר את גביע הליגה כמטרה לקראת עונת 2008/9 - כמפעל בו הקבוצה יכולה להגיע רחוק. לכן כשהגרלת הסיבוב השני ייעדה לטרוטרס מפגש ביתי עם נורת'המפטון מהליגה השלישית, מגסון העלה הרכב חזק שכלל בין היתר את קייהיל.
מסכן קייהיל.
מול ההגנה שכללה בין היתר את שחקן צ'לסי בהווה וגם את הבלם דני שיטו והשוער המצטיין יוסי יאסקליינן, הופיע חלוץ לא ממש מוכר בשם אדבאיו אקינפנווה, תחבושת צחורה מקיפה את ראשו הגדול ומגינה על 12 תפרים תוצאה של פציעה קודמת. צמד שלו העניק לנורת'המפטון 1:2 והעיף את בולטון לכל הרוחות ממפעל בו היא קיוותה להגיע לשלבים המאוחרים.
"אקינפנווה הוא בחור גדול וחזק ולא התמודדנו איתו כמו שצריך", היה חלק מהסיכום של המאמן המפסיד מגסון. גדול וחזק? איזה אנדרסטייטמנט.
אדבאיו אקינפנווה נולד בלונדון לפני קצת יותר מ-30 שנה וגדל במשפחת מהגרים מניגריה, בין היתר על המטבח המערב אפריקאי, "אוכל עם הרבה עמילן שקצת מנפח אותך", להגדרתו. הוא אומר שזאת הסיבה לכך ש-180 הסנטימטרים שלו סוחבים גוף של כ-105 ק"ג. לפחות אחת מהסיבות. בראיון אחר סיפר ש"תמיד הייתי גדול, מספרים שנולדתי בגודל של ילד בן חמש".
אקינפנווה החל את דרכו בגיל 18 בקבוצה הליטאית פ.ק אטלאנטס (סוכנו הבטיח לו ש"עם התחבורה של היום זה 10 דקות מלונדון"), הופיע גם בבארי טאון הוולשית והגיע למבחנים בלייטון אוריינט הלונדונית, שם הצוות המקצועי בישר לו שמה המפריד בינו לבין חתימה זה המשקל שלו. כמה חודשים לאחר מכן אוריינט חידשה את ההתעניינות והחתימה אותו על חוזה לחודש עם אופציית הארכה עד סיום העונה. הסברה היא שהיא לא מומשה בעיקר בשל העובדה שאוהדי הקבוצה כינו אותו "Fatty Akinfenwa" (אקינפנווה השמן) וביקרו בחריפות את עצם ההחתמה שלו.
באיו נטל את מקל הנדודים. שיחק פה, בעט שם, עד שבעונת 2004/5 נחת בטורקי יונייטד מהליגה השלישית. הקבוצה מדרום-מערב אנגליה ירדה ליגה בסיומה של אותה עונה, אבל 14 שערים של החלוץ סידרו לו חוזה בסוונסי ויתרה מכך, הציבו אותו בתודעה. אחרי שהמשיך להפציץ גם במדי הקבוצה הוולשית, הוא הפך לדמות קאלט של ממש.
באיו אקינפנווה הוא מסוג השחקנים שאוהדי היריבות מחכים למשחקים נגד הקבוצה שלו רק כדי לפגוש אותו ולהקניט אותו. הוא מצחיק אותם, אבל לעתים קרובות גם גורם להם עצב. אחרי שנתיים בסוונסי, שכללו שער ניצחון בגמר ה-football league trophy (מפעל גביע לקבוצות מהליגה השלישית והליגה הרביעית) והחמצת פנדל בגמר פלייאוף העלייה לצ'מפיונשיפ, הוא חתם בנורת'המפטון, שם האוהדים הדביקו לו את הכינוי The Beast (החיה).
באף אחת מארבע העונות שקדמו לזו הנוכחי, אחת בליגה השלישית ושלוש בליגה הרביעית, הוא לא הבקיע פחות מ-11 שערי ליגה. הכיבושים שלו הותירו אותו בכותרות, אבל להופעה הפיזית שלו על המגרש היה תפקיד לא פחות חשוב בכך. אומרים שהוא עצלן ושמן, בתקשורת כינו אותו "דימיטאר ברבטוב של הליגות הנמוכות", אבל הוא לא מפסיק להבקיע. תשאלו את אוהדי היריבות.
בעל כורחו הפך לאחד מהשחקנים המסקרנים והמסוקרים בליגות הנמוכות באנגליה, ליגות אהובות שמקבלות מקום של כבוד מהתקשורת המקומית שלא מזניחה את אוהדיהן (בליגה הרביעית למשל ממוצע צופים של למעלה מ-4,000 למשל יותר משמונה קבוצות בליגת העל הישראלית). ועדיין, כמה אקינפנווה יכול להיות מפורסם?
קבוצת הפייסבוק "הרגע המביך בו לואיס סוארס יהיה גזעני כלפי אדבאיו אקינפנווה", על 24 אלף הלייקים שלה, היא אחת מיותר 70 קבוצות ברשת החברתית שנושאות את שמו של חלוץ נורת'המפטון. יש שם גם את "אקינפנווה אכל את הדינוזאורים עד שהם נכחדו", "אקינפנווה מסוגל לגרום לבצל לבכות", "אקינפנווה - כשלצבא יגמרו הטנקים", "אקינפנווה יכול לנגן על כינור עם פסנתר" וכמובן הקבוצה הפופולארית "אקינפנווה לנבחרת אנגליה".
אחרי שהוא גילה שחשבון טוויטר מזויף שלו סחף כ-3,000 עוקבים, באיו פתח חשבון משלו ונכון לכתיבת שורות אלו עוקבים אחריו קרוב ל-28 אלף. בנוסף, חובבי משחקי פיפ"א הפופולאריים מכירים אותו כשחקן החזק ביותר בגרסת 2012. זה עוד לא הסוף. אקינפנווה ניצל את הפרסום שלו כדי להתרחב גם מחוץ למגרש. הוא היו"ר של חברת הבגדים HAHA!, שהמוצר הפופולארי ביותר שלה הוא חולצות עם הכיתוב "2big 2 play football " (גדול מדי בשביל לשחק כדורגל). טי שירטים עם הכיתוב נמכרים ב-20 פאונד וחולצות עם שרוול ארוך ב-40 פאונד.
קטע היוטיוב הבא צבר למעלה מ-51 אלף צפיות:
התקשורת מאוהבת. לפעמים נדמה שאחרי כל משחק טוב של אקינפנווה, העיתונאים מתחרים ביניהם מי ייתן את הכותרת המתוחכמת ביותר ויגיש את הטקסט הכי מחודד. אחרי משחק בין טורקי יונייטד לשפילד וונסדיי בליגה השלישית ב-2005 כתבו עליו ש"בדרך לשער שהוא כבש, אקינפנווה נאבק על הכדור כמו נייג'ל בן (מתאגרף עבר מפורסם) ושמר עליו כמו המודיעין הצבאי". כששבר את הלסת במהלך העונה שעברה, היו מי שצחקו ש"אולי עכשיו הוא יאכל פחות וירזה".
החלוץ עצמו משתף פעולה. "אני אוכל המון, אבל אני לא טיפוס של מקדונלדס ופאסט פוד", הסביר באחד מהראיונות הרבים שנערכו איתו, "אני יותר מהיר ממה שאני נראה וזה גורם לשחקני ההגנה מולי לאבד את היציבות".
בסוף השבוע האחרון כבש את השלושער הראשון בקריירה המקצוענית שלו, נגד אקרינגטון סטנלי שאוהדיה התמקדו בעיקר בו לפני שריקת הפתיחה. את השער הראשון מבין השלושה חגג עם תנועת ליטוף של הבטן. בטלגרף כתבו בסיכום המשחק ש"אדבאיו אקינפנווה גרם למבקרים שלו לאכול את המילים שלהם".
"זה היה יפהפה", גילה אחר כך את הסוד, "שתי דקות לפני כן האוהדים שלהם הקניטו אותי וזה היה נחמד להשתיק אותם. האוהדים של היריבות צריכים להמשיך להקניט אותי בנוגע למשקל שלי כי זה מה שגורם לי להמשיך לכבוש שערים".
