פגישת מחזור

איפה הייתם ב-23 במאי 2001? דירה אחרת או מכונית אחרת? בלי ילדים או עדיין לא נשואים? אולי בכלל בצבא, בתיכון או פחות מזה? מדי פעם זה נחמד, לעצור לרגע, להסתכל לאחור ולהיזכר במה שהיינו ובמה שאנחנו היום, בעיקר אם עברו יותר מעשר שנים. לאחר ש"באג 2000" חלף ללא פגע והעולם החל להסתגל למילה 'מילניום' ובעוד שמגדלי התאומים עדיין עמדו על תילם, ב-23 במאי 2001 נאבקו ולנסיה ובאיירן מינכן באחד מגמרי ליגת האלופות המותחים ביותר אי פעם, שהסתיים בניצחונם של הבווארים 4:5 בתום דו קרב פנדלים, אחרי 1:1 ב-120 דקות. לכבוד משחק האיחוד ביניהן הערב (רביעי), שיפתח את בית ו' של ליגת האלופות, הנה סיפורם (בקצרה) של כל 22 השחקנים שפתחו בגמר ההוא, מה הם עשו אז ומה הם עושים היום.

אוליבר קאן:

במשחק – קאן היה הגיבור הגדול של הבווארים באותו ערב. הוא אמנם נכנע כבר אחרי שלוש דקות לפנדל של מנדייטה, אבל לאחר מכן הציל מספר כדורים, כולל אחד מרגלי זלטקו זהוביץ' בדקה ה-85 ולבסוף, הדף שלושה פנדלים בדו קרב בעיטות ההכרעה. האחרון שבהם היה של מאוריסיו פלגרינו ונתן את הניצחון לגרמנים.

היום – השוער שיחק בבאיירן עד שפרש ב-2008. לאחר מכן הוא עבר לפרשן את משחקי נבחרת גרמניה בטלוויזיה ואף שפט תוכנית ריאליטי סינית, שנועדה למצוא את השוער הגדול הבא. כיום, קאן תומך כלכלית בליגת הרחובות של מינכן והוא מחזיק בתעודת אימון, כך שייתכן ונראה אותו על הקווים בשנים הקרובות.

ווילי סניול:

במשחק – המגן הימני הצרפתי סייע רבות להתקפה לאחר הפיגור המהיר והוא אף הגיע למצב הטוב ביותר של באיירן במחצית הראשונה, כשקיבל כדור טוב ברחבה בדקה ה-41, אך פיספס את המסגרת בגדול. לצערו, הוא הוחלף כבר עם פתיחת המחצית השנייה בחלוץ קרסטן יאנקר (שסחט את הפנדל שהוביל לשוויון).

היום – סניול פרש בשל פציעה ב-2009, מעט לפני יום הולדתו ה-32 בלבד. לאחר שהופיע 58 פעמים במדי נבחרת צרפת ואף היה שותף למקום השני של הטריקולור במונדיאל 2006, הוא קיבל עבודה במסגרת ההתאחדות ומשמש כמנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות של צרפת, החל מהנבחרת עד גיל 15 ועד לנבחרת עד גיל 21.

סמואל קופור:

במשחק – איך אפשר לשכוח את קופור חובט בדשא בתום הגמר ההוא מול מנצ'סטר יונייטד? הגנאי זכה לגאולה כעבור שנתיים. הבלם הוותיק סיפק 120 דקות סולידיות, בהן התקפת העטלפים כמעט ולא הגיעה להזדמנויות למרות האיכויות שהיו בה. הפעם, הוא גם חגג בסיום לשם שינוי.

היום - קופור משמש כשגריר של התאחדות הכדורגל הגנאית והוא אמון על תוכנית שמנסה לקדם כדורגלנים צעירים, גם על המגרש וגם מבחינה חינוכית. לאחרונה הוא אמר בראיון: "לעולם לא אשכח את ההפסד ליונייטד. היינו הרבה יותר טובים מהם והיה להם המון מזל. גם סר אלכס פרגוסון יודה בזה אם תשאלו אותו".

פטריק אנדרסון:

במשחק – ערב לא פשוט עבר על הבלם השבדי בסן סירו. האיש שהביא לבאיירן את האליפות המטורפת באותה עונה, עם שער בתוספת הזמן של המשחק האחרון מול המבורג, גרם לפנדל מיד בפתיחה, כשהחליק ברחבה ונגע בכדור בידו. בדקה ה-38 הוא ראה את הכרטיס הצהוב ואם לא די בצרות, הרי שקניזארס הדף לו את הפנדל הרביעי של באיירן. לפחות הוא חגג בסיום.

היום – אחרי שעזב את באיירן, אנדרסון שיחק שלוש עונות בברצלונה וחזר למולדתו, שם פרש במדי מאלמו. מאז הוא נשאר מעורב בכדורגל המקומי והדבר סידר לו לפני שנתיים עבודה במנצ'סטר יונייטד, עבורה הוא משמש כסקאוט בסקנדינביה. בין היתר, הוא היה מעורב בהבאתו של השוער הדני של יונייטד אנדרס לינדגארד.

תומאס לינקה:

במשחק – הבלם השלישי של באיירן היה לינקה הגרמני. הוא סיפק משחק נקי מטעויות באופן יחסי, אך בעיקר זכור בתור זה שכבש את הפנדל האחרון של באיירן, רגע לפני שפלגרינו נהדף על ידי קאן.

היום – לינקה שיחק כמעט עד גיל 40 ולאחר הפרישה התמנה למנהל הספורטיבי של רד בול זלצבורג. כעת הוא משמש באותו תפקיד בקבוצת פ.צ. אינגולשטדט, הממוקמת בבוואריה ומשחקת בליגה הגרמנית השנייה.

ביצ'נטה ליזארזו:

במשחק – הניצחון בגמר הזה סייע לליזארזו הצרפתי להשלים טרבל מרשים, כשהוא הפך לשחקן הראשון אי פעם שמחזיק בו זמנית במונדיאל (98') וביורו (00'), כמו גם בליגת האלופות. ליזארזו שרף ללא הרף את אגף שמאל ועלה להתקפה פעמים רבות, אבל היה מאוד לא מדויק והירבה לאבד כדורים במהלך המשחק. בפנדלים הוא דווקא היה מרוכז ושלח את הפנדל השישי פנימה.

היום – אחרי הפרישה, ליזארזו הפך לאלוף אירופה לשנת 2009 בחגורה כחולה למשקל קל בג'יו ג'יטסו. תקראו שוב את המשפט האחרון, זו לא טעות. בין בעיטה לחבטה, המגן בעל השורשים הבאסקים, אשר על שמו קרוי גם אצטדיון בחבל הבאסקים הצרפתי, מפרשן בערוצי הטלוויזיה השונים במולדתו ובמונדיאל 2010 הוא היה אחד המבקרים הגדולים ביותר של הטריקולור, כשנסע לטורניר בדרום אפריקה.

אואן הארגריבס:

במשחק – הילד בן ה-20 היה הסנסציה הגדולה של באיירן באותה עונה. בן להורים קנדים ממוצא אנגלי, הארגריבס תפס מקום של קבע בקישור של באיירן, אליה הגיע בגיל נוער. הוא זכה ל-120 דקות, אך התמקד בעיקר בפעולות הגנתיות ושמירה על מרכז השדה.

היום – מתוך 26 השחקנים שעלו לכר הדשא באותו משחק, הארגריבס הוא אחד מחמישה שעדיין משחק, למרות ש'משחק' זו הגדרה מעניינת. הוא עבר למנצ'סטר יונייטד אחרי מונדיאל מצוין ב-2006, אך היה פצוע בארבע העונות האחרונות ולבסוף שוחרר ונחת אצל היריבה העירונית מנצ'סטר סיטי, אשר גם בשורותיה הוא לא זוכה ליותר מדי הזדמנויות.

סטפן אפנברג:

במשחק – המנהיג הגדול והקפטן של באיירן, שגם זכה להניף את הגביע בסוף, לקח אחריות בפנדל השני שקיבלה הקבוצה, הטעה את קניזארס ובדקה ה-50 קבע את השוויון המיוחל. עוד קודם לכן הוא כמעט סידר את השוויון המהיר, לאחר שבדקה השביעית ספק צלל ברחבה, אחרי עבירה של ז'וסלן אנגלומה וגרם לשופט דיק יול להצביע על הנקודה הלבנה. מהמט שול החמיץ את הפנדל. בדו קרב בעיטות ההכרעה, אפנברג כבש את הכדור החמישי. על השער שכבש במשחק הוא אמר: "בלי ספק, הרגע הגדול בקריירה שלי".

