פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סיכום השבוע בפוטבול: אנדרה הענק יוצא למשימה

        אנדרה ג'ונסון מטריף את יוסטון, פייטון מאנינג חוזר לעניינים, RG3 מרוויח את מקומו. יובל קליין מסכם את מחזור הבכורה

        אתה יודע שזה לא עוד יום ראשון רגיל כשאתה שמח לקום מוקדם בבוקר ולגלות את החבר'ה באולפן ESPN מדברים על פייטון מאנינג. שמעת את השיחה הזאת כבר עשרות פעמים במהלך הקיץ הזה, אבל הפעם זה נשמע שונה, כי בפינת המסך יש שעון, שסופר לאחור ומראה שנותרו שעות בודדות עד לבעיטת הפתיחה של עונת 2012. הכבישים כבר עמוסים במכוניות (או יותר נכון בטנדרים) עם דגלים של הטקסאנס, כאילו מדובר ביום העצמאות. לאחר הפנייה ימינה, הריליאנט סטדיום מופיע בין אינסוף מקומות החנייה ואז נשאר רק לפתוח את החלון ולהריח את ריח הברביקיו המתקתק, ששולט באוויר לאחר שעשרות אלפי אוהדים החליטו לפתוח את היום החגיגי הזה עם הטיילגייט המסורתי סטייל טקסס.

        לא רק ביוסטון חגגו ככה, אלא גם בניו אורלינס, טנסי, גרין ביי, דנבר, ניו יורק וכל עיר אחרת שאירחה משחק במחזור הפתיחה של ה-NFL. יום ראשון האחרון היה יום חג, אשר בסיומו למדנו שפייטון מאנינג חזר ובגדול, שרוברט גריפין השלישי הוא התקווה הכי גדולה של וושינגטון מאז אובמה, שהניינרס הוכיחו שהפתגם שלהם: "מי יותר טוב מאיתנו? אף אחד!" נכון מתמיד ושהג'טס הבהירו שמקומו של טים טיבו הוא בקבוצות המיוחדות. סיכום המחזור שלנו יתחיל מיוסטון וימשיך הלאה, שווה להישאר.

        חגיגת טיילגייט במשחק בין סנט לואיס ראמס לבין גרין ביי פאקרס (AP , Mike roemer)
        אחחח, אין כמו הטיילגייט (צילום: AP)

        יש לא מעט שחקנים שיהיו שמחים אם ביום מן הימים יזכירו אותם באותו משפט עם ג'ים קלי, דן מרינו ובארי סנדרס. אנדרה ג'ונסון הוא לא אחד מהם. ביום שבת, ערב המשחק הראשון של העונה מול מיאמי דולפינס, ביקש התופס של יוסטון את רשות הדיבור ממאמנו גארי קוביאק בזמן אסיפת הקבוצה והחל לשפוך את הלב. נדיר לשמוע את ג'ונסון מדבר, כי בניגוד לרוב התופסים הגדולים של העשור האחרון, המהלכים שלו על המגרש לא מלווים בקשקשת בתקשורת.

        קוביאק תיאר את דבריו של ג'ונסון לקבוצה כ"מסר חזק". השחקן מתחיל את עונתו העשירית עם הטקאנס והוא היחיד שנשאר עם קוביאק, מאז שהמאמן התמנה לתפקידו ב-2006. "אנדרה עמד ודיבר עם חבריו לקבוצה על הקריירה שלו ומה הוא רוצה להוציא ממנה", אמר קוביאק לאחר הניצחון על הדולפינס, "הוא הסביר עד כמה חשובה לו הצלחת הקבוצה ואחרי זה לא הייתי צריך לומר מילה".

        ג'ונסון חרג ממנהגו והסכים להרחיב על אותה אסיפה. הוא אמר שהסביר לחבריו שאינו יודע כמה זמן הוא עוד יוכל להיות על המגרש ושיש לקבוצה הזדמנות אדירה, אותה הם חייבים לקחת בשתי ידיים. ביום ראשון, הוא החל החל את המסע לעבר הסופרבול בניו אורלינס, עם שמונה תפיסות ל-119 יארד. היה זה המשחק ה-39 בקריירה של ג'ונסון בו הוא מסיים עם 100 יארד פלוס ואנתוני סמית', אחד ממנהיגי ההגנה המלהיבה של יוסטון, סיכם: "כולם רואים איך אנדרה רוצה את זה, יש לו משימה".

        אנדרה ג'ונסון שחקן יוסטון טקסאנס (GettyImages)
        לא יסתפק בפחות מטבעת. אנדרה ג'ונסון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        המשימה של ג'ונסון היא המשימה של הטקסאנס השנה. לראשונה בעשר שנות קיומו של הפרנצ'ייז ביוסטון, הקבוצה מסמנת את הסופרבול כמטרה, אך צוות האימון בראשות קוביאק מוודא שהשחקנים יבינו כי הדרך לשם עוברת ב-16 משימות שבועיות. בחדר ההלבשה היה תלוי פוסטר ענק ובתוכו קסדה של הטקסאנס וקסדה של הדולפינס עם הכיתוב: “One Focus”. עשר דקות אחרי סיום המשחק, הג'אגוארס, אותם תפגוש יוסטון השבוע, תפסו את מקומה של מיאמי בפוסטר.

        במרכז חדר ההלבשה עמד הבעלים הגאה, בוב מקנייר, שנהנה מהאווירה הטובה. מקנייר לא דרש תשומת לב, עד כדי כך שאריאן פוסטר עבר לידו כמעט מבלי לשים לב. מקנייר עצר אותו ושאל לשלומו. "אני בסדר, אדוני", אמר הרץ האחורי, "אתה לא צריך לדאוג לי, הכל טוב". ההרגשה הטובה של פוסטר ושני הטאצ'דאונים שלו במשחק באו כתוצאה מאיבודי כדור של הדולפינס, שנגרמו על ידי ההגנה של יוסטון וכשאנחנו אומרים הגנה, אנחנו קודם כל מתכוונים לג'יי ג'יי וואט.

        הדפנסיב אנד שפרץ בשנה שעברה, היה הסיוט הכי גדול של הרוקי ריאן טאנהיל, כשהדף ארבע פעמים את המסירות שלו, שתיים מתוך אותן הדיפות גם הפכו לחטיפות. קוביאק סיפר במסיבת העיתונאים שבניגוד לשאר המאמנים בליגה, שלא מרשים לקו ההגנה שלהם להרים את הידיים באימונים כדי להמשיך ולבצע את התרגיל, הוא נותן לוואט לעשות כרצונו. "קל להגיד לשחקן להרים את הידיים, אבל קשה ללמד את זה", אמר המאמן ואילו וואט עצמו הוסיף: "אתם לא יודעים כמה כיף לשחק עם ההגנה שלנו. כולם עושים מהלכים וכשכולם טובים, זה הכי כיף".

        אריאן פוסטר שחקן יוסטון טקסאנס מול לרדריוס ווב שחקן בולטימור רייבנס (רויטרס)
        מרוכזים במשימה אחת כל פעם. פוסטר (צילום: AP)

        כיף היה גם בדנבר, שם האוהדים המקומיים זכו לראות עוד קאמבק של הקבוצה שלהם ברבע הרביעי בדרך לניצחון. בניגוד לעונה שעברה, הפעם הקאמבק לא היה מלווה בהתלהבות יתר או התגלות אלוהית, אלא בפייטון מאנינג ובתוכנית משחק רגועה, יעילה ומנצחת. הקוורטרבק הוותיק אולי עבר ארבעה ניתוחים בצוואר, אבל הראש עובד כמו שצריך, וגם היד. אפשר רק לתאר כמה הקלה חשים תופסי הברונקוס, בעיקר אריק דקר ודמריוס ת'ומאס, שיודעים שהם לא צריכים להסתובב אחרי חמישה יארדים ולהתחיל לחסום לריצות ושבמקרה שהכדור כן מגיע לאיזור שלהם, הם לא יצטרכו לבצע איזו קפיצת התאבדות בשביל לתפוס אותו. מאנינג הראה לנו שלושה דרייבים טיפוסים של 80 יארד, השני מביניהם הביא לו את הטאצ'דאון ה-400 בקריירה.

        אם להודות על האמת, אף אחד לא חשב שמאנינג יראה כל כך טוב כבר במחזור הראשון וזה ממש לא נראה כאילו שהוא לא שיחק 19 חודשים. "הוא היה פייטון", סיכם יפה את העניין מאמן הסטילרס מייק טומלין. פיטסבורג, שנפלה שדודה במייל היי סיטי, ניסתה לבצע את הגנת הבליץ' המפורסמת שלה, אבל מאנינג שוב לא התרגש ממנה וסיים עם תשע מסירות מוצלחות מ-11 ניסיונות במצבים אלה, עם 155 יארדים. זו הפעם השביעית בקריירה של פייטון שהוא מנצח את מאמן ההגנה של הסטילרס דיק לבו, כשהאחרון רשם ניצחון בודד. פתאום ההחלטה של ג'ון אלווי לתת למאנינג 96 מיליון דולר לחמש שנים נראית הגיונית מתמיד.

        פייטון מאנינג שחקן דנבר ברונקוס (AP)
        כמה כיף שחזרת אלינו. מאנינג (צילום: AP)

        בעוד דנבר מצאה את הג'ון אלווי החדש שלה, בסן פרנסיסקו מצאו את הג'ו מונטנה החדש שלהם. טוב אולי קצת הגזמנו. אוקיי, אולי הגזמנו יותר מדי, אבל צריך לכתוב את זה בגדול ובבירור: אלכס סמית' הביס את ארון רוג'רס. עכשיו תקראו את המשפט הזה שוב ותלכו אחורה למחזור הפתיחה בשנה שעברה. רוג'רס הגיע אחרי ניצחון בסופרבול ונראה כמו הקוורטרבק הטוב בליגה, בעוד שהניינרס הופיעו אחרי עונה של 10:6 ושמו של אלכס סמית' נקשר עם השורש "ב.א.ס.ט".

        שנה חלפה וחלקנו רואים את הניינרס כקבוצה הטובה בליגה. כאן מגיע, שוב, מלוא הקרדיט לג'ים הארבו, שיודע בדיוק מה יש לו ביד ומוציא את המיטב מהקבוצה שלו. הקבוצה של הארבו סיימה עם 55 ניסיונות התקפיים מול 44 של גרין ביי. המספר הנמוך של האורזים נובע מ-14 ניסיונות ריצה בלבד, מאוד לא מוצלחים או יעילים, של סדריק בנסון ושל רוג'רס, שאיפשרו לליינבקרים של סן פרנסיסקו לעשות כרצונם. הם יכלו ללחוץ על הקוורטרבק (אלדון סמית' ואחמד ברוקס השיגו סאקים) או לסגת לאחור ולסגור את האמצע לתופסים (כמו בחטיפה של נאבורו באומן). הם לא היו צריכים לדאוג ממשחק הריצה של הפאקרס, כי הוא לא קיים בכלל.

        ג'ים הארבו מאמן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (AP , Tony Avellar)
        הקבוצה שלו היא הטובה בליגה? הארבו (צילום: AP)

        בעוד גרין ביי הלכה צעד אחורה, ניו אינגלנד עשתה שניים קדימה. הראשון הוא 125 יארדים של סטיבן רידלי ב-21 ניסיונות ריצה והשני הוא ההגנה, בראשותם של שני הרוקים, צ'נדלר ג'ונס ודונטה הייטאוור, שהרשו רק 20 יארדים על הקרקע וכפו פאמבל שהפך לטאצ'דאון של הייטאוור. עוד ראינו אצל הפטריוטס את תפקיד הטייט אנד ממשיך לקבל מעמד כפול של קבע. רוב גרונקובסקי וארון הרננדז שיחקו בכל סנאפ התקפי ויהיה מעניין לעקוב אחרי ווס וולקר, שצריך לחלוק את עמדת התופס עם ברנדון לויד וג'וליאן אדלמן, מה שהביא לכך שהוא היה על המגרש רק ב-43 מתוך 67 הסאנפים של הפטריוטס.

        גם וושינגטון הרשימה השבוע. במחנה האימונים של הג'ייאנטס לפני פתיחת העונה, נשאל אוסי יומניורה על הקוורטרבק החדש של הרדסקינס: "אתה מדבר על בוב גריפין? אתם כבר נותנים לו כינוי מגניב בזמן שהוא לא עשה כלום עדיין. כשהוא יעשה משהו ב-NFL, אני אקרא לו RG3. בינתיים הוא בוב גריפין". אנחנו לא יודעים מה דעתו של יומניורה עכשיו, אבל אחרי יום ראשון, בוב גריפין הוא כבר RG3 בשבילנו. 320 יארד ושני טאצ'דאונים באחת הבכורות המרשימות ביותר שהיו לרוקי ניצחו את ניו אורלינס. באופן מדהים, במשחקו הראשון בקריירה המקצוענית, מול סופרדום גועש וקהל מלא התלהבות שקיבל בחזרה את השחקנים המושעים שלו, אחרי שאלה ניצחו את רוג'ר גודל בבית המשפט, גריפין סיים ללא איבוד והצליח לשחרר את הכדור אחרי 2.1 שניות בממוצע. אלה לא מספרים טיפוסיים לרוקי וזו בדיוק הסיבה בגינה הוא זכה בהייזמן בשנה שעברה.

        רוברט גריפין השלישי שחקן וושינגטון רדסקינס (AP , Gerald Herbert)
        בכורה חלומית. RG3 (צילום: AP)

        את הופעת הבכורה של אנדרו לאק לא צריך להשוות לזו של RG3,אלא דווקא לזו של... פייטון מאנינג, שגם משחק הבכורה שלו עם הקולטס הסתיים בטאצ'דון בודד ושלושה איבודים אוויריים.

        זה רק אני, או שקליבלנד עם קולט מקוי הייתה מנצחת את האיגלס? ומיאמי עם מאט מור הייתה לפחות נותנת פייט ליוסטון? למה כולם חייבים ללכת עם הטרנד של קוורטרבק רוקי פותח מהמחזור הראשון, גם אם הוא לא מוכן?

        ראסל ווילסון היה רחוק סנטימטרים מהאצבעות של בריילון אדוארדס כדי לרשום דרייב ניצחון מרשים במשחקו הראשון ב-NFL. טוב בכל זאת, הוא רק 1.80 מטר.

        אפשר להיות צינים כלפי סאגת הקוורטרבק באריזונה, אבל צריך המון קור רוח כדי לקום מהספסל באמצע המשחק ולהוביל את הקבוצה שלך לניצחון, כמו שעשה קווין קוב.

        מת'יו סטאפורד חגג את טאצ'דאון הניצחון שלו כמו שפיליפו אינזאגי היה חוגג אחרי שכדור ניתז מהקורה, פגע לו בברך ונכנס לשער. במשחק לא גדול של הקוורטרבק או דטרויט כולה, הליונס רק שמחים שהם גירדו ניצחון על סנט לואיס. עוד סיבה לאופטימיות בפורד פילד היא קווין סמית', שרץ ל-62 יארדים ואולי ייתן לדטרויט את מה שהיה חסר לה בשנה שעברה.

        מתיו סטאפורד שחקן דטרויט ליונס (AP , Marcio Jose Sanchez)
        אין יותר מדי סיבות לחגוג. סטאפורד (צילום: AP)

        כותב שורות אלה השאיר את אדריאן פיטרסון על הספסל של קבוצת הפנטזי... וכן, זה עדיין כואב.

        ג'ו פלאקו סיים את העונה שעברה עם הפסד בפוקסבורו, באחת התצוגות הטובות שהיו לו בקריירה. השבוע הוא התעלה אפילו על המשחק ההוא, עם חגיגה מול סינסינטי. חוץ מזה, כל תואר שניתן לאד ריד רק ימעיט בערכו.

        הטאצ'דאון היפה של השבוע: ג'יי קאטלר לרוקי אלשון ג'פרי. אבל מה הקטע של קאטלר לבקש שקט מהקהל בסולג'ר פילד כשהקבוצה ברד זון? שוב הוא מתחיל עם התירוצים...

        יש משהו יותר קשה לצפייה ממשחקי פוטבול בקוליסאום של אוקלנד, עם החול של יהלום הבייסבול במרכז המגרש? אה כן.. נבחרת ישראל בכדורגל.

        ונסיים עם הג'טס שמוכחים לנו שוב שפריסיזן זה רק פריסיזן, ושהבילס הם עדיין רק הבילס.

        ביבראס נאתכו, שחקן נבחרת ישראל (ברני ארדוב)
        יותר קשה מלראות פוטבול באוקלנד. ביבראס נאתכו (צילום: ברני ארדוב)