באפריל 2007, במשחק הבכורה של נבחרת אירלנד בכדורגל נשים בטורניר מוקדמות אליפות אירופה 2009, נקלעו הבנות בירוק לפיגור ביתי ומפתיע מול הונגריה. שתי דקות למחצית, בחורה צעירה ונמוכה הורידה את מפלס הלחץ של המאמן נואל קינג והאוהדים המקומיים המעטים שהגיעו לראות את המשחק, עם בעיטה אדירה מ-30 מטרים, שעשתה את דרכה אל הרשת ההונגרית וקבעה שוויון, בדרך לניצחון אירי 1:2.
חלפו חמש שנים וכמה חודשים ואותם אוהדים מעטים הפכו לרבים, להמונים אפילו ובמהלך השבוע החולף הם עשו את הדרך הקצרה מדבלין ומשאר פינותיה של אירלנד לבירת האנגלית השנואה עליהם לונדון, כדי להיות שותפים להיסטוריה ולראות את אותה בחורה אירית הופכת לאלופה אולימפית. בכדורגל? ממש לא. קייטי טיילור היא החל מאתמול (חמישי), אחת משלוש הזוכות הראשונות במדליית זהב אולימפית באיגרוף נשים. היא גם אגדה באירלנד כבר בגיל 26 וכנראה שגם הסיפור הכי גדול של אולימפיאדת לונדון 2012.
טיילור נולדה ביוני 1986 בעיירה הקטנטנה בריי, 20 קילומטרים דרומית לדאבלין. באותה שנה, אביה פיטר זכה בתואר אלוף אירלנד באיגרוף למשקל קל. לימים, הוא הפך למאמן שלה וקייטי מודה: "אני לא חושבת שהייתי משיגה את מה שהשגתי באיגרוף אם אבא שלי לא היה עומד בפינה". והיא השיגה הרבה. התואר המשמעותי הראשון שלה הגיע כבר בגיל 18, אליפות אירופה 2005. משם זה רק הלך והשתפר וקייטי השתלטה לחלוטין על ענף האיגרוף במשקל שלה, עד 60 קילו. היא זכתה באליפות אירופה גם בכל ארבע הפעמים הבאות עד היום והוסיפה גם ארבע זכיות רצופות באליפות העולם, החל מ-2006 ועד זו האחרונה, שנערכה לפני חודשיים וחצי בלבד ובה גברה בגמר על סופיה אוצ'יגאבה הרוסיה, אותה מתאגרפת שהפסידה לה בגמר בלונדון.
מלבד הכדורגל והאיגרוף, טיילור משחקת גם כדורגל גאלי, סוג של ספורט אירי המשלב בין ראגבי לכדורגל. אולם כשהיא נשאלה על סדר העדיפויות, התשובה הייתה חד משמעית: "אני אוהבת לייצג את אירלנד ואני אוהבת כדורגל, אבל בסופו של דבר, האיגרוף הוא הספורט מספר 1 עבורי. הייתי מתגעגעת אליו יותר מדי אם לא הייתי חלק ממנו".
כך הגיבו בבריי לניצחון של טיילור בגמר האולימפי
ההצלחה המסחררת של טיילור לא נעלמה מעיניהם של חובבי הספורט באירלנד. האומה האירית לא ידועה כמעצמת ספורט גדולה במיוחד ומתוך 25 מדליות אותן גרפה המדינה עד כה באולימפיאדות השונות (עוד שלוש באיגרוף כבר מובטחות בזו הנוכחית), לא פחות מ-13 הגיעו מענף האיגרוף. בתחום הנשי, המצב עוד יותר מסובך, כאשר רק שתי ספורטאיות זכו במדליה אולימפית לפני קייטי. סוניה אוסליבן לקחה כסף בריצה ל-5,000 מטרים בסידני 2000 והכוכבת הגדולה הייתה מישל סמית, ששרפה את הבריכה עם ארבע מדליות, שלוש מהן מוזהבות, באטלנטה 1996, אולם נתפסה כעבור שנתיים על שימוש בסמים וההישג שלה הוכתם. לכן, אירלנד שיוועה לגיבורה אולימפית וקייטי טיילור הייתה התשובה המושלמת.
לראשונה בתולדות המשחקים האולימפים, ענף האיגרוף נפתח לנשים וטיילור, פעמיים מתאגרפת השנה בעולם ומי שנחשבת בעיני מרבית האירים לספורטאית הגדולה בדורה ואף זכתה לשאת את הדגל בטקס הפתיחה, הייתה במקום כדי לנצל זאת. במהלך ארבעת ימי התחרות שלה היא סחפה אחריה אומה אירית שלמה והקרבות שלה נערכו לעיני אולם מפוצץ ברבבת צופים במרכז 'אקסל' המארח את תחרויות האיגרוף. רובם המכריע של הצופים היו אירים, שהקנו לקרבות אווירה של משחק כדורגל טיפוסי של נבחרתם האהובה, 'הבחורים בירוק'. בסיום קרב רבע הגמר, בו היא הביסה את נטשה ג'ונס הבריטית והבטיחה לפחות מדליה בצבע כלשהו, התקרה באולם כמעט נפלה, לאחר שהאוהדים האירים הרעישו בעוצמה של 114 דציבלים, שיא אולימפי חדש. "ידעתי שהתמיכה בי תהיה נהדרת, אבל לא חשבתי שזה יהיה דבר כזה", אמרה קייטי בסיום.
טירוף אירי ביציעים במהלך קרב חצי הגמר של טיילור בלונדון
הטירוף רק עלה עוד ועוד, תחילה עם ניצחון מוחץ נוסף 9:17 על מבזונה צ'וריאבה מטג'יקיסטן ולסיום, עם 8:10 דרמטי על אוצ'יגאבה בגמר, שנערך באווירה פשוט מטורפת ולעיני הדוכסית קייט מידלטון, שהגיעה לראות על מה כל המהומה. קייטי נקלעה לפיגור 4:3 אחרי שני סיבובים (מתוך ארבעה, כל אחד מהם בן שתי דקות), אולם בסיבוב השלישי היא נכנסה לעניינים ושתי שמאליות שלה היממו את היריבה מרוסיה. כשהיא הוכרזה כאלופה אולימפית, גם בבריי איבדו שליטה.
כמו כל כוכב שעולה בפתאומיות למרכז הזירה, תרתי משמע, גם סביב קייטי טיילור נוצרה כמות שערוריות שהייתה יכולה להספיק למשלחת האירית או לאולימפיאדה כולה. תחילה היה זה ה'דיילי טלגרף' הלונדוני, שבידיעה שלו לקראת קרב חצי הגמר ניכס אותה לעצמו וקרא לה בריטית. בעיתוני אירלנד נעמדו על הרגליים האחוריות ונכנסו למצב מלחמה עד שהטלגרף מיהר ופירסם התנצלות רשמית. באוסטרליה, עיתונאי מקומי פירסם כתבה עם הכותרת: "אירלנד משתכרת בזמן שטיילור עושה את דרכה אל הזהב". בכתבה הוא טען כי לאחר שנים בהם האירים השתכרו רק מגינס או מויסקי, עכשיו אחראית טיילור על מצב הרוח הלאומי המרומם. גם כאן הגיעה ההתנצלות, אחרי תלונה חריפה מצד שגריר אירלנד באוסטרליה. גם בארצות הברית דיברו בעיקר על הקשר בין טיילור, אירלנד ובירה, אבל בשורה התחתונה, זה לא הוציא את המתאגרפת והספורטאית הפנטסטית הזו מריכוז, אפילו לא לרגע אחד.
את אולימפיאדת לונדון 2012, מסיימת טיילור כמנצחת הגדולה, בוודאי שבספורט הנשי. השאלה היא מה הלאה, עבורה ועבור הספורט כולו. באירלנד היא כבר כוכבת ענקית וכעת, אולי גם במקומות אחרים ברחבי היבשת והעולם כולו יתחילו לשים לב אליה. יחד עם זאת, ענף האיגרוף לא זוכה לחשיפה משמעותית בעולם ובמדיה הספורטיבים בימים כתיקונם, בטח שלא האיגרוף הנשי. האם גורלה של טיילור יהיה דומה לזה של הופ סולו וחברותיה לנבחרת הכדורגל של ארצות הברית, עליהן שומע הציבור רק באליפויות העולם ובאולימפיאדות או שמא היא תצליח לסחוף אחריה ענף שלם קדימה ולהצדיק את הכללתו במשחקים האולימפים אחרי שנים רבות? את קייטי טיילור אף אחד לא יעצור בקרוב, אבל את התשובות הסופיות, נוכל אולי לקבל רק בריו 2016.
אולימפיאדה לונדון 2012 בוואלה!