פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אם בית"ר ירצו, אני מוכן להיות הערבי הראשון שלהם"

        אבי לוזון? היה חייב להיכנס במכבי פתח תקוה אחרי אירועי המושבה. נבחרת ישראל? בפלסטין יש אווירה טובה יותר. בהפועל חיפה קינאו בי, במכבי נתניה ייהנו ממני. עלי חטיב מדבר כמו כוכב אמיתי, וממליץ לאוהדי הפועל חיפה לא לשרוק לו בוז בשבת. לסכנין זה עלה בגול. ראיון

        "אם בית"ר ירצו, אני מוכן להיות הערבי הראשון שלהם"
        צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו

        עלי חטיב לא ישכח מהר את התבוסה שמכבי תל אביב הנחילה למכבי נתניה בגביע הטוטו, אבל לא בגלל היכולת של קבוצה. ממנה הוא מסרב להילחץ. דווקא המיקום, בו נתניה גם הובכה במוקדמות הליגה האירופית, הוא שמעיק עליו. "אני מקווה שלא נשחק יותר באצטדיון המושבה, זה מגרש מנחוס עבורי".

        למי ששכח, חטיב היה הקורבן המרכזי בקרב המכות באצטדיון המושבה בין מכבי פתח תקווה להפועל חיפה. הוא, לפחות, מתקשה לשכוח. "אני מנסה", הוא אומר, "אבל גם במשחקים אוהדים עדיין צועקים לי על העניין הזה. פגע בי שאנשים אמרו שביימתי. איך אני יכול? שכבתי ונתנו לי בעיטה".

        מה עוד פגע בך?

        "אבי לוזון הוא יו"ר התאחדות. הוא היה חייב להעניש את מכבי פתח תקווה ולהתערב בזה הרבה יותר. אם זו היתה בית"ר או קבוצה אחרת, הם היו חוטפים עונש הרבה יותר כבד, בטח לא מינוס נקודות ו-50 אלף שקל קנס. זה היה עונש קל מאוד. איך לוזון לא התערב בזה?"

        גם תבעו אותך, לא?

        "כן, הייתה לי חקירה, אבל לא ברור לי על מה. אמרתי לחוקר אני לא יודע מה רוצים ממני".

        עלי חטיב שחקן הפועל חיפה (קובי אליהו)
        אין לו מזל באיצטדיון הזה. עלי חטיב שוכב על כר הדשא לאחר התגרה במושבה (צילום: קובי אליהו)

        ללכת שבי אחרי בנין

        חטיב לא נשאר בהפועל חיפה. מה שכן נשאר הוא שחקן מרתק, מוכשר כמו שד, שלא חושש לומר מה יש לו על הלב ותמיד, כמו באירועי המושבה, יעמוד במרכז הזירה. כוכב, כמו שהבינו בליגה הפלסטינית. "בחרו אותי לאחד מ-30 השחקנים המובילים בעולם הערבי", הוא אומר בגאווה, "עשיתי שם פרסומות. באמת שכיבדו אותי מאוד".

        למה הוא לא בהפועל חיפה, שנתנה לו את הבמה? חטיב לא חושש לומר את האמת. "כשבאתי להפועל חיפה אמרתי עוד לפני ששיחקתי משחק אחד שהגעתי בגלל טל בנין ושאם הוא יילך אני אלך אתו, ולא משנה לאן. רציתי שהוא ימשיך בהפועל חיפה. אמרתי לו שיישאר, אבל ברגע שעזב הלכתי אתו כי נתתי מילה. טל הוא כמו אבא שלי. הוא הביא אותי לליגת העל כי יש לו אומץ והוא מבין דברים. הציעו אותי לניצן שירזי לפני כן. אמרו לו שיש שחקן שגדל בקבוצה, אבל ברגע שהוא שמע שאני משחק בליגה בפלסטין הוא ישר שלל. טל לא פחד והביא אותי".

        מאמן מכבי נתניה, טל בנין (ברני ארדוב)
        מילה זו מילה. חטיב אמר שיילך אתו ואכן הלך אתו למכבי נתניה. טל בנין (צילום: ברני ארדוב)

        בשבת אתה מול הפועל חיפה

        "וואו, איזה משחק. הקהל יצעק לי בוז על כל נגיעה בכדור, אבל אני ממליץ לקהל של הפועל חיפה לא לעשות לי את זה, כי אני אתן גול. גם בשנה שעברה בסכנין קיללו אותי ונתתי גול".

        יצאה לך תדמית של שחצן בהפועל חיפה

        "אני לא מאמין ששחקן היה מגיע להפועל חיפה במצבה. לפני שחתמתי שם ערן לוי שאל אותי אם אני דפוק שאני חותם שם. מי היה חותם במצב כזה? אבל כנראה שחלק מהאנשים חיפשו אותי, כי הלך לי טוב ודיברו רק על עלי חטיב. אני חושב שההגעה של בנין הצילה את הפועל חיפה. אני לא שחצן. מה שיגידו מסביב לא חודר אליי".

        אחרי חצי שנה בליגת העל, איזו ליגה טובה יותר: הישראלית או הפלסטינית?

        "יש קבוצות שיכולות להשתלב כאן בצמרת. הרמה שם לא נופלת מהליגה בישראל. עברתי לכאן רק בגלל החשיפה. שם, אם תשחק חמישים שנה ותהיה השחקן הכי טוב, לא תתקדם. כאן אתה יכול להתקדם. אם אוכיח את עצמי אני רוצה להיות בנבחרת ישראל".

        אתה לא מפחד מהגזענות?

        "מה יש לי לפחד? זה סך הכל כדורגל. לא מפחד מכלום".

        אז אולי בכלל עוד תשחק בבית"ר ירושלים?

        "אם בבית"ר יגידו שהם רוצים את עלי חטיב, אין לי בעיה להיות השחקן הערבי הראשון שם. אני אעשה את זה".

        אתה לא מעדיף את נבחרת פלסטין על נבחרת ישראל?

        "זה חמישים-חמישים. פה הנבחרת טובה יותר ואתה משחק במפעלים גדולים יותר, אבל הקהל של פלסטין הרבה יותר טוב. בכל משחק של הנבחרת יש 60 אלף צופים, אי אפשר להשוות לאווירה שם".

        שחקן יהודי יכול לשחק בליגה הפלסטינאית?

        "יהודי יכול לשחק שם. יכבדו אותו, אבל הוא צריך ביצים. גם אני פחדתי בהתחלה. גבריאל לימה שיחק שם וג'ון קולמה היה בא כל הזמן למשחקים ונהנה. זו ליגה מיוחדת".

        בשפרעם כבר הפכת לכוכב?

        "כולם מכירים אותי פה. אני ופיראס ועאהד עזאם פתאום פרצנו, ואני מקווה שניתן עונה טובה ונהיה היורשים של זאהי ארמלי".

        אוהדי נבחרת פלסטין כדורגל (רויטרס)
        אווירה יוצאת דופן שלא מקבלים במשחקי נבחרת ישראל. אוהדי נבחרת פלסטין (צילום: רויטרס)

        חכו שדג'אני יחזור

        עכשיו חטיב בנתניה, ויש לו היסטוריה שם. לפני שש שנים הגיעה קבוצת הנוער של הפועל חיפה למשחק מול אותה נתניה. האדומים הציגו משחק מצוין כשחטיב, שנחשב אז לאחד מכוכבי המחלקה, כבש שער ונראה טוב מאוד על המגרש. למרות היכולת, חטיב מצא את עצמו מוחלף בסביבות הדקה ה-50, בעט בקלקר מים שהיה מונח ליד הספסל והושעה מהקבוצה.

        בנתניה ראו את השחקן והציעו לו לעבור לשורותיהם. חטיב רצה מאוד, אך ענייני ההעברה לא צלחו והשחקן נכנס לדאון. "כבר החלטתי שאני פורש, שנמאס לי מכדורגל", הוא נזכר. כשהתגלגל משם, לליגה א' ואחר כך לליגה הפלסטינית, הוא לא האמין שיגיע לאותה נתניה. "אני מתרגש, כי אני מתחיל עונה ראשונה עם קבוצה מתחילת העונה. אני מאמין שיהיה טוב ושננצח במשחק הראשון את הפועל חיפה".

        בנית על כך שתתקדמו באירופה ויראו אותך קבוצות בחו"ל?

        "כן רציתי מאוד. אבל היינו על הפנים במשחק הראשון. קיבלנו שתי סטירות, אחת באירופה ואחת מול מכבי תל אביב. אבל באימונים אנחנו נראים טוב, וטוב שקיבלנו סטירות כבר עכשיו ולא באמצע העונה. תראו קבוצה מצוינת השנה בנתניה".

        זה לא נראה ככה.

        "ההדחה המוקדמת לא תשפיע עלינו, אנחנו קבוצה חדשה שעדיין צריכה להתחבר. אני מאמין שנהיה טובים, יש לנו פוטנציאל אדיר והתקפה מפחידה. יש לנו את אחמד סבע שהוא מלך שערים, את יוסי שבחון שבכל שנה הוא מהמובילים, את עידן שריקי שנותן את התפוקה. קובי דג'אני די חסר לנו, וברגע שהוא יחזור ויהיה מישהו באמצע שינווט, אני מאמין שזה יעזור לקבוצה. אנחנו צריכים להיות בצמרת".

        מה הכי חשוב לך העונה?

        "שבנין יצליח בנתניה".

        אם הוא יילך בעונה הבאה למקום אחר, תלך אתו?

        "הוא לא יילך, הוא יצליח, ושנינו נישאר בעונה הבאה בנתניה".

        במכבי נתניה לוחצים על פיראס מוגרבי: חזור לקבוצה

        כל הכתבות והניתוחים - פתיחת העונה בליגת העל

        שחקן מכבי נתניה, עלי חטיב (ברני ארדוב)
        מבטיח לשפר את הרושם מפתיחת העונה. עלי חטיב בפעולה בנתניה (צילום: ברני ארדוב)