הגרנד סלאם האחרון של השנה

כך בדיוק אנחנו אוהבים אותך

כשסרינה מחויבת ובטירוף, היא בלתי ניתנת לעצירה. בלוג ארה"ב מצדיע להתקדמות של אזרנקה ומתכונן לחצי גמר הגברים

רועי פרייס
איזה כיף לראות אותה כל כך מחויבת. סרינה וויליאמס (צילום: רויטרס)

שוב היא כאן

כבר הרבה שנים, אולי מעולם, סרינה וויליאמס לא הייתה כל כך דומיננטית בטורניר כלשהו כמו שהיא באליפות ארצות הברית הנוכחית. כנראה שהאמריקאית הנהדרת מעולם גם לא שיחקה טניס יותר טוב מזה שהיא מציגה עד כה בניו יורק השנה. ההגשה שלה מושלמת ואפילו מעבר לכך, החבטות שלה מהקו האחורי נינוחות אבל קטלניות והיא מצליחה לכסות נהדר את המגרש עם צעדים גדולים. וכך עשתה גם ב-1:6, 2:6 שלה מול שרה אראני בחצי גמר אליפות ארצות הברית.

כל מי שאומר ש"הנה סרינה חזרה והיא טורפת בקלות את כל הסבב בלי להתאמץ", טועה טעות קשה. אחרי הפציעה והמחלה שלה, סרינה חזרה לאימונים בקצב מטורף כדי לחזור לעצמה. אף אחת, אפילו לא אחת הטניסאיות הגדולות ביותר בכל הזמנים, לא מגיעה לפיק בקריירה שלה מבלי לעבוד קשה מאוד בכל אימון ואימון. וגם רואים את זה, בעיקר ביכולת שלה לשמור על עקביות וסבלנות לאורך נקודות ארוכות, מה שלא בדיוק היה סימן ההיכר שלה בשנים האחרונות.

המשחק מול שרה אראני היה מעט מביך מבחינת האיטלקיה. על אף שאראני היא באמת שחקנית טניס נהדרת, מגוונת ומעניינת מאוד ולא משנה כמה ואיך היא תפסיד, זה פשוט היה קרב אגרוף בין משקל כבד למשקל נוצה. שתי קטגוריות שונות לגמרי של אותו סוג ספורט. אראני גם לא שיחקה רע מול סרינה, ממש לא. היא עשתה את המיטב שיכלה ואפילו נלחמה והמשיכה להאמין בעצמה עד הרגע האחרון ועל זה היא בהחלט ראויה להערכה. במצב העניינים הנוכחי, היא פשוט לא מסוגלת לעצור את סרינה כי מאמץ של 100 אחוז שלה לא שווה אפילו 30 אחוז מאמץ מבחינת סרינה.

ומה שהכי יפה במשחק של סרינה זה הלהט והטירוף שלה. אף על פי שהייתה פייבוריטית מוחלטת ודרסה את אראני, היא לא זילזלה או הורידה רגל מהגז לרגע. להפך, היא הראתה המון מחויבות וצעקה "come on" כמה פעמים במהלך המשחק כשהיא חוגגת זכייה בנקודות. זו בדיוק הסרינה שאנחנו רוצים לראות: מחויבת, מחויבת ועוד פעם מחויבת. זה מה שהפך אותה לאחת הגדולות בהיסטוריה וזה מה שגורם לאנשים לאהוב אותה.

אין ספק שהאמריקאית מגיעה לגמר מול ויקטוריה אזרנקה כפייבוריטית לזכייה, אבל זה יהיה מבחן ממש לא פשוט מבחינתה. סרינה תפגוש תוך 24 שעות יריבה שונה ב-180 מעלות מזו ששיחקה מולה בחצי הגמר. אזרנקה ואראני הן הפכים כמעט כמו שסרינה עצמה ואראני הן הפכים. מבחינת סרינה מדובר במבחן, בו היא תצטרך להראות שהיא מסוגלת לשנות את המשחק שלה לחלוטין כדי להתמודד עם אחת הטניסאיות היחידות בסבב שמתקרבות במשהו לעוצמות שלה ולא תבוא להתבטל מולה. זה יהיה מרתק.

טוב לדעת (מקודם)

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
קפצה כמה מדרגות בטורניר. אזרנקה (צילום: רויטרס)

כך נראית טניסאית גדולה באמת

אלופה אמיתית. פשוט אלופה אמיתית. אין דרך אחרת להגדיר את הניצחון של המדורגת מספר אחת בעולם על מי שתהפוך בתום הטורניר למדורגת שנייה, בתום שעתיים וחצי של טניס בחצי גמר אליפות ארצות הברית. ויקטוריה אזרנקה, שזכתה בתחילת השנה בגרנד סלאם הראשון בקריירה שלה באוסטרליה, קפצה בפלאשינג מדו כמה מדרגות בדרכה להפוך לטניסאית ענקית.

הדרך הקלה לרבע הגמר, כשהיא מפסידה 10 משחקונים בלבד, הייתה קפיצת מדרגה. הניצחון על סמנתה סטוסור ברבע הגמר לאחר שובר שוויון במערכה השלישית היה קפיצת מדרגה נוספת. הניצחון על מריה שראפובה 6:3, 2:6, 4:6 בחצי נגמר היה כבר קפיצה של שלוש-ארבע מדרגות בו זמנית. גם אם לא תזכה באליפות ארצות הברית השנה, ויקטוריה אזרנקה בת ה-23 הוכיחה מול שראפובה שהיא עשויה מהחומר ממנו עשויות אלופות אמיתיות. כאלו שמוסיפות תואר גרנד סלאם כמעט בכל שנה, ושומרות על עקביות כזו לאורך שנים.

המערכה הראשונה הייתה אולי הרעה ביותר של אזרנקה בטורניר. היא התקשתה להיכנס למשחק ואיבדה את השליטה בנקודות לגמרי לשראפובה, שיודעת אולי יותר טוב מכל אחת אחרת לקחת שליטה במצבים כאלו. הבלארוסית ממש לא מצאה את עצמה ונראתה חיוורת לחלוטין בחום הלוהט של ניו יורק בצהריים, כשהיא משיגה ווינר אחד בלבד בכל המערכה הראשונה, נתון עלוב לגמרי במונחים שלה ובסגנון המשחק שלה. מכאן, הצליחה ויקה לחזור לעניינים ובמערכה השנייה הראתה למה היא ווינרית אמיתית, כשפתאום חבטה בכדור הרבה יותר טוב ובעיקר הרבה יותר עמוק ולקחה שליטה על העניינים בדרך ל-2:6 מרשים. בשלב הזה היה נראה שהיא מצליחה לגרום לשראפובה לאבד את העשתונות ולהגיב בעצבים, דבר שלא קרה לה כבר הרבה מאוד זמן.

כל מי שראה את המשחק והבין את גודל המעמד היה יכול לדעת שהמערכה השלישית הולכת להיות קרב עצבים רותח, כמו שרק מערכה מכרעת בחצי גמר גרנד סלאם יכולה להיות. שתי הטניסאיות אולי לא הציגו את הטניס הכי טוב שלהן (כן טוב, אבל לא הכי טוב), אבל הצליחו לעמוד בלחץ האדיר ולשמור על ההגשות שלהן בתשעת המשחקונים הראשונים של המערכה, כשאזרנקה נמצאת בשליטה די ברורה במשחק. שליטה שבאה לידי ביטוי במשחקוני הגשה יחסית קלים שלה, לעומת משחקוני הגשה ארוכים ועצבניים של שראפובה. בסופו של דבר, ויקה באה על גמולה כשהצליחה להתעלות מעל הלחץ ולהשיג את אחד הניצחונות המרשימים בקריירה שלה.

בדרך כלל נתונים וסטטיסטיקות לא אומרים הרבה בטניס. אבל העובדה ששראפובה הייתה במאזן 0:12 במשחקים שהגיעו לשלוש מערכות השנה בצירוף העובדה שניצחה ב-78 משחקים ברציפות בהם זכתה במערכה הראשונה (רצף שנמשך מ-2010), בהחלט מעצימים את ההישג הענק של אזרנקה. כי היא השיגה ניצחון בזכות העובדה שהייתה הטניסאית הטובה יותר על המגרש, אבל גם הרבה בזכות האופי וכוח הרצון האדירים שלה, שהופכים אותה לספורטאית הענקית שהיא.

הימור לגמר הנשים: סרינה וויליאמס בשלוש מערכות.

לא מצפה לו טיול בפארק. מארי (צילום: GettyImages, Clive Brunskill)

לקראת חצי הגמר (בתפילה שלא יירד גשם)

תומאש ברדיך - אנדי מארי

אוהדיו של הבריטי ודאי נשמו לרווחה מעט לאחר שרוג'ר פדרר הודח והמפגש מולו בחצי הגמר נמנע. אבל כדאי להירגע. סתם כדי להבין איזה משחק קשה מצפה לאנדי מארי בחצי הגמר, כדאי להסתכל במאזן שלו מול תומאש ברדיך, שעומד על ארבעה ניצחונות של הצ'כי לעומת שניים של המדורג רביעי בעולם, כשהמפגש היחיד ביניהם בגרנד סלאם היה ברולאן גארוס 2010 ואז ברדיך ניצח בשלוש מערכות בשמינית הגמר.

מצד אחד, כשברדיך ב"זון" הוא אחד היריבים הכי קשים בסבב ואולי הסיוט הכי גדול של ארבעת הגדולים בעולם כפי שנוכח לדעת פדרר ברבע הגמר. הוא טניסאי עם יסודות טניס כמעט מושלמים: סרב-פורהנד-בקהנד מהקו האחורי, כשהוא מכניס את ההגשות הראשונות כמעט שאין משחק בנקודה, מה שהופך את המשימה לשבור אותו קשה מאוד עד בלתי אפשרית. בנוסף, הוא בנוי לתלפיות (1.96 מטר על 91 קילוגרם) ומסוגל להתמודד עם העוצמות של כל שחקן בסבב ואפילו להתעלות עליהן. מצד שני, צריך לזכור שברדיך בן ה-26 עומד בפני המשימה הכי קשה שיכולה להיות בטניס העולמי: לנצח את רוג'ר פדרר, אנדי מארי וככל הנראה גם נובאק דג'וקוביץ' בזה אחר זה. משימה שנראית כמעט בלתי אפשרית מבחינה פיזית ובעיקר מנטאלית.

אנדי מארי, שמריח הזדמנות להוריד לעצמו את הקוף הענק מהגב ולזכות בתואר גרנד סלאם ראשון בקריירה עכשיו כשפדרר בחוץ ונדאל פצוע, יהיה חייב לעשות כמה דברים כדי לנצח את הצ'כי המצוין. הדבר הראשון ואולי הכי חשוב, הוא להגיע מרוכז ומפוקס מהשנייה הראשונה, בניגוד גמור לפתיחה העלובה שלו מול מארין צ'יליץ' ברבע הגמר, בו פיגר כבר 6:3, 5:1. המשימה השנייה שלו והלא פחות חשובה תהיה להזיז את ברדיך. אמנם לצ'כי יש שרירי רגליים נפוחים כמו של מתאגרף, אבל הגודל והמשקל שלו הופכים את התנועה שלו למעט יותר כבדה. מארי כבר הראה בשמינית הגמר מול מילוש ראוניץ' שהוא יודע להציק, להזיז ולהפריע לחבר'ה הגדולים פיזית. נכון שברדיך שחקן הרבה יותר טוב מראוניץ' בנקודת הזמן הנוכחית, אבל העיקרון אותו עיקרון: חבטות דרופ שוט, עליות לרשת, סלייסים וכל דבר אחר שימנע מהמשחק להתפתח לקרב טילים מהקו האחורי. מפתח נוסף מבחינת מארי יהיה בצורה בה הוא יתמודד עם ההגשות של ברדיך. הצ'כי, כאמור, הוא מגיש מהטובים בסבב, אבל מארי הוא אולי המחזיר הכי טוב בסבב (בסדר, קצת אחרי דג'וקוביץ'). כך שמארי חייב לשים את המחבט על כמה שיותר הגשות של הצ'כי, אפילו אם לא להחזיר אותן רק כדי לא לתת לו להשיג אייסים קלים מדי ולצבור ביטחון.

הימור: אנדי מארי בארבע מערכות.

יצלח את מבחן פרר? דג'וקוביץ' (צילום: רויטרס)

נובאק דג'וקוביץ' - דויד פרר

על פניו נראה שאין סיפור סינדרלה מושלם יותר מאשר זה שיסתיים בכך שדויד פרר יזכה בתואר הגרנד סלאם הראשון שלו. באמת שמגיעה לו הזכייה הזו ובעיקר ההכרה שמגיעה בעקבות זכייה בתואר החשוב ביותר. באמת שמגיע לספורטאי הענק לזכות בהכרה העולמית, ולא פחות חשוב מכך גם הספרדית, ביכולת שלו למקסם עד הטיפה האחרונה את מה שיש לו.

למרות זאת, ועל אף שדווקא בגיל 30 הספרדי נמצא בשנה הטובה בקריירה שלו, קשה לראות אותו עובר את נובאק דג'וקוביץ'. בטח כמו שהסרבי נראה ברבע הגמר מול חואן מרטין דל פוטרו. אמנם לשניים יש מאזן שנתי דומה מאוד, כשערב פתיחת התחרות לנולה היו 54 ניצחונות ו-10 הפסדים ולפרר 53 ו-11 בהתאמה, וגם מאזן ראש בראש די שקול בו מוביל הסרבי 5:8, אבל בפועל למדורג מספר שתיים בעולם יש יתרון עצום לקראת חצי הגמר.

אין מה לעשות, לדג'וקוביץ' פשוט יש כמות כישרון שהייתה יכולה להחזיק שלושה או ארבעה שחקנים בטופ 20, בעוד פרר מוציא מכישרון ונתונים פיזיים נחותים מעל ומעבר. ובסופו של דבר, הכישרון ינצח. בטח כשהוא מלווה בעבודה קשה, כמו שהג'וקר בעצמו משקיע וברוח הלחימה והנחישות שיש לו. דג'וקוביץ' מתחיל להיראות כמו הטניסאי המושלם שהיה לפני שנה, וזה כולל גם ובעיקר תנועת רגליים ואתלטיות יוצאי דופן, מה שיעזור לו להתמודד עם קרב ההתשה שבוודאי מכין לו פרר.

דג'וקוביץ' חובט טוב יותר ומגוון יותר בכדור מאשר פרר ויכול לנהל משחק הגנה בצורה פנומנלית, מה שיקשה מאוד על הספרדי לקחת את הכדור מוקדם ולתקוף בכל נקודה. מה עוד שבזכות חבטות ההחזרה המושלמות שלו, נולה יוכל להשיג שבירות מול פרר יחסית באופן יותר קל (או פחות קשה) מאשר מול דל פוטרו, מה שעלול להכניס את הספרדי לברוך רציני.

הימור: נובאק דג'וקוביץ' בשלוש מערכות.

מגיע כאנדרדוג מוחלט, ממתי זה מפריע לו? פרר (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully