28 באוקטובר 2007, שעת לילה מאוחרת. בדנבר, בוסטון רד סוקס מובילה במשחק 4 בסדרת הגמר מול קולורדו רוקיז. עיניהם של חובבי הבייסבול מרוכזות באפשרות שהגרביים ישלימו עוד מעט זכייה שנייה בתוך ארבע שנים בוורלד סירייס. עכשיו, כשאלופה חדשה עומדת להיות מוכתרת, שום דבר אחר לא יכול לקרות, לא אמור לקרות בעולם הספורט האמריקאי.
בעצם, כמעט שום דבר. ממש בזמן שהרד סוקס התכוננו לחגיגות, הודיע אלכס רודריגז באמצעות סוכנו סקוט בוראס כי הוא מנצל את האופציה להתיר את חוזהו עם ניו יורק יאנקיז. המשמעות: א-רוד יהיה בקרוב שחקן חופשי, זמין לכל רוכש. גם ליאנקיז, כפי שהתברר בהמשך.
הטיימינג לא היה מקרי. רודריגז, אז בן 32, היה באותו זמן השחקן היחיד בליגה שיכול למשוך אליו אש בנקודת השיא של העונה. סאגת החוזה שלו והשאלה האם ימשיך ביאנקיז או ינדוד לקבוצה אחרת (לוס אנג'לס איינג'לס הייתה בתמונה) נמשכה לכל אורך העונה, ונראה היה שהוא והיאנקיז יוצאים לדרך חדשה, כל אחד לחוד.
ההודעה של רודריגז לא הייתה מכוונת ישירות נגד הרד סוקס ואוהדיהם, ששונאים אותו בגלל המחטף של 2004, כשעמד לחתום בבוסטון ועשה סיבוב פרסה ליאנקיז. היא הייתה מפגן כוחני של גאווה טווסית. אלכס רודריגז הוא אחד שתמיד רצה את מלוא תשומת הלב. הוא הוכיח שהוא יכול לקבל אותה גם אם בעוד רגע תוכתר אלופה חדשה ב-MLB.
17 באוקטובר 2012, כמעט חמש שנים אחרי. גורם עלום בניו יורק יאנקיז חושף שא-רוד התחיל עם שתי דוגמניות אוהדות הקבוצה. באמצעות נער הכדורים הוא שלח להן כדור ובו בקשה למספר הטלפון שלהן. לכאורה, פלירט לא מזיק ואפילו שובבי של מגה-כוכב, מסוג הדברים שאנחנו אומרים לעצמנו ש"אם רק אנחנו היינו יכולים..."
אלא שעם המהלך הזה היו שתי בעיות. האחת רודריגז העביר את המסר במהלך המשחק הראשון בסדרת גמר ה-AL מול דטרויט, דקות ספורות לאחר שהוחלף וירד לספסל. השנייה, ואולי חמורה אף יותר, היא מקור ההדלפה. לו א-רוד היה קצת יותר אהוד, או לחילופין מצליח לחבוט בפלייאוף הזה, הסיפור היה נשאר דיסקרטי והוא היה זוכה, אולי, בפרס ניחומים נאה במיטת העלמות על ההפסד בסדרה. אבל אחרי שהפך כמעט לפרסונה נון גראטה ביאנקי סטדיום, מבחינתו זהו איתות חמור: ניו יורק מנסה לסגור אתו חשבון. לא העיר - הקבוצה עצמה.
האקט הזה מסמן את נקודת השפל בקריירה של השם הכי גדול, אולי, במייג'ור ליג בשני העשורים האחרונים. רודריגז תמיד היה מושמץ ושנוא, אבל המספרים שלו עמדו מאחוריו. כשזכה עם היאנקיז בוורלד סירייס ב-2009, לאחר פלייאוף שבו הוכתר כ-MVP, נראה היה שכל השדים נכנסו חזרה לארון. אפילו ההודאה שלו לפני פתיחת אותה עונה על כך שנטל סמים אסורים בתקופתו בטקסס נשכחה מעט. אבל לא לאורך זמן.
הרבה מים עכורים זרמו בהדסון בחמש השנים האחרונות, לפני ואחרי אותה זכייה בוורלד סירייס. א-רוד הספיק לפטר את בוראס הכוחני (שלדעת חובבי הקונספירציה היה האיש שהפליל אותו בפרשת הסמים כדי להתנקם בו), לנהל עם היאנקיז מו"מ בעצמו ולזכות בחוזה לעשר שנים נוספות. הוא נחשף בחוסר נאמנות שהביא לגירושיו ואחריהם כיכב במדורי הרכילות כשניהל רומנים מתוקשרים עם מדונה וקייט הדסון. המטרה המשותפת של הפסים ושלו באותה תקופה הייתה להיכנס במשותף לספרי ההיסטוריה. רודריגז עדיין היה חובט טוב בהרבה מהממוצע. ברזומה שלו נרשמו 518 הומראנס, 244 פחות מה-762 של בארי בונדס. בחשבון פשוט, הוא היה זקוק לפחות מ-25 הומרים בעונה כדי לשבור את השיא הזה, לא רף מופרך עבור אחד החובטים המוכשרים בהיסטוריה של המשחק.
ובכן, זה לא הלך כל כך טוב. רודריגז הפך, לאחר פרישתם של בארי בונדס ורוג'ר קלמנס, לשחקן הפעיל הכי שנוא על הפלנטה. הסיבות הלכו ונערמו, ובשבוע האחרון הגיעה חבית אבק השריפה לנקודת ההתפוצצות. למאמן היאנקיז ג'ו ג'ירארדי נמאס מהיכולת של האיש שאמור להיות החובט הטוב ביותר בקבוצה. הוא הוחלף לא פעם בסדרה מול בולטימור. במשחק 1 מול דטרויט, זה שבו העביר את הכדור המפורסם לעלמות החן ביציע, הוא השאיר שישה שחקנים על הבסיסים בלי להכניס ריצה והוחלף שוב.
ג'ירארדי לא יכול היה להתעלם מהקריאות ביציעים, מחוסר הסבלנות של הקהל כלפי רודריגז, שהקרין עצבנות על קבוצה שלמה. Hitting is contagious , החבטה מדבקת, אומר ביטוי ידוע בסלנג של הבייסבול אחד חובט, כולם נכנסים לטראנס וחובטים אחריו כמו משוגעים. אלא שגם ההפך נכון, וכששחקן בקליבר הזה רושם אחוזים כל כך מחפירים, זה מקרין על השאר.
אז א-רוד סופסל במשחק 3 מול דטרויט. זו כבר לא הייתה הצהרה של ג'ירארדי, אלא מסר גם של הנהלת היאנקיז. בחוזה של רודריגז נותרו חמש שנים, בכל אחת מהן הוא אמור להרוויח כ-30 מיליון דולר. אתה לא מספסל שחקן של 150 מיליון דולר בלי הסכמה מהבוסים, אבל נראה שג'ירארדי אפילו לא שאל, את ה"כן" הוא קיבל דרך הרוחות החזקות שנושבות ממשרדי ההנהלה לספסל הקבוצה ביאנקי סטדיום. אפילו פגישה עם ההנהלה לא הייתה דרושה. בנקודה הזו, נדמה שכולם כבר הסכימו: אלכס רודריגז לא צריך להמשיך ביאנקיז. זמן קצר לאחר ההתמודדות, שהסתיימה בהפסד השלישי לדטרויט, דווח שמיאמי מארלינס במגעים עם היאנקיז. המארלינס ניסו בשנה החולפת לאתגר את הקהל בפלורידה עם כל מני רכישות יקרות, חלקן הזויות. על פניו, רודריגז תפור להם כמו מחבט ליד. אם הם לא ייצאו פראיירים, וכרגע נראה שהם לא ממש מתלהבים לצאת פראיירים, היאנקיז יהיו בבעיה.
ארבעת המשחקים מול דטרויט ייצגו את סדרת הפלייאוף המבישה ביותר של היאנקיז אי פעם. הם חבטו בפחות מ-16 אחוז ושמו שש ריצות בלבד על הלוח. ולא שבסדרה הקודמת מול בולטימור הפסים זרחו. מתוך תשעה משחקים שקיימה בפלייאוף הזה, ניו יורק רשמה יותר משלוש ריצות בשניים בלבד המשחק הראשון בכל סדרה, כשגם את זה היא עשתה רק בזכות הבלחות של האינינג התשיעי. הרכב עתיר כוכבים כמו קרטיס גרנדרסון, מארק טשיירה, רובינסון קאנו וכמובן רודריגז לא יכול להרשות לעצמו להסתמך על שני סוסים זקנים כמו ראול איבנייז ואיצ'ירו סוזוקי. גם הפציעה של דרק ג'יטר לא ממש עזרה, היאנקיז היו עמומים עוד לפניה וכבויים לחלוטין כשהתברר שהשורטסטופ הוותיק סיים את העונה. "אף אחד שם אפילו לא מנסה", אמר פרשן ESPN המוערך ריק סאת'קליף במהלך משחק 4, "אתה צריך לתת לעצמך צ'אנס לנצח, אבל אין ביאנקיז איש שיעשה את זה". ניו יורק הובסה 8:1 בהתמודדות החד צדדית וסיימה את דרכה בפלייאוף.
ככה שאולי לא הוגן להפיל את התיק על רודריגז לבדו, אבל אי אפשר להגיד שהוא לא הרוויח ביושר את היותו מטרה עבור מיליוני חצים. כעת, היאנקיז צריכים לתכנן את העונה הבאה, אתו או בלעדיו. נכון לעכשיו, האופציה הראשונה נראית הרבה יותר גרוע. נכון לעכשיו, היא גם נראית היחידה.
דטרויט ניצחה 1:8 את היאנקיז במשחק 4, עלתה לוורלד סירייס
