דטרויט - סן פרנסיסקו 4:3 (0:4 לג'איינטס בסדרה)
לא בטוח שעל זה חשבו בסן פרנסיסקו, בטוח שלא על זה חשבו בדטרויט - שלסדרה הזו ייקח מינימום של משחקים כדי להסתיים. אבל מרקו סקוטארו, הסוס השחור של הפלייאוף הזה, חשב ועוד איך. באינינג העשירי סקוטארו חבט לסינגל שהכניס את ריאן ת'ריו הביתה, סרג'יו רומו השלים את העבודה באומנות עם סטרייקאאוט לכל אחד משלושת החובטים של דטרויט וקבע - סן פרנסיסקו זוכה בוורלד סירייס, בפעם השנייה בשלוש שנים.
זו הייתה דרך ארוכה עבור הג'איינטס, והיא הסתיימה באופן הטוב ביותר. אם בסדרות מול סינסינטי וסנט לואיס היא הזיעה וחזרה מפיגור (הג'איינטס קיימו לא פחות משישה משחקי אלימינציה בפלייאוף הזה), מול הטייגרס כבר היו פחות בעיות. ההגשה עבדה היטב, ההתקפה עשתה מה שצריך והג'איינטס חוזרים למפרץ עם התואר.
דטרויט ניסתה הפעם, מה שקצת קשה להגיד על שלושת המשחקים הקודמים. היא יצאה מפיגור 1:0 עם הומר של מיגל קבררה שהעלה אותה ל-1:2, ידעה לשמור על פאסון גם כשבאסטר פוזי העלה את הג'איינטס ל-2:3 עם הומר משלו והשוותה עם ירייה של דלמון יאנג, אבל מול העוצמה של הג'איינטס זה לא הספיק. מאט קיין (שבעה אינינגים וחמישה סטרייקאאוטים) ניהל את הקרב עם מקס שרצר (שישה אינינגים ושליש ושמונה) ואף שלא ניצח, זכה בתחרות.
"דטרויט כנראה לא ידעה במה מדובר", אמר ה-GM בריאן סביאן, "הייתה לנו פגישה עם הגורל".
הג'איינטס זכו ב-2010 באופן דומה, לאחר שניצחו בסדרה את טקסס 1:4. גם הטייגרס הפסידו באופן דומה לזה שבו נוצחו 4:0 ב-2006 על ידי סנט לואיס. "לא היה ספק, גם לא חוסר מזל או שינוי כיוון. הם עשו סוויפ והם ניצחו אותנו".
פבלו סנדובל, שסופסל בוורלד סירייס הקודם, זכה בתואר ה-MVP של הסדרה: "אתה לומד מדברים שקורים לך בקריירה", אמר סנדובל, "עבדנו קשה ואנחנו נהנים מהרגע הזה".
