בייסבול: פסים, כוכבים והפתעות

רוטציה בניו יורק: סי סי סבאתיה (3.38, 6:15), הירוקי קורודה (3.32, 11:16), אנדי פטיט (2.87, 4:5), פיל יוז (4.23, 13:16)

קלוזר: רפאל סוריאנו (2.26, 42 שמירות)

רוטציה בבולטימור: ווי וין צ'ן (4.02, 11:12), מיגל גונזאלס (3.25, 4:9), כריס טילמן (2.93, 3:9), ג'ו סונדרס (3.63, 3:3 ועוד ניצחון בפלייאוף)

קלוזר: ג'ים ג'ונסון (2.49, 51 שמירות)

כנראה שלא באמת הייתה דרך אחרת. היאנקיז והאוריולס נלחמו לאורך חצי עונה על הבכורה בבית ולמרות שהפסים ניצלו את היתרון האיכותי ואת הניסיון שלהם כדי לשמור על הפסגה גם בישורת האחרונה, השתיים האלה יצטרכו להכריע את העניין במפגש ישיר, שהולך להיות מרתק כמו כל אחד מהמשחקים ביניהן במהלך העונה, שהסתיימו בתשעה ניצחונות לכל קבוצה. עידן ויניצקי מתכונן.

ליינאפ והגשה בניו יורק: איך היאנקיז שוב עשו את זה? הקבוצה של ג'ו ג'ירארדי לא משחקת בייסבול גדול כבר שנה שנייה ברציפות, אבל עם המון אופי, ניסיון וכוכבים לא צפויים, היא שוב זוכה בבית ואפילו בחטיבה כולה. בהתקפת ניו יורק זכינו לראות השנה לא מעט תותחים כבדים, כאשר כמעט כל הליינאפ מהווה איום על המגיש שעומד ממול. קרטיס גרנדרסון המשיך את הכושר המצוין מהעונה שעברה וירה ל-43 הומראנים, רובינסון קאנו, ניק סווישר ומארק טשיירה היו אמינים, ראול איבנייז היה אחראי על שני המהלכים המנצחים מול בוסטון, שלמעשה הבטיחו את הזכייה בבית וכל זה עוד לפני שהגענו לדרק ג'יטר ואלכס רודריגז, שאומנם נתנו עונה רגועה יחסית, אבל עם הניסיון שלהם בפלייאוף (152 משחקים לג'יטר, 68 לאיי רוד), אי אפשר להתווכח.

בהגשה, שם סיימו היאנקיז רק במרכז הליגה בכל הקטגוריות המרכזיות, יש לא מעט בעיות, אבל גם כאן אפשר למצוא כמה שחקנים שמתעלים על עצמם. היכולת הטובה של סי סי סבאתיה כבר שגרתית והוא ימשיך להוביל את הליינאפ. מאחוריו, הרבה מאוד תלוי ביכולת של הירוקי קורודה להמשיך את היכולת מהעונה הסדירה. קורודה הפך לשחקן הכי חשוב של היאנקיז בחודשיים האחרונים ואם הוא אכן ישמור על כושרו, היאנקיז יוכלו לקחת איתו ועם סי סי את שני משחקי החוץ ולטייל לשלב הבא.

למי לשים לב בניו יורק: עם כל הכבוד לסוללת התותחים סביבו, קרטיס גרנדרסון הוא הברומטר של היאנקיז. הבחור שבא מדטרויט לפני שלוש שנים נזקק לעונת התאקלמות בתפוח הגדול, אבל בשנתיים האחרונות הוא מפציץ ללא הכרה. גרנדרסון לא תמיד בעניינים, אבל כשהוא כן, הוא מספק המון (25 משחקים עם יותר מהכנסת ריצה אחת). אם הוא יהיה סבלני ויחכה להגשה הנכונה, היאנקיז יוכלו לצאת בעזרתו ממצבים לא פשוטים שבוודאי יגיעו.

ליינאפ והגשה בולטימור: מישהו עוד יכול להרשות לעצמו לזלזל באוריולס. באק שואולטר מוציא מים מהסלע ומוביל קבוצה ממוצעת, בלי אף כוכב על, להישגים ענקיים. האוריולס הגיעו למשחק חוץ על כל הקופה, מול ההתקפה הטובה בליגה ועם ג'ו סונדרס, ג'ו סונדרס (!) על הגבעה ושיתקו את טקסס לחלוטין, כך שהם בהחלט יכולים לנצח בכל משחק.

