נשיא נאפולי אורליו דה יורנטיס ידע בקיץ בדיוק את מי הוא מוכן למכור ועל מי הוא לא יוותר. יממה לאחר הניצחון בגמר הגביע, רמז הנשיא כי יסכים למכור את אסקיאל לאבצי וכשפריס סן ז'רמן שמה על השולחן 30 מיליון יורו, המגעים נסגרו ללא כל בעיה. עם אדיסון קבאני הסיפור היה שונה לגמרי. האורוגוואי הנהדר השתעשע במחשבות עזיבה, הספקולציות בעניינו רחשו וההצעות החלו לזרום. דה לורנטיס לא ויתר. במהלך טורניר הכדורגל האולימפי הוא המריא למחנה של הסלסטה בקרדיף יחד עם המנהל המקצועי. "הוא היה עסוק באימונים ולא היה לנו מקום פנוי במלון שלו, אבל ניהלנו שיחות בין האימונים", סיפר הנשיא. הלחץ השתלם ובסופו של דבר קבאני חתם על חוזה חדש לחמש שנים עם סעיף שחרור של 60 מיליון יורו.
על פי פתיחת העונה, נאפולי בהחלט הימרה על הסוס הנכון. קבאני נמצא בכושר שיא ואילו חסרונו של הארגנטינאי לא רק שלא מורגש, אלא מבליט שחקנים אחרים כמו: מארק האמשיק, גוראן פאנדב ונותן הזדמנות ממשית לצעירים. הפרטנופי מציגים קבוצה מאוזנת להפליא, עם ההגנה הטובה בסריה A והתקפה שנותרה מאיימת. בעוד מילאן ואינטר ירדו מנכסיהן, נאפולי נראית פתאום כמועמדת רצינית ביותר להילחם על הסקודטו ובמועדון לא חוששים לדבר על אליפות ואפילו הציבו את התואר כמטרה. האם העונה זה אכן אפשרי? אינדיקציה ראשונה תתקבל לאחר משחק העונה בו תתארח הקבוצה אצל יובנטוס.
הכדורגל האיטלקי לא הצליח בשנים האחרונות להתמודד עם הכסף הגדול של האוליגרכים והשייחים ברחבי היבשת. אינטר, למשל, לא התאוששה מקצועית מהמכירה הכפויה של סמואל אטו. כשפריס סן ז'רמן הפעילה לחצים על מילאן למכור את זלאטן איברהימוביץ' וטיאגו סילבה, סילביו ברלוסקוני הודה כי נאלץ לעשות זאת כדי להבטיח את העתיד הכלכלי של המועדון. נאפולי, לעומת זאת, התנהלה בצורה שונה. מכירה של אחד הכוכבים הייתה בלתי נמנעת, אז במועדון בחרו בשחקן שיש לו מחליף בתוך הסגל. כך מצא עצמו לאבצי בחוץ והפגיעה המקצועית התבררה כמינימאלית.
לאבצי אמנם תרם בעונה שעברה תשעה שערים וחמישה בישולים, אבל גם ספג לא מעט ביקורת. באיטליה יש הטוענים כי מדובר בשחקן שמוערך יתר על המידה, שלא מופיע למשחקים גדולים ולא תורם מספיק בחלק ההגנתי. "בעוד בעונה שעברה נאפולי סבלה מחוסר היציבות של לאבצי, השנה היא יותר מאוזנת ושלמה", ניתח בלם העבר פאביו קנבארו.
החיסרון של לאבצי משפיע לטובה על שחקנים אחרים. האמשיק הסלובקי מקבל יותר חופש פעולה במרכז השדה ותוך חודשיים הגיע כבר לשליש מכמות השערים שכבש בכל המסגרות אשתקד. המרוויח הגדול יותר הוא פאנדב, שבעקבות עזיבת הארגנטינאי השלימה נאפולי את רכישתו מאינטר. "לאבצי היה שחקן חשוב בשלוש השנים שלי כאן. הוא התבגר ומכרנו אותו תמורת סכום משמעותי. אבל בשנה שעברה היינו טובים כקבוצה ופאנדב חזר לרמה שלא נראתה ממנו שנים. היכולת שלו לא מוטלת בספק ויש ממנו הרבה ציפיות השנה לצד האמשיק וקבאני. "הוא צריך להגיע לשיא ולשמור עליו כל השנה", טען המאמן וולטר מצארי.
פאנדב כבר בן 29, בעבר היו לו שנים מדהימות בלאציו, לצד ירידה חדה עם המעבר לאינטר. כעת הוא משקם את הקריירה ומסומן כהפתעה הנעימה של פתיחת העונה. אמנם אין לו את היכולות הטכניות של לאבצי, אבל הוא קבוצתי יותר, ממושמע טקטית ומשתלב טוב יותר במערך של מצארי. "פאנדב לא מפתיע אותי בהופעות שלו. הוא עובד איתנו שנה והוא חזק מאי פעם. הוא מדהים", טען האמשיק. "נשארתי פה כדי לנצח", מוסיף המקדוני עצמו. "אמרתי למצארי שאשאר וכשהתקשרו אליי, לקחתי החלטה תוך דקה וחתמתי לשלוש שנים. הנשיא רוצה שנאפולי תמשיך לגדול והסקודטו אפשרי. אנחנו יכולים לעשות את זה".
הדברים של פאנדב משקפים את הלך הרוח הכללי במועדון. ריח של נוסטלגיה עומד באוויר. ריח של חילופי שלטון. אלטרנטיבה ראויה לקבוצות מהצפון. למעלה משני עשורים חלפו מאז דייגו מראדונה שיגע עיר שלמה וסחב כמעט לבדו את הקבוצה לשתי אליפויות ב-1987 ו-1990. דייגו תמיד יישאר האליל בעיר, אבל היורש כבר חי וקיים. לקבאני חסרים 43 שערים כדי לחלוף על פני מספר 10 ולהפוך לכובש המצטיין של הפרטנופי במשחקי הסריה A. פתיחת העונה מבליטה את קבאני בשיאו עם שישה שערים בשבעה מחזורי ליגה. אם האורוגוואי הנפלא ישמור על ממוצעי ההבקעה הרגילים שלו, הוא יגיע למטרה לקראת העונה הבאה.
"אני רוצה שאוהדי נאפולי יזכרו אותי לנצח", אמר לאחרונה קבאני ולא התבייש להתייחס גם למראדונה."אני רוצה את המקום הראשון. (פאולו) קנבארו אמר סיפר לי על היום בו נאפולי זכתה בסקודטו הראשון וזה מדהים. תמיד אמרתי שלזכות באליפות עם נאפולי יהיה פנטסטי. זה פשוט משהו שונה... אני רוצה להמשיך להשתפר ולהבקיע עוד ועוד שערים כדי להיכנס להיסטוריה. לעבור את מראדונה? כן, זה יהיה ענק. אני רוצה להשאיר כאן חותם. זו עיר שלא אשכח ואני רוצה לספר לילדיי על מה שהשגתי בנאפולי".
התחושה הכללית היא שהסקודטו ממשי יותר השנה. גם בגלל היחלשות היריבות וגם בגלל שנאפולי עברה תהליך מסוים של התבגרות והבשילה. אשתקד שיחקה בליגת האלופות ולמרות שנפלה למקום החמישי (לעומת השלישי בעונת 2010/11), סיימה עם זכייה בגביע. "זו אולי השנה הנכונה לזכות בסקודטו", טען דה לורנטיס. "הזמנים בהם הגדולות חטפו תארים עברו. יש לנו קבוצה מדהימה, וירטואוזית, שנהנית מהכדורגל שלה ותמיד רוצה לנצח. מצארי הוא הראשון שמרגיש כך". האמשיק היה אפילו נחרץ יותר באחד הראיונות שלו לאחרונה: "נזכה באליפות. אנחנו קבוצה פנטסטית והשנה אנחנו יודעים שנוכל להתמודד עם כל אחת. אנחנו בוגרים יותר ועדיין מרגישים צעירים ורעננים. המשחקים הראשונים הראו את זה".
היתרון הגדול של נאפולי הוא ביציבות. לעומת יובנטוס, מילאן ואינטר, הפרטנופי ביצעו הכי פחות שינויים בסגל. למעשה, מלבד העזיבה של לאבצי, ההחלפה של וולטר גרגאנו ב-ואלון ברהאמי בעמדת הקשר האחורי וקידומו של פדריקו פרננדס לעמדת הבלם הפותח, מצארי לא נאלץ לבצע שינויים. אם אשתקד הוא ספג ביקורת על כך שהוא כמעט לא נותן צ'אנס לצעירים, העונה החזירו בקבוצה את ילד הפלא לורנצו אינסינייה מהשאלה בפסקארה כשגם אדוארדו ורגאס הצ'יליאני מקבל יותר דקות. מצארי גם ביצע שינוי קוסמטי בשיטה ועבר ל-3-5-1-1, איתו שיחק גם מאמן הנבחרת צ'זארה פראנדלי במספר משחקים ביורו. התוצאות באות היטב לידי ביטוי. נאפולי ספגה עד כה שלושה שערים בלבד (הכי מעט בליגה) וגם הגדילה את ממוצע הספיגות עם שני שערים למשחק.
באוגוסט השנה נפגשו יובנטוס לנאפולי למשחק הסופרקאפ שנערך בבייג'ינג. לקראת סיום המועד החוקי, במצב של 2:2, הרחיק השופט פאולו מאצלוני את פאנדב, חואן קמילו סוניגה ואת המאמן מצארי ויובה ניצלה זאת כדי לכבוש שני שערים נוספים בהארכה. המשחק הזה נצרב בתודעה בקרב שחקני הפרטנופי. היריבות בין יובנטוס לנאפולי, בין הצפון לדרום, היא עתיקת יומין. בנאפולי יש רצון עז להפוך ל'אנטי-יובה'. קבאני היטיב להעביר את התחושה: "לא נרגעתי מהמשחק בבייג'ינג. אני מקווה שננקום במשחק הליגה הבא". פאנדב הוסיף עקיצה: "אנחנו יודעים איך נגמר המשחק הקודם וצריכים תיקון כי הסופרקופה היה שקר גדול. לא אמרתי כלום לקוון ועדיין הורחקתי. דבר אחד בטוח, לא אביט לעבר השופטים בשבת. למדתי איך לשחק נגד יובנטוס".
גם מצארי נדבק באווירה הכללית. המאמן מסרב עד כה בתוקף לשבת על הארכת חוזהו המסתיים בתום העונה כדי להתרכז במטרה, החזרת התואר לסן פאולו אחרי 22 שנה. אירועי הסופרקופה לא עזבו גם אותו: "אני חי מיום ליום ושומע דברים שגורמים לי לרצות להרים ידיים. אחרי הסופרקאפ האיטלקי בבייג'ינג היה לי רצון אמיתי להתפטר. לא מרגיש צורך לאמן את יובנטוס, אינטר או מילאן כדי להגיד שהצלחתי. בקבוצות גדולות מנצחים יותר, אבל בשבילי יש דברים יותר חשובים מניצחון".
כעת, הגיע זמן הנקמה. בשבת (18:00) יובה תארח את נאפולי למשחק עונה לכל דבר. אחרי שבעה מחזורים, שתי הקבוצות מוליכות את הטבלה עם 19 נקודות כל אחת וכרגע נראות עדיפות באופן ברור על פני שאר קבוצות הצמרת. המשחק הזה בוודאי שלא יכריע את גורלה של העונה, אבל בהחלט יוכל לספק תובנה ראשונה לגבי הסיכויים של נאפולי להתמודד על התואר לאורך זמן. לצד הגמגום של אינטר ומילאן, נאפולי מרשימה מאוד בפתיחת העונה וגם העובדה שהיא לא שורפת כוחות בליגת האלופות עוד יכולה לשחק לטובתה לקראת השלבים המאוחרים של העונה.
"זה לא יהיה משחק מכריע. אנחנו רק בתחילת העונה ויש עוד קבוצות שיכולות להיכנס למרוץ, אבל ליובנטוס ונאפולי יש יותר מהשאר ורוב הסיכויים שהן ייאבקו על התואר עד תום העונה", ניתח צ'ירו פרארה, שחקן העבר של שתי הקבוצות שגם אימן את יובה. "למשחק הזה יש כל מה שצריך כדי להפוך למרתק. לשתי הקבוצות סגנון משחק דומה וזה יהיה מפגש ברמה הכי גבוהה מבחינה טקטית, פיזית וטכנית. לשתי הקבוצות יש גם את השחקנים הבודדים שנותנים את האקסטרה מבחינת איכות. יכול להיות שגאונות אישית תכריע כמו שקורה לא פעם במשחקים כאלה. באופן כללי, החלק הקדמי של נאפולי טוב יותר בעוד ליובנטוס יש יותר שחקני קישור שיכולים להבקיע".
