פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סיכום השבוע בפוטבול: הנוקמים 2

        בעוד "מגהטרון" ג'ונסון סובל מקללה עתיקה, גיבור העל פייטון מאנינג שוב מציל את המצב. יובל קליין מסכם שבוע שמיני

        "תעלול או ממתק". המילים הללו יישמעו הלילה ברחבי ארצות הברית הרבה יותר מ'סנדי', 'אובמה' או 'רומני'. חג כל הקדושים הגיע והילדים המחופשים נוהרים אל הרחובות ודופקים על דלתות במטרה לאסוף כמה שיותר ממתקים לסלסלה. אחד ממאפייני החג הוא אווירה מפחידה, הכוללת תחפושות של שלדים, שדים, רוחות ובתי קברות, שכן חלק מהמטרה (מלבד לזלול דברים טעימים), היא לזכור את הקדושים שמצאו את מותם בשל אמונתם בנצרות. באווירה מפחידה זו, אין זמן יותר מתאים בשביל לדבר על קללות בפוטבול ובמיוחד, קללת "מאדן".

        למי שאינו מכיר, "מאדן" הוא משחק וידיאו של פוטבול, הקרוי על שמו של מאמן אוקלנד ריידרס האגדי ג'ון מאדן. החל מ-1999, החליטו יוצרי המשחק להחליף את תמונת המאמן חבר היכל התהילה, שעיטרה את העטיפה לאורך השנים, בתמונת אחד מכוכבי הליגה. הקורבן הראשון של הקללה היה גאריסון הירסט, ששבר את הקרסול ונעדר לשנתיים לאחר שקיבל את הכבוד להופיע על העטיפה. מאז, ראינו את דנטה קולפפר, מרשל פולק, מייקל ויק, ריי לואיס, דונובן מקנאב, וינס יאנג וטרוי פולאמלו עוברים זמנים קשים לאחר שנבחרו לפרסם את משחק הוידיאו. האחרון היה פייטון היליס, שייצג את "מאדן" בעונה שעברה ואז נפצע ונעדר למספר רב של משחקים. עד היום היליס מתקשה לשחזר את היכולת שהעניקה לו את הכבוד להיות ליד אותיות ה"מאדן". השנה, הקללה מכה שוב ובמקום "מגהטרון", אנחנו מקבלים את "מגה-דרופ".

        קלווין ג'ונסון שחקן דטרויט ליונס עם עטיפת המשחק מאדן (AP , Ed Rieker)
        למה הוא היה צריך את זה? ג'ונסון ועטיפת "מאדן" (צילום: AP)

        20 שניות לסיום המשחק, במצב של פיגור מול סיאטל, מצא הקוורטרבק של דטרויט מת'יו סטאפורד את קלווין ג'ונסון בפינת האנדזון, אבל התופס שמט את הכדור: "זו קללת מאדן! קללת מאדן חיה!", אמר פרשן ESPN כריס קרטר. כולל זו האחרונה, ג'ונסון מדורג שלישי בליגה בהפלת מסירות מתחילת העונה. למזלו, טיטוס יאנג תפס את המסירה של סטאפורד שני מהלכים לאחר מכן וסידר את הניצחון השלישי של הליונס העונה.

        ההפלה הזו היא לא הדבר המדאיג היחיד ביכולת של ג'ונסון העונה. ב-2011 הוא היה שלישי בליגה, עם 16 טאצ'דאונים, אבל העונה הוא תפס את הכדור באנדזון רק פעם אחת בשבעה משחקים. כמות היארדים שלו לעומת זאת, זהה כמעט לזו שהייתה לו בעונה שעברה אחרי שבעה משחקים (638 העונה מול 679 אשתקד). המספרים והמצב על המגרש, מוכיחים ללא צל של ספק שג'ונסון מקבל הרבה יותר תשומת לב מהגנות הליגה ולפני המשחק מול הסיהוקס הבטיח מגן הפינה של סיאטל ריצ'רד שרמן שהוא ישתק את "מגהטרון", כי הוא עצמו "אופטימוס פריים".

