פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "האוהד מספר 1"

        כך כינו בהפועל ירושלים את טוביה נבות שהלך לעולמו בשבוע שעבר. פלמ"חניק, איש צבא, סופר, אבל בעיקר האוהד הכי מסור

        בשבוע שעבר איבדה הפועל ירושלים את אחד האוהדים הוותיקים והמוכרים שלה: טוביה נבות. אין אוהד שלא הכיר ביציע את האיש שקיבל את הכינוי "האוהד מספר 1" של הקבוצה. כנרת ישי, בתו, מספרת כיצד זכה לכינוי: "לפני הרבה שנים הייתה כתבה על "האוהד מספר 1", כך כינו אותו לפני כ-25 שנים. סיפרו עד כמה הוא אוהד ומכור להפועל ירושלים", היא אומרת.

        נבות החל לאהוד את הפועל ירושלים ב-1954. בתחילה היה פוקד את מגרשי הכדורגל ולאחר מכן עבר לכדורסל. בימים שעוד לא הייתה טלוויזיה היה מקפיד להגיע לכל משחקיה ופעמים רבות היה נדרש ממנו לעשות מאמץ רב. "הוא היה אוהד הפועל מושבע. בתור ילדה, גם אני ליוויתי אותו למשחקים", משחזרת בתו. "כשהוא צפה במשחקים אי אפשר היה לקבל את תשומת ליבו. בזמן משחק אני זוכרת שאי אפשר היה לדבר איתו כי הוא היה מרוכז כולו בהפועל ירושלים. הוא יכול היה לרדת לפרקט באמצע המשחק, ולהגיד לשופט שלא מתחילים לשחק עד שלא עושים ככה וככה. האמונה הייתה חשובה לו, והפועל ירושלים היא קבוצה שהייתה פוליטית - מגינה על החלשים, נותנת אפשרויות למי שאין... חוץ מהצבא, הפועל ירושלים היתה חלק מרכזי בחייו", מעידה הבת.

        אוהד הפועל ירושלים טוביה נבות (יח"צ , יובל יוסף, באדיבות כל העיר ירושלים)
        הפועל ירושלים הייתה חלק מרכזי בחייו. טוביה נבות (צילום: יובל יוסף, באדיבות "כל העיר" ירושלים)

        לנבות היו ארבעה ילדים, אולם הוא התמודד עם מציאות קשה כששכל שלושה מילדיו. למרות האובדן העצום סובביו מעידים כי נבות בחר שלא להיכנע למציאות הקשה. אלמנתו, דבורה מרחבי-נבות, מספרת כי "הוא היה איש מחובר מאוד לקהילה, התנדב לפגוש צעירים ולהדריך אותם. הייתה לו דעה נחרצת כי העיסוק בספורט, יכול לקחת ילדים שהיו יכולים להגיע למקומות לא טובים וזכות הספורט להפוך ילדים טובים, חיוביים, עם הערכה עצמית. הוא ראה בזה שליחות ונפגש עם צעירים, דרבן אותם ועודד אותם. זה היה משהו מאוד חזק אצלו. אם היו שואלים אותי בהפועל כיצד אפשר היה להנציח אותו, הייתי ממליצה לתת לנערים שקשה להם מלגה כדי שיוכלו להשתלב יפה גם בלימודים וגם בספורט. זה משהו שהיה חשוב לו מאוד", מעידה דבורה.

        נבות, שנולד בשנת 1930, היה מעוטר בתארים ובמעשים: פלמ"חניק, בעל תואר שני בהצטיינות בהיסטוריה של עם ישראל. נבות התגייס לפלמ"ח בשנת 1946. "לפלמ"ח הגיע לאחר שזייף את הגיל. אמר שהוא בן 17 וגייסו אותו", מספרת כנרת. נבות היה חבר בהכשרת עין חרוד ומשמר הים , שימש כסייר וקשר. לקראת מלחמת העצמאות נשלח למחלקת מעלה החמישה בגדוד השישי של חטיבת הראל. במלחמת העצמאות לחם מפברואר 1948. בצבא מילא שלל תפקידים: נציג ישראל בוועדת שביתת הנשק ישראל-ירדן, קצין קישור לאו"ם ולצלב האדום (במלחמת יום הכיפורים), מפקד תחנת המעבר בגשר אלנבי, מפקד נפת אבו רודס, מפקד נפת ירדן, ומג"ד בנח"ל.

        "הוא היה איש צבא, הוא נחשב 'שמורת טבע'", מאשרת בתו. "הוא היה אדם מאוד חרוץ, מאוד קול. היה בצבא למעלה 20 שנים ופרש כסגן אלוף. בעברו נפצע בקרב על הקסטל קשה, וזחל בכוחות אחרונים, התמוטט הצליח להגיע למקום בטוח יותר ולהינצל".

        גם בחיים האזרחיים היה פעיל מאוד: קצין ביטחון ראשי של המרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים, נלחם בזכויות העובדים הצעירים ב"שערי צדק", מנהל מפקד האוכלוסין במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, מורה מנחה במועדונים של נכי צה"ל פגועי ראש והלם קרב, ונציב פניות הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

        "זו אבדה גדולה למשפחה ולמדינה. היה חשוב לו יושר, עזרה לחלשים, לחיילים. בימים האחרונים פנו אליי ושמעתי על עשרות אנשים שהוא עזר להם ותמך בהם", אומרת בתו. אלמנתו, דבורה, לה היה נשוי ב-21 שנים האחרונות, מוסיפה: "הוא ידע לראות כל אדם. היה לו כבוד לכל אדם, החל בעובד הזבל וכלה בגדול הפרופסורים. הוא חלק אותו כבוד לכולם" .

        לשבעה, מספרת בתו, "הגיעו אלינו מנהלי הפועל והתנהגו למופת, גם דני קליין הגיע. הוא סיפר שבאחד המשחקים האחרונים הוא שוחח עם קליין, הוא היה תמיד מדבר איתם באופן חופשי, הם שאלו אותו על מה הוא רוצה לשוחח והוא אמר 'לא במשחק, בתוך חדר קטן. זה לא המקום לדבר'".

        דני קליין יו"ר הפועל ירושלים (ברני ארדוב)
        טוביה נבות תמיד היה מדבר עם ראשי הקבוצה באופן חופשי. דני קליין (צילום: ברני ארדוב)

        זוהי לא הפעם הראשונה שקברניטי הקבוצה חלקו כבוד לאוהד המסור: בעונה שעברה, לפני משחק מול ציבונה זאגרב במסגרת היורוקאפ, זכה נבות להוקרה על נאמנותו לקבוצה, כאשר הוא עלה לפרקט וקיבל תשורה מיוחדת, כשברקע כל הקהל במלחה עמד על הרגליים והריע לו. "הזמינו אותו בתור אורח של כבוד. גם אני וילדיי נכחנו שם, הוא קיבל תמונות של שחקנים וקיבלו אותו מאוד יפה היינו גם אנחנו והילדים שלי", נכדו , אגב משחק בנערים ג של הפועל ירושלים.

        בזמנים שלא היה מתאפשר לו להגיע למשחקי הקבוצה, ידעו בביתו שהטלוויזיה חייבת לעמוד לרשותו. הוא היה עוצר מכל פעילות וכל הנוכחים בבית הקפידו לשמור על השקט כדי שיוכל להתרכז במשחק. אלמנתו, דבורה מרחבי-נבות, מעידה: "בשנים האחרונות זו הייתי בעיקר אני שצריכה לשמור על השקט כשצפה במשחקים. רציתי עוד טלוויזיה בכדי לא להפריע לו".

        בעיתוי מצמרר - יום לאחר מותו - פורסם ספרו השני, 'אחד מבני דורי'. "בתחושה האישית שלי, הוא הרגיש שזו המשימה האחרונה שהוא צריך למלא, להעביר לדורות הצעירים את זווית הראייה שלו מתקופת הפלמ"ח", סבורה אלמנתו דבורה.

        דובר הפועל ירושלים, דן שושני, מסר: "הפועל ירושלים מרכינה ראש על מותו של טוביה נבות, מאוהדיה הוותיקים המסורים של הקבוצה. טוביה ליווה את המועדון שנים ארוכות במסירות רבה והפך לחלק בלתי נפרד ממשפחת הפועל ירושלים. אנו משתתפים בצער המשפחה ומחזקים אותה בשעה קשה זו".

        אוהדי הפועל ירושלים (מגד גוזני)
        כל הקהל עמד על הרגליים והריע במשחק מול ציבונה. אוהדי הפועל ירושלים (צילום: מגד גוזני)

        כדורסל בוואלה! ספורט