הכל היה מוכן, כולם חיכו לשריקת הפתיחה, כולם ציפו לתצוגת כדורגל שתעמוד בציפיות ותכבד את הדרבי, אבל המאמנים לא כל כך התחשבו ברצונות של הקהל או של התקשורת. שני המאמנים ידעו: בדרבי הזה אסור להפסיד. לא רק בשל היוקרה העירונית והחשיבות לאוהדים - זה היה קרב עם משמעות גדולה על המשך הדרך. הפועל תל אביב לא יכלה להרשות לעצמה להמשיך את הרצף עם הפסד חמישי ברציפות, שהיה מגדיל את הפער ממכבי. מנגד, הדבר האחרון שמכבי תל אביב רצתה זה שהפועל תצמצם ממנה את הפער, היא רצתה להותיר את הפועל רחוקה. אבל לא רק שהפועל התקרבה, היא גם קיבלה דחיפה מוראלית חשובה.
בגלל החשש להפסיד, שתי הקבוצות עלו עם קישור מעובה מאוד. כתוצאה מסגנון המשחק הזה, השחקנים היו מוגבלים, וכמעט שלא היו אירועים ליד שני השערים. המשחק התנהל ברובו במרכז השדה, עם מאצ'-אפ בין שחקני הקישור, כשהשוערים כמעט שלא נגעו בכדור. מה שהכריע זה הפנדלים כמובן, כשידו של אדל הייתה על העליונה, בעוד אלירן עטר לא עמד בלחץ.
מבחינת מכבי תל אביב, ההרכב עם שלושת הקשרים ההגנתיים אינו מפתיע במיוחד. גרסיה לא ראה במשחק הזה כמשחק שיקבע את גורל האליפות. הוא רצה לצאת מהמשחק כפי שהתחיל אותו עם נקודה ולהגדיל את הפער מהפועל בהמשך הליגה, מתוך אמונה שעוד תאבד נקודות.
למעשה, החשיבה ההגנתית הזאת מאפיינת את מכבי תל אביב מתחילת העונה. ראינו את אוסקר גרסיה לאורך כל העונה מאמין ביכולת ההגנתית של קבוצתו. מתחילת העונה הסגנון של מכבי תל אביב הוא הגנתי וקשוח, עם שיטה מסודרת והנעת כדור מאורגנת. בגלל זה, יש לציין, גם בעשרה שחקנים מכבי לא התפרקה היום.
אבל גם במשחקים פחות חשובים ופחות מעניינים העונה, אוסקר חשב הגנתית. זו מכבי תל אביב של העונה. זו צורת החשיבה שלה. השיטה הזו משפיעה לא רק על הבחירה של אוסקר להרכב, אלא בעיקר על הדרישה הטקטית שלו מהשחקנים. אנחנו מצפים מקבוצה שמוליכה את הטבלה להיות דומיננטית ויצירתית בהתקפה, אבל מכבי העפילה לפסגת הטבלה בצורה ההפוכה - ההגנתית והמסודרת - פחות מלהיבה ופחות מרהיבה.
צריך לזכור שלמרות הולכת הטבלה, מכבי עדיין לא שכנעה העונה. עדיין המשחק שלה לא שוטף. פחות רואים את מכבי מגיעה להזדמנויות דרך הנעת כדור מסודרת. את מרבית הניצחונות היא יצרה דרך סגנון המשחק שכולל לחץ על הכדור, וניצול מצבים בדקות הטובות שהיו לה. בנוסף, במבחנים הקשים של הליגה בבאר שבע או בדרבי היא לא עמדה במבחנים. כמובן שעדיין אי אפשר לפסול את מכבי. היא עדיין מובילה את הטבלה, עדיין נשארת במקום הראשון, ועדיין נהנית מהניהול הטוב ביותר. למרות זאת, היא חייבת לשפר את היכולת שלה בחלק ההתקפי.
כמו כן, לדעתי, אחרי ההרחקה של קרלוס גרסיה, החילוף שהיה צריך להתבצע זה לא הוצאה של דאבור, אלא הוצאה של גונסאלו גרסיה. גונסאלו לא מפעיל לחץ, הוא לא מהיר, ועדיף היה להשאיר את דאבור המהיר מול שני הבלמים של הפועל. כנראה שמעמדו של גונסאלו בקבוצה הוא חזק מאוד.
עכשיו זה נהיה מעניין. אחרי ההפסד הראשון בבאר שבע, מכבי תל אביב ידעה להתאושש. יהיה מסקרן לראות אם מכבי תצליח להתאושש גם הפעם, כשהיא פצועה ומאוכזבת, עם שחקנים מורחקים. אם היא רוצה להישאר למעלה, אין ספק שמחכים לה עוד אתגרים. בשבוע הבא מול בני יהודה זה בהחלט אחד מהם.
מנגד, הפועל תל אביב הוכיחה הערב שאף פעם אין פייבוריטית בדרבי. גם כשהגיעה אחרי ארבעה הפסדים רצופים, הפועל הצליחה לנצח. גם אם המשחק לא מתעלה לרמה גבוהה, עדיין להפועל תל אביב יש את הכלים להתמודד מול כל קבוצה בארץ. גם בתקופה הזאת, אולי הקשה ביותר שלה, יש לה את חומר השחקנים הטוב ביותר ליגה.
עכשיו האוהדים נהנים מהניצחון היוקרתי על היריבה העירונית המושבעת, אבל מבחינת הקבוצה, שלוש הנקודות הרבה יותר חשובות. הפועל לא התעלתה לרמה גבוהה, עד להרחקה היא לא הצליחה לבלוט, ועד שטועמה נכנס היא הייתה חסרה את השחקן בעל יכולת טכנית. ובכל זאת, איכשהו, היא השיגה את הניצחון, שמחזיר אותה לא רק לצמרת הגבוהה, אלא בעיקר מחזיר לה את האמונה.
אין לי ספק שהניצחון עשה טוב לא רק טוב לליגה אלא בעיקר להפועל, והחזיר אותה למאבק על התואר. כשטוטו תמוז וגילי ורמוט יחזרו לסגל, יחד עם עוד כמה שינויים קלים שיבצע הצוות המקצועי בינואר לאיזון הסגל הפועל תל אביב תהיה מוכנה לפייט על התואר.