אותה גברת באותה אדרת: לינדזי חוזרת

כתשעה חודשים נעדרה לינדזי דאבנפורט האמריקאית ממגרשי הטניס. תקופה ארוכה במונחים של ספורט מקצועני, כמעט עונה שלמה, תוצאה של מנוחה מאולצת עקב פציעה בבברך ימין שאירעה בחודש נובמבר וניתוח שהתבצע חודשיים אחר כך.

בפרק הזמן הזה הספיקו ונוס וסרינה וויליאמס להפוך את עולם הטניס הנשי, שרק לפני שנים ספורות היה כל כך מעניין ותחרותי, לפיקניק משפחתי קליל. בנוסף לדאבנפורט, מושבתת כבר תקופה ניכרת גם מספר 1 לשעבר נוספת, מרטינה הינגיס השווייצרית, בשל בעיית קרסול, וצמרת הטניס הנשי הפכה לראש חץ ברור: שתי האחיות - והרחק מאחור שאר העולם.

ארבע טניסאיות נמנות על מעמד הביניים של הצמרת הנשית ומהוות, בשלב זה, זנב ללביאות (או שמא ראש לשועלות?): ג'ניפר קפריאטי, היחידה שמתקרבת לוויליאמסיות בעוצמה ובקצב, שמנסה מדי פעם לתת פייט. קלייסטרס והנין הבלגיות ומוניקה סלש, שמסוגלות לפעמים לגנוב מערכה מהשליטות, ברגע של חולשה.

שובה של הינגיס נראה כרגע רחוק ומעורפל בעטיו של הקרסול השמאלי הדואב, ובשל כך דואב הלב לא פחות. ודאבנפורט? היא חוזרת. וכמה שהיא היתה חסרה. בשלב זה מדורגת לינדזי במקום התשיעי בעולם, והכושר אותו היא מפגינה באימונים (וגם בהתמודדות גביע הפדרציה מול ישראל, שהסתיימה ביום ראשון בניצחון אמריקאי חלק) מראה שבתום תקופת הסתגלות קצרה, היא צפויה לטפס למעלה ולחזור, בשאיפה, למקום אליו היא שייכת - הצמרת הגבוהה גבוהה.

לאף אחד אין, כמובן, דבר נגד האחיות וויליאמס (מלבד כל אלה שיש להם, אבל זה כבר סיפור אחר). הן, ללא ספק, ספורטאיות גדולות מהזן המשובח ביותר. אבל הטניס הנשי מייחל לתחרות, לגיוון, למשהו שיהווה ריאקציה למוטציה. ולינדזי בריאה היא בהחלט מועמדת.

אבל לינדזי? היא קצת יותר צנועה, בשלב זה: "להגיע למקום הראשון בעולם זה לא האתגר שלי", אמרה, "אני מתכוונת לכך שהאתגר הוא לחזור לכושר המשחק הטוב ביותר שלי, באיזה דירוג שלא יהיה". צנועה, או שמא מפוכחת?

הטניס שלה, המשלב עוצמה וחוכמה, שליטה בכל החבטות ובעיקר אופי, רוח לחימה והתמדה, הביא לה עד היום 37 תארים, מתוכם שלושה של גראנד סלאם (פלאשינג מדו 98', ווימבלדון 99', אוסטרליה 2000), מדליית זהב אולימפית ו-37 שבועות כמספר 1 בעולם.

אחרי שגברה בגביע הפדרציה על אנה סמאשנובה (3:6, 3:6) ועל ציפי אובזילר (עבדה קצת יותר קשה ב-6:2, 1:6, 6:7), מצפה השבוע לדאבנפורט הטורניר התחרותי הראשון שלה לאחר הפציעה, בסטאנפורד, ארה"ב (סך פרסים 585 אלף דולרים), בו תדורג שניה, אחרי ונוס וויליאמס הראשונה. בשל פציעתה הממושכת מקבלת דאבנפורט בת ה-26 "דחיפה" קלה, ומאחוריה בדירוג הטורניר נמצאות מוניקה סלש ואלופת השנה שעברה, קים קלייסטרס, למרות שהן מעליה בדירוג העולמי התקני.

ההחלמה מהניתוח לא היתה קלה: תשעה שבועות על קביים, אחר כך תרגילים להתאוששות מניוון שרירים ורק אז עבודה על כוח. "היו שלבים, כמו כשהתחלתי ללכת על הרגל, שזה היה מרגש. אחר כך הצלחתי ללכת, ללכת בעלייה, לרוץ ולרוץ בעלייה. שלבים רבים ושונים", לינדזי נזכרת, "למרבה המזל, נשארתי חיובית לאורך התקופה הקשה, אני לא יודעת איך". אופי והתמדה, כבר אמרנו?

היא לא מרבה לעסוק באם ובאילו. למשל, איך היתה נראית צמרת הדירוג היום, אם היא (והינגיס) היו בעניינים: "מי יודע מה היה קורה? זה חסר טעם למדי לעסוק בספקולציות שכאלה. ללא ספק, השתיים האלה (האחיות וויליאמס) שולטות בסבב כרגע", אמרה, ריאליסטית, "זה תלוי בכל השחקניות, לא רק בי, לנסות ולהביא לכך ששחקניות אחרות יזכו בתארי גראנד סלאם ויגיעו לגמרים".

היא נותנת לעצמה זמן הסתגלות בטרם תחזור לעצמה לחלוטין ותהווה פקטור ממשי בטורנירים הגדולים: "הדבר החשוב ביותר עבורי, הוא לקחת כמה חודשים כדי לחזור לסבב ורק אז אולי להוות איום - השנה או בתחילת השנה הבאה. אני לא באמת מצפה לצאת, להתחרות ולזכות בטורנירים האלה מיד", סיכמה.