אשת הקרח

שליחנו לווימות' בילה עם לי קורזיץ וגילה שגם תקוות של מדינה שלמה לא מלחיצות את הספורטאית המחויכת הזו. ככה זה כשנמצאים ב"גן עדן של שייט", בו כולם אוהבים ישראלים

  • לי קורזיץ
דני בורשבסקי, שליחנו ללונדון
קובי אליהו

צפו בקורזיץ מדברת על הכל, רגע לפני היום הגדול בחייה
צילום ועריכה: קובי אליהו

עוד בוואלה!

"לא רציתי לטפל בבעיות, אבל היום יש לי עבודה": העמותה שעושה שינוי

לכתבה המלאה

אם נצמדים לתאוריה שהלחץ הוא הגורם מספר 1 לכישלונות של הספורטאים הישראלים במשחקים האולימפיים, אפשר להבין למה השייט הוא הענף המוצלח ביותר שלנו. תחרויות השייט האולימפיות מתקיימות במקרים רבים באתרים רחוקים מהאזור שבו מתקיימים המשחקים. גם במקרה הנוכחי, העיר ווימות' מרוחקת כשלוש שעות נסיעה מלונדון. אף אחד כאן לא מרגיש את הלחץ שיש בכפר האולימפי. גם כאן יש כפר אולימפי, אבל זה כפר שייטים – כולם מכירים את כולם, כולם מודעים ליתרונות ולחסרונות של כולם, אף אחד לא נחשף לספורטאים מחוץ לעולם השייט, ואף אחד לא מחפש סלבריטאים. למעשה, מדובר במשהו דומה לאליפות העולם בכל הדגמים בשייט שנערכת אחת לארבע שנים. אולי זה קצת יותר גדול, ועדיין – העובדה שהים ממש מתחת לאף, מרגיעה את רובם.

את לי קורזיץ זה מרגיע ללא ספק. הרי הלחצים בלונדון עשו את שלהם והיה צפי שיום לפני היום החשוב בקריירה שלה, היא תנסה להסתגר עם עצמה. אחד ממקורביה סיפר שהיא מעדיפה להיות לבד, אבל בסופו של דבר זו הייתה אותה לי קורזיץ הרגועה והחייכנית, ששמחה לחלוק את תחושותיה לקראת שיוט המדליות. בצהריים היא נסעה לעיר לארוחת צהריים יחד עם מאמנה בן פינקלשטיין והקוריצה – הקמע שלה. משם היא חזרה רגועה לגמרי אל הכפר האולימפי. "איזה כיף פה", היא כל הזמן אומרת, "גן עדן של שייט" – אומרים אנשי ים אחרים. מצד אחד היא נהנית מכל רגע ובטח מהעובדה שהיא בעמדת זכייה במדליה, מצד שני היא גם רוצה לגמור את זה, בצורה הטובה ביותר, ולחזור לכיף האמיתי בארץ.

גם היא וגם "קוריצה" - הקמע שלה, הכי רגועים ומחויכים שאפשר. לי קורזיץ (צילום: קובי אליהו)

מה שכל כך מרשים בלי קורזיץ זה שהיא באמת לא לחוצה. ספורטאים רבים בלונדון טענו שגם הם לא, אבל לא יכלו להסתיר את זה באמת. כמעט כל מצלמה זיהתה את הלחץ אצל כל אחד מהם. לי קורזיץ נהנית מהשקט שלה, מהשקט שהיא מקבלת מהצוות הישראלי הלא גדול שיש סביבה, וטוב שכך. העסקן היחיד כאן הוא יו"ר איגוד השייט יהודה מעין, וגם עליו קשה להגיד שהוא עסקן. הוא ראש המשלחת, הוא הדובר הרשמי, הוא המרגיע הלאומי, והוא אפילו מעודד את השייטים להתראיין כמה שיותר – דווקא כדי שלא ירגישו את הלחץ שבהסתגרות. יהודה מעיין הוא איש צוות לכל דבר בנבחרת השייט, והשייטים מעריכים מאוד את העבודה שהוא עושה כאן, במיוחד לי קורזיץ.

בכלל, כיף גדול להיות בווימות'. חוץ מזה שזו עיירת חוף מרשימה ופסטורלית, עושה רושם שיותר כיף להיות ישראלי דווקא כאן. בלונדון, אף אחד לא ממש סופר אותנו – לא עיתונאים, לא ספורטאים, לא אנשים באופן כללי. כאן נמצאים בעיקר אנשי שייט, וכשאומרים להם "ישראל", זוכים ישר לתגובות נלהבות. אף אחד לא נכנס כאן כמובן לקטע של פוליטיקה, פשוט כולם יודעים כאן שישראל תמיד מגיעה לפודיום בענף השייט, וכולם מצפים לאפשרות שזה אכן יקרה ביום שלישי. כאן לא ממש קיימת האוניברסליות שיש בלונדון. רואים פחות דגלים באתר השייט האולימפי, ורוב המדינות הן מערביות ועשירות – הרי זה מה שמסמל את ענף השייט. ובכל זאת, דווקא כאן יש הכרה בישראל הקטנה. אגב, לטקס המדליות של גלשני הרוח לנשים שיתקיים מחר, עיתונאים צריכים להזמין מקום מראש. כמה מאנשי הארגון במקום כבר שאלו מי מגיע מבין הישראלים מבחינתם – די ברור שכולנו רוצים וצריכים להיות שם.

עיירת חוף פסטורלית. נקווה שממנה יגיעו מחר הבשורות (צילום: GettyImages, Clive Mason)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully