צילום ועריכת וידאו: קובי אליהו, שליחנו ללונדון
גילי לוסטיג, המנהל המקצועי של המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, סיכם היום (שלישי) את האכזבה של המשלחת, שצפויה לחזור הביתה ללא מדליה לראשונה אחרי 20 שנה, לאחר שלי קורזיץ סיימה במקום השישי הכללי ולא הצליחה להביא מדליה.
"אנחנו מאוכזבים, אין מה להגיד", הודה לוסטיג, "לא עמדנו במטרות. היו ספורטאים שהופיעו יפה, אבל היו אכזבות. אין לי צל של ספק שהספורטאים שלנו נתנו את המקסימום, אבל דווקא בשני הענפים המרכזיים שלנו לא הצלחנו לבוא לידי ביטוי. אין לי מילים לתאר את האכזבה. זו משלחת שהייתה ראויה למדליה, עם 37 ספורטאים איכותיים שהיו ראויים למדליה.
"אני לא אוהב לעשות סיכומים באמצע תחרות, ואי אפשר לשים את האצבע במקום אחד. זה כישלון של כולם. של המערכת המקצועית, של המאמנים, של הספורטאים. כמו שלהצלחה יש אבות, כולנו יחד גם בכישלון".
האם השיטה של הוועד האולימפי נכשלה? "יכול להיות, אבל מוקדם לנתח", אומר לוסטיג, "נחזור הביתה ונעשה ניתוחים. עד עכשיו השיטה עבדה לא רע, וגם במחזור האולימפי האחרון, בארבע השנים האחרונות, הספורטאים שלנו זכו במדליות גם באליפויות עולם וגם באליפויות אירופה. לגבי השיט, אני באמת לא מבין מה קרה שם. בסתר לבנו האמנו שיש לנו ארבעה מועמדים למדליה".
לגבי העתיד: "אם מסתכלים הלאה, צריך להגדיל משמעותית את התשתיות, לתת חוגים בחינם לילדים, לשפר את התשתיות. לדעתי, את המדליה החמצנו בטניס. אנדי ויוני היו קרובים לנצח את האחים בריאן. אבל האכזבה הייתה בג'ודו ובשיט".
יהודה מעיין: "צריך לחלק את הכספים מחדש. המדינה נתנה הכל"
יהודה מעיין, יו"ר איגוד השייט, יצא במתקפה נגד חלק מנציגינו במשחקים: "תקציב יש לנו כמו חול, הבעיה היא שלספורטאים אין מחויבות. תראו את האוסטרלים. הם הגיעו לכאן לאתר, היו כאן חמישה חודשים ברציפות, וניצחו כל שיוט".
בתור חבר בוועד האולימפי, אמר מעיין: "אין ספק שזה אחד הכישלונות הגדולים. צריך לקבל כמה החלטות, צריך לעשות רוויזיה כללית, וזה לא עניין של כסף. צריך לעשות משהו בנוגע ליחידה לספורט ההישגי ולתת יותר חוזק לאיגודים. אני לא יכול להגיד עכשיו מה בדיוק צריך לעשות, אבל צריך לחלק את הכספים מחדש. המדינה נתנה הכל. צריך לראות שינוי, נראה לי יותר ברוחב מאשר בעומק".
לגבי קורזיץ, אמר מעיין: "הייתי בטוח שהיא מביאה מדליה. עם כל הצרות שיש לה, הרגשתי שהיא מפוקסת, ואני לא יכול לבוא אליה בטענות". על שייטי ה-470, ועל גידי קליגר בפרט, אמר מעיין: "אחרי שלוש הופעות כאלה, צריך להסיק מסקנות, ואולי ללכת הביתה".
גור שטיינברג: "קורזיץ היחידה שהביאה את היכולות שלה"
גור שטיינברג, המנהל המקצועי של איגוד השייט, אמר אחרי האכזבה: "לגבי השיוט היום, מה שחששנו היה מה שקבע. כמו בשיוטים תשע ועשר, גם היום היו שיוטים של רוח שלא מתאימה לקורזיץ, וזה מה שעשה את ההבדל. בסך הכל, יש לנו המון הערכה לקורזיץ. היא מימשה את הפוטנציאל שלה, עשתה הכנה טובה, ישבה בשקט ובצניעות והכינה את עצמה. כשהיו תנאים שהתאימו לה היא סיימה במקום הראשון והשני".
שטיינברג אומר ש"לי לא זינקה גרוע, אבל אולי אפשר היה לעשות יותר ולצאת יותר עם כוח. הזינוק הוא לא הסיפור של השיוט. בתנאים הנוכחיים ללי הייתה בעיה. כמו שקרה בשיוטים האחרונים, המהירות שלה בתנאים הללו פחות גבוהה מהאחרות והיא הלכה אחורה. זה כל הסיפור של האולימפיאדה. קורזיץ עשתה הכנה מצוינת לאולימפיאדה, היא הספורטאית היחידה מהשיט שהביאה את כל היכולות שלה למשחקים".
ניקי פאלי: "אין תרבות ואין ניהול"
ניקי פאלי: "יש שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא שאין תרבות ספורט בארץ והשנייה היא שאין ניהול נכון. בארץ, כשהורה רוצה שהילד שלו ילך לעשות ספורט, הוא לוקח אותו לכדורגל או כדורסל כי יש להם את החשיפה הגדולה ביותר, למרות שלא בהכרח ההישגים שלהם טובים יותר. הורה לא ייקח את הילד שלו לענפי ספורט אולימפיים כי הוא יודע שאין שם עתיד.
"מבחינת ההנהלות צריך לעבוד בשיתוף, לפתור את כל הבעיות הפנימיות ולעבוד יחד. הממשלה צריכה להעניק תמיכה גדולה יותר, הספורטאים צריכים להיות גאוות המדינה, ולא שיגיעו ספונסרים מבחוץ שיתמכו. אם הייתי יכול לשנות דבר אחד, עכשיו הייתי נותן יותר חשיפה לענפי הספורט האולימפיים, אולי זה יביא למודעות גדולה יותר שתביא לתמיכה".
גל פרידמן: "ללי היה זינוק לא טוב והיא לא הצליחה להתאושש ממנו. היא לא עשתה מהלך טקטי מספק ולא הייתה תעוזה וכתוצאה מכך המצב הידרדר. היא הייתה צריכה לנסות משהו אחר ולא ללכת על בטוח. חבל שכל נבחרת השייט לא הצליחה. היו הרבה ציפיות, אני מאוכזב גם בשבילם. צריך להסיק מסקנות ולבדוק איך לשפר את המצב.
"לדעתי, צריך למצוא דרך ללמד את הספורטאים להתמודד עם הלחץ, לאו דווקא קורזיץ. לא מתייחסים מספיק ללחץ שיש לו השפעה אדירה על התחרות, בטח בזמן אולימפיאדה שהספורטאים יודעים שזו הזדמנות של פעם בארבע שנים".
עמית ענבר: "להתרכז רק בענפים עם פוטנציאל"
עמית ענבר: "כאחד שהשתתף בשתי אולימפיאדות, אני יכול להגיד שיש משהו מאוד מיוחד ושונה באולימפיאדה מתחרויות אחרות. באולימפיאדה אתה נחשף לקהל הרחב ולאנשים שמנומנמים במהלך השנים, ואז, פעם בארבע שנים, כולם נרתמים ולוחצים. זה משהו שונה מהתחרויות הרגילות.
"הספורטאים שלנו הם אותם ספורטאים שמצליחים באליפויות אירופה ואליפויות עולם, אבל הם לא תמיד עושים את האדפטציה הנכונה, בעיקר אם זו אולימפיאדה ראשונה שלהם, שזו תחרות כמו כל תחרות ולא משהו מיוחד.
"אם הייתי יכול לעשות שינוי בניהול הענפים האולימפיים, הייתי בודק מהם הענפים שבהם יש לנו פוטנציאל ומתרכז בהם. הייתי בונה את הפירמידה לרוחב שבכל ענף בעל פוטנציאל יהיו יותר ספורטאים. הייתי פחות מתעסק בענפים שלא הוכיחו את עצמם מבחינה הישגית. גם מבחינה תקציבית, צריך לחלק אותו למספר ענפים פוטנציאלים ולא לכל כך הרבה ענפים, כדי שכל ענף יקבל יותר".
צביקה שרף מסכם: "אין לנו ספורט בארץ, נקודה. לא משקיעים בספורט בארץ, לאף אחד לא אכפת מהספורט בארץ , אין לנו שום בסיס לספורט בארץ, וככה זה נראה. צריך לשנות את כל ההתייחסות של המדינה לספורט בארץ. לעשות ספורט, ולא דיבורים".