פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        20 הגדולים של ליגת האלופות

        מסי או רונאלדו? זידאן או ראול? דל פיירו או גיגס? לכבוד חזרתה של ליגת האלופות ויום הולדתה ה-20 של ליגת הכדורגל הטובה בעולם, וואלה! ספורט בוחרת את 20 הכוכבים הגדולים בתולדותיה. כנסו והצביעו

        מקומות 16-20

        רוברטו קרלוס שחקן ריאל מדריד (GettyImages)
        רגל שמאל אימתנית. רוברטו קרלוס (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        20. דידייה דשאן

        כמה סמלי שאת הרשימה פותח הקפטן הצעיר ביותר שהוביל את קבוצתו לזכייה בליגת האלופות, ולמעשה הקפטן הראשון שהניף את הגביע לאחר שינוי שם המפעל. דידייה דשאן חנך את ליגת האלופות עם מארסיי ב-1993, ושלוש שנים לאחר מכן היה דמות מפתח בזכייה של יובנטוס בתואר החשוב. את הגמר השלישי שלו הוא הפסיד עם ולנסיה, אבל זה לא גורע כהוא זה מתרומתו למפעל ומהיותו אחד הקשרים האחוריים הגדולים בתולדות ליגת האלופות.

        19. אדווין ואן דר סאר

        השוער ההולנדי הקדים בנקודות את איקר קסיאס, אחרי שהשלים כמעט שני עשורים בליגת האלופות. אדווין ואן דר סאר היה חבר בקבוצה הצעירה של אייאקס שזכתה בליגת האלופות ב-1995, ועשה זאת שוב בגיל 38 עם מנצ'סטר יונייטד, אז גם נבחר למצטיין בגמר. מעל 100 הופעות במפעל, פעמיים שוער השנה באירופה וגם השחקן המבוגר ביותר שהופיע במעמד הגמר. נותר רק להצדיע.

        18. אנדרס אינייסטה

        כמו קרלס פויול, היה שותף לשלוש זכיות של ברצלונה בליגת האלופות. היתרון שלו על פני חברו הקפטן נוצר הודות לשער הדרמטי ההוא בסטמפורד ברידג' - האיניסטאסו. אנדרס אינייסטה, המהנדס הקטן, זוכה בשנים האחרונות להערכה והכרה חוצת גבולות, והוכחה ניצחת לכך הגיעה בבחירה בו לשחקן השנה באירופה. תרומתו להצלחת ברצלונה לא תסולא בפז.

        17. רוברטו קרלוס

        המגן הטוב ביותר בתולדות ליגת האלופות התברג לרשימה והשאיר בחוץ אגדות כמו מתיאס זאמר, חאבייר סאנטי, דידייה דרוגבה, מרסל דסאיי ופול סקולס, בעיקר בזכות העובדה שזכה שלוש פעמים בתואר. רוברטו קרלוס חרך את האגף השמאלי במשך שנים על גבי שנים, היה מרכיב חשוב בזכיות של ריאל מדריד וגם תרם שערים מכריעים ובדרך כלל נדירים ביופיים עם רגל שמאל האימתנית שלו.

        16. רונאלדו

        השחקן היחיד ברשימה שלא זכה בליגת האלופות. החלוץ הברזילאי, שלוש פעמים שחקן השנה של פיפ"א, היה חתום על כמה הצגות גדולות, דוגמת השלושער במדי ריאל מדריד לרשת מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד, אך בגביע הנכסף מעולם לא נגע. רונאלדו היה כובש מחונן ודריבליסט בחסד. לרגעים הוא נראה ככדורגלן הגדול בהיסטוריה, בליגת האלופות הוא קודם כל פספוס. למרות היעדר התואר, קיבל עדיפות על רונאלדיניו חסר היציבות.

        מקומות 11-15

        שחקן ארסנל לשעבר, תיירי הנרי, בשנת 2006 (GettyImages , Phil Cole)
        קלאסה אחרת. תיירי הנרי (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        15. פיליפו אינזאגי

        הנה שחקן שכל כולו נחישות וכוח רצון. פיליפו אינזאגי מעולם לא היה כדורגלן מבריק. מסירות לא היה בלקסיקון שלו והוא לא ראה אף אחד ממטר. מלבד הרשת. עם השיניים, עם הידיים ובעיקר עם הלב. אינזאגי הפורש הבקיע 50 שערים ב-81 משחקים בליגת האלופות במדי יובנטוס ומילאן, זכה פעמיים בתואר האירופי והיה איש המשחק בגמר 2007. שיאן השערים האיטלקי באירופה.

        14. סטיבן ג'רארד

        קפטן פנטסטיק אולי לא לקח אליפות עם ליברפול, אבל לנצח ייזכר כאיש שהוביל את המרסיסיידרס בנס איסטנבול לזכייה בליגת האלופות. סטיבן ג'רארד היה ההשראה מאחורי אותו קאמבק הרואי, הצטיין הן כקשר ימני והן כקשר מרכזי במשחקי ליגת האלופות והוכיח לפחות ב-2005, כי בחר נכון כאשר העדיף להישאר באנפילד ולא לעבור לצ'לסי. ליברפול היא ג'רארד, ג'רארד הוא ליברפול.

        13. לואיס פיגו

        עוד חבר מפרויקט הגלקטיקוס המקורי של ריאל מדריד. אולי בברצלונה קראו לו בוגד, אבל בליגת האלופות לואיס פיגו הוא אייקון אמיתי. במהלך 107 משחקיו בליגת האלופות, פיגו נחשב לאחד משחקני האגף המתוחכמים והמלהיבים באירופה. זה הספיק בסופו של דבר רק לתואר אחד עם ריאל ב-2002, אבל הפורטוגלי בכל מקרה ייזכר בדברי הימים של המפעל.

        12. תיירי הנרי

        גדול שחקני ארסנל בכל הזמנים, אבל בתואר האירופי היחיד שלו זכה דווקא לאחר שעבר לברצלונה, לה הפסיד עם התותחנים בגמר 2006. תיירי הנרי כבש 50 שערים ב-114 משחקים בליגת האלופות, כאשר את הפריצה החל עוד במונאקו, אז הצעיד את הקבוצה לחצי גמר האלופות עם שיא לשחקן צרפתי (שבעה שערים). את ארסנל הפך הנרי לחברה קבועה בטופ האירופי, ובברצלונה ידע לזוז הצידה ולפנות את הבמה למסי כדי להגשים את חלום ליגת האלופות. קלאסה אחרת.

        11. כריסטיאנו רונאלדו

        תואר אחד עם מנצ'סטר יונייטד (למרות החטאת פנדל בגמר מול צ'לסי), הפסד לברצלונה בגמר הנוסף עם השדים האדומים ויותר שערים בשלבי הנוקאאוט (20) מאשר בשלבי הבתים. בסך הכל ניצב כריסטיאנו רונאלדו במקום השמיני בטבלת המבקיעים של ליגת האלופות, כשבמאזנו 39 שערים ב-83 משחקים. הפנומן הפורטוגלי הבקיע יותר מ-50 אחוזים משעריו דווקא בשלבי ההכרעה, ובשנים הקרובות צפוי להתקדם בטבלת המבקיעים ובמקביל בדירוג המצטיינים של המפעל.

        10. אוליבר קאן

        שוער באיירן מינכן לשעבר, אוליבר קאן (GettyImages , Andreas Rentz)
        תמיד ידע להתגבר על טראומות. אוליבר קאן (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        השוער הכי דומיננטי שידעה ליגת האלופות עד כה. יותר מ-11 שנים חלפו מאז אותו גמר בסן סירו, בו אוליבר קאן הגיע לשיאו ועצר בדו קרב מהנקודה הלבנה את הפנדלים של זלטקו זאחוביץ', אמדאו קארבוני ומאוריסיו פלגרינו, והעניק לבאיירן מינכן את הגביע האירופי הרביעי שלה והיחיד מאז שינוי השם לליגת האלופות. קאן נבחר אז לאיש המשחק וכיפר בכך על ההפסד הכואב למנצ'סטר יונייטד בתוספת הזמן ב-1999. הוא סיפק גם את אחד הרגעים המרגשים של העשור, כשניגש לנחם את הקולגה המנוצח סנטיאגו קניזארס.

        קאן הציג מחויבות אדירה למשחק במהלך 14 שנותיו בבאיירן מינכן, הצטרף למועדון האקסקלוסיבי של שחקנים שרשמו יותר מ-100 הופעות בליגת האלופות במדי קבוצה אחת ונבחר ארבע פעמים לשוער העונה במפעל. הגדולה של קאן הייתה ביכולת העילאית להתגבר על טראומות קשות כמו ההפסד ליונייטד או החמישייה מאנגליה. מעבר לנתונים הפיזיים ולכישורים בין הקורות, היו אלה קור הרוח ואפקט ההרתעה שיצר, שהפכו אותו לאגדה. חומה בצורה.

        9. אנדריי שבצ'נקו

        אנדריי שבצ'נקו במדי דינמו קייב כובש שער מול ברצלונה, 4 בנובמבר 1997 (AP , Cesar Rangel)
        הערב שהחזיר את הכדורגל המזרח האירופי למרכז הבמה. אנדריי שבצ'נקו כובש בקאמפ נואו (צילום: AP)

        אחד הערבים הזכורים לכל חובב ליגת האלופות, הוא אותו ערב ב-5 בנובמבר 1997, אז דינמו קייב מחצה את ברצלונה 0:4 בקאמפ נואו וכל הקהל המקומי הריע לבחור אוקראיני בשם אנדריי שבצ'נקו, שהחזיר את הכדורגל המזרח אירופי למרכז הבמה והעניק לוואלרי לובנובסקי רגעי אושר אחרונים. לימים הפך החלוץ הנפלא לאחד השחקנים הטובים בדורו, ומדינמו קייב ושיתוף הפעולה הקוסמי עם סרגיי רברוב הוא התקדם למילאן, איתה זכה בתואר האירופי היחיד שלו ב-2003.

        שבצ'נקו, שפרש סופית במהלך הקיץ, כבש בלי הפסקה במפעל גם במדי הרוסונרי, הפך לשיאן השערים של מילאן בליגת האלופות עם 33 כיבושים, ובסך הכל מדורג כרגע שלישי בין המבקיעים בכל הזמנים, עם 58 שערים ב-116 משחקים, כשרק רוד ואן ניסטלרוי וראול מקדימים אותו. ללא ספק, התוצר המשובח ביותר של מדינות ברית המועצות לשעבר ב-20 השנים האחרונות. אלמלא החמצת הפנדל הגורלי בגמר האכזרי מול ליברפול, לבטח היה מדורג גבוה יותר.

        8. אלסנדרו דל פיירו

        חלוץ יובנטוס אלסנדרו דל פיירו (רויטרס)
        בעיטות חופשיות בלתי נשכחות. אלסנדרו דל פיירו (צילום: רויטרס)

        עוד אחד מענקי הדור שכבר לא יחזור לככב בערבי ליגת האלופות. אלסנדרו דל פיירו אמנם זכה רק פעם אחת בצ'מפיונס ליג עם יובנטוס, אבל כבש 44 שערים ב-92 הופעות (מלך השערים של הביאנקונרי באירופה) והיה אחד השחקנים הפופולריים במפעל החל מאמצע שנות ה-90. אחרי התואר ב-1995/96 הספיק דל פיירו להפסיד עם יובנטוס בשלושה גמרים נוספים, כשבראשון שבהם אף כבש שער שלא מנע הפסד לדורטמונד.

        הנסיך של הגברת הזקנה היה גם מלך שערי המפעל ב-1997/98, ניפק כמה מהשערים המרהיבים שנראו בליגת האלופות, כולל בעיטות חופשיות בלתי נשכחות (ריאל מדריד, זניט) והעניק מימד אחר למשחק ההתקפה האיטלקי, שלא היה משופע בפנטזיסטים דוגמתו. כמה חבל שיובנטוס בחרה להיפרד ממנו בעונת החזרה שלה לליגת האלופות.

        7. קלרנס סיידורף

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        העשירייה הראשונה כוללת כמה מהסמלים הגדולים של הקבוצות הגדולות באירופה, אבל גם את שכיר החרב שידע להפוך לאהוב ומצליח כמעט בכל מקום בו דרך. קלרנס סיידורף, שנפרד גם הוא העונה מליגת האלופות ועבר לברזיל, הוא היחיד שזכה במפעל עם שלוש קבוצות שונות (אייאקס, ריאל מדריד ופעמיים עם מילאן). הקשר ההולנדי החל את דרכו באייאקס המפוארת שבלטה באמצע שנות ה-90, היה מהראשונים לנטוש את קבוצת נעוריו באמצעות חוק בוסמן, והתאושש בריאל מקדנציה ראשונה כושלת באיטליה.

        עם שתי אליפויות אירופה באמתחתו, חזר סיידורף לאיטליה וביצע מעבר מאינטר למילאן. במדי הרוסונרי הוא שיחק במשך עשור, הוסיף עוד שתי זכיות בליגת האלופות (הקשר המצטיין של העונה ב-2007) והתקדם למקום הרביעי ברשימת שיאני ההופעות, עם 131 משחקים ו-12 שערים. סיידורף אמנם ניגן כינור שני בכל אחת מהקבוצות איתן זכה בתואר, אך תמיד היווה בורג חשוב במערך ונחשב למקצוען לדוגמה שאף פעם לא נותר תקוע מאחור. ליגת האלופות צמחה, והוא גדל יחד איתה. באירופה תמיד דיברו על האתלטיות והכושר הבלתי נגמר, ולא תמיד ידעו להעריך את יכולתו הטכנית המעולה. מר ליגת האלופות בכבודו ובעצמו.

        6. צ'אבי

        שחקן ברצלונה צ'אבי הרננדז חוגג שער (רויטרס)
        מסמל יותר מכל את המהפך של הכדורגל הספרדי. צ'אבי (צילום: רויטרס)

        ברצלונה היא הקבוצה השלטת בליגת האלופות בשנים האחרונות, וצ'אבי הוא עבור רבים השחקן המרכזי האחראי לכך. המוח שמנווט את המכונה המשומנת. הקשר הקטלאני, שמופיע בצ'מפיונס ליג מאז 1998, ידע לא מעט אכזבות בשנותיו הראשונות במפעל, אבל מאז 2006 זכה עם קבוצתו האהובה בשלוש אליפויות אירופה ורשם עד כה 126 משחקים ו-10 שערים. צ'אבי הוא החוט המקשר בין ברצלונה לנבחרת ספרד, ומסמל יותר מכל את המפנה הדרסטי הזה שעבר על הכדורגל הספרדי. גם צ'אבי נחשב ללוזר בתחילת דרכו, אך היום מוגדר כאחד הווינרים הגדולים בתולדות המשחק.

        הקשר נמוך הקומה הוכיח שאפשר לעשות את זה בענק גם מבלי להיות מפלצת של פיזיות. עם אינטליגנציית משחק גבוהה, משמעת טקטית, מיקום נפלא ויכולת מסירה משובחת, צ'אבי שיפר את תרומתו מבחינה סטטיסטית (יתרונו המרכזי על פני החבר אינייסטה) והפך להיות כדורגלן גדול יותר ממה שהיה מאמנו לשעבר והאיש אותו יועד לרשת בזמנו, פפ גווארדיולה. הוא היה הקשר המצטיין של ליגת האלופות ב-2008/09 כמלך האסיסטים (שבעה בישולים), נבחר לאיש המשחק בגמר מול מנצ'סטר יונייטד ובעיקר הביא את ה'טיקי טאקה' לימי שלישי ורביעי.

        5. ריאן גיגס

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        הבריטי הבכיר ברשימה הוא לא אנגלי. עם 139 משחקים (והספירה נמשכת גם בגיל 39), 29 שערים (השחקן הראשון שהבקיע לפחות שער אחד ב-16 עונות שונות במפעל, הכובש המבוגר ביותר) ושתי זכיות במדי מנצ'סטר יונייטד, ריאן גיגס הוא אחד הכדורגלנים האגדיים בהיסטוריה של ליגת האלופות. השחקן המעוטר בתולדות הכדורגל האנגלי היה דמות מפתח בהפיכתה של מנצ'סטר יונייטד לאחת הקבוצות הדומיננטיות ביבשת.

        יקירו של אלכס פרגוסון רץ איתו לאורך כל הדרך, היה בנבחרת העשור הראשון של ליגת האלופות כקיצוני שמאלי תזזיתי ואלגנטי, ועם השנים החייה את הקריירה כאשר הוסב לקשר מרכזי שמקרין מניסיונו ותבונתו על יתר השחקנים. האשף הוולשי הבקיע כמה שערים מרהיבים בתקופתו הממושכת בליגת האלופות, וגרם לפרצי התרגשות אצל אוהדיו ויריביו כאחד. "מביך אולי לספר את זה, אבל בכיתי פעמיים בחיי כשחזיתי בשחקן כדורגל", הודה בעבר אלסנדרו דל פיירו, באחת המחמאות הגדולות שכדורגלן כלשהו חלק ליריב. "הראשון היה רוברטו באג'יו, והשני ריאן גיגס".

        4. פאולו מאלדיני

        אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

        שחקן ההגנה הטוב ביותר שנראה ב-20 שנות ליגת האלופות. מאבני היסוד של המפעל. שחקני התקפה זוכים לקדימות באור הזרקורים, אבל פאולו מאלדיני תמיד היה יוצא מן הכלל וגם כאן השאיר מאחור לא מעט כוכבים נוצצים. האיטלקי הוורסטילי התחיל כמגן שמאלי בימים בהם המפעל נקרא עוד גביע האלופות, המשיך כבלם לאחר מכן ורשם לא פחות מ-139 הופעות מאז 1985. כולן באותה קבוצה. חמש אליפויות אירופה היו למאלדיני בסיכום הקריירה במילאן, אך אנחנו מתייחסים רק לליגת האלופות וכך נגרעות ממנו שתי זכיות.

        מאלדיני היה הפנים של מילאן. מנהיג. סמל. הקפטן האולטימטיבי. שחקן ההגנה האיטלקי ידע להחביא חולשות אישיות וקבוצתיות באמצעות הבנת משחק פנומנלית וענווה נדירה. כל שחקן שהוצב לצידו של מאלדיני הפך טוב יותר. מילאן נהנתה ממנו במשך כל 25 שנות הקריירה שלו, ומאלדיני הנערץ העניק לרוסונרי אינספור רגעי אושר, כולל הניצחון המרגש בגמר על יובנטוס ב-2003, בו היה השחקן המצטיין של המשחק, והניף את הגביע 40 שנה אחרי שאביו צ'זארה עשה זאת. מודל לחיקוי עבור כל כדורגלן איטלקי מתחיל.

        3. ליאונל מסי

        ליאונל מסי שחקן ברצלונה אחרי הזכייה בליגת האלופות (רויטרס)
        האם התמונה הזו עוד תחזור על עצמה בעתיד? ליאונל מסי (צילום: רויטרס)

        יום יבוא והוא לבטח יתקדם לפסגה. בינתיים, הכדורגלן הטוב בעולם יסתפק במקום של כבוד על הפודיום. עם 51 שערים ב-68 משחקים בלבד, לא ירחק היום בו ליאונל מסי יעקוף את ראול בטבלת המבקיעים של כל הזמנים בליגת האלופות. הפנומן הארגנטינאי של ברצלונה זכה כבר שלוש פעמים באליפות אירופה, היה מלך השערים של המפעל בארבע העונות האחרונות וזכה פעמיים בכדור הזהב. מסי רק בן 25. פפ גווארדיולה טען כי מה שראינו ממנו עד עכשיו זה עוד כלום. שיאו עוד הרחק לפניו.

        עד אז, הוא מנפץ כל שיא אפשרי בכדורגל העולמי, חתום על כמה מהצגות היחיד המרשימות שנראו באירופה ומככב בקבוצה שככל הנראה תיזכר כגדולה בהיסטוריה. דווקא הנתון הזה מזיק לו מעט בדירוג. חשיבותם של צ'אבי ואינייסטה מכרעת, ונוכחותם של דמויות כמו קרלס פויול ואחרים משמעותית עד מאוד. לפעמים התזמון הוא חזות הכל. נפלה בידו של מסי זכות גדולה להיות מוקף בסופרסטארים נטולי אגו. דיסוננס לכאורה, אבל ברצלונה מוכיחה אחרת. היכן היה מסי אילולא צ'אבי ואינייסטה? היכן הייתה ברצלונה בלי מסי? לשאלות הללו כרגע אין תשובה.

        2. ראול

        חלוץ ריאל מדריד ראול מנשק את הטבעת (GettyImages , Denis Doyle)
        אהבה טהורה למשחק. ראול (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        שיאן השערים במפעל עם 71 כיבושים, שיאן ההופעות עם 144 משחקים ואלוף אירופה שלוש פעמים עם ריאל מדריד. השיאים שלו צפויים להישבר בעתיד הקרוב, אבל זה לא גורע מההישגים הכבירים של אחת הדמויות המזוהות ביותר עם ליגת האלופות ב-20 שנותיה, שנפרד ממנה העונה לאחר יותר מעשור וחצי. ראול לא תמיד זכה להערכה לה היה ראוי, מעולם לא נחשב לשחקן הגדול בעולם, אך תמיד היה שם. סמל בלתי מעורער של הקבוצה, הנבחרת והמפעל היוקרתי של אירופה. סנטיאגו סולארי, ששיתף עימו פעולה במדי הבלאנקוס, היטיב להגדיר זאת כשאמר: "ראול היה הכי טוב בכל, מבלי להיות הכי טוב בשום דבר".

        הוא הציג תדמית נקייה (כיאה למדים הלבנים אותם לבש - בריאל ובשאלקה), אהבה טהורה למשחק וחגג כל שער בצורה כנה ואמיתית. בתשוקה המאפיינת אותו. זו שהפכה אותו לאגדה חיה בריאל מדריד, במדיה שבר את כל שיאי ההופעות והשערים. ראול היה חלוץ אמיתי, לא רק על המגרש. הוא היה הראשון לכבוש בשני גמרים שונים, הראשון להגיע ל-50 שערים בליגת האלופות והראשון להיבחר שלוש פעמים לחלוץ המצטיין של ליגת האלופות (פעמיים לאחר שהוכתר למלך השערים). לצערו, היה שחקן אחד, חבר לשעבר, שגזל ממנו את הבכורה במצעד הזה.

        1. זינדין זידאן

        זינדין זידאן שחקן ריאל מדריד כובש את שער הניצחון מול באייר לברקוזן בגמר ליגת האלופות 15.5.2002 (AP , Luca Bruno)
        השער הכי גדול בתולדות הגמרים. זינדין זידאן כובש לרשת לברקוזן (צילום: AP)

        האחד והיחיד. נכון, יש לו רק תואר אחד לעומת רבים וטובים ברשימה הזו שזכו בליגת האלופות לפחות שלוש פעמים. הוא לא נמצא בין 10 הכובשים המובילים בכל הזמנים. אפילו לא בין 10 שיאני ההופעות. אבל הוא זינדין זידאן. האיש ששמר על הגחלת של הזן הנכחד הקרוי פליימייקר, הוביל את יובנטוס לשני גמרים למרות סגל לא נוצץ לצידו (לא הייתה לו הפריבילגיה ליהנות מכישרונות כמו צ'אבי ואינייסטה) ולבסוף פיצה עצמו על ההחמצות בתקופה האיטלקית עם מעבר לגלקטיקוס של ריאל מדריד וזכייה ראשונה בליגת האלופות ב-2002. המאסטרו הצרפתי עשה זאת בסטייל השמור אך ורק לו, כאשר כבש בגמר מול לברקוזן בהאמפדן פארק את שער הניצחון בבעיטת יעף בלתי נשכחת. ללא ספק, אחד הרגעים הגדולים בתולדות המפעל.

        רגל שמאל של זידאן, שנבחר שלוש פעמים לכדורגלן השנה בעולם, הייתה אחראית לעוד כמה שערים נהדרים בליגת האלופות, אולם הרוח שלו היא זו שעשתה את ההבדל. זידאן היה גורו. אמן. מלבד היותו מקור השראה לצעירים רבים ברחבי העולם, הוא היה שגריר הכדורגל האלגנטי בשנים בהן היריבויות בליגת האלופות היו בשיאן. מאחורי חזות לא אתלטית במיוחד - מעין פקיד בנק בעל פיוז קצר - התגלה וירטואוז שידע ללהטט בכל מגרש ולעג לעילויים פיזיים שניצבו מולו. "הוא נראה כמו ברוס לי בהילוך איטי, בזמן שלוחמי קונג פו משתוללים סביבו", נכתב עליו פעם. החלום הרטוב של כל חובב כדורגל.

        ליגת האלופות בוואלה! ספורט