צפו במשחי הגמר הדרמטיים מהבריכה
עוד היסטוריה קיבלנו בבריכה בלונדון, והפעם היתה זו גם ישראל שהשתתפה בחגיגה. מה שעמית עברי עשתה אתמול, בעצם ההעפלה לחצי הגמר ב-200 מעורב אישי וההופעה המכובדת שלה שם, אמור לתת תיאבון חדש לשחיית הנשים בישראל. רף חדש. תקווה גדולה יותר. לא צריך להיות גבוהה מדי כדי להגיע לרמות האלה. גם הנשים הישראליות יכולות לשחות ברמות האלה ולהיראות כך.
במוקדמות עברי שיפרה את שיאה האישי. בחצי הגמר שחתה שתי מאיות לאט יותר. פעם אחת מקום 12, פעם אחת מקום 13 זה ממש לא מובן מאליו. זה צעד קדימה. מעולם לא היתה שחיינית ישראלית בחצי גמר לפני כן. נקווה שזה ייתן תיאבון לגל נבו במקצה הזה, ה-200 מעורב אישי. אתמול הוא ניצח את המקצה שלו במוקדמות ה-200 פרפר, לא עלה לגמר אמנם, אבל זה היה רק הכנה למשחה היותר טוב שלו. נחזיק אצבעות שהאכזבה שניכרה בפניו בעצם אי העלייה ב-200 פרפר והרוח הגבית שהעניקה עברי לשחייה הישראלית כולה, תדחוף את נבו לחצי גמר ישראלי נוסף.
היסטוריה צרפתית
מי שחשב שהניצחון של יאניק אנייל על ראיין לוכטה בסיומת של מקצה השליחים היתה סטיית תקן, קיבל את גמר ה-200 חתירה ובו הצרפתי ניצח בפער של מטר וחצי. האיכות שלו, שבמקצה השליחים השתלבה בניצחון הכולל של צרפת, בלטה הפעם בצורה חדה וצודקת. גם לוכטה לא יכול לנקום בו. לוכטה בכלל בלי מדליה. אנייל ניצח בפער יפה מאוד לא רק את המלך של הבכירה לפני המשחקים האולימפיים, אלא גם את סון יאנג הסיני ופארק הקוריאני שלהטו ב-400 חתירה. ייתכן מאוד שקיבלנו את הגיבור של השחייה במשחקים האולימפיים, גיבור שלא לגמרי ציפו לו.
את הקפיצה הגדולה שלו, אנייל עשה בעיקר בשנה האחרונה. בגיל 20 הוא שוחה באולימפיאדה כמו אלוף וותיק. חברים, הוא בן גילו של יעקב טומרקין הישראלי, אבל דווקא בגלל גילו, כפי שראינו במקרים אחרים בלונדון, אפשר להסביר את השיפור העצום הזה. בגיל כזה הוא הגדיל מסת שריר, צירף לכך אימונים מפרכים, הכנה מנטלית נכונה ומנה גדולה של כישרון. לא בטוח שהפייבוריטים האוסטרלים ב-100 חתירה אהבו את מה שהם ראו בגמר ה-200 חתירה. אנייל מסוגל להדהים גם אותם ולקבוע במשחה הזה הכתרה מושלמת למופע המפתיע שלו בלונדון 2012.
היסטוריה ספורטיבית
אנייל, מצחיק לומר, הוא דוגמה מבוגרת אפילו לתופעת הצעירים והצעירות שכובשת את הבריכה בלונדון ויוצרת שלל הפתעות שלא חשבנו עליהן. צעירים שמשתפרים בצורה כזו זה לא משהו אופייני כל כך לשחייה. בדרך כלל שחיין יודע מה הגבולות שהוא יכול להגיע אליהן. דווקא כשגדלים, השיפור מגיע במנות גדולות יותר. אבל עם סוף ההתפתחות הפיזית (סוף הגדילה או פיתוח מסת שריר), ההתקדמות נעצרת ומגיעה בקושי רב יותר ובמנות קטנות.
היום השחייה העולמית מושכת היצע רחב יותר של ילדים, שמתחילים את דרכם בגיל צעיר יותר. התוצאה: מבחר רחב יותר של כישרונות, שמגיעים לשיא בגיל צעיר מאוד. כך אפשר לגלות יותר שחיינים, כפי שגם אנחנו עושים מדי ערב בבריכה בלונדון. הצעירים האלה מפתיעים בענק.
היסטוריה נשית
כפי שהסינית בת ה-16, מנצחת ה-400 מעורב, יה שייוואן הוכיחה, אצל הבנות תופעת הצעירים הרבה יותר בולטת. שנתיים אחרי שבנות מקבלות וסת, הפיזיולוגיה שלהן משתנה משמעותית. הן גובהות, מתארכות (מוטת ידיים), מסת השריר עולה משמעותית. אצל הבנים הגיל המפתיע במשחקים האולימפיים נע, בהכללה, סביב ה-20.
ראינו את סון יאנג, הסיני המדהים בן ה-20, מנצח ב-400 חתירה, רק 7 מאיות משיא עולם בעידן החליפות. בריו בברזיל 2016 הוא אמור להיות הכוכב הבא של השחייה, אם לא יבוא איזה ילד יותר מהיר ממנו. מספרים שהוא מתאמן כמו משוגע, ולא קל ככה להחזיק ארבע שנים.
בבנות, זה מתחיל מוקדם יותר. רק אתמול קיבלנו ילדה בת 15 מליטא, רותה מיילוטיטה, נוגעת בקיר לפני כולם ב-100 חזה, ומשאירה מאחור את רבקה סוני ולייזל ג'ונס. לרשימה הזו אפשר להוסיף את מיסי פרנקלין, הזקנה בת ה-17, שזכתה בזהב ב-100 גב נשים. הבריכה שייכת לצעירים, ובעיקר לצעירות. אל תחמיצו את גמר ה-200 מעורב עם יה הסינית, שחותרת יותר מהר לוכטה במקצה המשולב. אפשר להריח שם שיא עולם ועוד רגע כביר לשחיינים הצעירים שהגיעו ללונדון 2012.
ההיסטוריה שבדרך
לא שכחנו את מאט גריברס, שזכה ב-100 גב. הוא ממש החליק על המים, לעומת האחרים שנאבקו בהם. יש לו סגנון מדהים. גם מייקל פלפס הרשים בחצי הגמר של ה-200 פרפר: חילק כוחות נכון, נתן פיניש מעולה וסיים ראשון את המקצה שלו. אבל עדיין, קשה לי לראות אותו מנצח בגמר שמחכה בשלישי בערב. עם הזמן הרביעי בטיבו במוקדמות, פלפס מכין אותנו לעוד ערב שבו אולי נקבל גיבור חדש במקומו. אחרי יומיים בבריכה בלונדון, אנחנו כבר רגילים.
