כמובן שבספורט אולימפי, בוודאי שבענף כמו שחייה, אין טעם לדבר על מונחים כמו נקמה, אבל אתמול (ראשון) גם הצרפתים הודו: זה היה מתוק. ארבע שנים חלפו מאז שנבחרת השליחים של ארה"ב ניצחה את צרפת במאית שנייה בגמר 4 כפול 100 חופשי, ואתמול הצרפתים היו אלה שהפכו פיגור ברור לניצחון מדהים. בפעם שעברה היה זה ג'ייסון לאזק שעשה את המהפך, אתמול דווקא ריאן לוכטה היה זה שאיבד את היתרון לאמריקאים. "השגנו את הנקמה שלנו", הודה קלמנט לפר הצרפתי.
כשריאן לוכטה זינק לבריכה, היה לארה"ב יתרון של חצי גוף. אבל כנראה שהאלוף היה עייף, אחרי שכבר התחרה 1,200 מטר, מכיוון שאיבד את היתרון שלו לאט לאט ליאניק אנייה שסיפק פיניש מדהים. "נתתי את כולי ב-50 המטרים האחרונים, עד שהוא פשוט נשבר", אמר אנייה, "בעשרת המטרים האחרונים כבר ראיתי שהוא ממש נכנע". אנייה עבר את 100 המטרים בשנייה יותר מהר מאשר לוכטה.
מבחינת הישראלים, אחד הדברים המסקרנים היה הקעקוע על ידו של פביאן ז'ילו, באותיות עבריות "אני כלום בלעדיהם". "זה מוקדש למשפחה שלי", הסביר בעבר ז'ילו את הקעקוע הייחודי. אתמול הוא חגג את הזכייה: "זו מתנה נפלאה למאמץ ארוך, הניצחון הזה נותן לנו דחיפה להמשך וסיפוק ענק, למדנו את הלקח מלפני ארבע שנים".
ז'ילו בן ה-28 הוא יהודי ממוצא אלג'יראי, יליד דנן בצפון מזרח צרפת. הוא נחשב בתחילת דרכו לאחד הכישרונות הבולטים בשחיה הצרפתית, אך לא הצליח לייצב את הקריירה שלו מבחינה אישית והתמחה בעיקר במקצה השליחים ב-4X100. אחרי שהיה שותף למקום השביעי באתונה ולמדליית הכסף המתסכלת בבייג'ינג, הוא הצליח להגשים את החלום הגדול "ולעשות תיקון", כפי שציין בראיונות קודמים, וזכה עם צרפת בזהב בלונדון על חשבון האמריקאים.
הקעקוע בעברית הוא לא היחיד של ז'ילו, המתנשא לגובה של 1.94 מטרים. הוא הצהיר לא פעם על חיבתו הגדולה לקעקועים, כשאת גופו מעטרים ארבעה כאלה בסך הכל. יש לו שלושה כוכבים (אחד לכל אח) וכמובן את הטבעות האולימפיות. בנוסף, הוא מעריץ מושבע של מוחמד עלי.
ובינתיים בארה"ב
ריאן לוכטה הפך אתמול לגיבור טרגי, כשאיבד את היתרון הבטוח לאמריקאים, אבל כמובן שגם מייקל פלפס מדוכדך, אחרי ששוב פספס מדליית זהב. פלפס זכה במדליה ה-17 שלו במצטבר, ואתמול הוסיף כסף ראשונה לצמד 14 מדליות זהב ושתיים מארד. הוא רחוק מדליה אחת מהשוואת שיאה של הרוסייה לריסה לטיינה, שמחזיקה ב-18 מדליות אולימפיות. לפלפס נותרו עוד חמישה משחים. "לפחות לקחתי מדליה היום", הוא אמר בחיוך מאוכזב, אחרי שבמשחה הראשון שלו סיים רביעי, "זה מאכזב, אבל יאניק שחה נהדר לאורך כל השנה, והוא נתן משחה ענק".
לוכטה הודה ש"מאוד התרגשתי, כנראה, ואני מניח ששחיתי מהר מדי את 50 המטרים הראשנים, וזה פגע בי ב-50 המטרים האחרונים.. אבל לפחות השגנו מדליה, וזה גם טוב. 100 מטר זה ספרינט, ואני לא שוחה בדרך כלל את המשחה הזה. אנשים מניחים שאם אני שוחה משחים ארוכים יותר, לא אתעייף ב-100 מטר, אבל זה לא ככה. ספרינטים מוציאים ממך הכל".
אנייה, מנגד, הודה ש"זה קסום, פשוט קסום. לא היה עלינו יותר מדי לחץ, עשינו מה שאנחנו יודעים לעשות. עכשיו אנחנו אלופים אולימפיים. זה אדיר".
