כמה דרמה היתה הערב (שני) באולם בהרצליה במשחק בין הקבוצה המקומית לברק נתניה, וכמה חבל שמרביתה הגיעה דרך החלטות שיפוט. נתניה ניצחה לבסוף 77:78 את בני הרצליה ורשמה את ניצחונה השני בליגה, אבל עשתה זאת בעיקר בזכות החלטה תמוהה של השופט, עומר אסתרון, ששרק לעבירה על יהוא אורלנד, 1.6 שניות לסיום בזמן שהאחרון זרק לשלוש. אורלנד קבר את זריקות העונשין, ניצח את המשחק, מה ששלח את אנשי הרצליה להסתער על השופטים. המשטרה הצליחה למנוע מאנשי הקבוצה להגיע לאסתרון, אבל את הטעם הרע מהמשחק הם לא הצליחו להוציא.
"אני לא אגרר לנושא השופטים", אמר בסיום מאמן בני הרצליה, אריאל בית הלחמי. "היה משחק כדורסל. לא נכנסנו טוב למשחק ברבע הראשון, לא שמרנו כמו שאנחנו רגילים לשמור. איזנו את זה במחצית השנייה. שיחקנו אגרסיבי יותר. המשחק היה בשליטה שלנו בסוף הרבע השלישי ותחילת הרביעי, והיינו צריכים לדעת לגמור אותו. יש הרגשת פספוס כי המשחק היה ביד. זה הפסד כואב ואני מקווה שלא נבכה עליו בסוף העונה. אמרתי לניב ברקוביץ' שאני כואב בשבילו שהסל הזה הוא לא בשבילו סל ניצחון". כשנשאל איך יתרוממו השחקנים ממשחק כזה, אמר המאמן: "להרים את השחקנים זה עבודה של מאמן. מדובר בשחקנים מנוסים, נדע להתנהג גם אחרי מפח נפש שכזה".
בנתניה כצפוי חגגו את ההחלטה שהובילה לניצחון, ולרגע לא פקפקו בה. מאמן הקבוצה דני פרנקו סיפר כי כלל לא היה מודאג כשגילה על מי נעשתה העבירה. "אם אני רוצה מישהו בקבוצה על הקו, זה יהוא. בשביל זה הוא קיבל את הזריקה האחרונה. ברגע שיש לו את היציבה באוויר אז הוא יכול לשים את הזריקה. הייתי רגוע בזריקות עונשין חוץ מבשלישית שהאנשים מאחורה הזיזו את הסל, אבל הכדור נגע רק ברשת".
על העונה עצמה אמר פרנקו: "אנחנו בפיגור בהכנה לעונה, בגלל ששולמן היה חודש בחוץ בגלל פציעה בברך, טמיר אריאלי לא שיחק מאז ה-16 לספטמבר, דרון וושינגטון היה פצוע עם שרירי הבטן, ואנחנו עדיין לא בשטף של 40 דקות כדי להיות יציבים. בשבוע שעבר הרבע הרביעי היה הכי טוב שלנו, והיום כשהיינו הכי למטה, שינסנו מותניים ולא ויתרנו. אני מכיר הרבה קבוצות שהיו מפסידים את המשחק הזה ב-12 או 15 הפרש. הקבוצה שיחקה אחד בשביל השני, ועבדה בשביל יהוא. דרון וושינגטון נתן פה הצגה של תמנון ופירק את רומל בק. המשחק הזה יבנה אותנו כקבוצה".
גיבור הערב, הלא הוא יהוא אורלנד, אמר בסיום: "השריקה של הפאול עליי הייתה מדויקת לפי החוקה, וגם הבלתי ספורטיבית של ראמל הייתה מדויקת. לדעתי הייתה עבירה". אורלנד נשאל איך לא רעדו לו הידיים ואמר: "אני רוצה להגיד תודה לאורן עמיאל. בנוער בגליל הוא היה עובד איתי על טקס מסוים ומאז זה עובד. מגיע לו קרדיט. לא נלחצתי ועשיתי את הטקס הקבוע. כשאני עומד על הקו אני לא חושב על המשחק, אני חושב על הטקס שלי ואיך אני קולע".
