בזמן שחלמתם על הדרים טים

איך תיראה מינסוטה עם קירילנקו וברנדון רוי? הניקס עשו בשכל כשוויתרו על ג'רמי לין? ומי הקבוצה שהשיגה את גניבת הקיץ? מתי ברסקי על ההחתמות ב-NBA

מתי ברסקי

הגענו לתקופה שבה שוק השחקנים החופשיים הולך ומתמעט, רוב הקבוצות כבר הגיעו לתקרת (או רצפת) השכר שלהן לעונה הקרובה, ניצלו את החריגות שלהן, הרכיבו סגל של 14-15 שחקנים ומוכנות לצאת איתו לקרב. תשומת הלב של אוהדי ה-NBA מופנית לכיוון לונדון, שם נבחרת החלומות 2012 הולכת 20 שנה אחורה בחיפוש אחר יריבה ראויה. שלושה שבועות חלפו מאז הניתוח הקודם של מהלכי הקיץ הבולטים בליגה, ובהתאם לניחוח הבינלאומי של האולימפיאדה, שניים מהסיפורים הבולטים של אותו פרק זמן קשורים בילידי רוסיה ובאמריקאי שהוריו היגרו מטייוואן.

טיפול ללא כאב

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
גם קינג ג'יימס שומע שקורים דברים מאחורי הגב (צילום: GettyImages)

הפתעת הקיץ: ניו יורק מוותרת על ג'רמי לין

הרשו לי לאכול את הכובע, ממולא במילים שהופיעו בטור הקודם – הניקס בחרו בהתנהלות כלכלית שפויה, בערך לראשונה בתולדות המועדון. כמובן שזה הגיע לאחר שנתיים שבהן סטודמאייר הוחתם על חוזה של 100 מיליון לחמש שנים, שאף חברת ביטוח לא הסכימה להתקרב אליו בגלל בעיות הברכיים של אמארה. בהמשך הגיע אנתוני עם הארכת חוזה של 67 מיליון לשלוש שנים – לא חוזה גרוע, אבל הניקס יכלו להחתים את מלו על סכום מופחת בפגרה שלקראת עונת 2011/12 (רק דנבר יכלה להעניק לו הארכה מקסימלית), אם הוא כל כך רצה להגיע לניו יורק. במקום זאת הם ויתרו על חבילת נכסים שכללה את גלינארי, וילסון צ'אנדלר, מוזגוב ובחירת דראפט עתידית.

כחלק מהטרייד הניקס נאלצו לספוג את החוזה של בילאפס (13 מיליון), שעליו הם בזבזו את האפשרות החד פעמית להשתחרר מחוזה שנחתם במסגרת ההסכם הקיבוצי הקודם (סעיף אמנסטי), במקום לשמור אותו לכל צרה שלא תהיה עם אמארה, זאת בכדי להחתים את טייסון צ'אנדלר על 56 מיליון לארבע שנים. אז הרי לפניכם המיטה שהניקס הציעו לעצמם. למה להתקמצן על מקום מתחת לשמיכה דווקא עם לין?

ניו יורק הפתיעה עם התנהלות כלכלית שפויה. לין (צילום: רויטרס)

נכון שלינסניטי הייתה בעיקר סנסציה שנמשכה שבועיים, בהם לין שיחק ופרח בכדורסל של ד'אנטוני (כולל איבודים בסיטונות והגנה בעייתית), ולא ברור עד כמה הוא מתאים לשיטה של וודסון שמבוססת על בידודים של אנתוני באחד על אחד; ואומנם השארתו הייתה עולה לניקס 43 מיליון בשנה השלישית לחוזה, בגלל חישובי מס מותרות והאופן שבו המשכורת שלו הונדסה. אבל בשורה התחתונה מדובר בנכס עם כישרון וערך שיווקי גבוה, מציאה שנפלה לניקס מן השמיים, כי במצב תקרת השכר שלהם אפשר להסתפק רק בשחקנים ותיקים בתמורה לחריגות שכר.

לין היה עולה לניקס באזור ה-5 מיליון בכל אחת מהשנתיים הראשונות בחוזה שלו, לעומת עלייה ל-15 מיליון בשנה השלישית – אפשר היה להעביר אותו בטרייד עד אז. קבוצות כמו מילווקי, שכבר זרקה בעבר בחירה שישית בדראפט על יי ז'יאנליאן, בין השאר בגלל הערך השיווקי שלו; וגולדן סטייט, שבדומה ליוסטון, החזיקה בלין ופספסה את הפריצה שלו, היו עשויות לוותר למען לין על נכסים כמו ברנדון ג'נינגס וסטפן קארי. שניהם אומנם לקראת סיום חוזי הרוקי שלהם, אבל ג'נינגס יהיה מוכן להקריב לא מעט כסף כדי לשחק בשוק גדול, ניו יורק במיוחד; וקארי יכול להתאים מאוד לצד מלו.

פתאום יש קצת עומק בגארדן. פלטון (צילום: AP)

ספקולציות בצד. במקום להשאיר את לין ב-25 מיליון לשלוש שנים – חוזה שמסתיים יחד עם החוזים של מלו, אמארה, צ'אנדלר, קמבי וקיד – הניקס העניקו לריימונד פלטון וסטיב נובאק חוזים לארבע שנים של 14.8 מיליון ו-15 מיליון בהתאמה. כלומר שבעוד שלוש שנים, כשהם ירצו להסתער מחדש על שוק השחקנים הפנויים (רונדו ואולדריג' יסיימו חוזה, לברון ולאב עשויים להשתחרר), יהיו להם 7.6 מיליון מיותרים כנגד תקרת השכר, בעבור שני רול פליירס בני 30 פלוס. חשוב לציין שברמה המקצועית, נבנתה בניו יורק קבוצה עמוקה ומסקרנת: רוני ברואר שהגיע על חוזה מינימום לשנה, יתפוס בלי בעיה את מקומם של אימאן שומפרט הפצוע ולאנדרי פילדס (חתם בטורונטו); פלטון של וודסון לא ישחזר את מספרי פלטון של דאנטוני, אבל הכישרון שם; מאחורי פלטון יש את קיד ופריג'יוני – עד לפריצה של לין אשתקד, הניקס היו תלויים בבארון דייויס מייק ביבי וטוני דגלאס; השלשות של ג'יי אר סמית ונובאק, הגנה בצבע מצד קמבי וקורט תומאס – פתאום יש ספסל בניו יורק.

אבל אי אפשר להשתחרר מהתחושה שהבעלים של הניקס כל כך זעם על החוזה שלין ויוסטון תקעו לו בגרון, שהוא העדיף לירוק אותו החוצה בתקווה שהם יצאו הצדדים המופסדים בטווח הארוך. ימים יגידו, כרגע נראה שהניקס סופסוף פעלו משיקולים לטווח הרחוק, אבל הסתכלו רחוק מדי. עד שעונת 2014/15 תתחיל, הרבה מים יזרמו בהאדסון – אבל עכשיו הנטס כבר לא נמצאים מעברו השני.

הסאגה של הקיץ: הווארד ינחת בסוף ביוסטון?

הצד השני בכובע שאני אוכל כרגע, קשור בהצלחתו של דריל מורי, הג'נרל מנג'ר השנוי במחלוקת של יוסטון, להשיג את לין. החוזה שלו נפרש למשכורות אחידות עבור הרוקטס – 8.3 מיליון בכל שנה (מתוך שלוש) – בניגוד לפרישת משכורות של 5, 5, 15 מיליון עבור הניקס, כפי שמתחייב מחוקי הליגה לשחקנים במעמד חוזי שכזה (נבחרי סיבוב שני שסיימו חוזה לאחר שנתיים בליגה). כנ"ל לגבי עומר אסיק שהגיע משיקגו על חוזה זהה. האם מדובר בסכומים מוצדקים, בזמן שמורי שלח את לאורי בטרייד, ויתר על השארתו של דראגיץ', ושחרר את סקולה היעיל באמצעות סעיף האמנסטי? בהתחשב בשאיפות של מורי – לנצל את הגמישות הכלכלית של הרוקטס ומצבור הנכסים שלה בדומה למה שדני איינג' עשה עם הסלטיקס בקיץ 2007 – אז התשובה היא כן.

יוסטון עדיין מחזיקה בסכום של 3.8 מתחת לתקרת השכר, סכום שעשוי לטפס עד ל-8.5 מיליון לאחר ניפוי המשכורות של שון ליבינגסטון ועוד כמה אלמוניים עם חוזים בלתי מובטחים. החוזה המסתיים של קווין מרטין, בסך 12.4 מיליון, ישמש כבסיס לכל טרייד עבור שחקן מוביל (דווייט הווארד ואנדרו ביינום מוזכרים כאופציות). הרוקיס ג'רמי לאמב, רויס ווייט, טרנס ג'ונס, ודונטס מוטיונס הם כרגע בגדר הבטחות, בעוד שפטריק פטרסון ומרכוס מוריס כבר צריכים להתחיל לקיים. יש גם בחירות דראפט עתידיות ממגוון קבוצות (ממפיס ודאלאס, תלוי במיקום), האטרקטיבית מתוכן שייכת לטורונטו - כל בחירה שבין 4 ל-14 בדראפט הקרוב.

החוזה שלו ישמש בסיס לכל טרייד עבור שחקן מוביל. קווין מרטין (צילום: AP)

אז בינתיים מורי יכול להרגיש שיש לו ביד את הגרסאות המקבילות לרונדו ופרקינס (מודל 2007/08), עם לין ואסיק. רק שלבוסטון היה גם את פירס, את אלן שהגיע בטרייד עם חוזה לשלוש שנים, והודות לנוכחותם הגיעה הסכמתו של גארנט להאריך חוזה בשנה ולהגיע לבוסטון. מורי יצטרך לפעול יותר כמו בילי קינג והנטס, עם טרייד עבור הווארד (או ביינום?) בלי התחייבות לטווח הארוך, תוך כדי שהוא נאלץ גם לספוג כמה חוזים גרועים של המג'יק, כי אף אחד מהפרוספקטים שלו טרם סיפק את הסחורה כמו אל ג'פרסון במדי הסלטיקס. אם טרייד כזה ייצא לפועל, התקווה היא שלין ימשיך לככב ולשחק ברמה אחת מעל השחקנים שהווארד שיתף איתם פעולה עד כה. כדי שהצמד הזה יצליח יותר מהשילוב הקודם בין אמריקאי וסיני ביוסטון (הפעם בחילופי תפקידים על המגרש, מחוצה לו האמריקאי יישאר בתפקיד הפרימדונה), מורי יצטרך לשמר כמה שיותר מקום בתקרת השכר כדי להחתים כוכב נוסף ולשכנע את הווארד להישאר. חברו הטוב ג'וש סמית עשוי להיות הכוכב הזה, רק שהוא בכלל ינסה לגייס את הווארד לאטלנטה.

מבחינת אופציות אחרות שמרחיקות אותנו מסאגת הווארד המייגעת: אריק גורדון מועמד ודאי לדרוש טרייד, לאחר שחתם בפניקס והושאר בניו אורלינס בעל כורחו; ואולי פתיחת עונה גרועה מצד ממפיס תביא את קברניטי הקבוצה לשקול טרייד על גיי או ראנדולף. בכל אופן, יהיה מעניין לעקוב אחר יוסטון בעונה הקרובה – גם אחר מגוון הפרוספקטים שעל הפרקט ובראשם לין ואסיק המנסים להצדיק את האמון בהם – וגם אחר רכבת השמועות שתלווה את הקבוצה.

ישתף פעולה עם לין? דוויט הווארד (צילום: רויטרס)

המרענן של הקיץ: מינסוטה מחזירה את קירילנקו ורוי מהגלות

קיץ עמוס עבר על הזאבים. המטרה הראשית של המנג'ר דייויד קהאן הייתה לחזק את עמדות הכנף עם ניקולה באטום הצעיר, שהיה מוסיף קומבינציה של קליעה משלוש, אורך ואתלטיות בהגנה, וניידות בהתקפה שלא נוצלה כמו שצריך בפורטלנד של מקמילן, אבל הייתה מתאימה יופי במינסוטה של אדלמן ורוביו. מאחר שהבלייזרס מימשו את זכותם להשוות את הצעת החוזה שמינסוטה העניקה לבאטום (46 מיליון לארבע שנים), הוחתם אנדריי קירילנקו שהוא פרס ניחומים לא רע בכלל, במיוחד על חוזה נוח יותר של 20 מיליון לשנתיים.

לאחר עונה מצוינת במדי צסק"א מוסקבה, נשאלת שוב השאלה עד כמה הקלצ'ניקוב מתאים למטווחי הכדורסל האמריקאי, במיוחד אם לוקחים בחשבון את עומס המשחקים ושתחילת הקריירה המוצלחת שלו במדי יוטה הייתה בעמדת הפאוור פורוורד, ואילו במינסוטה הוא יידרש לשחק כסמול פורוורד. אבל סגנון המשחק של אדלמן, שכבר הביא בעבר לפריחתם של ולאדה דיבאץ ופרדראג סטויאקוביץ', אמור להתאים יופי לקירילנקו וגם תרם לבחירתו לשוב ל-NBA. הוא מסוגל להיות החוסם הבכיר בקו קדמי שכולל את לאב ופקוביץ' חסרי האתלטיות, והיכולת שלו לשמור על שתי עמדות הפורוורד תייצר שילוב טוב גם בינו לבין הסופמור המוכשר דרק וויליאמס. החשש כמו תמיד הוא לגבי יכולתו של קירילנקו להישאר בריא, חשש שתקף העונה גם לשאר כוכבי הקבוצה.

חייב לפרוח את ריק אדלמן. קירילנקו (צילום: רויטרס)

במקרה של ברנדון רוי המתקמבק, החשש הופך לדאגה של ממש. אומנם הוא עבר טיפול רפואי חדשני בברכיים שגם קובי בריאנט (38.5 דקות למשחק בעונה מקוצרת) קיבל אשתקד, אבל יש ברכיים עם סחוס ויש בלי - אלו של רוי שייכות לקטגוריה האחרונה. רוי בריא מסוגל לסייע בהנהגת הזאבים למשבצת הנחשקת בפלייאוף, אפילו כשחקן חמישייה עד לחזרתו של רוביו מפציעה. סגנון המשחק שלו בהתקפה תמיד התבסס יותר על שליטה בכדור, בגוף ובהתרחשויות על הפרקט, מאשר על מהירות ואתלטיות. אבל בטווח הארוך, הוא יתאים יותר כשחקן שישי כאשר לצדו מחליפים ניידים ואתלטיים שמסוגלים לחפות עליו בהגנה: ג'יי ג'יי בראה, צ'ייס באדינגר, דרק וויליאמס, דאנטה קנינגהאם וגרג סטיסמה (עוד החתמה טובה ושדרוג מובהק על פני דארקו). זה אומר שעם חזרתו של רוביו, החמישייה של מינסוטה שוב תורכב משני רכזים (וחמישה לבנים, מראה נדיר בליגה). לאור צירופו של אלכס שווד המוכשר, סקורר שחייב לשחק כפוינט גארד ב-NBA סטייל אדי האוס בסקרמנטו של אדלמן, טרייד על רידנאור (8.2 מיליון בשנתיים הבאות) ו/או דרק וויליאמס שמתבזבז מאחורי לאב, יהיה צעד מתבקש אם בתמורה יגיע שוטינג גארד מתאים.

גניבת הקיץ: או. ג'יי. מאיו בדאלאס

8.2 מיליון דולר לשנתיים (אופציית שחקן לשחרור מהחוזה בקיץ הבא) עבור שחקן בן 24 שקלע 18.5 נקודות למשחק בעונת הרוקי שלו, ושבשנתיים האחרונות קיבל על עצמו את תפקיד השחקן השישי? ויש עוד - בניגוד לסקוררים כמו בן גורדון וג'מאל קרופורד, מאיו מסוגל גם לשמור היטב ובמיוחד מול רכזים אתלטיים כמו ווסטברוק. אם מאיו יספק את הסחורה בדאלאס וישתכנע להישאר לעונה נוספת, המאבס יהיו מסוגלים לפנות מספיק מקום בתקרת השכר כדי לצרף את דווייט הווארד (שוב הוא?), או ביינום, לשלד התחלתי שכולל את מאיו-מריון-נוביצקי בקיץ הבא. בינתיים, הקבוצה הזמנית שהורכבה שם לפחות מסוגלת להתמודדות מכובדת יותר בעונה הסדירה ובפלייאוף.

גם שומר, גם קולע, מה עוד צריך. מאיו (צילום: AP, David Zalubowski)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully