אולימפיאדת לונדון הייתה בגדר אכזבה עבור המשלחת הישראלית, שלא זכתה אף לו במדלייה אחת במהלך המשחקים. בפרט, רשמה אכזבה משלחת השייט הישראלית, ענף ממנו הגיעו מרבית המדליות לספורטאים ישראלים באולימפיאדות האחרונות. כזכור, הגולשת לי קורזיץ הייתה היחידה שהתקרבה לזכייה במדליה, אך נחלשה מאוד בשיוט המדליות וסיימה במקום השישי. מספר שבועות לאחר טקס הנעילה למשחקים בלונדון, העביר המנהל המקצועי של איגוד השייט, גור שטיינברג, דו"ח מסכם, בו העריך את הופעותיהם של הספורטאים ואף נגע בנקודות כלליות יותר.
במרכז הדו"ח עומדת ביקורתו של שטיינברג נגד יו"ר איגוד השייט, יהודה מעיין, והטענה כי התערב יתר על המידה בנושאים מקצועיים. כשנה לפני המשחקים החליט מעיין להיות זה שאחראי מקצועית על צמד השייטות, גיל כהן ו-ורד בוסקילה, שהתחרו בדגם ה-470 תחת הדרכתו של המאמן אילן תשתש.
"צר לי שהיבטים רבים בדו"ח נוגעים לביקורת בתחום יחסי העבודה שלי עם מעבידי הישיר יו"ר האיגוד, יהודה מעיין. בחרתי לעבוד עם יהודה לאחר שנות היכרות מקצועית ואישית רבות. כגודל הציפיות גודל האכזבה האישית שלי מאי הצלחתי בתפקיד. ברור לי כי גם אני נוטל באחריות ליחסי העבודה שהובילו לכישלון".
"ככלל, כבר לפני האולימפיאדה חשתי מוחמץ באופן אישי מניהול לא מיטבי של מסגרת ההכנות האולימפיות . בניגוד להגדרה הפורמאלית ולהסכמות שנעשו בהגדרת תפקידי, יו"ר האיגוד מיצב את תפקידי המעשי כעוזר/יועץ שלו לעניני ההכנות האולימפיות, וכגורם עם ניסיון היכול לעזור למאמנים. לא לשם כך ממנים מנהל מקצועי להכנות אולימפיות".
בנוגע לתוצאה של לי קורזיץ, אותה הגדיר כ"סבירה", כתב שטיינברג: "הצטברות כמות משמעותית של שיוטים בתנאי רוח לא מיטביים לליאל, מנעו ממנה השגת מדליה ביכולתה הרלבנטית לתקופה האחרונה. התנהלותה של ליאל בתמיכתו של המאמן בן פינקלשטיין בתקופת ההכנה הישירה הייתה מיטבית. האתגרים כתוצאה מהמצב הבריאותי הבעייתי בשנה האחרונה היו רבים, והשפיעו לרעה על ההכנה. ליאל ומאמנה התמודדו עם אתגרים אלו בצורה ראויה. תוצאת התחרות תואמת לפוטנציאל ההישגי הנוכחי של ליאל בתנאי התחרות".
"הכישלון של אנשי השייט, לא של אחרים"
על הישגיו של שחר צוברי כתב שטיינברג: "ההכרעה המאוחרת בהתמודדות הפנימית על ההשתתפות במשחקים הוסיפה לשחר קושי ומגבלות בתקופת ההכנה הישירה למשחקים. התוצאה של שחר בעקבות ההידרדרות בתוצאות השיוטים לאורך התחרות, הינה מתחת לפוטנציאל ההישגי שלו בתחרות. בתנאי הרוח בתחרות הפוטנציאל ההישגי של שחר לא אפשר התמודדות על מדליה, אולם ביצוע אופטימאלי היה מביא להערכתי את שחר לדירוג 6-10".
לסיכום, שטיינברג לקח אחריות וקבע בדו"ח כי הכישלון הוא של אנשי השייט, ולא של הועד האולימפי, היחידה לספורט הישגי או הספורטאים עצמם, שזכו, לטענתו, לביקורת רבה. "חשוב לי לציין כי הבעיות בהכנה האולימפית של השייט נבעו מהתנהלות אנשי השייט. מבחינת מערכת ההכנות האולימפיות קיבל השייט ובעיקר אני ויו"ר האיגוד תנאיים אופטימאליים לנהל הכנות אולימפיות איכותיות. הכישלון העיקרי שלנו. מעורבותו של יו"ר הועד האולימפי צביקה ורשביאק בהכנות השייט היתה מידתית עניינית ולדעתי נכונה".
אני מרגיש שבמידה ויחסי הכוחות בין גילי כראש הפירמידה המקצועית, ליו"ר האיגוד כראש הפירמידה הניהולית בשייט היו יותר לכיוון המקצועי, הייתי יכול להתחזק מקצועית לטובת כל המערכת המקצועית בשייט. שוב, אני לא חושב שכאיגוד ניתן לבוא בטענות ליחידה לספורט הישגי בנושא זה".