צפו בהפסד של מילאנו לאולימפיאקוס
ביום ראשון האחרון אירחה ארמאני מילאנו את ונציה, במה שעל הנייר היה אמור להיות קרב דוד וגוליית, במסגרת המחזור השביעי בליגה האיטלקית העונה. בתפקיד דוד, הקבוצה הקטנה והסימפטית מעיר התעלות, בשורותיה מככבים כמה פרצופים מוכרים לחובבי הכדורסל הישראלי מהעשור הקודם, כמו אלווין יאנג, אקס עירוני נהריה ובני השרון או טימי באוורס, אקס גבעת שמואל והפועל ירושלים. אך קצת כמו בסיפור התנ"כי, גם העשירים מבירת האופנה הפגינו זלזול, ובפתיחת המשחק, אוקסימורון שכזה, לא הציגו יותר מדי סטייל: הם ספגו 29 נקודות קלות תוך פחות מתשע דקות בדרך לפיגור מוקדם, למגינת ליבו של המאמן סרג'יו סקאריולו. סקאריולו הגיב וזרק למערכה את ריצ'רד הנדריקס.
עכשיו, נסו להיזכר בכמות הפעמים בהן הגבוה מאלבמה עלה לשחק בסיטואציה זהה כשחקן מכבי תל אביב. אז, בימיו הלא רחוקים במדים הצהובים, זה נגמר לרוב ברה-ארגון של ההגנה, בסתימת החורים העצומים שנהג לפעור סופוקליס שחורציאניטיס בניסיונותיו הכושלים להגן על פיק אנד רול מצד היריבה ובכלל, תמיד היה מדובר בזריקת מרץ ואנרגיות לקבוצה כולה. הנדריקס הרי היה עבור אלופת הישראלית המחליף האולטימטיבי. אך האמריקאי נראה אבוד כשעלה למגרש. הוא איבד כדור אחד, ספג שני סלים באחריותו המלאה בהגנה והוסיף החטאה. לאחר מכן, הוסיף נקודה מהקו אך הוסיף החטאה נוספת מהשדה והוחלף, כבר לאחר ארבע דקות. שפת הגוף שלו הדגישה אכזבה מהולה באדישות חשודה. בהמשך, עלה לדקות ספורות בהן לא זרק פעם נוספת לסל. הוא סיים 11 דקות עלובות כמעט, עם שורה סטטיסטית של נקודה וארבעה ריבאונדים וקבוצתו רשמה הפסד משפיל.
התצוגה החלשה הזו של הנדריקס איננה חריגה כלל בעונה הנוכחית. למעשה, ההיפך הוא הנכון: הנדריקס, שהוחתם במילאנו במהלך הקיץ האחרון בסכומים גבוהים מאוד, 1.2 מיליון דולר לעונה ליתר דיוק, מתקשה למצוא את עצמו בפאזל הדי אמורפי, יש לציין, שבונה סקאריולו באימפריה האיטלקית לשעבר. הוא מעמיד ביורוליג ממוצע לא מחמיא של 3.4 נקודות ב-38% בלבד מהשדה ובשני המשחקים האחרונים, מול ז'לגיריס ואולימפיאקוס, חיבר שני משחקים ברציפות עם 1 מ-5 בלבד מהשדה. במילאנו התאכזבו מהרמה שמפגין עד כה אקס הצהובים, עד כדי כך שנפוצו במהלך הימים האחרונים שמועות על כך שהיא חפצה בשחרורו מהקבוצה, וכי היא כבר פועלת על מנת לממש זאת. האם יש אמת בפרסומים? ובכלל, כיצד והיכן תימשך הקריירה של הסנטר הנהדר? ומדוע הוא נראה כך?
לסרג'יו פנית, טעית
נסיבות עזיבתו את מכבי תל אביב ידועות ומוכרות: לאחר עונה ראשונה סבירה, לא יותר, הפך הנדריקס בעונתו השנייה במועדון לאחד העוגנים המרכזיים בהצלחה של הקבוצה, ושדרג בעשרות מונים את מעמדו ככל שהעונה התקדמה, ובעיקר בשלב הטופ 16. בכך, הוא העניק צידוק לאשראי הבלתי נגמר של דיוויד בלאט, שנעמד על רגליו האחוריות מספר פעמים על מנת להשאירו בקבוצה, גם כאשר עניין השאלתו לקבוצה אחרת עמד על הפרק (בסופו של דבר מי שהושאל היה מילאן מצ'באן, שלא שב לצהובים). הצהובים היו קרובים לסכם עימו על הארכת חוזה עוד במהלך העונה שעברה, אך הסתכסכו בהמשך עם סוכנו האמריקאי, אנדי מילר, והעסקה פוצצה. כשתמה העונה, לצהובים כבר לא היה סיכוי להתחרות מול הצעות כמו זו שהניחה מילאנו על השולחן. לאחר מכן, גם חברו הטוב קית' לנגפורד חתם בקבוצה וחבר אליו באיטליה.
אלא שבמילאנו, למרות התנאים הכלכליים העדיפים, חיכתה להנדריקס סיטואציה שונה בתכלית מזו שהכיר אצל האלופה הישראלית, בה הפך ליקיר המערכת ולאיש אמונו של בלאט. מעבר לכך, גם סגנון המשחק של הצהובים התאים לו כמו כפפה ליד. "הנדריקס הוא שחקן צעיר עם מרווח גדול להתפתח ולהשתפר, אך בה בעת הוא כבר צבר ניסיון לא מבוטל בכדורסל האירופי. הוא יעזור לנו בהגנה, אך גם בהתקפה", אמר סקאריולו לאחר חתימתו הרשמית בה. מתחת לפני השטח, גורסים באיטליה, ניתן היה להבין כי עבור המאמן האיטלקי מדובר בהחתמה חשובה, אך בסופו של יום, משנית.
"מבחינתו של סקאריולו הנדריקס היה תוספת על מנת להעניק יותר עומק לסגל. מלכתחילה לא ציפו ממנו להיות השחקן השני או השלישי בחשיבותו בקבוצה", מסביר ג'וזפה ניגרו מ'גאזטה דלו ספורט'. "הרי למילאנו כבר היה בסגל את הסנטר הראשון שלה שגם עליו שילמו הרבה מאוד כסף יאניס בורוסיס. הנדריקס הוחתם בגלל שאחת הבעיות הגדולות בסגל של העונה שעברה הייתה העובדה שהוא היה קצר במיוחד. סקאריולו אמר בתחילת העונה שהוא חיפש שחקן שיעלה מהספסל, ייתן הגנה וריבאונד, שיוכל להשלים את בורוסיס ולתת מענה לקבוצות שמשחקות עם הרכבים נמוכים. במובן מסוים, הוא התחיל מאפס, משום שהמאמן לא בטח בו באופן מיוחד. הוא היה זקוק לקנות את המעמד שלו מהתחלה".
בנוסף, עלתה שאלת ההתאמה של שחקן מסוגו של הנדריקס למשנתו הסדורה של סקאריולו ולעקרונותיו הברורים, מהם הוא כמעט ולא סוטה. "שחקן כמו הנדריקס, שנבנה ממשחק קבוצתי ולא ממש תלוי בעצמו בהתקפה, יתקשה לבוא לידי ביטוי בסגנון הכדורסל שמכתיב סקאריולו, סגנון מאוד אינדיבידואלי שמבליט שחקני התקפה טובים באחד על אחד", מנתח העיתונאי פביו קבניירה, המסקר את הקבוצה ממילאנו. "זו גם הסיבה שלנגפורד, אחד מהטובים באירופה באחד על אחד, אוהב לשחק אצלו וגם מצליח די בקלות להגיע לסטטיסטיקות הרגילות. עוד דבר ששונה בין סקאריולו לבלאט הן הרוטציות. בלאט אוהב לשחק עם הרבה שחקנים ומקבל המון מהספסל, בעוד שהאיטלקי דוגל בחמישה-שישה שחקנים מרכזיים ופועלים שחורים לצידם, שלא אמורים לבלוט יותר מדי".
הנדריקס עצמו הסביר בראיון באיטליה בתחילת העונה כיצד הוא רואה את מעמדו בקבוצתו החדשה: "מיד כשחתמתי בקבוצה ידעתי שלצוות המקצועי ולמאמן יהיו ציפיות גבוהות ממני, הרי הם היו כל כך נחושים כדי להחתים אותי. אני חושב שהתפקיד שלי אמור להיות דומה לזה שהיה לי במכבי תל אביב בעונה הראשונה, כששיחקתי כמחליף של שחורציאניטיס".
ישלם את מחיר הכישלון?
עם פתיחת העונה, כל החששות התאמתו. מילאנו, איך לא, נראית כמי שמתקרבת לפיאסקו נוסף מיני רבים בשנים האחרונות (שלושה הפסדים בסיבוב הראשון בשלב הבתים ביורוליג, ארבעה בליגה האיטלקית), סקאריולו משתמש באמריקאי במשורה ואילו בורוסיס פתח את העונה טוב באופן אישי וקיבע את מעמדו כסנטר המוביל. לנגפורד, לעומת זאת, אולי מתקשה לסחוב את הקבוצה על גבו, אך מצליח, כאמור, להגיע למספרים שלו, עם 17.4 נקודות בממוצע ביורוליג. "קשה לשפוט את הנדריקס על רקע הכאוס שיש כרגע במילאנו", מבקש להבהיר צביקה שרף. "מה שקורה לו יכול לקרות לכל שחקן ובכל קבוצה. דיוויד ידע איך לשחק איתו, הוא נתן לו את היחס המתאים. במילאנו יש הרבה שחקנים שמשחקים בעמדות הפנים וכל אחד מהם נותן נופך אחר למשחק. במכבי תל אביב הוא היה שחקן פיק אנד רול מצוין, וזו נקודה מאוד חלשה בסגל של מילאנו. אולי הוא פחות מתאים לסגל השחקנים שנבנה שם".
זה לא שלהנדריקס עצמו אין חלק במצב. "למרות כל הסייגים, היכולת של הנדריקס עדיין מאוד מאכזבת", מוסיף העיתונאי פביו קבניירה. "סקאריולו מצפה לקבל ממנו תפוקה בהגנה ובריבאונד, אבל בינתיים הוא לא מקבל ממנו את האנרגיות שהוא רוצה בהגנה ובהתקפה כאחד. זה נכון שבאימונים הנדריקס הוא בהחלט דוגמא למופת. הוא בחור אינטליגנט וחביב מאוד על כולם מחוץ למגרש. אבל על המגרש, מצפים ממנו לכל הפחות להיות יציב. זה לא ממש קורה". במילאנו שוקלים כעת לבצע זעזועים בסגל, והנדריקס, כאמור, הוזכר כמי שעשוי לעזוב. אלא שעל פרסומים רבים באיטליה, מילאנו הציבה לסקאריולו אולטימאטום של שלושה שבועות בהן יצטרך לייצב את הספינה שהולכת ושוקעת. במקרה ויפוטר המאמן, הנדריקס בוודאי יישאר. כך או כך, מילאנו מחפשת קודם כל רכז מחליף, לכן נדמה כי ההחלטה בעניינו של הגבוה המצוין תדחה לפחות בתקופה הקרובה.
"מישהו מהקבוצה שלנו שוחח איתו, באופן חברי כמובן, ולפי מה שהבנו ממנו זה לא נכון שיש כוונה לשחרר אותו. הוא לפחות לא שמע על שום כוונה כזאת", מספר גיא גודס. "הוא אמר שהוא מתייחס לזה כשמועות בלבד ושהוא ממשיך לעבוד קשה כדי לשפר את המעמד שלו במילאנו, שאין סיכוי שהוא יעזוב. אני לא ממש יודע מה הם מתכוונים לעשות, אבל לפעמים דברים קורים כך שדווקא השחקנים המשלימים הם אלו שחוטפים את האש. הרבה פעמים כשקבוצה במשבר לא משחררים את הכוכבים אלא את השחקנים המשלימים".
ההחלטה של הנדריקס לעזוב את מכבי תל אביב למילאנו, מתברר ככל שחולף לו הזמן, הייתה שגויה מיסודה, אם להסתכל מנקודת מבט מקצועית גרידא. אך האם ייתכן בכלל תרחיש קיצון בו יחזור לשורות הצהובים דווקא עכשיו?
"הוא חסר לנו, כמובן", מודה גודס, "בכל זאת הוא היה כאן שנתיים, הכיר מצוין את המערכת וגם היה לו את המקום שלו כאן. הוא שחקן נפלא שמחבר קבוצה. בנוסף לכול הוא גם אדם נהדר. מבחינה מקצועית, אין ספק שהדבר הכי טוב עבורו היה להישאר אצלנו, אבל אי אפשר לבקר את ההחלטה שלו לעזוב, שהייתה בסופו של דבר כלכלית. יש שחקנים שפחות מעניין אותם הכסף. ניקולה וויצ'יץ' וויתר בכל שנה מחדש על הצעות הרבה יותר גבוהות והיה יכול להרוויח חצי מיליון דולרים יותר ממה שהרוויח, אבל בחר להישאר כי היו לו כאן את התנאים הכי טובים. אבל כל אחד אחראי על הקריירה שלו. בכל מקרה, ריצ'י עבורנו הוא היסטוריה".