אלי גוטמן הוא לחלוטין לא האשם העיקרי בחרפת רוסיה ברמת גן. כן, ככה צריך לכנות זאת מהיום. הגיע הזמן שנשתחרר מהרעיון שמאמן מביא שיטה לנבחרת, שמאמן מביא דרך. לנבחרות רציניות יש שיטה ויש דרך באופן קבוע, בלי קשר למאמן שעובד בה. נבחרות רציניות עובדות ומשחקות אותו הדבר, עם שינויים קלים, כי יש להם מנהל מקצועי וארגון מקצועי.
המאמנים באים והולכים, אבל הגישה נשארת. בישראל רוצים שמאמן יביא איתו שיטה. אם בכל זאת רוצים לחפש אשם בהשפלה הענקית הזו מול רוסיה, זהו כמובן אבי לוזון, שהביא את הכדורגל הישראלי למצב שגם גדולי האוהבים שלו בזים לו. זה האיש שדרדר את נבחרת ישראל שתי דרגות לאחור. הוא זה שצריך לקחת אחריות. הוא כמובן לא יעשה זאת. לכן, נחזור לגוטמן.
וגוטמן, למרות שהוא לא האשם, ואת זה חשוב לזכור, מתגלח על הזקן של הנבחרת. הוא יכול היה למזער נזקים, אבל במבחן המנהיגות בשבוע הנבחרת הראשון שלו, הוא כשל וטעה. מעד והחליק. תחילה, בכך שלא הגיע עם תכנית מסודרת לשני המשחקים מול אזרבייג'אן ורוסיה.
לא יכול להיות שמאמן משנה בצורה כל כך מאסיבית את ההרכב והסגנון בין משחק למשחק. לא ברור מדוע מאמן לאומי נבהל כל כך מתיקו בבאקו ומשנה כמעט את הכול, במיוחד אחרי ששבוע שלם מכרת לנו שזה משחק חוץ קשה במגרש קשה. אם באמת כך, מדוע נהגת כאילו הובסת בבאקו. גם ככה, אין חיבור כזה בין השחקנים, מדוע לבצע כזה מהפך?
גם במבחן השינויים, גוטמן לא גילה מנהיגות או גמישות מחשבתית. דן מורי היה אחד השחקנים הכי פחות גרועים בבאקו, אבל דווקא הוא יצא מההרכב לטובת האתרוג טל בן חיים. אם יוסי בניון לא פתח מול אזרבייג'אן בגלל כושר לקוי, בן חיים היה צריך להיות ביציע מול רוסיה. אבל איתו גוטמן חשש כנראה להתעסק. אחר כך הספסול של חמד, השגריר הישראלי היחיד בחלק הקדמי שמשחק באופן קבוע, ועוד לטובת איתי שכטר, שלא שיחק דקה אחת העונה ועד לא מזמן המתין לרישיון עבודה באנגליה. ככה איבדת חלוץ שאתה אמור לבנות עליו קמפיין שלם.
גם במשחק עצמו, לא ראינו את אותו אלי גוטמן שאנחנו מכירים. אחרי אירועי באקו, ציפית לראות נבחרת מוטרפת על ידי המאמן שלה. לא נבחרת שמניעה כדור במיומנות של שנים, אבל לפחות נבחרת לוחצת. נבחרת מתנפלת. נבחרת שנלחמת כולה בהגנה. גוטמן לא הצליח להחדיר שמץ של מוטיבציה עודפת לפני משחק גורלי, ראינו רק לחץ שאותו לא הצליח להסיר. רק חוסר אונים. גוטמן אמנם אוכל כעת את הדייסה שאבי לוזון בישל לקשטן ופרננדז, הוא משלם את המחיר על השחיקה במעמד של הנבחרת בעידן יו"ר ההתאחדות, אבל המחיר יכול היה להיות פחות כבד.