מרהיב יותר ממסי ורונאלדו

כשהמוזה נחה על אינייסטה, אין עוד שחקן כמוהו בתבל. מיכאל יוכין מסכם את הקלאסיקו הראשון, תוהה מה עובר על מוריניו, מסמן את השינויים הקטנים של וילאנובה ומחמיא לפדרו

מיכאל יוכין
מי ייתן ונקבל עוד משחקים נפלאים כאלה בהמשך העונה. מסי מול ראמוס (צילום: רויטרס)

מכל השחקנים הספרדים של ברצלונה, רק שניים יכולים היו, תיאורטית, ללבוש את המדים של ריאל מדריד. דויד וייה היה קרוב לכך לפחות פעם אחת בהיותו כוכב ולנסיה. אנדרס אינייסטה היה קרוב אפילו יותר. בגיל 12 לקחו אותו הוריו מכפר פואנטאלבייה, בפרברי העיר הפרובינציאלית אלבאסטה, למבחנים בבירה. אחרי הכל, המרחק בין אלבאסטה למדריד עומד על 250 קילומטרים בלבד, בעוד לברצלונה צריך לנסוע מרחק יותר מכפול. זה היה שיקול חשוב, ומבחינת הכדורגל הכל הלך חלק, אבל אמו של הילד לא אהבה בלשון המעטה את הסביבה אקדמיית קאסטייה. היו בה הרבה יותר מדי זונות לטעמה. המשפחה נרתעה מהמהלך, ואינייסטה הגיע ללה-מאסיה.

אפשר לנהל דיונים אינסופיים על המאבקים הגלויים והסמויים בין ליאונל מסי לכריסטיאנו רונאלדו, אבל האמת הטהורה פשוטה – כאשר המוזה נחה על אינייסטה הוא מהנה יותר לצפיה משניהם גם יחד. סן-אנדרס הוא השחקן הכי לא צפוי בעולם, החלטותיו לא שגרתיות, והשמירה עליו בלתי אפשרית. אתמול הוא היה השחקן היחיד שהפגין רמה סבירה במחצית הראשונה המשעממת, ואחרי ההפסקה סיפק שואו בסטנדרטים הגבוהים ביותר שלו. כוכב שער הנצחון בגמר המונדיאל, השחקן הטוב והיציב ביותר של ספרד ביורו-2012, החל את העונה החדשה באופן פנומנלי והשאיר טעם של עוד להמשך.

סבו של אינייסטה ניהל במשך שנים ארוכות מסעדה קטנה בכפר הנידח, וכל משפחתו הועסקה בה. איך שלא תסתכלו על זה, אבל את מלאכת ההגשה הוא למד מגיל אפס. השער המרגש של דויד וייה לרשת סוסיאדד התאפשר אך ורק בזכות הנכונות של סן-אנדרס לסדר לו הזדמנות לכבוש. כאשר קיבל כדור ברחבת הבאסקים, כל הפעולה של אינייסטה נועדה לשים את הכדור על רגלו של אל-גואחה, וכבר אז אפשר היה לראות – הוא קיבל מנוחה מספקת אחרי הטורניר בפולין ואוקראינה. ההחלטה של טיטו וילאנובה לתת לו דקות ספורות ביום ראשון ולשמור אותו לקלאסיקו בסופרקופה השתלמה בהחלט.

טיפול ללא כאב

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
השחקן היחיד שהפגין רמה סבירה במחצית הראשונה המשעממת, ואחרי ההפסקה סיפק שואו בסטנדרטים הגבוהים ביותר שלו. אינייסטה (צילום: AP)

ואלדס בתפקיד היגיטה

אם הכל היה הולך כשורה מבחינת הקטלונים, אינייסטה היה אמור להיות חתום על שלושה שערים בדרך לנצחון גדול. הוא אירגן את הפנדל כאשר הפיל בפח את סרחיו ראמוס ברחבה עם תנועה שלא הותירה לבלם אפשרות להימנע מעבירה ברחבה. כעבור שמונה דקות הוא משך אליו ארבעה שחקני הגנה ושלח את צ'אבי לדייט פשוט מול איקר קסיאס. עוד שש דקות עבור, ומסירה גאונית נוספת העמידה מול שוער הנבחרת גם את מסי – אלא שהפעם קסיאס מנע תבוסה. תוצאה בסגון 1:4 היתה משקפת נכונה את יחסי הכוחות על המגרש, במיוחד במחצית השניה.

אלא שהגורל רצה אחרת. ויקטור ואלדס החליט לשחק אותה רנה היגיטה, אנחל די מאריה התנדב בשמחה לתפקיד של רוז'ה מילה, והתוצאה הסופית יכולה רק לשמח את האוהדים הנייטרלים – המאבק לקראת הגומלין פתוח לרווחה. ביום רביעי בברנבאו תיאלץ ריאל ללכת על כל הקופה, ועד אז עשוי אולי רונאלדו לחזור לעצמו. מעבר לנגיחה לרשתו של ואלדס בתחילת המחצית השניה, הפורטוגלי לא תרם דבר מבחינה התקפית, בהמשך ישיר ליכולת החלשה שגילה ביום ראשון מול ולנסיה. ימים יגידו אם מדובר בנסיגה זמנית וקצרצרה, או בהשפעה ארוכה יותר בעקבות הקמפיין המתיש מבחינתו ביורו.

מעבר לנגיחה לרשתו של ואלדס בתחילת המחצית השניה, הפורטוגלי לא תרם דבר מבחינה התקפית, בהמשך ישיר ליכולת החלשה שגילה ביום ראשון מול ולנסיה. רונאלדו (צילום: AP, Andres Kudacki)

מוריניו ניצח את עצמו

למעשה, בניגוד להתמודדות מול העטלפים, הפעם האשמה היתה לא רק ברונאלדו אלא גם במאמנו, אשר הציב, כמו בימים שלפני הנצחון בקאמפ נואו בליגה שהבטיח זכיה באליפות, מערך הססני ומפוחד. מדוע בחר לעשות זאת בהתמודדות אותה הגדיר מראש כלא ממש רלוונטית לשאיפותיו? זו שאלה מסקרנת למדי. לפני שנה הציגה ריאל משחק פתוח ומשוחרר בשני המשחקים בסופרקופה, וקיבלה מחמאות רבות, גם אם הפסידה לבסוף בדקה ה-88 בגומלין משער של מסי וגרמה למוריניו לצאת לתקרית המפורסמת עם וילאנובה. במשחק הרציני הראשון של היריב החדש על ספסל בלאוגרנה ניתן היה לצפות לנסיון לנצח אותו במבצרו, במיוחד לאור העובדה כי האפשרות להפסיד לא הדאיגה לכאורה את האחד והיחיד. בפועל, מתקבל הרושם שהוא ניצח את עצמו במלחמה הפסיכולוגית, בה לא נטל מאמן ברצלונה חלק.

במהלך המשחק היה פיתוי גדול לחפש הבדלים בגישתו של וילאנובה בהשוואה לעידן פפ גוארדיולה. באופן לא מפתיע, 90 דקות ממש לא הספיקו כדי לאתר אותם, במידה והם קיימים כלל. מערך שלושה שחקנים בהגנה לא יושם גם הפעם, כאשר דני אלבס ואדריאנו שיחקו בעמדות שמרניות יחסית, בעוד פדרו ואלכסיס סאנצ'ס החליפו אגפים בעמדות הקיצונים. ג'רארד פיקה וחבייר מסצ'ראנו קיבלו יד חופשית להצטרף להתקפות, והארגנטיני אף בישל במסירת עומק מעולה את שער השיוויון, אבל זה היה המצב גם בעונה שעברה. אי אפשר היה לצפות לשינויים טקטיים מרחיקי לכת, ואכן לא היו כאלה.

מערך פחדני ומהוסס. מוריניו עם וילאנובה (צילום: רויטרס)

צ'אבי רוצה לכבוש, פדרו רוצה לשחק

עם זאת, ניתן לשים לב להמשך מגמה מעניינת שמאפיינת את משחקו של צ'אבי. שחקנים רבים מסגלים לעצמם עמדה נסוגה יותר ככל שהם מתבגרים. אצל מנהיג הקישור הקטלוני הנטיה הפוכה – הוא הופך לשחק התקפי יותר עם השנים. בעונתו הראשונה של גווארדיולה בבארסה, הפך צ'אבי למלך הבישולים של הליגה בכל הזמנים עם 20 אסיסטים, לצד שישה שערים. אשתקד הוא קבע שיא אישי של 10 שערי ליגה, אבל חילק שבעה בישולים בלבד, לעומת 15 של מסי, 11 של אלבס ותשעה של אינייסטה. גם אתמול, במיוחד במחצית הראשונה, היינו עדים לשאיפה של צ'אבי לבעוט ממרחק, גם ממצבים לא מבטיחים במיוחד, ואלה החלטות חדשות ברפרטואר שלו. בסופו של דבר, הרצון לכבוש הניב פרי במהלך שהזכיר את שער הפתיחה ב-0:5 ההיסטורי ב-29 בנובמבר 2010, בקלאסיקו הראשון של מוריניו. גם אז היה אינייסטה המבשל במסירה אלכסונית. כמעט שנתיים עברו, וכאילו דבר לא השתנה.

המאניטה ההיא היתה בעיצומם של הימים היפים ביותר של פדרו, וכושרו הנוכחי של החלוץ משאיר הרבה מאוד מקום לאופטימיות מבחינת אוהדי בארסה. העונה שעברה היתה בעייתית מאוד מבחינתו, עם חמישה שערי ליגה בלבד, ובמשך חודשים ארוכים נדמה היה שלא ייכלל בסגל הספרדי לאליפות אירופה. שיפור מסוים בחודשי האביב גרם לויסנטה דל בוסקה לשנות את התוכניות, ופדרו היה נהדר ביוני בדקות המעטות שקיבל על הדשא. כעת הוא חזר רעב מתמיד, ועל סמך השבוע הראשון נראה כי וילאנובה סומך עליו בעיניים עצומות. פדרו היה מעולה נגד סוסיאדד ביום ראשון, ואתמול סיפק מספר מהלכים מצוינים במחצית השניה, כולל שער השיוויון. האם עמד טיטו מאחורי קידומו של פדרו לקבוצה הראשונה לפני שלוש שנים?

אבל עם כל הכבוד לפדרו, אינייסטה הוא איש השבוע בספרד. העונה שעברה היתה שייכה למסי ורונאלדו ששברו שיאים. אולי העונה הנוכחית תעמוד בסימן סן-אנדרס. אם יישאר בריא, הוא עשוי לשחזר את הקסם של 2008/09, כאשר היה ללא עוררין השחקן האטרקטיבי ביותר של ברצלונה בזכיה בטרבל. הארגנטיני והפורטוגלי ימשיכו להתקוטט על תואר שחקן השנה בעולם, אולם בהתחשב ביורו-2012 אולי גם לאינייסטה יש מה להגיד בנושא. אין ראוי ממנו לפרס. זה עשוי לקחת עוד שנה או שנתיים, אבל אינייסטה צריך לקבל יום אחד את כדור הזהב.

סקורר מדופלם. צ'אבי (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully