ברוכים הבאים למכבי תל אביב מודל 2012/13 ולתחילת ההתגשמות של המאסטר פלאן של דיוויד בלאט. המסקנות הראשונות שהופקו מהשבועות הראשונים של ההכנה מתחילות לבוא לידי ביטוי בצורת ורמת הביצוע על המגרש. מגמות שהתחלנו לראות כבר במשחק החוץ הראשון במלאגה שויפו והשתכללו בינתיים. אם צריך לסכם את המשחק מול שאלון במשפט אחד, הוא יתייחס לרמת הביצוע המרשימה של מכבי. בהגנה ובהתקפה.
סביר להניח שמרבית הכתבות והפרשנויות שיפורסמו בהמשך למשחקה של מכבי תל אביב הערב יתחרו בביטויי לעג לשאלון הצרפתית, למאמנה ולרמתו של היורוליג. כמקובל במחוזותינו, כנראה שהיריבה והמפעל יזכו לכל הארסנל המקובל למשחקים מעין אלה, עם תחרות סמויה בין אבירי ה"פח" לבין חסידי ה"כלום ושום דבר". שאלון קבוצה טובה יותר (ולבטח גרועה פחות) מהחבורה ההמומה והמוכה שנראתה הערב, אבל מצאה עצמה בלתי מצוידת לחלוטין מול הסגנון והאופי של מכבי החדשה.
המטרה המרכזית של משחק ההגנה של מכבי היא לשבש את ההתקפה של היריבה. נשמע שבלוני, אבל הפשטות הזאת היא כל התורה. הקבוצה של בלאט לא מחכה בצד ההגנתי לראות מה היריבה תבחר להריץ בהתקפה, למי היא תתן את הכדור ומה היא תרצה לעשות. המסר הוא האקטיביות, אשר בהכרח מובילה קבוצות נטולות יכולת להסתגל או לאלתר ומהר - לאבד את הראש.
מכבי חלשה פיזית בקו הקדמי? כל מסירה פנימה של היריבה מביאה לדאבל אפ מיידי, דווקא מהצד החזק, עם הורדת הכדרור הראשון. אין זמן לחשוב ולתכנן את הזווית של המסירה, ועל אף שנראה שהמסירה של הגבוה בחזרה החוצה היא המסירה הקלה כאן בדיוק המלכודת. למכבי (בעיקר במצבים של חילוף, אך לא רק) יכולה להיווצר בעיית מאצ'אפ במצבי בידוד של גארדים יריבים? הפנתרים של בלאט לא מהססים ללכת למהלך שאיננו קונבנציונאלי ולהתנפל אפילו על שחקן באמצע המגרש, בקו השלוש (הידוע כ-TOP OF THE KEY).
כך, הופך בידוד בעייתי לכאורה של בלייק שילב על ליאור אליהו לדאבל אפ מפתיע שמגיע מדיוויד לוגן, שלא מהסס לזנוח את השחקן שלו ולהראות לשילב שיש אופציית מסירה קלה של גארד לגארד. קלה? בעיקר למכבי, שחטפה את הכדור וסיימה עוד מתפרצת בסל קל. על כל זה מוסיפים את הלחץ על כל המגרש, את ההימורים על חטיפות במסירות רוחב (מתוך ידיעה שג'יימס, תומאס והחבורה מחפים מאחורה) או ביציאה לקלעים (במיוחד כשהיריבה לא מענישה בריבאונד התקפה), ומקבלים קבוצה בעלת פוטנציאל הגנתי שמזכיר את ימי פרקינס-פארגו-אידסון העליזים.
תבואו, יהיה דיסקו
בשבוע שעבר הצליחה סיינה האיטלקית לברוח מהצורך להתמודד עם ההתקפה במשחק מסודר מול ההגנה של מכבי, כשהצליחה להרוויח נקודות קלות בהתקפות מעבר. הערב נסגרה הפרצה הזאת, והתוצאה ידועה. מה שכן, הסטטיסטיקה במשחק הזה מעוררת דה ז'ה וו למשחק מול מלאגה. כמו הספרדים, גם הצרפתית מצאו עצמם עם שיא שלילי של קליעות לשתי נקודות. שאלון קלעה 13 כאלה בלבד, מול 10 שלשות. לשם השוואה, ממוצע הקליעות ל-2 של הצרפתים בליגה עולה על 20. בשני המשחקים ביורוליג עמד הממוצע שלהם על 17. אם ההפרש לא נראה לכם משמעותי, תוסיפו לזה את הירידה בכמות זריקות העונשין (מ-20 למשחק ל-11 הערב) ותקבלו המחשה לנוקאאוט של בלאט.
בצד השני של המגרש, מכבי רקדה. במשחקים קודמים מכבי הציגה מספר רב של מהלכים תקועים (כיאה לפתיחת עונה). הפעם זה היה דיסקו. השילוב בין הקצב המהיר של מכבי בהתקפה המסודרת, לבין מידת הנוחות שהרגישו הערב השחקנים ואולי גם החזרה לעניינים של דווין סמית', אפשרה לכולנו ליהנות מרמת ביצוע שהזכירה ימי עבר שמחים. מכבי מגיעה במהירות שיא לתרגיל הסייד פיק אנד רול (חסימה בין גארד עם כדור לגבוה בצד המגרש) ולא מאפשרת להגנה להביא עזרה מהצד החלש; מכבי מריצה תרגיל חסימת קו-רוחב (בייחוד לליאור אליהו) ומענישה את ההגנה שמנסה להתמודד במקביל עם השחקן המוסר; מכבי מריצה ביעילות תרגילי דלת אחורית כשההגנה מתרגלת לתנועות מסוימות או מנסה לחטוף כדורים; הגבוהים של מכבי מגיבים מצוין לחדירות של הגארדים בכלל ושל אוחיון בפרט, נעים לתפרים של ההגנה ומסיימים בסלים קלים. דיסקו כבר אמרנו?
החמישיה החזקה ביותר של מכבי הערב, לפחות ברמה הסטטיסטית, הייתה החמישיה של אוחיון, לוגאן, פניני, אליהו וג'יימס. החמישיה הזו סיימה את המחצית הראשונה כשכל החמישה בפלוס 17 ומעלה. מכבי סיימה את המחצית ביתרון 70-19 במדד. 70-19. אין דברים כאלה.
ברשימת הבולטים: שון ג'יימס?
הסימן הכי טוב לכך שהמכונה עובדת הוא ששמות המצטיינים משתנה. הערב הזה בלטו שון ג'יימס במשחק מצוין, הגנתית והתקפית, וגיא פניני שמצא עצמו בנישת דייויד בלו, מקבל דקות איכותיות גם בעמדה 3 וגם ב-4. לצד זה קיבל בלאט יכולת מצוינת של אוחיון ואליהו ואת לוגן כטופ סקורר מבלי שהוא צריך ללחוץ זריקות. נותרו עוד שבעה משחקים לשלב הראשון של היורוליג. מעניין בכמה מהם נמשיך לראות את מכבי רוקדת מול היריבה, לפני פתיחתו של השלב השני ב-27 לדצמבר. עד אז ימשיך בלאט לנסות ולשייף את המכונה שלו, תוך שילובם של השחקנים שעדיין לא מוצאים את מקומם עד כה. מכבי תצטרך לפחות חלק מהם בעניינים כדי להתמודד מול היריבות בדרג הבא. בינתיים, בדיוק כמו הכינוי של המתאבק האגדי ברט הארט מה -WWF, מכבי של ליל חמישי הראתה Excellence of Execution.
