"אם תשאל את אוהדי אומוניה ניקוסיה מי השחקן האהוב עליהם בקבוצה, אחד מתוך שלושה יענה לך: 'יובל שפונגין'", אומר חאריס תאוחרוס, מבכירי סוכני השחקנים בקפריסין, כשהוא מתבקש לתת את חוות דעתו על המגן הישראלי. "איפה תשמע על אוהדים שמתחברים למגן ימני? הקהל אוהב את הגישה והאופי שלו. הם יודעים שהוא שחקן שתמיד נותן מעצמו 100 אחוז בשביל הקבוצה".
זה בעצם תמצית הסיפור של שפונגין. כבר יותר משנתיים שהוא עושה חיל באי השכן. הוא התבגר, השתפר, מבין את המשחק טוב יותר ומוגדר כאחד המגנים הטובים בקפריסין. גם בנבחרת מעמדו התייצב ובעידן אלי גוטמן הוא האופציה המועדפת בעמדה שלו, אבל השינוי המשמעותי יותר נמצא בהכרה. המחויבות, האגרסיביות והמשמעת הטקטית היו גם במכבי תל אביב, אבל שפונגין היה צריך להרחיק את ניקוסיה כדי לזכות להערכה כנה על התכונות הללו. כך הפך שחקן אפור שהיה בדרך להיעלם כמו לא מעט מהחברים שגדלו איתו בקרית שלום, לשחקן מוביל בקבוצה לא פחות גדולה ולמגן הימני הבכיר בישראל.
שפונגין הצטרף לאומוניה בקיץ 2010, כשלמעשה החוזה התלת שנתי נחתם כבר בסוף ינואר, חצי שנה לפני סוף חוזהו במכבי תל אביב. "ההחלטה לעזוב את מכבי תל אביב ולעשות צעד קדימה הייתה קלה מאוד", סיפר בעבר בראיון בקפריסין. "כבר בשנתיים האחרונות שלי החלטתי לעזוב בכל מקרה ולא להאריך את החוזה. הבחירה בקפריסין הייתה טובה כי אני קרוב הביתה, סגנון החיים זהה, מזג האוויר טוב והאנשים נחמדים ומנומסים. מהרגע הראשון שהגעתי לקפריסין, אני שמח ומרגיש טוב".
המעמד באומוניה נבנה בהדרגה. שפונגין שיחק לסירוגין בעונה הראשונה ובסך הכל רשם 18 הופעות ליגה. על המשבצת שלו שיחק אז הברזילאי דווידסון מוראיס, אבל לקראת סיום העונה ובמיוחד אחרי שהמאמן דושאן באייביץ' פינה את מקומו, שפונגין כבר החל לבסס את מעמדו. בשנה השנייה הוא כבר הפך למגן הבכיר ואילו מוראיס שוחרר. הישראלי עלה ל-28 הופעות, כמעט כולן מלאות, והפך לאחד הברגים המשמעותיים בקבוצה.
בסיום העונה שעברה רשם השחקן כמה שיאים. בחודש אפריל הדהים עם שלושה בישולים ב-0:4 המוחץ של אומוניה על רוני לוי ואנורתוזיס. בהמשך בישל את שער הניצחון לאנדרה אלבס בגמר הגביע מול האלופה א.א.ל לימסול. בנוסף, נכנס לנבחרת העונה. בכך, הושלם התהליך. בפתיחת העונה הנוכחית שפונגין הוא היחיד באומוניה שלא פספס דקת משחק בכל המסגרות גם לאחר שהקבוצה החליפה מאמן. למעשה, מסבירים בקפריסין, לאומוניה כלל אין מגן ימני נוסף בסגל.
"אין לו בכלל תחרות על מקום בהרכב, סומכים עליו שם בעיניים עצומות", מסביר העיתונאי אנדראס ונטוריס. "גם השנה הראשונה הייתה טובה, אבל השנייה הייתה טובה בהרבה. שפונגין כל הזמן משתפר וכשמסתכלים אחורה לתקופה שהוא הגיע, מבינים שמדובר בשחקן אחר. הוא אחד המגנים הטובים בליגה". הסוכן תאוחרוס מוסיף: "לא יודע אם הוא המגן הכי טוב בליגה, אבל בטח בין השלושה הטובים ביותר. השיפור אצלו גדול, הוא שחקן שלם יותר שמשתמש בראש ויודע במה הוא טוב ובמה לא".
גם מבחינת סגנון המשחק, שפונגין עבר שינויים בקפריסין. בתחילת דרכו במכבי תל אביב הוא נראה כהבטחה גדולה. בקמפיין מוקדמות יורו 2008, דרור קשטן הקפיץ אותו להרכב למרות שבקושי מלאו לו 20. הוא הציג טכניקה טובה ומהירות, אבל תמיד היה בראש ובראשונה שחקן של מחויבות. "כשהוא הגיע, ראו ממנו דברים יפים בצד ההגנתי, אבל הוא לא היה טוב בהתקפה", מסביר לוואלה! ספורט נאופיטוס לארקו שרק לאחרונה סיים את תפקידו כמאמן אומוניה.
"הסברתי לו שהוא צריך לייצר התקפה ולא סתם לרוץ קדימה. כשהוא עולה, הוא צריך להיות פרודוקטיבי מול היריב ולא לעלות רק כדי לעלות. עכשיו הוא יודע מתי הזמן הנכון להצטרף קדימה והתרומה ההתקפית שלו השתפרה. כשהוא עולה הוא יוצר דברים. אחרי שיחות ועבודה באימונים, הוא למד לתזמן נכון את היציאה קדימה ועכשיו הוא עושה זאת באופן אוטומטי בלי לחשוב. הגנתית, הוא לא הפתיע אותי. תמיד ראו ממנו דברים טובים בצד הזה כי הוא אגרסיבי ובנוי טוב", המשיך לארקו.
בקפריסין מסבירים ששפונגין מבין טוב יותר את המשחק ומה מצופה ממנו. אומוניה, מעצם טבעה כקבוצת צמרת, תוקפת במשך רוב דקות המשחק עם הרבה שחקנים ולפיכך, שפונגין מבין שאין לו מה להצטרף כל הזמן להתקפה, מה גם ששחקני הכנף של הקבוצה לא מרבים לעזור בצד ההגנתי ולכן כל איבוד כדור עשוי להיות קריטי. שפונגין הנוכחי הוא שחקן חכם, טקטי ויותר זהיר. ההצטרפויות להתקפה, כאמור, מתוזמנות היטב, בערך פעמיים עד שלוש במחצית.
הדברים באים לידי ביטוי גם בנבחרת. כמו בכל הקריירה, שפונגין ידע עליות וירידות במדים הלאומיים, אבל בעידן אלי גוטמן הוא האופציה המועדפת ופתח בכל המשחקים עד כה. שפונגין החדש נראה היטב. המחויבות וההקרבה נותרה זהה, אבל הוא לא מרבה לעלות ומתמקד במשימות הגנתיות. למרות זאת, היכולת לא תמיד הייתה מרשימה. שפונגין איבד כדור שהוביל לשער חובה מול אוקראינה, התקשה מאוד גם שחקני האגף במשחק ההכנה בצ'כיה וגם השער באזרבייג'אן הגיע מהאגף שלו. אלא שגוטמן מעדיף בעמדות המגנים שחקנים ממושמעים טקטית עם אוריינטציה הגנתית יותר במיוחד כאשר בחלק ההתקפי יש לו מגוון רחב של שחקני כנף.
כלומר, גוטמן הפך את שפונגין בהגדרה למגן הימני הבכיר בישראל אחרי שבקמפיינים הקודמים עברו בתפקיד שלל שחקנים וביניהם: אייל משומר, יואב זיו, דני בונדר ולסירוגין שפונגין עצמו. לואיס פרננדז אפילו ניסה את אלרואי כהן ואלמוג כהן בעמדה הבעייתית. גם דור מלול, איאד חוטבא ואלעד גבאי עברו בסגל, אבל גוטמן ייצב את השורות. גם הנתון הזה מהווה ניצחון לשפונגין על קבוצת נעוריו מכבי תל אביב. בקיץ הצהובים אפילו גיששו בכיוונו, אך הוא לא היה מוכן לשמוע. הוא לא שוכח כמה לא נהנה וחש לא מוערך. הוא עזב כשבר כלי ושינוי האווירה עזר לו למתג את עצמו מחדש.
שפונגין לא לבד. כשחקן בוגרים הוא עשה את צעדיו הראשונים בעונת הגלאקטיקוס שהותירה הרס וחורבן כלכלי ומקצועי. שום דבר טוב לא צמח במכבי תל אביב של אותם ימים. במובן מסוים, שחקני הבית של אותה תקופה סומנו על ידי האוהדים כמזוהים עם הכישלון ולעולם לא זכו להערכה מבית. הסיפור של שפונגין הוא גם הסיפור של לירן כהן, של ניסו קפילוטו, של אורי שטרית, של רועי דיין, של ליאור ז'אן ושל קובי מוסא.
מתוך הרשימה, שפונגין הצליח להרים את הקריירה בצורה המרשימה ביותר. אלא שעכשיו נשאלת השאלה: מה התחנה הבאה? בקיץ יהפוך לשחקן חופשי למרות שבאומוניה כבר עובדים על הארכה כדי שלא יאבדו אותו כמו שהגיע ללא תמורה. שפונגין מצדו יצטרך להחליט האם לנסות להתקדם הלאה ולהוכיח את עצמו מחדש במקום אחר או לשמור על מקומו בבית חם בו הוא זכה למעמד, הכרה ואהבה אותם תמיד חיפש.
"הוא יכול לשחק ברמות גבוהות יותר", סבור תאוחרוס. "שפונגין הוא לא דני אלבס, אבל באירופה אוהבים שחקנים הגנתיים. ממגן ימני אתה לא מצפה להבקיע 10 שערים אלא להיות חזק ואגרסיבי, לעלות כמה פעמים ולתת הגבהה טובה ויש לו את כל הנתונים. הוא יכול להצליח בבלגיה או הולנד ומתאים אפילו לקבוצות קטנות בליגות גדולות יותר". המאמן לארקו מסכם: "לשחקנים מהליגה בקפריסין לא היה קל לצאת לליגות תחרותיות יותר, אבל שפונגין שחקן חזק פיזית ומנטאלית ויהיה לו טוב לנסות".
