ניו אינגלנד פטריוטס
מאזן בעונה שעברה: 3:13, הפסד בסופרבול.
מאמן: ביל בליצ'יק, עונה 12.
הגעות בולטות: ברנדון לויד (תופס), ג'אבר גפני (תופס, שוחרר בינתיים), ג'ייק בלארד (טייט-אנד), ויסנטה שיאנקו (טייט-אנד).
עזיבות בולטות: בנג'רוויס גרין-אליס (סינסינטי בנגאלס), דונטה הייטאוור (ליינבקר), מארק אנדרסון (בפאלו בילס), צ'אד ג'ונסון (שחקן חופשי), קווין פולק (שחקן חופשי), דיון בראנץ' (נופה).
בחירות דראפט: צ'נדלר ג'ונס (קיצוני הגנתי, סיבוב ראשון בדראפט), טבון ויליאמס (סייפטי, סיבוב שני בדראפט).
עדיין כואב לאוהדי ושחקני הפטריוטס לדון בסופרבול האחרון, בו הקבוצה הפסידה לניו יורק ג'איינטס, לכן נדבר על שני דברים חיוביים. הראשון על הנייר, יהיה שיפור בהגנה. בזכות התקפה יוצאת מן הכלל ויצירתיות בעמדות הקורנר, הצליח ביל בליצ'יק להסתיר את הבעיות ההגנתיות שלו עד למשחק האחרון. כזכור, בליצ'יק השתמש בריסבר, ג'וליאן אדלמן, ובקורנר האלמוני סטרלינג מור במשחקי הפלייאוף, כשהפטריוטס דורגו במקום ה-31 בהגנה, כשהם מרשים מעל 400 יארד למשחק. בגלל זה, בליצ'יק הקדיש את מרבית תשומת הלב שלו בדראפט האחרון לחיזוק החוליה החלשה, ובחר שישה שחקני הגנה מתוך שבע בחירות דראפט.
שתי הבחירות בסיבוב הראשון אמורות לראות הרבה דקות העונה, כשג'ונס אמור לקבל את חולצת ההרכב הראשון, בעוד הייטאוור יחלוק דקות עם שאר הליינבקרים ברנדון ספייקס, ג'רד מיאו ורוב נינקוביץ'. אם זאת, המנהיג של ההגנה עדיין יהיה וינס וילפורק גדול המימדים.
הדבר החיובי השני הוא ההתקפה שקיבלה את החיזוק אותו היתה צריכה לעומק עם החתמתו של ברנדון לויד. בשנתיים האחרונים לויד היה הרסיבר שקיבל הכי הרבה מסירות מעל 20 יארד, יותר מקלווין ג'ונסון ולארי פיצ'גרלד. בנוסף, המסירות אותן קיבל לויד היו קצרות או ארוכות מדי ב-27 מקרים, ככה שתראו את החיוך שלו כאשר גילה שטום בריידי יהיה הק"ב שלו. הבעיה של לויד היא שהוא צריך לחלוק את המסירות עם שלושה רסיברים ברמה הגבוהה בליגה: צמד הטייט-אנד רוב גרונקובסקי, ששבר את שיא הט"ד לטייט אנד בשנה שעברה, וארון הררנדז הוורסטילי, וכמובן העובד השחור הבלתי נגמר, ווס וולקר. הדבר היחיד שיכול להדאיג את חבורת בריידי הוא עזיבתו של גרין-אליס, שפתחה את הדלת לסטיבן רידלי להיות הרץ האחורי הבכיר של הקבוצה. נראה האם רידלי הצעיר יכול להיכנס לנעליים של גרין-אליס, שעדיין לא רשם פאמבל אחד בקריירה.
אז מה יהיה: הפטריוטס ישכחו את אותו ערב באינדיאנפוליס מהר מאוד, ירשמו 14-13 ניצחונות העונה ויזכו בראשות הבית בפעם הרביעית ברציפות.
מיאמי דולפינס
מאזן בשנה שעברה: 10:6.
מאמן: ג'ו פילבין, עונה ראשונה.
הגעות בולטות: דוויד גרארד (ק"ב), גארי גייטון (ליינבקר), ריצ'רד מרשל (מגן פינה).
עזיבות בולטות: צ'אד הני (ג'קסונוויל ג'אגוארס), מארק קולומבו (דאלאס קאובויס), ג'רמיה בל (ניו יורק ג'טס), מרווין מיצ'ל (מינסוטה ויקינגס), וונטה דיוויס (מגן פינה, טרייד עם אינדיאנפוליס), צ'אד ג'ונסון (היינו חייבים, אפילו שהוא כבר לא).
בחירות דראפט: ריאן טנהיל (ק"ב, סיבוב ראשון בדראפט), ג'ונתן מרטין (תאקל התקפי, סיבוב שני בדראפט), אוליבר ורנון (דפנסיב אנד, סיבוב שלישי בדראפט).
זוהי הפעם הראשונה אחרי 29 שנים שמיאמי דולפינס בוחרים ק"ב בסיבוב הראשון של הדראפט. אז זה היה דן מרינו וזה נגמר בקריירה היסטורית של 16 שנים, עם הופעה בודדת בסופרבול ובלי טבעת אליפות. הפעם זה ריאן טנהיל. האמת, לא פייר שאנחנו מיד משווים בין מרינו לטנהיל, אבל פשוט מאז הדולפינס לא היו פקטור רציני של ממש בליגה מלבד ניצוצות פה ושם, שהאחרון שבהם זכור מפלייאוף 2008, הרבה לאחר עידן מרינו.
הבעיה של טנהיל מתחילה בכך שהוא צריך לזכות בתפקיד הק"ב קודם. בניגוד לגריפין ולאק, שכבר הוכרזו אחרי הדראפט כק"ב הפותחים של הקבוצה שלהם, לק"ב הצעיר מטקסס יש תחרות עם שחקן השנה של הקבוצה בשנה שעברה, מאט מור, ועם דיוויד גרארד, שחוזר אחרי שנה שבה ישב בחוץ בגלל פציעה. במידה שטנהיל יזכה ללבוש את חולצת ההרכב הראשון בתחילת העונה או במהלכה, תהיה לו בעיה למצוא תופס איכותי. הדולפינס העבירו בטרייד את הרסיבר הבכיר שלהם בשנה שעברה, ברנדון מרשל, והביאו בפגרה האחרונה את צ'אד ג'ונסון, אבל הוא לא שרד יותר משבוע בלי שערורייה חדשה ונחתך מהקבוצה. מה שמשאיר את דבון בס ולגדו נאניי כרסיברים הבכירים, ובניגוד לשלט מעל חדר ההלבשה של הקבוצה, זה לא בדיוק החומר ממנו בנויים אלופים.עוד בהתקפה, נמשיך לראות את ג'ייק לונג שנאבק בפציעות בשנה שעברה ולא הצליח לשחזר את היכולת המעולה שלו בשנתיים לפני כן. התאקל השמאלי קיבל חיזוק לאופנסיב ליין עם בחירתו בדראפט של ג'ונתן מרטין מסטנפורד בסיבוב השני.
עם זאת, בשנה שעברה ראינו כמה דברים טובים מהדולפינס, במיוחד בחצי השני של העונה. זה התחיל עם הרץ האחורי, רג'י בוש, שהמעבר למיאמי עשה לו רק טוב כשבפעם הראשונה בקריירה חצה את רף ה-1,000 יארדים, וגם בהגנה ראינו את הליינבקר קמרון וויק, שהוביל את הקבוצה עם 8.5 סאקס. אחריו היה ג'ייסון טיילור, שהחליט לפרוש אחרי 14 שנות קריירה במיאמי. הליינבקר הוותיק הוא לא האבדה היחידה של הדולפינס בהגנה, כשגם הסייפטי ג'רמייה בל עזב לג'טס ויפגוש את הרסיברים המוגבלים של הקבוצה פעמיים בשנה. אי אפשר, כמובן, שלא להזכיר את הטרייד של מגן הפינה וונטה דיוויס לאינדיאנפוליס, שיחליש בטווח הקצר את הקבוצה.
את העסק ינהל המאמן החדש ג'ו פילבין, ששימש כמאמן הק"ב בגרין ביי פאקרס בחמש השנים האחרונות. ראינו לא פעם ששילוב של מאמן חדש וק"ב חדש מרים קבוצה אחרי עונה מאכזבת, רק שלא בטוח שהמקרה יחזור על עצמו במיאמי.
אז מה יהיה: הדולפינס קשוחים השנה ויהיה קשה לנצח אותם, אך עדיין, אנחנו לא רואים אותם מנצחים יותר מ-6-7 משחקים ומקום אחרון בבית.
בפאלו בילס
מאזן בשנה שעברה: 10:6.
מאמן: צ'ן גיילי, עונה שלישית.
הגעות בולטות: מארק אנדרסון (קיצוני הגנתי), מריו ויליאמס (קיצוני הגנתי), וינס יאנג (ק"ב, נופה בינתיים), דורין דיקרסון (רץ אחורי), דיוויד קלאוני (תופס).
עזיבות בולטות: דימיטריס בל (תאקל), רג'י קורנר (מגן פינה), אנדרה דיוויס (ליינבקר).
בחירות דראפט: סטפון גילמור (מגן פינה, סיבוב ראשון), קורדי גלן (תאקל התקפי, סיבוב שני), טי.ג'יי גראהם (תופס, סיבוב שלישי).
בשנה שעברה הראו הבילס שהם כן יכולים להתחרות ב-AFC מזרח, רק שפציעות וחוסר מזל עצרו אותם על שישה משחקים בלבד. הקבוצה פתחה מעולה עם חמישה ניצחונות בשבעת המשחקים הראשונים, כולל על הפטריוטס ועל האיגלס, רק שאז הרץ האחורי פרד ג'קסון נפצע, והזכיר לנו שהוא בן 30. בנוסף, הק"ב ריאן פיצפטריק סבל משני סדקים בצלעות בששת המשחקים האחרונים, אך למזלו לפני הפציעה הוא הבטיח 62 מיליון דולר לחשבון הבנק שלו לשבע השנים הבאות בבפאלו. מי שכן ניסו למשוך את הקבוצה בחלק השני של הקבוצה בהתקפה היו הרסיבר סטיבי ג'ונסון, שגם קיבל הארכת חוזה, והטייט אנד סקוט צ'נדלר, ובגלל זה הקבוצה לא עשתה שינויים גדולים בהתקפה בפגרה. יש להם את הכלים הנכונים להצליח, רן רק יישארו בריאים.
השדרוג הכי גדול של הבילס מגיע בהגנה, שם הקבוצה החתימה את מריו ויליאמס מיוסטון והביאה את מארק אנדרסון מניו אינגלנד, כדי ליצור קו קדמי של שבעה שחקנים ברמה הגבוהה ביותר בליגה. הקו הזה כולל את הבחירה השלישית בדראפט של 2010, מרסל דאריוס, שרשם 5.5 סאקס בשנה שעברה. הוא כולל גם את ניק בארנט, הליינבקר שהוביל את הקבוצה בתאקלים בשנה שעברה, ואת קייל וייליאמס, שבמידה שיהיה כשיר יהיה אחראי על מרכז ההגנה ויפחיד ק"ב רבים בליגה.
נחזור לפיצפטריק, כי הוא יהיה הסיבה העיקרית להצלחה או לכישלון הבילס. בשבעת המשחקים הראשונים בשנה שעברה, הק"ב מהרווארד זרק ל-14 ט"ד ושבע חטיפות. את העונה הוא סיים עם 24 ט"ד ו-23 חטיפות. בחצי השני, כאמור, פיצפטריק שיחק עם סדקים בצלעות, התאפיין בחוסר דיוק, קבלת החלטות שגויות ובעיקר ראינו שהוא מנסה יותר מדי ובכוח. פיצפטריק לא הצליח להסתדר עם הלחץ, ההצלחה של הקבוצה והכסף שבא יחד איתם. בראיון לתוכנית רדיו הוא השווה את חיי הק"ב והרסיברים בליגה לסדרת הטלוויזיה "הרווק", כשהרסיברים מנסים לזכות בליבו של הק"ב, תוך כדי בניית מערכת יחסים, ובסוף אתה מוצא את השחקנים עליהם אתה סומך. אל תהיו מופתעים אם פיצפטריק יקבל מסטיבי ג'ונסון ורד לאחר מסירה לט"ד.
תחזית קצרה: בשנה הראשונה של גיילי הקבוצה סיימה עם ארבעה ניצחונות, בשנה השנייה עם שישה, מה שאומר שאנחנו הולכים לקראת שמונה ניצחונות.
ניו יורק ג'טס
מאזן בשנה שעברה: 8:8.
מאמן: רקס ריאן, עונה רביעית.
הגעות בולטות: טים טיבו (ק"ב, משיח), ג'רמייה בל (סייפטי), ג'וש בראון (בועט), לרון לנדרי (סייפטי), סטפון הייר (תאקל התקפי), צ'אז שילנס (תופס).
עזיבות בולטות: פלקסיקו בורס (שחקן חופשי), ג'ים לאונרד (דנבר ברונקוס), לדניאן טומלינסון (פרישה), דונלד סטריקלנד (שחקן חופשי), ברודני פול (דאלאס קאובויס).
בחירות דראפט: קווינטון קופלס (קיצוני הגנתי, סיבוב ראשון), סטפן היל (רסיבר, סיבוב שני), דמריו דיוויס (ליינבקר, סיבוב שלישי).
כרגיל, לא שקט בניו יורק ג'טס. אחרי שלא הצליחו לעלות לפלייאוף בשנה שעברה, החליטו הג'טס לערוך מספר שינויים בקבוצה. אם תשאלו את האוהדים שלהם איזה מהם הוא החשוב מכולם, רובם יספרו לכם על החלפת מאמן ההתקפה בריאן שוטנהיימר במאמן מיאמי דולפינס בשנה שעברה, טוני ספראנו. אוהדי הג'טס לא אהבו את קבלת ההחלטות של שוטנהיימר, שלא פעם העמיד את הק"ב שלו במצבים בלתי אפשריים. אז הם קיבלו את ספראנו, שידוע באהבתו למערך הווילד-קאט, והאחרון קיבל במתנה את הכלי הכי מעניין למערך זה בליגה, האיש והמשיח, טים טיבו שהגיע בטרייד מדנבר.
גם אחרי מחצית ממחנה האימונים, קשה לומר מה הולך להיות תפקידו של טיבו בקבוצה. נתחיל מתפקידו הבסיסי, והוא להיות מחליפו של מארק סאנצ'ז. הג'טס לא הביאו את טיבו כדי להחליף את סאנצ'ז, נהפוך הוא, הקבוצה האריכה את החוזה של הק"ב מקליפורניה. סאנצ'ז מתחיל את עונתו הרביעית בליגה והוא ימשיך לחפש בעומק את סנטוניו הולמס. בנוסף, הוא קיבל שני רסיברים חדשים לידו בדמותם של הרוקי סטיבן היל שמזכיר את קלווין ג'ונסון במימדיו ואת צ'אז שילנס שהגיע מאוקלנד.
הג'טס נפרדו בפגרה האחרונה מלדניאן טומלינסון שהחליט לפרוש, והקבוצה נשארה עם שני רצים אחוריים: שון גרין, שהתקשה מאוד בשנה שעברה, וג'ו מקנייט. הג'טס איבדו עם טומלינסון גם מנהיג בחדר ההלבשה, וזה נחוץ לאור הדיווחים על בעיות וסכסוכים מהשנה שעברה. מי שכן ימשיך לכהן כמנהיג יהיה הסנטר ניק מנגולד, בעונתו השביעית בליגה.
החלק ההגנתי הוא הגאווה של רקס ריאן, וגם הצד היציב של הקבוצה בשלוש השנים בהן ריאן כיהן כמאמן הג'טס..לכן, הוא הצהיר שההגנה שלו תהיה בטופ 5 בליגה, לאחר שבשנה שעברה הגנת הקבוצה דורגה במקום השישי. כדי לעלות מקום אחד או יותר, ריאן צריך שהחלק הקדמי ייצר יותר לחץ על הק"ב, לכן המאמן בחר בסיבוב הראשון בקווינטון קופלס, כשהציפיות ממוחמד וילקרסון, בחירת הסיבוב הראשון בדראפט לפני שנתיים, גבוהות גם כן. בפינות נמשיך לראות את צמד הקורנרים הטובים בליגה, עם דריל ריבס ואנטוניו קרומארטי. סימן השאלה הגדול ביותר בהגנה של הג'טס יופנה לארון מייבין, שמתקשה למצות את הפוטנציאל שלו.
אז מה יהיה: רוב התחזיות לגבי הג'טס פסימיות, והתחושה היא שככל שהעונה תתקדם והלחץ על הקבוצה יהיה גדול יותר, הקריאות לטיבו יהיה חזקות יותר וזה רק יפגע בקבוצה. עונה נוספת לג'טס ללא פלייאוף עם לא יותר משמונה ניצחונות.
