המשחק בבלארוס היה שיעור חשוב לכל המערכת של עירוני קרית שמונה. אחרי שעברה שני שלבים בצורה כל כך מכובדת ומעוררת הערכה, האלופה למדה שבמפעל היוקרתי ככל שעולים כלפי מעלה, פוגשים ביריבות איכותיות עם יכולות טובות יותר. במשחק מול באטה בוריסוב, קרית שמונה חוותה את זה על בשרה, אבל גם למדה מזה. האלופה הבלארוסית החזקה לא דומה לאותן יריבות שהקבוצה הישראלית פגשה בשלבים המוקדמים, אבל גם אם הקריה לא תצליח במשימה הלא פשוטה בגומלין, היא יכולה להיות גאה בדרכה ולהמשיך להתקדם ולצבור ניסיון דרך שלב הבתים של המפעל הפחות יוקרתי, הליגה האירופית.
את המשחק אפשר לחלק לשתי מחציות. לקרית שמונה לקחו כמעט 45 דקות כדי להבין את החוזק של היריבה והדרך הנכונה להתמודד מולה. באטה בוריסוב קבוצה חסונה, טכנית וטובה יותר מקרית שמונה. גם שיטת שלושת הבלמים שניסה גילי לנדאו לא עבדה לאור היכולת הטובה של שחקני החלק הקדמי בקבוצה הבלארוסית. לנדאו קיווה ששלושה בלמים יצליחו להצר את צעדי באטה, אבל כתוצאה מכך, חוליית הקישור של הבלארוסים השתלטה על מרכז השדה והצליחה בקלות להפעיל את אותם חלוצים.
כשמשחקים עם שלושה בלמים, יש חשיבות עליונה למשחק חכם ונכון של המגנים, אבל קרית שמונה לא הסתדרה עם המהירות בחלק הקדמי של היריבה והתקשתה להסתגל לשיטה החדשה ולהציג את היכולת שלה. היא איבדה את סגנון המשחק שלה ואפשר לומר בוודאות שזו אחת המחציות הפחות של האלופה הישראלית ובטח לא הרמה לה התרגלנו ממנה. אגב, מה שיפה בכדורגל הוא שהמחצית החלשה עוד יכולה הייתה להסתיים ב-1:2 לקרית שמונה לולא אותן החמצות של שמעון אבוחצירא.
אהבתי לראות את המהלך של לנדאו שלא התעקש על ההחלטה לשחק עם שלושה בלמים ולסיים את המשחק בשיטה הלא מוצלחת בכל מחיר. כשהוא ראה שהקבוצה לא מצליחה לעצור את היריבה, הוא החליף ל-4-4-2 הקלאסי והנכון והחזיר את הקבוצה שלו למשחק. אחרי ההפסקה, ראינו את קרית שמונה מניעה כדור נכון ומשתדלת לצאת קדימה בצורה מסודרת כפי שהיא רגילה. לצערו של לנדאו, את הכרטיס האדום שספג דושאן מאטוביץ' הוא לא יכול היה לחזות. ב-10 שחקנים, הקריה איבדה מומנטום ובאטה ניצלה את היתרון המספרי כדי להגדיל את התוצאה.
אם יש שחקן בקרית שמונה ששמר על אופטימיות לקראת הגומלין, הרי שזהו דני עמוס. הוא שומר על יכולתו מהעונה שעברה ובמשחק מצוין, מנע תבוסה שהייתה מחסלת את הסיכויים ומייתרת את ההתמודדות בשבוע הבא. ניצחון 0:2 בבית במשחק הגומלין הוא אפשרי, אבל חייבים להודות על האמת. כפי שזה נראה היום, לאור יחסי הכוחות והמשחק הלא טוב של קרית שמונה ובמיוחד בהיעדר הפצועים והמורחקים, נראה שהיא תתקשה לעמוד ביכולות הפיזיות והטכניות של באטה בוריסוב.
כבר אמרנו בעבר שקרית שמונה עשתה נכון כששמרה על הסגנון, הדרך וחומר השחקנים בקיץ, אבל המעמסה על אותם שחקנים גדולה מאוד. דיברנו על כך שהקבוצה תצטרך עומק בספסל שיאפשר לצוות המקצועי לרענן ולשפר את הקבוצה. במובן מסוים, קרית שמונה הרגישה את הסגל הקצר, את העומס, ההרחקות והפציעות ושילמה על זה מחיר. לקראת המשך המאבקים בליגה ובאירופה, בקבוצה יצטרכו לתת את הדעת על הסוגיה הזו.
ולמרות ההפסד, אין לאנשים בקרית שמונה סיבה להתאכזב ולהוריד את הראש. קבוצה כזו צריכה ליהנות מכל רגע באירופה וללמוד גם מרגעים קשים. המסע הזה עוד יוביל את קרית שמונה למקומות טובים כי בסופו של דבר, אירופה רק תעזור לקרית שמונה בליגה הישראלית. שם היא צריכה לחזק את מעמדה, לצמוח ולהתקדם.
שכר לימוד
23.8.2012 / 0:30