ג'ייסון האמל, ניק מרקאקיס ובעצם מי לא פצועים, אבל אלו שמשחקים תמיד יודעים להתעלות על עצמם. בין אם זה נייט מקלאות', שסיים את העונה בצורה מצוינת ותמיד מהווה איום מהליד אוף, אדם ג'ונס ומאט וויטרס במרכז הליינאפ או מני מצ'אדו, שממשיך להבהיר למה היה שווה להעלות אותו למייג'ורס כבר העונה ולא לחכות עוד רגע אחד מיותר.

ההגשה הסולידית תלויה ביום אותו יתפוס כל אחד מהמגישים, כשסונדרס כמובן מושבת עד משחק 4, אם אכן יתקיים כזה. צ'ן לא תמיד אמין, אבל השיג 12 ניצחונות השנה ודווקא כריס טילמן, שלא נוטה להפסיד יותר מדי, יכול לתת לבולטימור ניצחון במשחק 3, שעשוי להתברר כקריטי.

למי לשים לב בבולטימור: מני מצ'אדו לא סופר אף אחד וטוב שכך. הילד שומר על הבסיס השלישי, כולל מספר מהלכי הגנה ענקיים העונה ובהתקפה, הוא יודע לספק את הסחורה בקלאץ'. יכולת טובה שלו בדרך כלל מרימה את בולטימור כולה והשאלה הגדולה היא איך הוא יתפקד בפלייאוף הראשון בקריירה.

תחזית: כולם אומרים יאנקיז, הראש אומר יאנקיז, ההיגיון צועק יאנקיז. תרשו לי להתפרע - בולטימור בחמישה.

רוטציה באוקלנד: ג'ארוד פארקר (3.47, 8:13), טומי מילון (3.74, 10:13), ברט אנדרסון (2.57, 2:4), איי ג'יי גריפין (3.06, 1:7)

קלוזר: גרנט בלפור (2.53, 24 שמירות)

רוטציה בדטרויט: ג'סטין ורלאנדר (2.64, 8:17), דאג פיסטר (3.45, 10:10), מקס שרצר (3.74, 7:16), אניבל סאנצ'ז (3.86, 13:9)

קלוזר: חוזה ולורדה (3.78, 35 שמירות)

ירים את היד מי שחשב שאוקלנד יגיעו לפלייאוף וירים את היד מי שחשב שמיגל קבררה ירשום טריפל קראון בעונה בה הוא עבר מהבסיס הראשון לבסיס השלישי. אבל זה הוא בייסבול וזו הסיבה בגללה אנחנו מחכים לאוקטובר כל כך. המפגש בין האייז לטייגרס יהיה מעניין, כי אוקלנד כבר הוכיחה שהיא יכולה לנצח כל קבוצה ודטרויט הוכיחה שהיא תמיד יכולה לאכזב ולהפסיד לכל קבוצה. בעונה הרגילה, דטרויט ניצחה ארבעה מתוך שבעת המשחקים בין הקבוצות. יובל קליין מתכונן.

ליינאפ והגשה באוקלנד: הביקורות משבחות, הקהל מתלהב והתצוגה של בוב מלווין מזכירה את פיליפ סימור הופמן. "רוקיבול", סרט ההמשך ל"מאניבול" הוא הצלחה מסחררת. שלושה מגישים פותחים מתוך הארבעה ברוטציה (פארקר, מילון וגריפין), סחבו את אוקלנד להופעה ראשונה בפלייאוף מאז 2006 והאייז הם הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הליגה שרשמה 54 ניצחונות ממגישים בעונתם הראשונה. בסך הכל, אוקלנד פתחה 101 משחקים עם מגיש רוקי, כולל ב-14 המשחקים האחרונים של העונה, בהם ביצעה את המהפך האדיר על הריינג'רס וזכתה בבית המערב.

גם החובטים הצעירים של אוקלנד לקחו חלק בחגיגה וחבטו ל-56 הומראנים העונה. 23 מתוכם הגיעו מהאאוטפילדר הקובני יואניס סספדס, שבהחלט הצדיק את תג המחיר היקר שלו. "אני לא חושב שאנשים יזלזלו בנו יותר, כמו שעשו בכל השנה", אמר בצדק ג'וש רדיק שחווה עונת אולסטאר. רדיק וסספדס הם חלק מליינאפ ללא חובט מעל 30.0 אחוזי חבטה או 90 הכנסות רצים, אבל ג'וני גומס, ברנדון מוס, כריס קרטר וג'וש דונלדסון כבר הוכיחו שהם יכולים לנצח כל קבוצה העונה.

למי לשים לב באוקלנד: הבולפן של האייז מאוד מעניין ומאוד קטלני. את הקריירה שלו התחיל שון דוליטל כשחקן בסיס ראשון במיינור ליג, עד שפציעה בברך איימה לסיים אותה מוקדם מהצפוי. למזלו, הוא גילה שהוא יכול לזרוק פאסטבול קטלני והפך למגיש הסט-אפ של הקבוצה. העונה הוא הגיש ב-47 אינינגים ב-ERA של 3.04 והציג יחס הליכות לסטרייקאאוט מעולה. מלבד דוליטל, נראה בשלבים המאוחרים של המשחק את ריאן קוק, שהגיע בטרייד של טרבור קייהיל ואף הופיע במשחק האולסטאר בעונתו הראשונה של הקבוצה ואת גרנט בלפור, שחזר מפציעה לא מזמן, לקח את תפקיד הקלוזר מאמצע אוגוסט ומחזיק במאזן של 18 שמירות מ-18 ניסיונות מאז.

ליינאפ והגשה בדטרויט: אפשר לצפות מקבוצה ששולחת מועמד מוביל לזכייה שנייה ברציפות בסיי יאנג, וחובט שזכה בטריפל קראון לראשונה מאז 1967, להיות קבוצה מושלמת, שלא תשאיר סיכוי ליריבות, אלא שזה לא המצב בדטרויט. למרות הדומיננטיות של ורלאנדר, עם מספרים כמו 17 ניצחונות ו-239 סטרייקאאוטים (מקום ראשון בליגה) וההישג הנדיר של מיגל קבררה, שרשם 44 הומראנים, 139 הכנסות רצים ו-33.0 אחוזי חבטה, יש יותר מדי נקודות תורפה בקבוצה. הראשונה היא הבולפן, שסיים את העונה במקום ה-18 בליגה, עם הקלוזר חוזה ולורדה, שהיה מושלם בעונה שעברה והעונה לא ממש מתעלה לרף הגבוה שהציב. הרבה יהיה תלוי בשרצר, פיסטר וסאנצ'ז, אשר יחד עם ורלאנדר רשמו ERA של 2.27 בחודש ספטמבר.

נקודות התורפה בהתקפה היא חוסר האיזון בליינאפ. מצד אחד, אנחנו מקבלים שחקנים מאוד בינוניים כמו קווינטון ברי, אנדי דירקס, ג'וני פראלטה ועומר אינפנטה ומצד שני, תותחים כמו אוסטין ג'קסון, מיגל קבררה, פרינס פילדר ודלמון יאנג. חוסר האיזון הזה נותן למגישים היריבים מרווח בבחירה למי להגיש ולמי לא וקשה למצוא מגיש שיהיה מוכן להגיש לקבררה באוקטובר. לכן, הנטל יפול בגדול על פילדר, שיצטרך להכניס את קבררה הביתה.

למי לשים לב בדטרויט: אוסטין ג'קסון הוא מסוג השחקנים שיכולים לרשום אוקטובר מטורף, שיסחוב את הקבוצה שלו עד לוורלד סירייס. לאאוטפילדר המרכזי של הטייגרס יש תפקיד חשוב מאוד במירוץ הזה, כי הוא החובט הראשון של הקבוצה וכל עוד הוא מצליח לעלות על הבסיס, הוא נותן יותר אפשרויות לקבררה, פילדר ויאנג לראות הגשות טובות, שיכולות להכניס אותו הביתה. מאז שעלה למייג'ורס לפני שנתיים, ג'קסון רק משתפר מדי שנה ובהחלט עוזר לטייגרס לשכוח את הטרייד ששלח את קרטיס גרנדרסון ליאנקיז.

תחזית: אוקלנד רשמו שיא סטרייקאאוטים לעונה ב-AL, עם 1378. מצד שני, ורלאנדר ושרצר מובילים את הליגה בסטרייקאאוטים מהגבעה. זה יהיה היתרון הגדול של דטרויט, שפשוט תגרום לשחקני אוקלנד לנופף במחבטים ללא הצלחה ותיקח את הסדרה בארבעה משחקים.

דוד רוזנטל מתכונן לפלייאוף

בייסבול בוואלה! ספורט