רמי כהן: "היה לנו כבר בית, רוצים אחד אחר במקומו"

זה התחיל כחלום, שלאט לאט מתגשם. זו הייתה פנטזיה, שבימים האלה ממש קורמת עוד וגידים. רק לפני כמה שנים, כשהפועל תל אביב בכדורסל עלתה לליגה ארצית, השחקנים שלה לבשו חולצות שעל הגב שלהן הודפסה רשימת מטרות אופטימית: אליפות בליגה ב', אליפות בליגה א', אליפות בליגה ארצית, אליפות בלאומית ולנצח דרבי. נכון להיום, הפועל השיגה כמעט הכל בחמש השנים, עכשיו נשאר רק הדרבי. לפי הקצב שבו הקבוצה עומדת במטרות שלה, יש לשמעון מזרחי סיבות לדאגה.

"לא לכל הגימיקים צריך לשייך משמעויות היסטוריות", מתייחס רמי כהן, מנהל הקבוצה, לקשר המיסטי בין החולצות לתוצאות בשטח, "אבל אני האמנתי. בטווח של 15 שנים, ראיתי אותנו במקום הכי גבוה בכדורסל הישראלי. אבל ידענו שלפני הכל צריך פשוט לעלות ליגות. תמיד האמנתי".

ואם רמי כהן מאמין, הוא כנראה יודע למה. כשהפועל רק הקימה את קבוצת האוהדים, פקפקו בעצם הרעיון. כשהיא התחילה להצליח, אמרו שהיא לא תוכל לשרוד בליגות הגבוהות. אבל האדומים ניצחו לא רק את היריבות, אלא בעיקר את כל הציניקנים ואת חסרי האמונה. בתור קבוצה פורצת דרך, שמנוהלת בניגוד מוחלט לכאוס בספורט הישראלי, לא מפליא שמי שעומד בראשה הוא רמי כהן, 42, אדם שעד לפני כמה שנים אף אחד לא שמע עליו בעולם הכדורסל. איך זה קרה? פשוט מאוד. "אני אוהד הפועל תל אביב מילדות", מסביר כהן את הכישורים המרכזיים בתפקידו, "וזה מה שחשוב".

כמובן שהרקע הניהולי שלו הוא רציני הרבה יותר. "אני בעל חברה לייצור של תוצרת חקלאית", אומר כהן, "אני הרבה שנים מנהל בתחום העסקי. כשהתעורר הצורך לבוא לעזור להפועל, כל מי שהיה יכול פשוט נרתם. והנה, אני עדיין כאן". הוא בעמותת האוהדים ממש מהקמתה. כמו רבים אחרים, הוא פשוט נשאב פנימה, ומאז לא הצליח לצאת. "בזמן המאבק נגד הריסת אוסישקין עזרתי במה שאני יכול. הייתה התארגנות של המחאה, ונדרשה התארגנות משפטית. היה צריך לדאוג לערבות לבנק בשביל להגיש את העתירה, ועזרתי. ואז כבר התחלנו לדבר על מה שיקרה ביום שאחרי".

היום שאחרי שינה את הכל: אוסישקין נהרס. "מאור הראל ו'שחור' פשוט הלכו לאיגוד ורשמו קבוצה חדשה, בלי תוכניות. למזלנו, הם הבינו בשביל לעשות משהו רציני הם לא יכולים לבד. הם צירפו את אורי שלף, הוא סיפר להם עליי, פנינו לנועה סקלי, היא הביאה את יונתן לרנר, הוא הביא את אבי כץ, וככה נוצרה ההנהלה הראשונה".

אז מה גורם לאדם לשנות את חייו באמצע החיים, ולהפוך למנהל של קבוצת כדורסל? "תמיד אמרתי לאורי שזה חלום לנהל את הפועל, אבל חשבתי שזה יהיה בגיל 50, ושלא יהיה לי זמן לעשות את זה. הבעיה היא שאני אחד שלא יודע לשבת בחוץ. בסוף השנה היו בחירות ראשונות, וההנהלה נבחרה". החיים של רמי כהן השתנו, עכשיו הוא מקווה שגם הכדורסל ישתנה.

חלק מהציפיות בהפועל תל אביב הן להעמיד קבוצה אחרת. עם נורמות שונות, עם מוסר שונה, עם מטרות אחרות. במבחן המוסרי הראשון שלה, הקבוצה עמדה: למרות הצעת האיגוד, היא סירבה לעלות לליגת העל. רמי כהן מסביר. "יש הרבה דברים שצריכים לשנות ולתקן בכדורסל. לעלות בניגוד לתקנות, על השולחן או לא, זה ממש לא מתאים לעקרונות שלנו. אחרי זה היו מזכירים לנו כל הזמן שככה עלינו. הסבלנות השתלמה. המטרה לא הייתה לרוץ ולהיות קבוצה בליגת העל, הרי יכולנו להתאחד עם קבוצה מהלאומית על ההתחלה, וזה יהיה הפועל תל אביב דמשק. ידענו שזו יהיה דרך ארוכה".

בזמן שליגת הכדורסל קורסת והענף מחפש זהות, הפועל מקווה לא רק להיות חלק מהשינוי, אלא גם לעורר השראה. "הפועל תל אביב לבדה לא יכולה להביא את הישועה לליגת העל. אבל היא תביא את התשוקה שאין בספורט הישראלי, את המחויבות. אנחנו תמיד אומרים שקבוצה זה הרבה מעבר לשחקנים שמשחקים בה. השחקנים מתחלפים, המועדון נשאר. ההשקעה שכל אחד פה נותן מביאה אותנו לרמת מחויבות יוצאת דופן. רואים את זה בכל שחקן, בכל דקה.

בשביל לעשות את השינוי בענף, רמי כהן יודע שהוא חייב להיות בין מקבלי ההחלטות. בחודשיים האחרונים הוא הפך לחבר בדירקטוריון מנהלת הליגה, ובינתיים הסימנים מראים שהוא בא לתת עבודה. לא סתם חותמת גומי, אלא אדם מלא מוטיבציה, שבא לשנות גישה. "אני מאוד מקווה שמה שראיתי עד עכשיו ישתנה. המנהלת והאיגוד התערבבו, וזה גרם לדברים להתנהל בצורה לא נכונה. התפקיד שלנו במנהלת הוא מעבר לאינטרסים הקטנים של כל קבוצה. תפקידנו לדאוג לכדורסל הישראלי, שיהיה כמה שיותר מקצועי, איכותי ומעניין. אין מקום לכל מיני אינטרסים ושיקולים זרים של כל אחד, שמור לי ושמור לך. יש דברים שצריכים לעשות, וכולם יודעים אותם".

אז מה צריך לעשות? מבחינתו זה ברור. "צריך כדורסל ישראלי. צריך חוקים שווים מבחינת ביתיות, מגבלות על זרים, תקרות שכר. ככה אני רואה את זה, אירופה זה לא ה-NBA. קבוצה שמסיימת במקום הראשון חייבת לעלות ליגה. קבוצה שמסיימת במקום האחרון חייבת לרדת. צריך לצמצם פערים, להגדיל תקציבים לקבוצות שעולות. חייבים למצוא את הדרך".

וכשכהן אומר "למצוא את הדרך", ברור למה הוא מכוון. על פי הדיווחים במנהלת, כבר התפתחה מתיחות בינו לבין שמעון מזרחי. "במנהלת כבר מבינים שאני לא מסתכל לא על חיים אוחיון ולא על דני קליין ולא על שמעון מזרחי", הוא מספר, "זה לא שהם לא מעניינים אותי, אני לא מקבל החלטה בגלל הבן אדם שעומד מולי. בישיבה האחרונה היה ויכוח על כרטיסי חוץ ומספר הזרים. התווכחתי עליהם לא כי זה מכבי, אלא כי זה לא נכון לשנות דברים שבועיים לפני הליגה. לא מציבים פתאום תנאים חדשים, זה לא נכון להיערכות, לכדורסל. אי אפשר להשיג פתרונות באמצעות לחץ. רק לפני חודש וחצי קיבלו החלטות, ופתאום משנים אותן? רציתי דברים שהם לטובת הפועל, אבל גם לטובת הכדורסל. לפעמים גם אצביע על החלטות לרעת הפועל, אם אאמין שלטווח הארוך הם נכונים".

הנקודה הכי כואבת בהפועל היא העובדה שהקבוצה פותחת עונה ללא אולם ביתי. האירוניה היא כפולה: לא רק שהיא תארח בראשון לציון, לאולם גם קוראים "בית מכבי". "זה עצוב מכל הבחינות", הוא מודה, "הקהל זה הדבר הכי חשוב לנו, הפועל תל אביב מקומה בתל אביב. התרענו בפני הגופים הרלוונטיים שאנחנו בדרך לליגת העל, וחבל שחיכו שנעלה כדי לחשוב מה עושים. אבל זה חלב שנשפך. נכון להיום יש כוונות רציניות מטעם העירייה, וכרגע הפרויקט מתקדם בקצב יפה. אני מאוד רוצה לקוות שהעוול ההיסטורי יתוקן במהרה".

כהן מסביר למה הפועל דחתה בתוקף את שתי האופציות שלה לשחק בתל אביב, גם בהדר יוסף וגם בנוקיה. "לא יכולנו לשחק בהדר יוסף, זה לא מגרש שמתאים לארח בליגת העל. הוא לא מתאים לארח שני קהלים. אין הפרדת קהלים, אין תנאים בטיחותיים לכמות הקהל הזאת, וזו לא הייתה אופציה. לשחק נוקיה לא הסכמנו משלוש סיבות. קודם כל, זה אולם של מכבי. האולם שופץ לצרכים שלהם, מתאים למידות שלהם, וזה לא האולם שלנו. אני גר בבית שלי, ולא באף בית אחר. שנית, אם היינו משחקים בנוקיה, היינו מוותרים על חלום האולם להפועל לעד. היו אומרים, 'הנה, שיחקתם בנוקיה והשמש זרחה, תישארו שם'. הסיבה השלישית, היא שכבר היה לנו אולם. אין לזה אח ורע בכל העולם. הייתי לא מזמן בארצות הברית, ומראים איפה היה האולם הישן של הניקס ואיפה החדש, ככה גם בבוסטון ובארסנל ובכל העולם. הורסים משהו רק כשיש תחליף קיים. אין שום סיבה שנוותר על הבית. היה לנו כבר בית, ואנחנו צריכים לקבל אחד אחר במקומו".

הבעיה הנוכחית שהכי מטרידה את הפועל תל אביב היא תקציבית. יש תמיכה של אוהדים, יש כוונות טובות, אבל התקציב רחוק מלהיות ראוי. "הבעיה היא לא בגיוס הכספים", מסביר כהן, "גייסנו 3 מיליון שקל בליגה הלאומית, מהתקציבים הכי גבוהים בלאומית אי פעם, בלי עירייה תומכת ובלי בעלים פרטיים. אף אחד לא גייס סכומים כאלה אף פעם. חסר לנו אולם ביתי בתל אביב. אולם של 3,000 מקומות ייתן לנו עוד 1.5 מיליון שקל בשנה, שזה עולם ומלואו בכדורסל. חסרה לנו גם עירייה תומכת. בראשון לציון נותנים 3.6 מיליון שקל, זה כמעט פי עשרה ממה שנותנים בתל אביב. חסר לנו שותף אסטרטגי לדרך. תאסוף את זה, 2 מיליון שקל מהעירייה, 1.5 מיליון שקל מהעירייה, זה מביא את התקציב שלנו מ-5.5 מיליון שקל ל-9 מיליון שקל בלי בעלים פרטיים. זה אומר שגייסנו הרבה יותר מקבוצות אחרות".

כמעט וסגרתם עם דורון הרציקוביץ', למה לא עשיתם את זה בסוף?

"רוב האנשים לא התחתנו עם האישה הראשונה שהם פגשו. היו מגעים מצוינים עם דורון הרציקוביץ', ואני מעריך אותו כי הוא היה הוגן לאורך כל הדרך. פשוט אנחנו באנו אחרי הצלחות מקצועיות, ועמדנו ביעדים התקציביים, ובמצב הזה, כשאנחנו לא באים מתוך משבר, קשה לוותר על דברים עקרוניים. זה לא נגמר במחלוקת, ולא ירדנו מהרעיון. אם יבוא מחר האיש או הגוף הנכון שיעריך את מה שעשינו ויעשה איתנו שותפות שתתאים לכולם, זה יקרה".

ובכל זאת, בלי כסף, לא התחזקתם באף ישראלי משמעותי.

"היו שני סוגים שחקנים ישראלים פנויים. השחקנים היקרים – רביב לימונד, מורן רוט, זה לא הסכומים שלנו. אנחנו לא יודעים לשלם 130 או 150 אלף דולר נטו לשחקן ישראלי. שחקנים אחרים שהיו בסכומים שלנו היו פחות טובים ממה שהיה לנו, ובגלל זה החתמנו לטווח ארוך את מתן נאור, יונתן שולדנברנד, בר טימור, גל איתן ויותם שירן. רצינו להגיע איתם לליגת העל כשהם שווים הרבה יותר ממה שאנשים חושבים. לקחת שחקן ולהחתים רק כדי שיגידו כל הכבוד התחזקתם, את זה לא נעשה".

הערב (שני) זה קורה. הערב תפתח הפועל תל אביב את העונה בליגת העל במשחק ביתי מול בני הרצליה. כרגע לכהן יש מטרות צנועות לקראת העונה הקרובה. "קודם כל אני רוצה לתקוע יתד בליגה. זה נשמע סיסמה, אבל אנחנו לא רוצים לאכול את כל העולם בשנה אחת" . תוכניות החומש הקודמות, אלה שנכתבו בגאון על חולצות השחקנים, כבר התממשו. עכשיו רמי כהן והאדומים מתכננים תוכניות חומש חדשות.

"אני רואה את הפועל משחקת במפעל אירופי בכיר, אני רואה אותה ממלאת את המגרש בכל משחק, אני רואה אותה מייצרת שחקנים לקבוצה הבוגרת בכל שנה, נכנסת לפיינל פור בכל שנה. המהלך שלנו היה ל-15 שנים. המטרה היא להוביל את הפועל תל אביב לטופ, הכי גבוה שאפשר. אנחנו לא יכולים לעשות את זה בשנה. כרגע אנחנו רוצים להתמקם, ואחרי זה להתקדם. כניסה לפלייאוף תהיה הישג מצוין. אם ניקח אליפות, כבר לא יהיה לי לאן להתקדם בשנה הבאה".