אין מחלוקת שהדרבי התל אביבי הוא המשחק המסקרן ביותר בביצת הכדורגל המקומית. ואולם אם תמיד היה הקרב העירוני מתנהל בעיקר על כר הדשא ובתצוגות הססגוניות שבין שני הקהלים, בשנים האחרונות אנו עדים למשחק מקדים נוסף שעניינו מכירת הכרטיסים למשחק. כך למשל, בעונת הגלאקטיקוס שברה מכבי לראשונה את הסטטוס-קוו, ומכרה לאוהדיה כרטיסים לשער 5, המזוהה כל כך עם השדים האדומים. בדרבי האחרון של עונת הדאבל האדומה, היה תורה של הפועל להפר את הסטטוס-קוו, שעה שמכרה למכבי את כמות הכרטיסים המינימאלית המותרת, בניגוד למה שהיה נהוג בין הקבוצות עד אז. הצהובים בתורם, חגגו תוצאת תיקו מרגשת. בשבוע האחרון נפתח פרק חדש בסדרה, כאשר הנהלת הפועל החליטה למכור כרטיסים מוזלים לחברי העמותה מבין אוהדיה. בעתירה שהגישו הצהובים לבית הדין העליון של ההתאחדות, נטען כי מדובר באפלייה פסולה המנוגדת לתקנון. האמנם?
בסעיף 8 לתקנון ההתאחדות לכדורגל נקבע כי: "מחיר הכרטיסים אשר יוקצו לאוהדי הקבוצה האורחת יהא זהה למחיר הכרטיסים אשר יוקצו לאוהדי הקבוצה המארחת". הוראת התקנון ברורה ומפורשת, ואוסרת על כל שוני במחיר הכרטיסים, פרט להבדלי המחיר בין היציעים השונים. בדיון שנערך בבית הדין העליון, טענו נציגי הפועל כי ההנחה ניתנה לחברי העמותה, האמורים בבוא העת להחזיק במניות הקבוצה, ועל ההתאחדות לתמוך בהתארגנויות שכאלה, באופן המאפשר לאוהדים לקבל הנחה כספית. בהחלטה קצרה, קבע בית הדין כי הוראות התקנון מדברות בעד עצמן וכי יש לדאוג לשיוויון בתמחור הכרטיסים בין האוהדים. ברמה האופרטיבית, לאור קביעת בית הדין שהנהלת הפועל פעלה בתום לב, הוחלט שההפרש בין הכרטיס היקר ששילמו אוהדי מכבי, לבין המחיר לאחר הנחה ששילמו אוהדי הפועל, ייתרם לצדקה.
אכן, פסיקתו של בית הדין הגיונה בצידה. התקנון מדבר מפורשות על איסור אפלייה במחירי כרטיסים. ואולם, היצמדות דווקנית להוראותיו של התקנון יכול ותנביע תוצאות אחרות. טלו לדוגמא מקרה, לא נדיר במחוזותינו, בו קבוצה מחליטה לצ'פר את מנוייה ולהעניק לכל מנוי כרטיס כניסה נוסף למשחק הבית הקרוב. על פניו, התקנון אינו אוסר פעולה כזו, שכן לא ננקטה אפליית מחירים. ואולם, בפועל נוצר מצב אבסורדי בו הנחה של כמה עשרות שקלים אסורה, בעוד מתן כרטיסים חינם הינו מהלך כשר. יתר על כן, החלטת בית הדין העליון לא התייחסה ואולי משום שהדבר לא נטען לאמור בסעיף קטן (ב) הנוגע למכירת כרטיסים, לפיו: "רשאית קבוצה לייעד כרטיסים, במחירים מופחתים, למגזרים שונים אחרים, בהתאם לשיקול דעתה". אמנם, ייתכן והטענה כי חברי עמותת הפועל תל אביב מהווים "מגזר" מובחן ושונה, תידחה כטענה קלושה. ברם, הכיצד יגיב בית הדין העליון של ההתאחדות אם תתקבל החלטה לפיה נשים שתלבשנה חולצות אדומות תוכלנה לרכוש כרטיסים לדרבי ב-50% הנחה? ללא ספק קיימת התנגשות מסוימת בין הוראות התקנון השונות.
בהקשר זה, מעניין להפנות לאמור בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התשס"א-2000. בחוק זה, אשר נועד בין היתר למנוע הפליה בהספקת מוצרים ושירותים, נקבע כי ספק של שירות ציבורי לצורך העניין משחק כדורגל לא יפלה בהספקת אותו שירות מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות. לו היה המהלך של הפועל נבחן בגדרי חוק איסור ההפליה, קשה להאמין שמתן הנחה לקבוצה ספציפית של אוהדים על רקע היותם חברי עמותה, הייתה מוצאת מקומה בגדרי הרשימה המנויה. כך או כך, חוק איסור ההפליה אף מציב סייג, וקובע כי
"כאשר הדבר נעשה על ידי ארגון או מועדון, שאינו למטרת רווח, ונעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה שאליה משתייכים החברים במועדון או בארגון...", אזי ניתן להפלות בין קבוצות שונות. נוכח הפסיקה אשר קביעה כי קבוצות כדורגל הינן מוסד ללא כוונת רווח, אולי יש מקום לעיין מחדש בתקנון ההתאחדות, או לשנות אותו באופן שייתן דעתו לגל החדש של עמותות אוהדים, ולפריבילגיות שקבוצות רשאיות להעניק להן. קריאה מדוקדקת של החלטת בית הדין מלמדת שייתכן ויהיה מקום לשינוי כזה בעתיד הקרוב.
ללא ספק, הפליה הינה אלמנט פסול שראוי לבטל אותו. יחד עם זאת, יש מקום להבחין בין הפליה פסולה, לבין מתן הנחה לגיטימית לחברי מועדון. בכל מקרה, יש מקום שההתאחדות תבחן מחדש את הוראות התקנון הנוגעות למחירי כרטיסים, ובראש ובראשונה תתעסק בעיקר קביעת מחירי מקסימום הגיוניים, ומכירת כרטיסי נוער, ילד, סטודנט, אישה וגימלאי ללא כל הגבלה. בינתיים נתרכז בדרבי.