צפו במשחי הגמר אמש, באדיבות ערוץ 1, עריכת וידאו: מיכאל ברגמן
כמה טוב שמייקל פלפס שבר הערב את שיא המדליות של כל הזמנים במשחקים האולימפיים. דווקא באולימפיאדה שבה הוא נראה קצת כמו כולם, מגיע רגע שמזכיר שהוא ממש לא. שהוא אגדה. אגדה שתישאר לעד. תמיד קל לשכוח את הנצח ולזכור את הרגע, לראות את פלפס מפסיד במאית השנייה האחרונה את גמר ה-200 פרפר. שוב מפסיד. שוב לא זוכה בזהב (עד גמר ה-4 כפול 200 שבא אחר כך), אבל זה קורה לכל אגדה מתי שהוא. ופלפס הוא האגדה הגדולה מכולן. טוב שהרגע הזה שמזכיר לכולם, שמכניס את כולם לפרופורציות הנכונות, הגיע. כמישהו שהוא קודם ספורטאי ואחרי זה פרשן, אני תמיד יודע כמה זה קשה לעבוד 4 שנים. לתת דם, יזע ודמעות. וכמה זה קשה לפלפס לסיים 4 שנים כאלה ולשחות כמו עוד שחיין טוב באירוע הגדול מכולם. כמו עוד בן אדם. אבל לא באמת. זו אגדה.
צריך להשלים עם זה. פלפס של לונדון 2012 הוא כבר לא שחיין ברמה אחרת שהיינו רגילים לראות, והמתחרים שלו מבינים זאת ולא חוששים. גם בגמר ה-200 פרפר הוא נראה כמו כולם, ולדעתי שילם גם מחיר לא קטן על המאמץ הכביר שהשקיע במבחנים האמריקאים, שהם שברמה של אליפות אירופה. אתם לא יודעים כמה זה קשה להתברג במבחנים האלה ולזכות בכרטיס לאולימפיאדה, בטח אחרי שחצית את שיא היכולת בגילך, אחרי שעברת ועשית הכל. ובגמר ה-200 הפרפר פלפס פגש פנומן, את לה קרוס הדרום אפריקאי. פלפס רגיל לסיים חזק. הפעם הוא פתח חזק והיה נדמה שעם הסיומת שלו אי אפשר יהיה לקחת ממנו את הזהב. אלא שלה קרוס כבר לא קנה את המיתוס הזה. הוא ידע שפלפס לא בכושר שיא, ופלפס אכן התעייף ב-20 המטרים האחרונים. לה קרוס, ששיפר את השיא האישי שלו ב-1.4 שניות (נדיר - אני השתפרתי ב-100 גב ב-1.4 שניות בארבע שנים, בין אולימפיאדת אטלנטה ואולימפיאדת סידני), ניצל זאת כדי לנצח את הגדול מכולם.
לא נראה עוד דברים גדולים מפלפס כמו לפני 4 שנים, אבל זה לא באמת חשוב. אתם לא מבינים כמה קשה לאחד כמוהו לעכל שהוא הגיע לשלב שהוא עוד שחיין טוב, רק בן אדם. בשבילו להגיע שני או רביעי זה אסון, אבל עדיין רואים אותו מעודד את הנבחרת, נותן את ה-100 אחוז בכל משחה כאילו כלום לא קרה ומוכיח שגם ברגעים שבהם הוא נראה כמו בן אדם, הוא עדיין משהו שקצת מעבר לזה.
אני עדיין מאמין שהוא ינצח ב-200 מעורב בחמישי בערב את לוכטה (גם לזלו צ'ה הגדול, שלא הצליח לעלות לגמר ב-400 מעורב, ו-200 פרפר, יתן את כולו כדי להוכיח מה הוא שווה), ומעניין יהיה לראות האם האמריקאים ישתמשו בו למשחה השליחים המעורב. פלפס לא הכי מהיר באף סגנון, אבל ייתכן שירצו לתת לו להגדיל את אוסף המדליות ולוותר למענו על אחד השחיינים המהירים. זו הרי האולימפיאדה האחרונה שלו, ופוליטיקה בריאה במקרים כאלה אנו כבר מכירים מהעבר.
הגדולה מכולן
את המדליה ההיסטורית שלו פלפס השיג ב-4 כפול 200 חתירה, בו ארה"ב ניצחה. זה היה עוד אחד מהגמרים הגדולים שראינו בשלישי בערב, והיה מדהים לגלות כיצד ארה"ב מגייסת את כל התותחים כדי לנצח את הצרפתים שהדהימו אותם ב-4 כפול 100. פלפס ולוכטה שילבו כוחות ומנעו קרב צמוד. הסיפור הפעם היה גם סין, שזכתה בארד, לא מעט בזכות השחיין הכביר שלה ואחד הגיבורים הגדולים של לונדון 2012 סון יאנג, שניצח את ה-400 חתירה והיה שני ב-200 חתירה. הוא צמצם פערים, עקף את גרמניה ואוסטרליה, וזכה במדליה שלישית. ענק.
בגמר ה-200 מעורב לנשים שוב ראינו את יה הסינית פותחת פער עצום בסגנון החתירה. מדהים לראות שחיינית כל כך צעירה שמצליחה פעם אחרי פעם במה שהיא שוחה. יש המון רכילויות לגביה, אנשים לא מוכנים להשלים עם התוצאות שלה, אלא שהפעם היא התעלתה גם בפן המנטלי והתמודדה היטב עם כל הלחץ מסביבה. ישנה גם ירידת מתח אחרי ניצחון כביר כמו זה שלה ב-400 מטר מעורב אישי, אך היא לא נותנת לזה להפריע לה ומבצעת את מה שהיא צריכה על הצד הטוב ביותר.
בגמר ה-200 חתירה אני לפחות ציפיתי לראות את פלגריני, אלופה אולימפית, שיאנית עולם ושיאנית אירופה, לוקחת את המשחה הזה. התבדיתי. אליסון שמידט עם שיא אוליפי חדש ניצחה את המשחה בזמן של 1:53.61, אחריה מופט הצרפתיה ובארט האוסטרלית עם מדליית הארד. מיסי פרנקלין מארה"ב רביעית, רק מאית ממקום שלישי, זה בטוח מאוד כואב.
היוקרתי מכולם
היום (רביעי) מגיע רגע השיא של השחייה בלונדון, עם המשחה היוקרתי מכולם, ה-100 חתירה. מי שראה את חצי הגמר, יכול לבנות על עוד אגדה שתתגלה לנו בלונדון ג'ימס מגנוסון האוסטרלי, מי שהגיע לאולימפיאדה עם הזמן המהיר ביותר, והראה עליונות וסיים ראשון עם זמן מצוין של 47.6. סיילו סזאר, הברזילאי הנהדר, אלוף אולימפי ב 50 חתירה, ממש אחריו, והצרפתי המוכשר, יניק אנייל, הצטרף גם הוא לגמר היוקרתי מהמקום השביעי עם תוצאה של 48.23. איזו גלריה. אי אפשר כבר לחכות.
בבוקר (רביעי) כולנו נחזיק אצבעות לישראלים, גל נבו (200 מעורב) ויעקב וטומרקין (200 גמר). לנבו יש סיכוי טוב לחצי גמר, אם ישפר בקצת את שיאו האישי. לגבי טומרקין, ילד הפלא שלנו, השאלה היא מה עשה לו המשחה הפושר של ב-100 הגב. האם זה דיכא לו את התיאבון או רק הגביר אותו. אם הוא ירגיש טוב אם עצמו, יש לנו עוד סיכוי טוב לחצי גמר בערב. אנחנו מאחוריכם.
