פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אפולה אדל: "אניימה עשה טעות גדולה כשעזב את הפועל תל אביב בשביל להיות שוער שני בצרפת"

        פחדים, שקרים, עלבונות, דיכוי, רמאים בארמניה, גזענים בצרפת. סיפור החיים של אפולה אדל שווה סרט. עכשיו הוא מספר אותו ללא מעצורים. מי שברח מעמדת השוער השני בפאריס כדי להיות שוער ראשון בישראל, עבר מספיק כדי להבין מה שוער מכבי תל אביב הפסיד. ראיון

        בקיץ שעבר, אפולה אדל, עמד בפני דילמה לא קטנה. אחרי ארבע עונות בפריז סן ז'רמן, הפריזאים רצו להחתים אותו על חוזה חדש, אבל עדיין על תקן השוער השני של הקבוצה. אחרי שקיבל לא מעט ביקורות על ביצועיו בשער, אדל החליט שדי נמאס לו לשמש שוער משנה, ואחרי מחלוקת לא קטנה עזב את המועדון בטונים צורמים. "הייתה לי הצעה מספרד ומטורקיה שכללה המון כסף", מספר השוער, " אבל באותו זמן הייתי עצבני על הטעויות שלי, רציתי להישאר בצרפת ולהוכיח לאנשים שאני שווה יותר ו-ויתרתי על ההצעות האלה. אחרי כמה זמן התקשר אליי איזה סוכן והציע לי להגיע בהתחלה למכבי תל אביב. נזכרתי ששיחקנו נגדם בגביע אופ"א, אז סירבתי. אחר כך הוא הציע את הפועל תל אביב ונזכרתי במשחק שלהם מול ליון".

        השוער ממוצא קמרוני בן ה-26 לא ידע כל כך למה לצפות בארץ. הדבר היחיד, אולי, שעליו שמע כשהגיע לישראל היה וינסנט אניימה. "כשהגעתי, הייתי די בשוק", נזכר אדל. "באתי מפריז הגדולה למועדון הרבה יותר קטן, והרבה זמן זה ישב לי בראש. כשהגעתי כולם אמרו לי אניימה היה אגדה בשביל הפועל, אז אמרתי שלא באתי לקחת את מה שאניימה עשה בשביל הפועל, אלא כדי לעשות את העבודה שלי. אניימה שוער מצוין, אבל אני זה לא הוא".

        אפולה אדל שוער הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        בנוסף לכך שהגיע למועדון קטן ביותר, היה צריך להתמודד עם הצל של וינסנט אניימה. אפולה אדל, השבוע (צילום: ברני ארדוב)

        "אם אניימה יפסיד בדרבי, לא אקנא בו"

        שנה חלפה והיוצרות התהפכו. אדל הוא היום סלע איתן בשער של הפועל ואילו אניימה הפך לבוגד עבור האדומים: "בטח שאני יודע שהוא חתם במכבי", אמר השוער האדום ואפילו זרק כמה עקיצות ליריבו בצהוב: "אני חושב שאניימה עשה טעות גדולה כשעזב את הפועל בשביל להיות שוער שני בליל. אתה לא עוזב מועדון שאתה נחשב לאגדה בו בשביל עוד קצת כסף, אני בחיים לא הייתי עושה את זה, בטח לא בשביל להיות שוער שני במקום אחר. לא משנה איזה מועדון זה, לא הייתי עובר כשפה כולם אוהבים אותך. הכסף חשוב, אבל אניימה הוא לא שוער צעיר שצריך להוכיח את עצמו במקום אחר".

        אתה מבין את המשמעות של מעבר בין הפועל למכבי?

        "בטח. כשרק הגעתי לכאן האוהדים צעקו שצריך לחסל את מכבי. אני לא יודע מה יעבור עליו בדרבי, אבל זה בטח לא יהיה קל בשבילו. אם הוא יפסיד, אני ממש לא אקנא בו. אני מבין שהוא רצה לשחק אחרי העונה שבה היה על הספסל בליל, והוא ידע שאם הוא רוצה להמשיך להיות בנבחרת הוא חייב לשחק. בגלל זה הוא בא למכבי".

        שוער מכבי תל אביב, וינסנט אניימה (מגד גוזני)
        אדל: "אני מבין שהוא רצה לשחק אחרי שהיה על הספסל בליל, בגלל זה הוא בחר במכבי". אניימה (צילום: מגד גוזני)

        משחק אחד רע - ואין מגרש

        למרות גילו הצעיר יחסית, לשוער של האדומים יש כבר סיפור קריירה ארוך ונכבד. כשהיה בן 15 וחצי בסך הכל, התחיל בהרפתקה שלו ברחבי אירופה עד שנחת בארץ. היום, אחרי 11 שנים וחצי, אדל יושב ומספר בקלות על התלאות שעבר מאז היותו נער ועד שהפך לקורבן של סוכן שתפר סיפור על כך שזייף את זהותו: "עזבתי את המדינה שלי (קמרון – ע"ג) כשהייתי מאוד צעיר. סוכן לקח אותי ואת חבר שלי ושם אותנו בארמניה", מספר השוער. "לא קל לעזוב את המדינה שלי, אבל המצב הכלכלי בקמרון לא היה טוב והייתי חייב לקח את הצ'אנס הזה. כשנסעתי לארמניה לא ידעתי שזו לא מדינה מפותחת. אותו סוכן שיקר לנו הוא אמר שארמניה היא כמו צרפת".

        איך הגבת?

        "בהתחלה הייתי מופתע מאוד ואחר כך קצת פחדתי, כי בכל ארמניה יש אולי חמישה רחובות. זה לא כמו פה בישראל. למזלי לא הייתי לבד, כי אם לבד אני לא יודע אם הייתי נשאר. כשהגעתי גם הכדורגל לא היה מפותח בכלל, אבל כשעזבתי כבר הבינו שם שאפשר לעשות משהו עם משקיעים".

        איך הצלחת בתנאים הקשים האלה?

        "הסוד שלי הוא להיות בשקט, להקשיב למה שקורה מסביב ולעבוד קשה. אני לומד מאוד מהר. גם עברית, אם ארצה, אני אלמד תוך חצי שנה. אני והחבר שלי החלטנו שאנחנו נשארים שם ולא חוזרים לקמרון. כבר בהתחלה ראינו שאנחנו ברמה גבוהה יותר מרוב השחקנים, לקחו אותנו לעשות דרכונים והתחלנו לשחק בנבחרות הצעירות. בכל שנה השתפרתי ולמדתי עוד קצת. בגיל 17 שיחקנו מחוץ למדינה, ובאחת הפעמים הלכתי להיבחן במארסיי ובבורדו, אבל הקבוצה שלי בארמניה רצתה עליי מיליון יורו ובגלל זה לא עברתי לשם. אחר כך נכנסנו לאליפות אירופה עד גיל 19, הייתי אחד המצטיינים ובנפיקה רצתה להחתים אותי. בסוף חתמתי בבורדו, אבל לא שלחו את מסמכי שחרור וחזרתי לארמניה".

        ולא נשברת מזה?

        "לא, מה פתאום, הייתי שקט לא רציתי לעשות רעש. אחר כך נסעתי לבנפיקה ולמזלי שלחו אותי לבד הפעם. בדרך פגשתי את האחד המאמנים הקודמים שלי והוא אמר לי לברוח מארמניה, כי אם לא אעשה זאת הקריירה שלי תיגמר. הוא סידר לי מבחנים ברומניה. הלכתי מיד ועשיתי ויזה, אף אחד בקבוצה לא ידע שאני יודע את השפה וברחתי לרומניה. חתמתי בראפיד, אבל הקבוצה שלי מארמניה ערערה בפיפ"א על החתימה שלי, הרחיקו אותי לשישה חודשים מהמגרשים וביטלו לי את החוזה. משם חזרתי לקמרון, ואחרי ארבעה חודשים הסוכן שלי לקח אותי לבלגיה. אחרי חודשיים הבנתי שהחוזה שלי שם ממש גרוע וויתרתי עליו. בראפיד שמעו שאני יכול לחזור לשחק, חתמתי על חוזה חדש לשנתיים".

        שם חזרת לחייך?

        "כן, הרגשתי ממש טוב. ידעתי שזו לא הליגה הכי טובה, אבל היה לי חוזה יפה והמקום היה טוב. המאמן מאוד היה מרוצה מכך שחתמתי ואמר שאני צריך לחכות להזדמנות שלי. קיבלתי את ההזדמנות ואחרי שלושה משחקים מצוינים שבהם שלא ספגתי, היה לי משחק אחד פחות טוב, העיתונים קרעו אותי, וזהו - לא ראיתי יותר מגרש".

        אתה מספר את זה ממש בקלות, אבל זה נשמע כמו סיוט מתמשך ומתגלגל.

        "כי זה העבר שלי. היו לי תקופות מאוד לא קלות, הרגשתי ממש רע. בסופו של דבר אתה לומד לשים הכל מאחור. בראפיד ידעתי שאני בא בתור השוער השני, ככה שלא היה לי על מה להתעצבן. אחרי שנה וחצי כמעט, הבנתי שלא יתנו לי לשחק והראש שלי כבר היה מבולבל גם ככה, למרות שהבטיחו שאני אהיה שוער העתיד שלהם. החלטתי שאני עוזב".

        השוער אפולה אדל במדי פריס סן ז'רמן מול שחקן דורטמונד לוקאס באריוס (AP , Martin Meissner)
        דרך ארוכה ומלאת חתחתים עד צרפת. אדל בפריס (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        אז איך הגעת משם לפריס סן ז'רמן?

        "מאמן השוערים של פריס שהיה בנוער התקדם לקבוצה הבוגרת והוא חיפש אותי. למזלי, באותה שנה ראפיד שיחקה נגד סן ז'רמן בגביע אופ"א, שם הוא פגש אותי ואחרי שלושה חודשים כבר עברתי לפריז. ראפיד לא שחררה אותי בקלות, היה בלגן שלם שם, כמו עם נוסא איגייבור עכשיו, אבל בסוף, אחרי השיחה שלי עם המאמן, הוא שחרר אותי".

        איך היה להגיע לפריס?

        "חתמתי שם לשנתיים ובהתחלה זה היה פנטסטי. באימון הראשון לא האמנתי שאני שם, אבל לא הראיתי את זה לאף אחד. התנהגתי כאילו אני שייך. בכלל, אחרי כל מה שעברתי, זה באמת לא היה סיפור גדול בשבילי, הבנתי שאני צריך לעבוד קשה לא משנה מי בסביבה. ברומניה לימד אותי אחד המאמנים שיש שני סוגי שחקנים - אלה שנולדו עם הכישרון ולא צריכים לעבוד הרבה כמו מסי, ויש כאלה כמו רונאלדו, שאם הוא לא יעבוד, הוא לא יגיע לכלום. גם אני מאלה שצריכים לעבוד קשה. אם לא אעבוד קשה, אני יודע שלא יהיה לי כלום. גם פה בארץ אני מתאמן הרבה לבד בים. בשבילי הכדורגל הוא הכל ואם לא אעבוד קשה, אני אפסיד את הכל".

        מה קרה בפריס?

        "בהתחלה הייתי השוער השלישי בקבוצה הבוגרת והשוער של הנוער. שלוש שנים הייתי השוער השני. בשנה השלישית כבר רציתי לעזוב, אבל שכנעו אותי להישאר. קיבלתי הזדמנות כשגרגורי קופה נפצע".

        אבא ושמו קשטן

        אתה יודע שלפני שהגעת כולם פה ביקרו את הפועל על ההחתמה שלך וצחקו על הטעויות שלך ביוטיוב?

        "קודם כל, לא שיחקתי בפריס בגלל העיניים היפות, הוכחתי את עצמי כל הזמן. דבר שני, היו בסך הכל ארבע טעויות, משהו קורה לכל שוער. באותו זמן, חשבתי על הרבה מאוד דברים, גם על כך שלאנשים בצרפת היה קשה לראות שוער שחור. יש שם שנאה לזרים כמו כמעט בכל מקום. אתה מדמיין לעצמך ששיחקתי שמונה משחקים בלי לספוג שער אחד ואז,כשספגתי, התקשורת והקהל קרעו אותי. אחרי הגול שספגתי אמרו שאני לא מספיק טוב, שצריך להחליף אותי. כשפריס הייתה טובה זה לא היה בזכותי, אבל כשסן ז'רמן היו גרועים זה היה בגללי. החברים שלי והמשפחה שלי נתנו לי מוטיבציה להמשיך".

        בגלל זה עזבת, נשברת?

        "לשבור אותי זה בלתי אפשרי. גם פה, אחרי הדרבי הראשון שבו עשיתי טעות, התקשר אליי אחד העיתונאים ואמר שחברים בקבוצה שלי לכלכו עליי. באימון אחרי זה לא דיברתי עם אף אחד, אז באו ושאלו אותי מה קרה. אמרתי להם, איך אתם הולכים ואומרים דברים עליי בתקשורת? היום אני עשיתי טעות, מחר זה יהיה מישהו אחר פה. אני מצליח להבין איך שחקנים עושים זה פה, אסור שזה יקרה באף קבוצה".

        ומי עזר לך להתאושש?

        "דרור קשטן ויום טוב טליאס. בלי שני האנשים האלה, לא חושב שהייתי נשאר בישראל, במיוחד אחרי הדרבי הראשון. הם עשו הכל בשבילי. קשטן ידע בדיוק מה להגיד לי כדי שארגיש טוב כאן. אני יודע שבשביל הרבה שחקנים הוא קשוח, אבל בשבילי הוא משהו אחר והסכים לכל מה שביקשתי ממנו. כל מה שהוא אמר לי, עשיתי. כולם בקבוצה קראו לו אבא שלי, כמו שבשביל נוסא איגייבור ניצן שירזי היה אבא. יש אנשים שרואים אותו ואומרים, איתו הולך להיות בלגן גדול כי הוא קשוח, אבל ככה חייבים להיות בישראל. פה אתה יכול להיות מצוין משחק אחד,מלך, ואחרי זה יש נפילה. בגלל זה המאמן חייב להיות קשוח. גם יום טוב הוא מאמן מצוין, אני לא מבין למה לא לוקחים אותו לנבחרת".

        דרור קשטן מאמן הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        "אנשים אומרים שאתו הולך להיות בלגן גדול כי הוא קשוח, אבל ככה זה בישראל, חייבים להיות קשוחים". קשטן (צילום: ברני ארדוב)

        לא מאמינים בשוער הישראלי

        מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי?

        "יש לכם משהו שאין כמעט בשום מקום - מזג אוויר מצוין ומשטחי דשא ברמה גבוהה מאוד. הבעיה היא שאין כאן מקצוענות במאה אחוז, אלא בחמישים אחוז. אם תהיה מקצוענות מהילדים ועד הבוגרים, המדינה הזאת יכולה בתוך 4-5 שנים להגיע למקומות רחוקים מאוד. כל זר שמגיע לפה לא רוצה לעזוב, אבל חייבת להיות מקצוענות. אולי לא ברמה של אנגליה, אבל לפחות כמו בצרפת. אם זה יקרה, כל השחקנים הגדולים יבואו לפה. מזג האוויר, הים, הנשים היפות, הדיסקוטקים, יש פה הכול. אפילו בפריס אין כזה דבר. יש פה באמת הכול, אבל ההתאחדות והמדינה צריכות להשקיע כדי שזה יקרה. בשבילי זה כמו גן עדן פה, אבל אנשים לא יודעים להעריך. גם ההתאחדות צריכה לפעול על מנת ששחקנים לא ישרתו בצבא כי זה פוגע להם במקצוענות. עוד בעיה היא שלא ממש מאמינים בשחקנים ישראלים".

        כמו בוריס קליימן?

        "כן. הוא שוער מצוין שחייב לקבל הזדמנות. אני לא הייתי מביא שוער זר במקומו, אבל פה לא חושבים ככה. שוער זר מקבל פה המון הזדמנויות, אבל שוער ישראלי, מספיק שהוא עושה שתי טעויות בשני משחקים והוא גמור. כמו דני עמוס. הוא קיבל את הצ'אנס שלו והוכיח כמה שהוא מצוין. הייתה לי בקיץ הצעה מברסט בצרפת, אבל הם לא רצו לשלם כסף. אז הלכתי לדבר עם המאמן, אמרתי לו שייתן לי ללכת, שיש לו את בוריס שהוא מצוין, אבל אלי טביב רצה כסף והם כבר לקחו שוער אחר".

        לא התאכזבת מהרמה של הליגה בעונה שעברה?

        "לא יודע אם לקרוא זה אכזבה, כי זו הייתה עונה ראשונה שלי. אני יודע שהעונה שעברה לא הייתה טובה. חייבים להשקיע כסף כדי שהרמה תהיה פה יותר גבוהה".

        העובדה שקרית שמונה לקחה אליפות בעונה שעברה העידה כמה חלשה הליגה.

        "הם לא לקחו אליפות בזכות עצמם, אלא בגלל טעות שלנו ובגלל הטעות של טביב שפיטר את קשטן. לפני שקשטן פוטר היה באמת טוב בקבוצה, אחרי זה הכל נשבר. אני לא אומר שניצן הוא לא מאמן טוב, אבל זה הדבר ששבר את הקבוצה. התחלנו מצוין את העונה, אולי מלבד הבעיות שהיו לאבוטבול מול טביב, הכול היה טוב. אני זוכר שישנתי ויום טוב התקשר אליי ואמר לי שקשטן בחוץ. הייתי בשוק. לא הבנתי למה, היינו מקום שני ואחרי זה הכול נהרס. היו כמה שחקנים ששמחו שקשטן הלך, בי זה מאוד פגע ובמשך שלושה שבועות בקושי הצלחתי להתאמן, הרגשתי שאבא שלי עזב. ניסיתי להבין איך זה קרה ולמה, ובאמת שלא הבנתי. מקצועית לא הייתה לזה שום סיבה".

        בוריס קליימן שוער הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        "אני לא הייתי מביא שוער זר במקומו". בוריס קליימן (צילום: ברני ארדוב)

        "ייקח לנו זמן להתחבר"

        אתה חושב שהפועל של העונה היא קבוצה טובה יותר?

        "זו קבוצה שונה לגמרי, לא אותם שחקנים, רבים עזבו ויש לנו מאמן אחר. האימונים שונים, המחשבה אחרת. קשטן הוא כמו מוריניו וניצן הוא גווארדיולה. בהתחלה לא ממש התחברתי לניצן, בגלל קשטן, אבל הוא מאמן טוב. קשטן הוא, 'אולד סקול', קודם אסור לקבל שערים אחר כך לתקוף ולהבקיע, והכי חשוב אצלו זה הניצחון. אצל ניצן החשיבות היא לכדורגל התקפי ויפה. אני לא יודע אם הסגל יהיה יותר טוב מהעונה שעברה".

        מרגישים את השינוי בהנהלה של הקבוצה?

        "כן, בטח. ההנהלה החדשה מנסה שנרגיש טוב בקבוצה. לעומת השנה שעברה, ההנהלה והאוהדים הם כמו איש אחד, זה הרבה יותר טוב. השינוי הכי גדול הוא שלא שומעים את הקהל מקלל את טביב, רק מעודד את הקבוצה. בשנה שעברה רצינו שהקהל יתמוך בנו ובמקום זה הם רק קיללו את טביב. זה שיגע אותי".

        אתה מבין למה לא אהבו אותו?

        "לי אין שום דבר רע להגיד עליו, הוא הביא אותי לפה. טביב הוא איש עסקים חריף, אבל כדורגל זה לא כמו עסקים רגילים. אנשים הם לא כמו בגדים. שם אתה יכול לקחת החלטות כל יום. בכדורגל אתה צריך למנות אנשים ולשים להם יעדים, אם בסוף הם לא עמדו באותם יעדים, אתה יכול להחליף אותם. זו הטעות שלו, הוא לא נתן לאנשים מסביבו לעבוד".

        ההגנה של הפועל העונה לא איטית מדי?

        "אני לא חושב. יש לנו שחקנים טובים בהגנה, ואני אישית חושב שצריך לתת למור שושן יותר צ'אנסים, הוא שחקן מצוין. בדיוק כמו במקרה של קליימן, אני לא מבין למה לא נותנים לצעירים את הבמה".

        הליגה השנה תהיה יותר קשה?

        "כן. גם מכבי חיפה וגם מכבי תל אביב נראות טוב. אני חושב שיהיה לנו הרבה יותר קשה מולן העונה".

        אתה חושב שההכנה המאוחרת תפגע בכם בתחילת העונה?

        "ייקח זמן להתחבר. אני מקווה שזה לא יפגע בנו, אבל שחקנים חדשים כמו דג'מבה וכמו פנסטיל צריכים עוד זמן כדי להתחבר. אני מאמין שנהיה קבוצה טובה מאוד, אבל צריך קצת יותר סבלנות מהעונה שעברה".

        אפולה אדל שוער הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        רק קצת יותר סבלנות, זה כל מה שהוא מבקש. אדל (צילום: ברני ארדוב)

        יריבות הפועל ת"א: אתלטיקו מדריד, ויקטוריה פילזן ואקדמיקה

        הכירו את היריבות שתגענה לבלומפילד בחודשים הקרובים

        יגאל אנטבי מבטיח שהפועל תל אביב תרגש את הקהל

        הפועל תל אביב בוואלה! ספורט