הפספוס הגדול של ונגר (מנצ'סטר סיטי ארסנל, ראשון, 17:00, ספורט1 ו-HD)
יאיא טורה היה אמור להיות כוכב ארסנל. מגיל 15 הוא נמצא במעקב על ידי ארסן ונגר, וכעבור חמש שנים, בקיץ 2003, הגיע הכישרון העולה למבחנים אצל ארסן ונגר. לתותחנים הייתה זכות ראשונה עליו, וכדי להבין את הנושא לעומק צריך להרחיק עד 1983, אז מונה ונגר הצעיר כעוזר מאמן קאן על ידי חברו הקרוב ז'אן-מארק גיו. בשנות ה-90 ייסד גיו אקדמיה מפוארת בחוף השנהב, ודרוש ספר לא קטן כדי לתעד את ההרפתקה האפריקנית שלו. החלק המעניין ביותר שייך שלה שייך לבוורן.
כיום, עם ברק בדש, גל שיש ומוחמד גדיר, המועדון הבלגי נראה כמו סניף ישראלי. לפני עשור נראו הדברים אחרת לחלוטין, כאשר גיו השתלט על המועדון והפך אותו לתחנת ביניים בהעברת שחקנים צעירים של חוף השנהב מהאקדמיה שלו לקבוצות ברחבי אירופה. כאשר השחקנים מקבלים בדרך דרכון בלגי, העסק הופך להיות קל הרבה יותר. ארסנל השקיעה מתחת לשולחן כספים בפרויקט של גיו, והקשרים ההדוקים בין ונגר לגיו איפשרו לה לבחור כל שחקן בו תחפוץ. קולו טורה, אחיו הבכור של יאיא, נחת בלונדון אפילו בלי לבקר בבוורן. עמנואל אבואה נרכש דרכה, וגם ג'רביניו עבר בבוורן בתחילת הקריירה.
המקרה של יאיא היה יוצא דופן. ונגר היה משוכנע שיש בידיו כוכב עם פוטנציאל גדול, אבל לא הצליח לזהות את התפקיד האופטימלי שלו, ובהתחשב ברב-גוניותו הפנומנלית של טורה אפשר להבין אותו. יאיא איכזב במשחק אימון אחד, רישיון העבודה התמהמה, ולבסוף העדיף השחקן לחתום במטאלורג דונצק במקום להמתין לתותחנים. מאז הכל היסטוריה. היום, כאשר מוכיח טורה על בסיס שבועי שהוא אחד השחקנים הטובים בתבל, ונגר יכול רק להצטער על הפספוס.
עם זאת, מעניין לציין כי בשנתיים הראשונות במנצ'סטר סיטי לא הפגין טורה משחקים יוצאי דופן נגד ארסנל, ואפילו נפצע בתחילת המשחק הקריטי בשלהי העונה שעברה בו ניצחו התותחנים והכריעו, לכאורה, את מאבק האליפות לטובת יונייטד. מי יודע, אולי הפעם, אחרי ההצגה האדירה בברנבאו, יכה טורה בוונגר בעוצמה?
המטרה נוייר (שאלקה באיירן מינכן, שבת, 16:30, ספורט2)
השיבה הראשונה של מנואל נוייר לגלזנקירשן התרחשה לפני שנה בדיוק. ב-18 בספטמבר, חודשים ספורים אחרי המעבר שנראה לכל אוהדי שאלקה בלתי אפשרי לחלוטין, חזר השוער עם קבוצתו החדש וניצח 0:2. גם בסיבוב השני אשתקד גברה באיירן על שאלקה 0:2, והמשמעות ברורה הכחולים עדיין לא הצליחו להחדיר את הכדור לרשת הקפטן הבוגד. המצב הזה בלתי נסבל, וביציעים יצפו הפעם לנקמה מתוקה. בעוד היריבה האזורית דורטמונד מלקטת שתי אליפויות רצופות, המטרה ברורה לחלוטין על שאלקה לתת הפעם פייט רציני גם לה וגם לאימפריה הבווארית.
המצב של באיירן דומה למדי לזה לפני שנה. אז הגיעה הקבוצה של יופ היינקס לגלזנקירשן אחרי ארבעה ניצחונות ליגה רצופים שהניבו 14 שערים, וניצחון על קבוצה ספרדית בפתיחת ליגת האלופות, 0:2 מול ויאריאל. הפעם כבשו האדומים 12 שערים בשלושה משחקי הבונדסליגה הראשונים וגברו על ולנסיה. במאזן הכללי, באיירן הפסידה בחוץ לשאלקה פעם אחת בלבד בשמונה הביקורים האחרונים, אבל הפעם מצפה לנוייר עבודה מרובה במיוחד. בינתיים, במשחק מול מיינץ לפני שבוע, התחמם השוער בהקפצות ובעיטה מדויקת לראשו של טוני קרוס שהפכה ללהיט ברשת.
דרוש מנהיג (אודינזה מילאן, ראשון, 15:00, חמש פלוס)
רק כאשר הגדיר מסימיליאנו אלגרי את התיקו הביתי המאופס מול אנדרלכט כ"צעד קטן קדימה" חלחלה ההפנמה עד כמה המצב במילאן חמור. אפשר לדבר חודשים ארוכים על מכירתם של טיאגו סילבה וזלאטן איברהימוביץ' לפריז סן ז'רמן בניגוד לרצונם. להחלטה של סילביו ברלוסקוני לממש את הנכסים בעת משבר פיננסי השפעה אדירה על המשבר, אבל יש לו גורם מרכזי נוסף.
במשך שנים רבות התבססו הרוסונרי על שלד יציב של שחקנים מנוסים, וכולם עזבו או פרשו בקיץ. אלסנדרו נסטה, קלארנס סיידורף, פיפו אינזאגי, ג'נארו גאטוסו וג'נלוקה זמברוטה לא תמיד היו כשירים, אך מנהיגותם הורגשה אפילו כאשר חלקם ישבו ביציע (ועוד לא הזכרנו את אנדראה פירלו שעזב כבר לפני שנה בגלל התנהלות קטסטרופלית של ההנהלה). בלעדיהם נוצר חלל עצום, ואין לעדר באדום-שחור רועה. מישהו חייב להיכנס לתוך הוואקום הזה ולקחת את המנהיגות. על הנייר, קווין פרינס בואטנג שהפגין התקדמות עצומה בשנתיים האחרונות וירש מסיידוף את החולצה מספר 10, הוא המועמד הטבעי לעשות זאת. נכון לעכשיו זה ממש לא קרה, אבל בואו ניתן לו כמה שבועות טובים של חסד.
משחק מול אודינזה המפורקת מהווה הזדמנות מצוינת מבחינת בואטנג וחבריו לחזור לעניינים. גם הזברות הקטנות נחלשו מאוד בקיץ, ולא החליפו כראוי שלושה שחקנים מרכזיים שנמכרו מאוריסיו איסלה וקוואדוו אסמואה הותירו את הקישור מיותם ועברו ליובנטוס, השוער סמיר חנדאנוביץ' עשה את דרכו לאינטר. המאמן פרנצ'סקו גווידולין נשמע כמעט מיואש אחרי ההפסד בפנדלים לבראגה במוקדמות ליגת האלופות, אותו הגדיר כ"משחק החשוב בחייו" לפני תחילתו. גווידולין הרהר בהתפטרות, אולם נותר בינתיים על ספסל אודינזה שצברה נקודה בשלושה המחזורים הראשונים. מי מהמאמנים נמצא כעת במצב רוח גרוע יותר?
התרנגול האבוד (בילבאו מלאגה, ראשון, 19:50)
במשך כל הקיץ דווח על המשבר הכלכלי הקשה במלאגה. הבעלים הקטארי סגר באופן פתאומי את הברז אחרי שנה אחת בלבד, והמועדון נאלץ למכור את כל נכסיו. שני הכוכבים המתוקשרים ביותר כבר לא באנדלוסיה הפליימייקר סנטי קסורלה נמכר לארסנל, הסקורר סלומון רונדון הרחיק עד רובין קאזאן. הקריסה נראתה קרובה, והמאמן מנואל פלגריני שקל ברצינות להתפטר. אלא שהצ'יליאני נשאר, ומלאגה דוהרת עם 10 נקודות מארבעה מחזורים, המהווים את פתיחת העונה הטובה ביותר בתולדותיה. אפשר להסביר זאת בלוח משחקים נוח יחסית, אבל ליגת האלופות זו כבר אופרה אחרת לגמרי.
כאשר החלה בריחת השחקנים, רבים פקפקו ביכולתה של מלאגה להעפיל למפעל, אבל היא עברה בקלות יחסית במוקדמות את פנאתינייקוס. ביום שלישי, במשחק שלא יישכח באיצטדיון לה-רוסאלדה לעולם, היא פירקה את זניט העשירה 0:3, והתוצאה משקרת. היא הייתה צריכה להיות גבוהה הרבה יותר. האיש שזהר מעל כולם עם צמד הוא איסקו, אשר לדעת רבים היה חשוב לא פחות מקסורלה ורונדון גם בעונה שעברה. הישארותו בדרום ספרד היא מחדל רציני מאוד מצד קבוצות הצמרת בפרמיירליג, אשר חשקו בקשר בן ה-20, שיהיה בעתיד הקרוב בורג קריטי בנבחרתו הלאומית.
איסקו, שהגיע למלאגה רק לפני שנה אחרי שלא קיבל הזדמנויות בוולנסיה, לא רצה לעזוב, והצהיר על כך באופן חד משמעי, אבל הודה: "אם המועדון יחליט אחרת, לא תהיה לי ברירה". סעיף השחרור של ילד הפלא עומד על 20 מיליון יורו, וראשי מלאגה לא היו חושבים פעמיים לו הצ'ק היה מונח על שולחנם. מנצ'סטר יונייטד וארסנל הוזכרו כמועמדות, טוטנהאם גילתה את העניין הרב ביותר, ולא סתם. אנדרה וילאש בואש חיפש מחליף ללוקה מודריץ', אבל העדיף את ז'ואאו מוטיניו, איתו עבד באופן מושלם בפורטו. בסופו של דבר, המו"מ הסתבך בשתי החזיתות, מודריץ' עזב לריאל ברגע האחרון, והעברתו של מוטיניו שכבר נחתמה לא הושלמה בזמן לפני סגירת חלון ההעברות. אם רק התרנגולים היו הולכים על האופציה הקלה ומביאים את איסקו, גם טוטנהאם וגם מלאגה היו כיום במצב אחר לגמרי. אבל הכוכב נשאר, והאנדלוסים הפכו ממועדון שכולם אוהבים לשנוא לאנדרדורג סימפטי שמשחק עם המון לב ונשמה. הביקור בבילבאו יעזור להעריך טוב יותר לאן יכול לקחת פלגריני את החבורה הנלהבת שלו.
מי יפיל את אדבוקאט? (איינדהובן פיינורד, ראשון, 15.30)
לפני פחות משנתיים חווה ברונו מרטינס אינדי טראומה ספורטיבית מזעזעת. הילד בן ה-18 נשלח למשחקו הרביעי בלבד בקבוצה הבוגרת של פיינורד בדקה ה-35 באיינדהובן. התוצאה הייתה אז 0:1 למארחת, אבל כעבור ארבע דקות בלבד כבר מרטינס אינדי שער עצמי, ואחרי ההפסקה התפרקה הקבוצה מרוטרדאם לרסיסים בדרך לתבוסה המשפילה בתולדותיה, 10:0. טבילת אש קשה יותר קשה להעלות על הדעת. חוסנו המנטלי של הבלם הצעיר התברר כמצוין, וגם פיינורד כולה, למרות הבעיות הכלכליות הקשות, קמה על רגליה. בעונה שעברה היה מרטינס אינדי בורג חשוב במערך ההגנה של המאמן רונאלד קומאן בדרך למקום השני בליגה, לפני איינדהובן. בחודש שעבר, במסגרת המהפכה הגדולה של לואיס ואן חאל שמאמין באופן מוחלט בצעירים, הוא לא רק זומן לסגל הולנד, אלא תפס מקום קבוע בהרכב הפותח ועשה עבודה טובה בשני המשחקים הראשונים במוקדמות המונדיאל.
בניצחון 1:4 בהונגריה התכבד מרטינס אינדי בשער בכורה במדים הלאומיים, בנגיחה אופיינית. עם זאת, הוא הפך ללהיט ביוטיוב דווקא ארבעה ימים קודם לכן, בחגיגה קצת מוגזמת עם המאמן הלאומי בתום הנצחון על טורקיה. ביום ראשון, כשהוא חוזר לאיצטדיונה של איינדהובן, ינסה הכוכב החדש של אורנג' לנקום על העשיריה ההיא. הוא יודע היטב שהקבוצה של דיק אדבוקאט כבשה חמישיות בשני משחקי הבית בליגה עד כה, אבל מצד שני היא גם נכנעה במחזור הקודם 1:0 לתשעה שחקנים של אוטרכט!