פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מאניבול, הסרט האמיתי

        רק שנה לאחר צאתו, הפך "מאניבול" למציאות באוקלנד. דוד רוזנטל מתכונן לפלייאוף הבייסבול בצל קריסת בוסטון רד סוקס

        אוקטובר הוא חודש בעל אסוציאציות מיליטנטיות, אפוקליפטיות. ברוסיה לבש הקומוניזם מדים בולשביקים לאחר מהפכת 1917; עשר שנים לאחר מכן יצר סרגיי אייזנשטיין את הסרט "אוקטובר", שתיעד את המהפכה והפך לאחד מפורצי הדרך בקולנוע בזכות הטכניקות שבהן עשה שימוש; ב-24 בחודש ב-1929 קרסה הבורסה בניו יורק והותירה לבבות שבורים וכיסים מרוקנים; וב-1984 התפרסם סופר אלמוני בשם טום קלנסי בזכות רב מכר היסטרי בשם "המרדף אחר אוקטובר האדום".

        זהו חודש לא פשוט, שבו מזג האוויר עדיין תוהה לאיזה כיוון ללכת - חם מתמזג עם קר, לילה גולש ליום. 31 ימים של בלבול, שמסתיימים בחג נוצרי פגאני שכולל איסוף ממתקים ותחפושות של דמויות מסרטי אימה. זהו גם חודש לא קל של בייסבול עילאי, דרמות, נסים ומהלכים שייכנסו לספרי ההיסטוריה.

        תחילתה של האפוקליפסה כאן. שתי קבוצות יעלו על המוקד כבר הלילה.

        חגיגות ליל כל הקדושים בקוסטה ריקה (רויטרס)
        האפוקליפסה כבר כאן. ליל כל הקדושים (צילום: רויטרס)

        ציפורים לא מתות בסתר

        לראשונה בהיסטוריה יתקיים "משחק 163" באופן סדיר. עד כה, משחק 163 היה אירוע רנדומלי שמתרחש אחת למספר שנים, כששתי קבוצות סיימו את העונה עם מאזן זהה ונאלצו להתמודד על כרטיס בודד לפלייאוף. מהשנה, הוחלט ב-MLB, יתווסף עימות נוסף שיהיה מבוא קבוע לפלייאוף. זהו יתרון עצום לקבוצה שסיימה עם המאזן החמישי בטיבו את העונה הסדירה, אבל בשורה איומה לזו שסיימה לפניה ובשנים עברו הייתה מקבלת אוטומטית את הכרטיס לוויילד קארד.

        הלילה (בין שישי לשבת) יתקיימו שני מפגשים שיהיו בבחינת פלייאוף של משחק אחד: בחצות תארח אטלנטה את סנט לואיס, מיד אחר כך יתעמתו טקסס ובולטימור. המנצחת זוכה בכרטיס הוויילד קארד, המפסידה הולכת הביתה. עונה מתישה של 162 משחקים מוכרעת בתשעה אינינגים.

        לכל קבוצה במעמד יש סיפור משלה: הברייבס, שלמרות דעיכתה של פילדלפיה נאלצו שוב להסתפק במקום השני בבית; הריינג'רס, שהובילו את ה-AL מערב ממש מתחילת העונה, אבל ניגפו באוקלנד ואיבדו לאייז את הבכורה; האוריולס, אולי הסינדרלה הכי גדולה בפלייאוף בשנים האחרונות, קבוצה שבמשך שנים שימשה שטיח ב-AL מזרח והצליחה לגבור על הכסף הגדול של הרד סוקס וכמעט גם על זה של היאנקיז; וסנט לואיס. כן, יש גם את סנט לואיס.

        המעמד הזה לא זר לקרדינלס. בשנה שעברה הם היו רחוקים אאוט אחד מהפסד בוורלד סירייס. ב-2006 הם סיימו עם מאזן 78:83, אחד הגרועים בהיסטוריה לקבוצה שהמשיכה לסדרת הגמר, בה ניגבו את דטרויט בחמישה משחקים. סנט לואיס היא קבוצה שבנויה לנצח משחקים. ב-2006 זה היה רוני בליארד, אשתקד צץ לו דיוויד פריז עם פלייאוף עצום. אלברט פוחולס הלך לקליפורניה שטופת השמש והדולרים, כריס קרפנטר עבר בעיקר מרופא לרופא, טוני לה רוסה משתזף עם קרנות הפנסיה. והציפורים האדומות? בדרכם חסרת החן הן ממשיכות לנצח, עקב בצד אגודל. אם הם יעברו את אטלנטה, אל תעזו להמר נגדן.

        קרלוס בלטראן שחקן סנט לואיס קרדינלס (GettyImages , Dilip Vishwanat)
        פשוט אל תעזו להמר נגדם. קרלוס בלטראן והקרדינלס (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        הקבוצה הזו שלי

        ב-2004 צולם סרט מוזר עם דרו בארימור וג'ימי פאלון, הגרסה האמריקאית ל"אהבה על הדשא" של ניק הורנבי. גיבור הסרט היה אוהד מאוכזב של בוסטון רד סוקס, שלא זכה מעולם לראות את קבוצתו זוכה בוורלד סירייס. הסיום המתוכנן והצפוי לא היה הוליוודי, אבל המציאות הפכה אותו לכזה, כשפאלון השתולל עם אוהדי הרד סוקס בסנט לואיס, רגע לאחר ששברו בצורת בת 86 שנה.

        "מאניבול" שיצא לאקרנים ב-2011 אולי עשה יחסי ציבור לא רעים עבור בילי בין בקרב כל מי שלא מכיר את משחק הבייסבול, אבל עיתוי יציאתו היה רחוק מלהיות מושלם עבור ה-GM של אוקלנד. האייז סיימו עונה חמישית ברציפות ללא מאזן חיובי ושוב לא העפילו לפלייאוף. גישת המאניבול – לצאת גדול בכסף הקטן – כבר מזמן פשטה רגל, כך שכל התיאוריות שהוצגו בספר של מייקל לואיס ועובדו לאחר מכן לסרט הפכו לבדיחה. סביר להניח שלולא הרעיון ליצור סרט (שהחל לקרום עור וגידים כבר באמצע העשור שעבר), בין היה מאבד את משרתו כבר לפני מספר שנים. אבל באמריקה לא מפטרים דמויות שהופכות לאגדות, בטח לא כאלה שעשו זאת לפני גיל 50. באוקלנד לא יכלו להפיל פרויקט של עשרות מיליוני דולרים שמקדם את שם המועדון וה-GM שלהם.

        ככה שמקצועית, לבין כבר לא היה מה למכור. ואז הוא יצא לקרב המאסף והעמיד קבוצה של בני זונות שנלחמים בשביל גרושים. לאוקלנד סך התשלומים השני מהסוף בליגה – 55 מיליון דולר. האאוטפילדר יואניס סספדס הוא השחקן היקר ביותר של הקבוצה, מרוויח 9 מיליון דולר. טומי מילון, מגיש שפתח ב-31 משחקים וסיים עם ERA של 3.74 ומאזן 10:13, השתכר 480 אלף דולר. ג'וש רדיק, חובט של 32 הומראנס, רשם הכנסה של 485 אלף דולר לפני מס. גם ברנדון מקארתי, ברט אנדרסון וסת' סמית', שחקנים מנוסים יותר, לא נהיו עשירים במיוחד במונחי MLB, ליגה שהשכר הממוצע בה עולה על 3 מיליון דולר בעונה.

        אותה אוקלנד רמסה את טקסס הגאה בסדרת הסיום של העונה, עקפה אותה ברגע האחרון (כשעוד לפני כן נפנפה את לוס אנג'לס איינג'לס העשירה) והגיעה לפלייאוף עם מאזן של 94 ניצחונות, שנייה רק לניו יורק יאנקיז ב-AL. זו קבוצה שמזכירה בהתנהלותה את הקבוצות האלמותיות שהעמיד בין בתחילת שנות ה-2000, בהבדל אחד: הפעם היא באמת שלו. כי בין רחוק מלהיות האחראי הבלעדי להצלחת האייז ההם. הוא בסך הכל ירש את הקבוצה מסנדי אלדרסון, האיש שהביא את הטריו מארק מאלדר, טים הדסון ובארי זיטו, טריו שבלעדיו כל תאוריית המאניבול הייתה נזרקת לפח. הפעם, עם שמות כמו קליף פנינגטון וטראוויס בלאקלי ועם טרייד אלמותי שהביא את רדיק מבוסטון תמורת נזיד עדשים, ההצלחה רשומה כולה על השם של בין. ברוכים הבאים למאניבול האמיתי.

        ככה זה באמריקה. החיים הם לא סרט, הסרט הוא שהופך להיות החיים.

        ג'וש רדיק שחקן אוקלנד אתלטיקס (GettyImages , Ezra Shaw)
        חבורה של בני זונות קשוחים שמרוויחים גרושים ונותנים את הנשמה. ג'וש רדיק חוגג עלייה לפלייאוף עם החברים באוקלנד (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        אל תאשימו את בובי ולנטיין

        ואם כבר מדברים על סך תשלומים, בוסטון רד סוקס היא אחת הקבוצות היקרות בליגה, שלישית רק לניו יורק יאנקיז ופילדלפיה. 69 ניצחונות רשמו הרד סוקס העונה. פאקינג 69 ניצחונות. הפעם האחרונה שבה זה קרה בעונה מלאה הייתה ב-1954, בעונה קצרה יותר של 154 משחקים. 69 ניצחונות הם הישג ששייך לנמושות של הנמושות של הליגה, קבוצות כמו יוסטון, קולורדו וקליבלנד, שמגיעות לעונה כשהן לחלוטין חסרות יומרות. הדבר האחרון שאפשר להגיד על הרד סוקס הוא שהם חסרי יומרות.

        איש לא הופתע כשרגע לאחר שנזרק הכדור האחרון של 2012 הודיעה בוסטון לבובי ולנטיין שהוא חופשי לחפש קבוצה אחרת. זה היה שידוך לא מוצלח מלכתחילה, זיווג שנועד לכישלון בעל תוצאות כואבות ומהדהדות במיוחד. איש לא חזה כמה מהדהדות הן יהיו, אבל הכתובת הייתה על הקיר, עם המריבה המתוקשרת ששלחה את קווין יוקיליס לשיקגו, קבוצה שלמה שוויתרה כבר מההגשה הראשונה של העונה ולבסוף, הטרייד הענק ששלח שלושה מגה-סטארים ללוס אנג'לס דודג'רס.

        אופנתי וקל להאשים את ולנטיין, וכמובן שהוא נושא, מתוקף תפקידו כמאמן, בחלק ניכר מהאשמה, אבל כל אוהד רד סוקס שיבחר לכוון את כל ארסנל התחמושת שלו לולנטיין חוטא לאמת. והאמת היא שבוסטון הייתה מועדון מרוסק ומשוסע עוד לפני שהוא הגיע. מועדון שנשלט על ידי אנשי שררה שהעיפו ועייפו כמעט את כל מי ומה שעשה להם טוב בשנים עברו. הקריסה הגדולה של ספטמבר 2011, בעקבותיה הלך טרי פרנקונה הביתה, הייתה הליבה של הצונאמי. מה שקרה ב-2012 הוא הסערה שכבר הגיעה אל החוף.

        אחרי הטרייד הגדול, לרד סוקס יש הרבה מזומנים פנויים להביא שחקנים בקליבר של ג'וש המילטון, ג'יימס שילדס, מייקל בורן ובי ג'יי אפטון, שיכולים לסגור חורים בקבוצה. אבל את הבעיות שיש להם – מהנהלה קשה שפוגעת במועדון בגלל פוליטיקות פנימיות, דרך הקושי למצוא מאמן שיתאים למנטליות הבוסטונית הקשוחה ועד להרמת הביטחון של השחקנים, שקרס לחלוטין בשנתיים האחרונות – אי אפשר לפתור בדולרים. כרגע, הרד סוקס נראים כמו הקבוצה הכי חולה במייג'ורס. וזה ממש לא קשור לבובי וי.

        הלילה זה מתחיל: פלייאוף 2012 יוצא לדרך

        בייסבול בוואלה! ספורט

        בובי ולנטיין מאמן בוסטון רד סוקס (AP , Elise Amendola)
        מי שרואה בו את האשם היחיד לא מבין את גודל הבעיה. בובי ולנטיין (צילום: AP)