בעיתוי מושלם מבחינתה, שבוע לפני הדרבי הגדול, מכבי תל אביב הצליחה לכבוש את ראשות הטבלה. שוב במשחק די בינוני, שוב מבלי להרשים או להציג יכולת נוצצת, ובכל זאת, עוד ניצחון. אנחנו רואים שמכבי תל אביב לא מתקדמת יותר מדי ביכולת הקבוצתית שלה, היא עדיין לא מושלמת, לא דורסת ולא מפחידה. ובכל זאת, אפשר להגיד לזכותה שניכר שהשחקנים מאמינים בסגנון ובדרך שהצוות המקצועי מנסה להכתיב. זו התעקשות שבכל מחיר, גם במשחק רע, אסור לאבד את הסגנון. זה מראה על דרך ועל ביטחון.
אבל יש גם בעיות. מכבי תל אביב מתקשה מאוד כשקבוצה סוגרת ומסתגרת מולה. המחצית הראשונה הייתה מאוד חלשה מבחינת הצהובים, כשהפועל רמת גן הקשתה עליה עם לחץ וסגירות נכונות, ומנעה ממכבי להגיע להזדמנויות. לשמחתה, כנראה שרמת גן שכחה שבכדורגל משחקים 90 דקות. קצת שאננות וחוסר ריכוז, ומכבי הצליחה בשתי דקות לגמור את המשחק.
אין ספק, למכבי תל אביב יש את השחקנים עם היכולת האישית שמסוגלים לעשות עבורה את העבודה. היום זה שוב היה תורו של אלירן עטר, שכבש צמד. הבעיה היא שמשחק ההתקפה שלה הוא לא מספיק מגוון. למשל, מכבי עדיין חסרה את משחק האגפים. כששני המגנים שלה לא תומכים בצורה טובה בהתקפה, היא עדיין לא מוצאת את הפתרון לבעיית האגפים, ובהחלט מתקשה בתחום הזה. זה מלווה אותה מתחילת העונה.
בעקבות זאת, מכבי גם לא יוצרת משחק של הגבהות. אין לה במרכז ההתקפה שחקן גבוה ופיזי שיכול להתאים לזה. כרגע זה מספיק למקום הראשון, אבל קבוצה שרוצה לרוץ לאליפות, חייבת שיהיה לה מגוון אפשרויות של הבקעת שערים. אולי כדאי לצוות המקצועי לחשוב על זה לקראת ינואר, כדי לשדרג אותה בתחום הזה.
כי ברגעים קשים במהלך העונה, מכבי תצטרך חלוץ פיזי, בעל יכולות הבקעה גם במשחק ראש. ברגעים מסוימים, מול קבוצות מסתגרות, זה חשוב מאוד. כשהקבוצה לא מוצאת את הפתרון לפצח הגנה צפופה, חלוצים חסונים כאלה עם נגיחה נכונה ופעולה יעילה - יכולים לעשות את ההבדל. קבוצה שרוצה לרוץ קדימה, צריכה גיוון של אפשרויות הבקעה. גם יכולת אישית, גם בעיטות עונשין, גם כדורים חופשיים, וגם הגבהות.
בנוסף, ניכר שמכבי צריכה שחקן פיבוט, כזה שיאפשר לשחקני הקו השני להצטרף, כזה שישהה את היציאה קדימה. לעתים רואים את מכבי יוצאת למתפרצות בצורה מבולבלת. אומנם שחקני החלק הקדמי שלה מהירים, אבל הם עושים את הפעולות ההתקפיות לבד, ורק עם יכולת אישית. מכבי מסתמכת על המהירות של עטר או מיכה, וההתקפה המתפרצת לא תמיד יעילה. כשאוסקר גרסיה יצליח לשפר את הדברים האלה, מכבי תהיה מסוכנת הרבה יותר.
---
היום אוסקר גרסיה עשה שינוי נכון, כשהציב את גונסאלו גרסיה מעט למטה יותר, במרכז המגרש. כשגונסאלו גרסיה הוצב בחלק הקדמי, הוא הירבה לחזור לאחור בגלל הסגנון שלו, ומכבי הפסידה שחקן קדמי. היום הוא הוצב בקישור, קיבל יותר חופש, והיה הגורם לניצחון. אני בהחלט חושב שהצבתו בלב המגרש תעזור יותר למכבי.
מנגד, אוסקר מיהר מדי בחילופים. ייתכן שהחילוף של גורי והחילוף של גרסיה היה מעט פזיז מדי. אומנם גורי היה עם כרטיס צהוב, וגונסאלו אולי נפצע, אבל כשמאמן משלים את כל שלושת החילופים שלו בדקה ה-60, זה עלול להיות מסוכן. זה היה יכול לסבך את מכבי, כי ראינו שרמת גן צימקה, ואם שחקן היה נפצע ומכבי הייתה נשארת בעשרה שחקנים, הכל יכול להתהפך. היה נכון יותר לחכות קצת.
בשורה התחתונה, גם היום, כשמכבי נמצאת איפה שהיא נמצאת זה לא מסוג הקבוצות שמשכנעות ומצדיקות את המיקום שלה. לרגעים ארוכים מדי מכבי לא יוזמת, ונראית רדומה. במחצית הראשונה היא בהחלט ניסתה, אבל אחרי שהיא הבטיחה את הניצחון ועלתה ל-0:3, שוב ראינו רפיון. שוב ראינו רצון בעיקר לשמוע את שריקת הסיום. אתה מצפה ממכבי תל אביב, שגם ביתרון, היא תמשיך ללחוץ ולהשתפר. השחקנים עובדים קשה, אבל ברגע שהם משיגים את המטרה, הם נרגעים. אנחנו לא רואים את מכבי לוקחת את עצמה בכל הכוח, ממשיכה ויוזמת עד הסוף. היא ממושמעת, נקודתית, משיגה את המטרה שלה, ואז דועכת. חבל.
ועדיין, מכבי יצאה מנצחת גם השבוע. כבר הרבה מאוד שנים היא לא הגיעה בכזה ביטחון לדרבי מול הפועל: גם מהמקום הראשון, גם עם הרבה אמונה. יהיה מעניין לראות את מכבי מצליחה לשמור על מאזן ההגנתי החיובי שלה מול ההתקפה של הפועל תל אביב. הפועל היא לא רק הקבוצה עם היכולת התקפית הטובה בארץ, היא אולי זו עם הסגל הכי טוב שיש כאן. זה אחד המשחקים החשובים ביותר והמאתגרים ביותר מבחינת מכבי, אם היא רוצה לסיים את העונה הזו עם תואר. אין ספק, יהיה דרבי מאוד מעניין. אין לנו הרבה משחקים כאלה במהלך השנה. כולנו מחכים.