שתי הנבחרות, גם ישראל וגם לוקסמבורג, השיגו היום (שלישי) את המטרה שלהן. לוקסמבורג הגיעה לרמת גן אחרי שספגה תבוסה בבית 6:0, והמטרה שלה הייתה שאם כבר להפסיד, אז בהפרש קטן יותר ולהימנע מהשפלה. בעזרת משחק סגור, היא השיגה את זה. מנגד, גם נבחרת ישראל עמדה במטרה: אחרי שהיא השיגה את הניצחון הראשון שלה בקמפיין, היא קיוותה להמשיך במגמה החיובית, ולהרגיש את אותה תחושה מהנה שנותן הניצחון. לשמחתנו, המומנטום החיובי נמשך.
גם היום ראינו את הפערים הגדולים שקיימים בין הנבחרות, וישראל השיגה את הניצחון בלי הרבה מאמץ. אז נכון שהיה חשוב מאוד לצוות המקצועי להשיג את 6 הנקודות מול לוקסמבורג, אבל אפשר היה לראות שגוטמן ואבוקסיס כבר חושבים על המשחק הבא, מול פורטוגל. סגנון המשחק של הנבחרת המחיש בבירור: הצוות המקצועי מסתכל קדימה, לקראת מאבק מול נבחרת איכותית יותר, שאיתה יהיה לנו מאבק ותחרות בסגנון אחר לגמרי.
לכן, בניגוד לחלק מהפרשנים ששמעתי, אני חושב שגוטמן עשה נכון כשלא הורה לשחקנים ללחוץ את לוקסמבורג בחלק המגרש שלה. סגנון כזה אתה לא יכול לעשות נגד נבחרות חזקות יותר. היום ישראל לחצה את לוקסמבורג בעיקר במרכז השדה, איפה שהיא תצטרך ללחוץ במשחקים החשובים.
במובן הזה, המשחק מול לוקסמבורג הגיע בתזמון אידיאלי, ואיפשר למאמן לעבוד על טקטיקה. המטרה של גוטמן לא הייתה להביס את לוקסמבורג, אלא לשפר את הנעת הכדור של שחקני החלק האחורי, ולעבוד עוד על התיאום בין השחקנים והמערכים. בדרך כלל, במשחקים מול יריבות חלשות, שחקני החלק הקדמי הם אלה שנוגעים יותר בכדור. הפעם גוטמן רצה ששחקני החלק האחורי ייגעו יותר בכדור. אז אולי הוא לא ניצח 0:6, אבל לפחות הוא ראה את הנבחרת שלו מתקדמת לקראת המבחנים האמיתיים שלה.
אפשר היה ממש לראות את ההתעקשות של גוטמן, את הדרישה שלו לראות את שחקני החלק האחורי מחזיקים הרבה בכדור, עובדים הרבה על המסירות ביניהם, וזאת מתוך הבנה שזו החוליה הפחות טובה שלנו בכל הנוגע להנעת כדור.
היום גוטמן גם פתח עם אלעד גבאי, שלדעתי, הוא המגן הימני ההתקפי הטוב ביותר שיש לנו. גבאי הוא שחקן שעוזר בהנעת הכדור, וחשוב יותר הוא יוכל לעזור כשהנבחרת תצטרך את העזרה להתקפה מהקו השני והשלישי. הוא שחקן שחושב התקפה, והיתרון שלו להבדיל מיואב זיו הוא ביכולת שלו לתת את הפס האחרון המדויק.
בנוסף, ראינו היום חלק מהשינויים החיוביים בחלק ההתקפי. אי אפשר שלא לציין את עדן ובן בסט ותומר חמד, שנמצא בכושר מצוין. גם נגד קבוצות חלשות חלוץ צריך לדעת להבקיע, ולפעמים זה אפילו קשה יותר. אומנם חמד לא מציג יכולת וירטואוזית, אבל הרבה זמן לא היו לנו חלוץ 9 כזה, עם יכולות פיזיות כאלה, אחד שעונה על כל הפרמטרים של חלוץ טיפוסי. אני עדיין חושב שיש לו מקום להתקדם, אבל אין ספק שהעובדה שהוא משחק במועדון אירופאי תשפיע רבות על ההתפתחות שלו. עם קצת מזל (או מאמן שיאמין בו), אין לי ספק שחמד בנוי לכדורגל האירופאי, והוא יוכל לעשות שם קריירה נפלאה. הרווח כולו שלנו.
אבל בשורה התחתונה, גם הצוות המקצועי, כמו כולנו, לא יכולים ללמוד יותר מדי מהניצחונות האלו, ובוודאי שלא לנוח על זרי הדפנה ולחשוב שפתרנו את הבעיות. זה ממש רחוק מזה. השחקנים שלנו כמעט שלא היו צריכים להשקיע מאמץ כדי להשיג את הניצחונות האלה. במאני טיים, מול הנבחרות החזקות, הנבחרת צריכה להיות בשיאה כדי להתמודד במעמדים האלו. כרגע יש אולי קצת שקט ותחושה טובה וזה בהחלט חשוב - אבל לא יותר מזה.
הראש כבר בפורטוגל. והוא מודאג
16.10.2012 / 21:11