        הליונס הבינו שבכל מצב מסוכן, ג'ונסון יקבל שמירה כפולה ולכן הם משתמשים בו בתפקיד חדש, כהסחת דעתם של היריבים. בטאצ'דאון הניצחון ביום ראשון הוא עמד בצד ימין של ההתקפה, כשארבעה משחקני סיאטל בוחנים כל תנועה שלו, כפי שהסביר סטאפורד בסיום. לכן, הקוורטרבק בחר למסור ליאנג, שהיה במצב אידיאלי יותר וחיכה בצד הנגדי, מול שחקן יריב בודד. כאן מגיע הקרדיט לדטרויט וסטאפורד, שלא מכריחים מסירות בכוח לג'ונסון. "אנחנו מנסים לרשום טאצ'דאון, וזה הדבר היחידי שחשוב", אמר המאמן ג'ים שוורץ, "אנחנו לא משחקים פנטזי פוטבול בניסיון להגיע למספר מסוים בסטטיסטיקה, אנחנו רק מנסים לנצח".

        מתיו סטאפורד שחקן דטרויט ליונס (AP , Marcio Jose Sanchez)
        מצא כלי אחר כדי להשיג את הניצחון ביום ראשון. סטאפורד (צילום: AP)

        דבריו של שוורץ מתקשרים לכתבה שהתפרסמה ב'ספורטס אילוסטרייטד' בקיץ האחרון ועסקה בהתעסקות בשבירת שיאים סטטיסטיים במקום בניסיון להשיג ניצחונות. סטאפורד סיפר שהוא נכנס לאינטרנט אחרי שפייטון מאנינג חתם בדנבר, כדי לבדוק את השיאים של מספר 18 במדי הקולטס, עם התופס שלו מרווין האריסון. "זה היה נראה לי משעשע", הוא הסביר. כזכור, מאנינג מסר שיא של 953 מסירות מוצלחות להאריסון, ל-12,766 יארדים ו-112 טאצ'דאונים. בגיל 24, סטאפורד מצא 204 פעמים את ג'ונסון בן ה-27 והשניים כבר רשמו 3,334 יארדים ו26 טאצ'דאונים. המרחק מהשיא עוד גדול, אבל "יש סיכוי", אומר סטאפורד.

        עוד שיא שעומד באוויר הוא כמות היארדים בתפיסה לעונה, השייך לג'רי רייס ועומד על 1,848. ג'ונסון סיים את העונה שעברה עם 1,681, המספר השביעי בהיסטוריה, אבל גם הוא, כמו סטאפורד, לא מפחד להציב רף גבוה: "אני לא שם את השיא מחוץ לגבול שלי". הבעיה בכל השיאים הללו, היא שהם לא חשובים כמו השיא הבא, שמכניס את הסיפור לפרופורציות: דטרויט ניצחה משחק פלייאוף אחד בלבד מאז 1957. כדי שזה ישתנה, הקבוצה צריכה את "מגהטרון" בחזרה. כרגע יש יותר מדי לחץ סביבו ולכן, הקבוצה ויתרה על בחירות דראפט עתידיות והביאה אמש את מייק תומאס מג'קסונוויל, לקראת תום מועד ההעברות. בחצי השני של העונה, ג'ונסון צריך להוכיח שהוא באמת גיבור על ויכול לנצח את קללת מאדן, כי זו הדרך היחידה בה דטרויט תגיע לפלייאוף שני ברציפות ומי יודע, אולי אפילו תנצח שם משחק.

        ג'רי רייס שחקן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (AP , Martha Jane Stanton, File)
        לפני שהם מתעסקים במספרים של ג'רי רייס, כדאי שבדטרויט יחשבו קודם כל איך לנצח (צילום: AP)

        ואם כבר הזכרנו את השיאים של פייטון, מה תגידו על העובדה שהוא זרק בפעם החמישית ברציפות ליותר מ-300 יארד ובפעם הרביעית ברציפות לשלושה טאצ'דאונים? בגיל 36 ואחרי ארבעה ניתוחים בצוואר, אפשר לומר שפייטון שוב איתנו. "אני לא מסכים עם זה", הוא הפתיע ואמר בעצמו על המשפט האחרון, "אני מרגיש כמו שחקן אחר, בנסיבות שונות. למדתי הרבה על עצמי ועל הגוף שלי, מה אני יכול ומה אני לא יכול לעשות."

        אחד הדברים שפייטון למד זה שהוא יכול להשתמש בתופסים החדשים שלו בצורה הטובה ביותר ואחרי שבעה משחקים, נראה שהנוסחה מתחילה לעבוד. "אני מאוד נהנה לעבוד עם התופסים הצעירים שלנו. אנחנו לומדים הרבה אחד מהשני ואני מרגיש שהם מתחילים לקלוט את זה". הטאצ'דאון שלו לדמריוס תומאס ברבע השלישי מול ניו אורלינס היה תוצאה של אותו שיתוף פעולה: "כשהרצנו את התרגיל הזה בפעם הראשונה באימונים, זה היה נגד צ'אמפ ביילי והוא אמר לנו שזה בלתי ניתן לעצירה", אמר תומאס לאחר המשחק.

        סקוט שיינלי, שחקן הסיינטס שנשאר על הקווים במשחק ולא שיחק בגלל פציעה, שיתף את התקשורת במחשבותיו לאחר שראה את פייטון בפעולה מקרוב: "אני בהחלט רואה את דנבר ויוסטון בגמר ה-AFC. פייטון מדהים, זו ההתקפה שלו והוא בשליטה מלאה. אם תשים את החולצה של הקולטס על השחקנים האלה, תחשוב שאתה רואה את אחת מהקבוצות הגדולות האלה וזה מפחיד". רבים מסכימים עם התחזית של שיינלי, בעיקר בגלל לוח המשחקים של הברונקוס, שלא נהנו יותר מדי בחצי הראשון של העונה, אבל ניצחו ארבע פעמים, מספר שכל אוהד בכתום היה חותם עליו באוגוסט. עכשיו נשארו להם משחקים הרבה יותר נוחים על הנייר ובהחלט כדאי להכניס אותם לרשימת הקבוצות עם הפוטנציאל להיות בסופרבול בניו אורלינס בפברואר ואת מאנינג, לרשימת המועמדים ל-MVP.

        פייטון מאנינג שחקן דנבר ברונקוס (AP , Steven Senne)
        תתחילו לחשוב עליו כ-MVP. מאנינג (צילום: AP)

        אחרי שדיברנו על שני גיבורי על כמו ג'ונסון ומאנינג, הגיע הזמן לנסות ולהבין מה קורה בשאר קבוצות הליגה, במיוחד אלו הסובלות מבעיות אימון. מאמן קנזס סיטי רומאו קרנל ענה: "אני לא בדיוק בטוח", לשאלה למה ג'מאל צ'ארלס קיבל רק חמש נשיאות של הכדור על הקרקע. גם אנחנו לא בטוחים למה הוא התחיל עם בריידי קווין כקוורטרבק ולמזלו של קרנל, הניסוי הזה שרד רק ארבעה ניסיונות.

        ג'ייסון גארט מאמן דאלאס, החליט פעמיים למסור במצב בו הוא צריך רק יארד אחד בשביל דאון ראשון. שני הניסיונות נכשלו ומחקר של "דאלאס מורנינג ניוז" גילה שבשנתיים בהן גארט כיהן כמאמן הראשי, ההתקפה הריצה בדיוק את אותו מהלך בסיטואציות דומות. הקאובויס לא מראים יצרתיות בניסיון להטעות את היריב וזה חבל, כי דווקא טוני רומו מראה הרבה פוטנציאל ליצרתיות ומוצא בכל פעם דרכים חדשות למסור את הכדור ליריב.

        אצל אנדי ריד בפילידלפיה נדמה שהשחקנים איבדו את האמונה בעצמם והם מחכים לשינוי שיציל אותם. אלא שהחלפתו של מייקל ויק בניק פואלס מאחורי הסנטר עשויה להתגלות כטעות, למרות היכולת של ויק והשינוי חייב להגיע דווקא משיטת המשחק. ויק זורק בממוצע 38 פעמים למשחק העונה, כאשר לשם השוואה, אלכס סמית' מגיע רק ל-29 ניסיונות. לא סתם ההשוואה נערכת עם סמית'. האיגלס צריכים להתקרב לשיטת המשחק של סן פרנסיסקו וריד חייב להבין מה החוליות החזקות שלו ולבנות את תוכנית המשחק לפיהן. יכולת הזריקה של ויק היא לא כזאת, אבל הריצה של לשון מקוי כן. לאיגלס אין שום סיכוי כשמקוי מסיים משחק עם 45 יארדים בלבד ואם הוא יתחיל לרוץ, ולצבור דאונים ראשונים, ההתקפה תקבל את הביטחון בחזרה. הפתרון הוא מקוי.

        המקרה של נורב טרנר וסן דייגו אבוד, כמו גם זה של רון ריברה בקרולינה, שפשוט לא מצליח לנצח משחקים צמודים. הפנת'רס במאזן 11:1 במשחקים שהוכרעו בשמונה נקודות או פחות.

        ונסיים עם בדיחה: מארק סאנצ'ז, טוני רומו ואלכס רודריגז נכנסים לבר...

        פוטבול בוואלה! ספורט

        טוני רומו שחקן דאלאס קאובויס (AP , Stephen Savoya)
        לא, לא, זה פשוט מצחיק מדי. רומו (צילום: AP)