קורץ מחומר אחר: על פרשיות הסמים של לאנס ארמסטרונג

החלטת הסוכנות למלחמה בסמים בארה"ב לשלול מלאנס ארמסטרונג את שבע הזכיות שלו בטור דה פראנס אינה מפתיעה. כבר שנים ארוכות שארמסטרונג מנסה להדוף האשמות בדבר שימוש בסמים במהלך הקריירה שלו. הוא מעולם לא נתפס, אבל הראיות הנסיבתיות הלכו והצטברו עד שלא ניתן היה להתעלם מהן. בתור מי שהתקשה כל השנים להאמין שארמסטרונג נקי, הקביעה שהוא השתמש בסמים מעניקה תחושת צדק. אולם שלילת התארים של ארמסטרונג היא צעד שמעורר קשיים רבים, ולא ברור בסמכות איזה גוף לנקוט בצעד זה.

ארמסטרונג זכה בטור שבע פעמים ברציפות בין השנים 1999 ל-2005, הישג כמעט בלתי נתפס. הטור דה פראנס הוא אחת מהתחרויות הקשות בעולם הספורט, וכדי לזכות במירוץ צריך לרכוב שלושה שבועות ואלפי קילומטרים, בהרים ובמישורים, להתחרות נגד הרוכבים הטובים בעולם ובקטעים נגד השעון, ולא לאבד יותר מדי זמן באף יום. עד שארמסטרונג הופיע, ארבעה רוכבים זכו בטור חמש פעמים - ז'אק אנקטיל, אדי מרקס, ברנאר הינו ומיגל אינדוראיין, שהיה הראשון שזכה חמש פעמים ברציפות. שבע שנים ברציפות ארמסטרונג זכה במירוץ האופניים החשוב מכולם, ולמעט שנה אחת, ניצח בכל פעם בהפרשים גדולים. ארמסטרונג הפך לאגדה. ההישג הספורטיבי, לצד סיפור החלמתו מסרטן האשכים, הפכו אותו לסלבריטאי. אלא שבמישור אחר היה לו הרבה יותר קשה לנצח: בהדיפת ההאשמות בגין שימוש בסמים.

שנים ארוכות ארמסטרונג ניהל מלחמה קשה נגד משמיציו. עד היום הוא עשה זאת בהצלחה. הוא טוען להגנתו כי ביצע מאות בדיקות סמים, ומעולם לא נתפס. האמת מעט שונה. כבר ב-1999 נמצאה כמות קטנה של סטרואידים בשתן שלו, אולם התברר כי קיבל אישור להשתמש בכמות קטנה של משחה שהכילה את החומר. שנה לאחר מכן הרשויות בצרפת פתחו בחקירה נגד קבוצתו בגין חשד לשימוש בסמים, אולם היא נסגרה. ב-2005 פרסם העיתון הצרפתי "ל'אקיפ" כי בדיקת שתן נוספת שנערכה לארמסטרונג בפריס ב-1999 גילתה שהוא השתמש בסמים ממריצים. ארמסטרונג הכחיש, וחקירה של איגוד האופניים הבינלאומי קבעה כי היו כשלים רבים בעבודת המעבדה. בכתבה שפורסמה לפני כשנה ב"ספורט אילוסטרייטד", נטען כי חקירה אחרת נגד ארמסטרונג חשפה שלוש בדיקות סמים חשודות של הרוכב האגדי משנות ה-90'. בד בבד התגלה הקשר של ארמסטרונג עם הרופא האיטלקי מישל פרארי, שהושעה אף הוא מהספורט בשל מעורבות בסמים. הרבה שמועות, אבל מעט עובדות שאפשר להציג בפני בית משפט.

ב-2004 פרסם העיתונאי הבריטי דיוויד וולש ספר בשם "סודות ל.א", ובו ראיות נסיבתיות לכך שארמסטרונג השתמש בסמים, כולל מספר עדויות של מקורבים שונים. ארמסטרונג תבע עיתון בריטי שפרסם חלקים מהספר, וזכה. בעקבות פרסום הספר אחד הספונסרים של ארמסטרונג נמנע מלשלם לו חמישה מיליון דולר. הוא תבע גם אותו. במהלך המשפט טענו כמה מחברי קבוצתו של ארמסטרונג כי כאשר הוא אושפז ב-1996 בשל מחלת הסרטן, הם שהו עמו בבית החולים והוא הודה בפני רופאיו כי השתמש בשורה ארוכה של סמים. מקורבת אחרת של ארמסטרונג, שלטענת הרוכב ואשתו שהתה אף היא בחדר, הכחישה את הדברים. למרות זאת, בשיחה שהיא קיימה עם זוכה הטור גרג לה-מונד (שיחה שהוקלטה על ידיו), אמרה אותה מקורבת: "אתה יודע שהייתי בחדר. שמעתי את זה. כל כך הרבה אנשים מגנים עליו שזה מחליא". גם את זה היא הכחישה אחר כך. חברת הפרסום החליטה בסוף לוותר על משפט, ושילמה לארמסטרונג מיליוני דולרים. אם זה לא מספיק, עוזר לשעבר של ארמסטרונג טען בתביעה שהגיש נגדו כי כאשר נשלח לפנות את אחד מבתיו של ארמסטרונג מחפציה של אשתו לשעבר, מצא שם סם ממריץ.

לפני כשנתיים נפתחה נגד ארמסטרונג חקירה מצד משרד המשפטים האמריקאי, בחשד שהונה את ממשלת ארה"ב כשרכב בקבוצת "יו-אס פוסטל", שמומנה על ידי חברת הדואר האמריקאית. החקירה נפתחה לאחר שזוכה הטור ב-2006, פלויד לנדיס (שהזכייה נשללה ממנו לאחר שנתפס משתמש בסמים), פרסם ספר ובו טען שכאשר רכב יחד עם ארמסטרונג בקבוצה, ארמסטרונג ניהל למעשה את פעולות שימוש הסמים של הקבוצה. בעקבות פתיחת החקירה העידו מספר מחבריו של ארמטסרונג לקבוצה כי הוא השתמש בסמים. לנדיס סיפר בראיונות ובספר שכתב כי ב-2003 הצליח ארמסטרונג לשכנע את אנשי המכס בנמל תעופה בשוויץ כי מזרקים וסמים שנמצאו בתיקו הם ויטמינים. שורה של עמיתים לשעבר של ארמסטרונג גם העידו על כך שהשתמש בסמים, או לכל הפחות ידע על שימוש סמים נרחב בקבוצות בהן רכב. למרות העדויות השונות, בתחילת השנה נסגר התיק, בשל הקושי להוכיח קשירת קשר נגד המדינה.

לצד אלה, קשה להתעלם מהעובדה שבשנים שבהן ארמסטרונג רכב, כמעט כל יריביו בצמרת באותה תקופה נכשלו בבדיקות סמים או הודו במעורבות בסמים בשלב כלשהו בקריירה. רשימת השמות ארוכה במיוחד - הזוכה ב-1996 הדני ביארן ריס; יריבו הגדול של ארמסטרונג, "הקייזר" הגרמני יאנס אולריך שזכה ב-1997; הזוכה ב-1998 האיטלקי מרקו פנטאני; איוואן באסו האיטלקי; אלכס צולה השוויצרי; אלכסנדר וינוקורוב הקזחי; רישאר וראנק וכריסטוף מורו הצרפתים; רוברטו הראס ואיבאן מאיו הספרדים, והאמריקאים לנדיס, לייפהיימר והמילטון. גם שמותיהם של רוכבי הצמרת אנדראס קלודן וחוזבה בלוקי הוזכרו כמעורבים בפרשיות סמים, אולם הם לא הורשעו. קשה להאמין שארמסטרונג הוא היחיד שלא השתמש בסמים, ולמרות זאת ניצח את כולם בקלות. אבל זה אפשרי. שובו של ארמסטרונג ב-2009, והעובדה שסיים שני (בעקבות פסילתו של המנצח אלברטו קונטאדור בשל שימוש בסמים) העלו את השאלה האם באמת מדובר בעילוי חסר תקדים, או שמשהו מסריח בממלכת ליבסטרונג.

ייתכן שישנן גם הוכחות נוספות לכך שארמסטרונג השתמש בסמים שטרם פורסמו, אבל השאלה כמובן היא מה העונש המתאים. שורה של זוכי עבר בטור הודו או הורשעו בשימוש בסמים, אולם רק שניים איבדו את תוארם - לאנדיס וקונטאדור שנתפסו זמן קצר לאחר הזכייה. ריס שהודה ב-2007 שהשתמש בסמים ממריצים כשזכה בטור ממשיך להחזיק בתואר בשל הזמן הרב שעבר בין הזכייה להודאה. "העונש" שלו הוא כוכבית ליד שמו שמציינת את העובדה שהשתמש בסמים. גם "הקייזר" אולריך לא איבד את תוארו מ-1997, אלא רק את המקום השלישי בו זכה ב-2005, לאחר שבית משפט לערעורי ספורט קבע שהוא קיבל עירויי דם אסורים, בפרשה הידועה בשם "מבצע פוארטו".

קושי נוסף נעוץ במתן הזכייה לאלו שסיימו על הפודיום אחרי ארמסטרונג. ב-1999 צולה סיים שני. צולה, מגדולי הרוכבים של שנות ה-90', נתפס שנה קודם לכן משתמש בסמים ממריצים במסגרת שערוריית פסטינה. ב-2000-2001 היה זה אולריך שסיים שני, כשלמקום השלישי הגיע חוזבה בלוקי הספרדי, שסיים שני ב-2002. שמו של בלוקי הוזכר כמעורב בפרשת פוארטו, אולם הוא טוהר בהמשך. מי שסיים שלישי באותה שנה היה הרוכב הליטאי ריימונדס רומשאס, שאשתו נעצרה ביום האחרון של הטור לאחר שברכבה נמצאו שורה של סמים והורמונים. הוא עצמו נתפס שנה לאחר מכן בבדיקת סמים. ב-2003 אולריך היה שני, ואילו וינוקורוב, שב-2007 נתפס על סמים, סיים שלישי. ב-2004 סיים שני הרוכב הגרמני אנראס קלודן, שמעולם לא הורשע בשימוש בסמים, אולם ב-2009 שילם קנס של 25 אלף אירו כדי לסגור חקירה נגדו. ב-2005 היה זה באסו שסיים שני, שנה לפני שהורחק מהטור בשל מעורבותו בפרשת פוארטו. האם יהיה זה נכון להעניק לאחד מהם את החולצה הצהובה? האם מישהו מהם ראוי לכבוד?

קשה להאמין שארמסטרונג לא ייאבק כדי לשמור על החולצות הצהובות שבארונו. עורכי דינו טוענים שרק לאיגוד האופניים הבינלאומי סמכות לשלול ממנו את תאריו, ושהחלטת הסוכנות האמריקאית היא בגדר המלצה בלבד. שאלה נוספת היא, האם בידי חוקרי הסוכנות האמריקאית ראיות מוצדקות על השנים המדויקות בהן ארמסטרונג לקח סמים וזכה בטור, והאם לא חלה על כך התיישנות? סביר להניח שפלפולים משפטיים רבים עוד לפנינו, וקשה לומר בשלב זה מה תהיה התוצאה הסופית. אולי הפתרון הטוב ביותר יהיה לשלול ממנו את שתי הזכיות האחרונות שלו ואת המקום השני ב-2010, ולהוסיף כוכבית ליד שמו. פתרון זה יצמצם במידה מסוימת את הפגיעה במירוץ האופניים הגדול בעולם, וארמסטרונג יישאר עם חמש זכיות, כמו רוכבים כמו אנקטיל (תומך גדול בזכותם של רוכבים להשתמש בסמים), מרקס (שנתפס שלוש פעמים, אולם הודה רק במקרה אחד), הינו ואינדוראיין.

בכל מקרה, בארצות הברית כבר החלו לדון בשאלה כיצד ההחלטה משפיעה על המורשת של ארמסטרונג. "ארמסטרונג בונה על כך שלא אכפת לנו שהוא השתמש בסמים. הוא כנראה צודק", כתב מייקל רוזנברג בסי-אן-אן. רוזנברג, שמשוכנע כבר שנים שארמסטרונג השתמש בסמים, השווה בין הרוכב לקארל לואיס, שלגביו נטען שהוועד האולימפי האמריקאי התעלם מבדיקת סם חיובית באולימפיאדת סיאול, אולם הציבור בארה"ב בחר להתעלם מכך. "בארי בונדס (שחקן בייסבול שהשתמש בסטרואידים, ג"ג) שבר שיא נחשק. ארמסטרונג בסך הכל גנב חולצה צהובה מכוערת מהצרפתים. אז מה?", כתב בציניות.

אופניים בוואלה! ספורט