היום – אחרי הפרישה אפנברג עבר לארצות הברית, שם חי בפלורידה כמה שנים. אולם ב-2008 הוא שב לגרמניה וכעבור שלוש שנים הוביל את "יוזמת בורוסיה", במסגרתה קיווה להפוך למנהל הספורטיבי של בורוסיה מנשנגלדבאך, קבוצת נעוריו. הוא נחל תבוסה מוחצת במאבק על המשרה. בנוסף, אפנברג פירסם ספר זכרונות שערוריתי ופרובוקטיבי בשם: "נתתי הכל".

מהמט שול:

במשחק – שול כמעט הפך לגיבור הטראגי של המשחק. הקשר הגרמני, שהיה קרוב לסגור את הסיפור בגמר 99' מול יונייטד, אך מצא רק את הקורה, החמיץ הפעם פנדל בדקה השביעית, שיכול היה לסדר שוויון מהיר. בהמשך המחצית הראשונה, הוא פיספס בסנטימטרים בכדור חופשי מפינת הרחבה ובהארכה, כדור חופשי נוסף שלו חמק מעל המשקוף. הוא הוחלף בדקה ה-117 על ידי פאולו סרג'יו (שהחמיץ את הפנדל הראשון).

היום – השחקן שזכה בשיא של שמונה אליפויות בונדסליגה, פעיל מאוד מאז הפרישה. נעשה עליו סרט דוקומנטרי, הוא התמקצע בבאולינג, ענף אותו שיחק בצעירותו, פירשן לטלוויזיה הגרמנית מעט ובעיקר עבד בבאיירן, שם אימן את הקבוצה עד גיל 13 ולאחר מכן את מילואי הבוגרים, תפקיד אותו מילא ב-2009/10 ושב למלא העונה. כמו כן, הוא הוציא שלושה דיסקים שערך, עם שירי הלהקות האהובות עליו, שהפכו לרבי מכר בגרמניה.

חסן סליהמידז'יץ':

במשחק – הבוסני, שפעם ספג אדום במשחק מול נבחרת ישראל, ניסה למצוא את הפרצה באגף שמאל, כשהוא נתמך מאחור בליזארזו. הכי קרוב שהוא הגיע היה במחצית השנייה של ההארכה, כשבעיטה אלכסונית שלו נהדפה על ידי קניזארס. הוא כבש את הפנדל השני של באיירן בדו קרב הפנדלים.

היום – סליהמידז'יץ' עדיין פעיל ואחרי ארבע עונות ביובנטוס הוא שב לגרמניה, לעונה בוולפסבורג, לפני שנפצע ושוחרר. כיום הוא בן 35, בלי קבוצה, אבל לאחרונה הוא אמר: "אני שומר על עצמי בכושר. אני לא יכול בלי ספורט, אז נחכה ונראה מה יהיה". גם אם יפרוש, השחקן רוצה להישאר בכדורגל והוא שוקל משרת אימון או עבודה בטלוויזיה, דבר בו כבר התנסה מעט בעבר.

ג'ובאנה אלבר:

במשחק – אחרון שחקני ההרכב של באיירן הוא החלוץ הברזילאי הנהדר. הוא כבש שישה שערים באותה עונה בצ'מפיונס, שני רק לראול, אבל בגמר לא מצא את הרשת והוחלף בדקה ה-100 (אלכסנדר ציקלר, שהחליף אותו, כבש את הפנדל השלישי). עוד קודם לכן אלבר היה פעיל, כשכבר בשניות הראשונות ספק הוכשל ברחבה, אך לא זכה לשריקה ובדקה ה-50 הוא הגביה לכיוון יאנקר, מה שהוביל לנגיעת היד מצד קרבוני ולפנדל המשווה. בהארכה הוא שוב היה קרוב, אבל קניזארס הדף את הבעיטה שלו מתוך הרחבה.

היום – אחרי שפרש במדי קרוזיירו בארצו, אלבר חזר לחיק באיירן והפך לסקאוט של הקבוצה בברזיל, כשהוא מנסה לאתר כישרונות צעירים מקומיים. הוא השתתף בעונה השנייה של "רוקדים עם כוכבים" הגרמנית והנחה תוכנית בישול בברזיל, שם הוא גם מפרשן בטלוויזיה מדי פעם. כיום, אלבר חי עם משפחתו בחווה בברזיל. אגב, שמו אינו "ג'ובאני" כפי שנהוג לחשוב, אלא "ג'ובאנה", כינוי איטלקי שניתן לו כשהגיע למילאן בגיל 18 ומשמעותו "צעיר".

סטניאגו קניזארס:

במשחק – אחרי השלישייה שספג מריאל מדריד בגמר הקודם, השוער הספרדי עשה כל שביכולתו. הוא הדף פנדל כבר בדקה השביעית, נכנע רק לבעיטה נוספת מהנקודה הלבנה ובלם פעם אחר פעם את ההתקפה באדום, כשהוא גם סופג צהוב על בזבוז זמן. בפנדלים הוא הצליח לבלום את אנדרסון, אבל לא יותר מזה (בעיטה נוספת של פאולו סרג'יו הלכה לשמיים). קניזארס ירד מנוצח בגמר ליגת האלופות שנה שנייה ברציפות וזכה לתמיכה ברגע נפלא דווקא מאוליבר קאן.

היום – מעט לאחר המשחק, קניזארס סבל מתקרית האפטרשייב הידועה, שמנעה ממנו לשחק במונדיאל 2002. הוא המשיך בולנסיה עד לפרישה ב-2008 והפך לשדר טלוויזיה, בין היתר של כדורגל אולמות. כעבור שנה הוא הואשם ביחסי מין עם קטינה, אך נוקה מהחשדות לאחר תקופה מסוימת וכעת הוא מתחרה במירוצי ראלי, כנהג משנה, תחת קבוצת סוזוקי סוויפט.

ז'וסלין אנגלומה:

במשחק – אנגלומה לא חווה משחק גדול בלשון המעטה. הוא גרם לפנדל בדקה השביעית, אחרי שדיק יול החליט שהוא הכשיל את סטפן אפנברג, במקום בלתי מסוכן בעליל. בנוסף, מעט לפני המחצית, הוא גם הכשיל את סליהמידז'יץ' על סף הרחבה, מה שכמעט הפך לשער שוויון של מהמט שול.

היום - המגן הימני הוא אחד השחקנים הפחות זכורים שדרכו על כר הדשא באותו גמר, אבל דווקא במאזנו רשומים שלושה גמרי אלופות (שניים שהפסיד עם ולנסיה וזכייה ב-93' עם מארסיי) והוא גם אחד השחקנים הבודדים אי פעם ששיחקו בשתי נבחרות, צרפת וגוואדלופ, בה נולד ובמדיה שיחק לאחר הפרישה, שכן היא איננה חברה בפיפ"א. בשנים האחרונות הוא אימן את אלופת גוואדלופ, ל'אטוי דה מורנ-א-ל'או.

רוברטו אז'אלה:

במשחק – הבלם הארגנטינאי המצוין היה בשיאו באותן שנים, אחרי המעבר מהליגה האיטלקית. הוא היה האחראי העיקרי לשיתוקו היחסי של אלבר במשחק, כאשר לצד הבלם השני, בן ארצו מאוריסיו פלגרינו, השניים סיפקו עוד הופעה שקטה, לאחר שהקבוצה ספגה רק שמונה שערים ב-16 משחקים בדרך אל הגמר. הוחלף בדקה ה-90 על ידי מירוסלב דוקיץ' היוגוסלבי.

היום – אז'אלה, שזכה לכינוי "העכבר", שיחק עד לא מזמן והוא פרש רק ב-30 לדצמבר 2010 במדי ראסינג קלוב הארגנטינאית. מיד לאחר הפרישה, הוא התמנה למנהל הספורטיבי של הקבוצה, תפקיד עתיר כוח בכדורגל המקומי, בו הוא מחזיק עד היום.

מאוריסיו פלגרינו:

במשחק – ללא ספק הדמות הבולטת של הגמר הזה ולמעשה, של הכתבה הזו כולה. כאמור, לצד אז'אלה, פלגרינו היה הכוח המרכזי של הגנת העטלפים החזקה. הכל היה בסדר מבחינת הארגנטינאי לאורך 120 הדקות ולאורך 13 הפנדלים הראשונים. עד שהגיע תורו לבעוט, קאן הדף והשאר היסטוריה. והרבה בכי בולנסיה.

היום – ולמה של הכתבה כולה? כי אם תסתכלו לעבר ספסל ולנסיה הערב, תראו פנים מוכרות. אחרי שפרש, פלגרינו היה עוזרו של רפא בניטז (שהוביל אותו לאליפות ספרד עם ולנסיה ב-2004). השניים עבדו בליברפול ואינטר, לפני שהארגנטינאי הלך לדרכו והתמנה למאמן ולנסיה. משחקו הראשון בליגת האלופות כמאמן ראשי ייערך איך לא... מול באיירן ובכתבה שהכינו ב'אס' לקראת האירוע, אמר קניזארס: "הוא בעט את הפנדל ההוא מצוין, אני לא הייתי הודף את זה, אבל קאן ניחש נכון וציפה לזה. ברגע שהשוער מנחש מה תעשה, אתה מת".

אמאדו קרבוני:

במשחק – למגן השמאלי האיטלקי היה לא פשוט. מהמט שול חרך את האגף ללא הפסקה וקרבוני נראה לחוץ. כבר בדקה ה-26 הוא ראה צהוב על בזבוז זמן וחמש דקות לתוך המחצית השנייה, לא הסתדר עם ההגבהה של אלבר, נגע ביד ונתן לבאיירן את הפנדל המשווה. לקינוח, הוא גם נהדף על ידי קאן בפנדל הרביעי, שיכול היה להביא את ולנסיה מרחק נגיעה מהתואר.

היום – קרבוני התאושש יפה. הוא נשאר בולנסיה עד שפרש בגיל 41 ומיד התמנה למנהל הספורטיבי של המועדון, תפקיד ממנו נזרק כעבור שנה, בשל חיכוכים עם המנג'ר קיקה סאנצ'ס פלורס. הוא עבר לכהן בתפקיד דומה במוסקורן הבלגית, שם אימן חברו לקבוצה בגמר דוקיץ' ולאחר מכן התאחד עם רפא בניטז והתמנה ליועץ הטכני של אינטר. כיום הוא מפרשן את הליגה האיטלקית בערוץ "פרימיום קאלצ'יו סרייה A" במולדתו.

גאייצקה מנדייטה:

במשחק – הקפטן הספרדי הפנטסטי, שזכה בסיום אותה עונה, כמו גם בזו שלפניה, בתואר "קשר השנה של אופ"א", היה בשיאו באותן שנים. הוא לקח אחריות עם הפתיחה ושלח פנימה פנדל מלא ביטחון, כדי לעלות את העטלפים ליתרון מהיר. את הפנדל הוא סחט בעצמו, לאחר שהסתער על כדור תועה ברחבה. בדקה ה-40 הוא הגביה כדור חופשי לראש של ג'ון קארו, שפיספס רק במעט את השער ובהארכה שלח בעיטה מסובבת, שאילצה את קאן למתוח איברים. מנדייטה כבש את הפנדל הראשון בבעיטות ההכרעה ובכלל, נתן את אחד ממשחקיו הגדולים ביותר.

היום – הנפילה הייתה מהירה וכואבת. מנדייטה נרכש על ידי לאציו ב-48 מיליון יורו, השחקן השישי הכי יקר אי פעם בתקופתו. 27 משחקים ואפס שערים אחר כך, הבינו האיטלקים שזו הייתה טעות. הוא נשלח לברצלונה ומשם למידלסברו, בה סיים את הקריירה בהצלחה יחסית. כיום הוא גר במידלסברו ובשנים האחרונות הצהיר על רצונו לאמן.

רובן בראחה:

במשחק – הכוכב הצעיר היה אז רק בתחילת דרכו, לאחר שהגיע מאתלטיקו מדריד בתחילת אותה עונה, כשהקולצ'ונרוס ירדו ליגה. בראחה סיפק עונת בכורה נהדרת במפעל, כששיחק ב-15 משחקים וכבש שני שערים, אבל בגמר הוא לא היה פעיל יותר מדי ובעיקר עזר לאנגלומה בפעולות הגנה באגף ימין. בראחה לקח המון אחריות וכבש את הפנדל החמישי של ולנסיה, מה שלא הספיק לצערו.

היום – לשיאו הוא הגיע בשנים שלאחר מכן, בהן הוביל את ולנסיה לשתי אליפויות אדירות. הוא פרש במדי הקבוצה בסיום עונת 2009/10 ושב לאתלטיקו מדריד, כחלק מצוות האימון של המאמן דאז, גרגוריו מאנזנו, בתור עוזר מאמן שלישי. הוא עזב את הקבוצה עם פיטורי המאמן. היום הוא מפרשן בתחנת "רדיו אסטדיו" הספרדית, לצד מספר שחקני עבר נוספים.

קילי גונזאלס:

במשחק – אחד השחקנים הכי מזוהים עם השנים הגדולות של ולנסיה, ניסה הכל באותו ערב באיטליה. הוא תופקד באגף שמאל, אבל לא הצליח להחזיק בכדור לאורך דקות ארוכות מספיק, והיה לו חלק עיקרי בכך שאחוזי השליטה בכדור הראו 36:64 לבווארים. קילי ראה את הצהוב בדקה ה-117, אבל גם הוא לקח אחריות וכבש את הפנדל השישי בקור רוח.

היום – אחד השחקנים שנשארו בכדורגל הכי הרבה זמן מבין משתתפי אותו גמר. קילי פרש רק בשנה שעברה, אחרי עונת סיום בקבוצת נעוריו רוסאריו סנטרל, בליגה הארגנטינאית השנייה. למרות שהפסיק לשחק, הוא סיפר לפני כחודש כי הוא עדיין ממתין להצעה נכונה, לפני שיחליט באופן סופי לתלות את הנעליים בגיל 38. לאחרונה הוא סיפר: "כשאני עובר ליד המסטאייה, עדיין יש לי צמרמורת בכל הגוף".

פאבלו איימאר:

במשחק – איימאר היה ילד בן 21, שהגיע באותה עונה תמורת 24 מיליון יורו מריבר פלייט ועדיין חיפש את מקומו בקישור של ולנסיה. בגמר, הוא תופקד כפליימייקר, אבל התקשה לבוא לידי ביטוי מול המכונות במרכז השדה הגרמני והוחלף כבר במחצית בדויד אלבלדה.

היום – "הליצן" עדיין משחק, במדי בנפיקה ליסבון. הוא לקח עם ולנסיה שתי אליפויות ואת גביע אופ"א ואף הוביל את הקבוצה הפורטוגלית לתואר האליפות ב-2009/10, מה שסידר לו כעבור שנה דייט כפול עם הפועל תל אביב בליגת האלופות.

חואן סאנצ'ס:

במשחק – סאנצ'ס האלמוני יחסית, היה הסקורר הגדול של ולנסיה באותה עונה במפעל, כשכבש חמישה שערים. בגמר לעומת זאת, הוא היה רחוק מאוד מיכולתו ולא הגיע לאף מצב משמעותי, מה שגרם להקטור קופר לוותר עליו ולשלוח את זלטקו זהוביץ' במקומו למגרש, כבר בדקה ה-66, בניסיון להחזיק יותר בכדור.

היום – אחרי הפרישה, גם סאנצ'ס הפך למנהל ספורטיבי בולנסיה, לפני שחבר לשני חבריו לקבוצה ההיא, קרבוני ודוקיץ', במוסקורן הבלגית, שם מילה תפקיד זהה. לאחר מכן שב לולנסיה, שם התמנה למנהל בית הספר לכדורגל של הקבוצה. בנוסף, הוא משחק עם קבוצת ולנסיה בליגת האולמות הספרדית.

ג'ון קארו:

במשחק – אחרון חביב הוא החלוץ הנורבגי והמעט גמלוני הזה, שתרם לולנסיה המון. קארו היה מעורב בשני המצבים הכי טובים של ולנסיה במשחק. בדקה ה-40 הוא נגח ליד המסגרת כדור חופשי, שהעלה מנדייטה ושש דקות לסיום הזמן החוקי סידר לזהוביץ' הזדמנות פז, אבל הסלובני התמהמה וקאן ירד לרגליים שלו ולקח את הכדור. קארו כבש את הפנדל השני של ולנסיה.

היום – קארו עוד לא פרש, אולם כרגע הוא ללא קבוצה. את השנים האחרונות העביר בפרמיירליג ובעונה החולפת שיחק בווסטהאם, שהייתה בליגה השנייה. הוא שוחרר מהפטישים בסיום העונה, אך בגיל 33 בלבד נדמה כי הוא רחוק מספר שנים מסיום הקריירה. אגב, לפני מספר חודשים הוא הודיע על פשיטת רגל, אך הצליח להתאושש כלכלית.

ליגת האלופות בוואלה! ספורט