* הבהרה: הכתבה עוסקת בהדחות. מי שמחפש כאן את סנטה קולומה, לא ימצא, מאחר שמכבי תל אביב עברה אותה בסופו של דבר. גם ההשפלה שהנחילה ויסלה קרקוב לבית"ר ירושלים לא כאן, מאחר שהפולנים עדיין היו קבוצה טובה יותר.
הפועל תל אביב זימברו קישינב (0:2 לקישינב במולדובה 8/8/95, 0:0 בגומלין בבלומפילד 22/8/95)
כולם יודעים שהפעם הראשונה היא תמיד הכי קשה, והפועל תל אביב חוותה את זה על בשרה כשבעונת 1995/6 היא שיחקה לראשונה באירופה, אחרי שהצליחה לסיים במקום הרביעי ולהגיע לגביע אופ"א בעקבות העובדה שמכבי חיפה זכתה בגביע. האדומים, עם משה סיני על הקווים, פשוט עשו במכנסיים מול זימברו קישינב, יריבה ממולדובה, שעד היום נותרה אלמונית וחסרת יומרות.
אלה היו ימים שבהם דיברו על אפשרות למכירת הקבוצה, ובהפועל תל אביב, שהייתה שייכת אז להסתדרות, בנו קבוצה חלשה עם שחקנים כמו אבי אזולאי, רונן גבאי, יעקב שוורץ, דמיאן לוקאשיק, השוער ירוסלאב באקו וניסו אביטן. האדומים הגיעו למשחק היישר ממחנה אימונים שנערך בחו"ל, לראשונה מבחינתם אחרי שבמשך כל השנים הם התכוננו לתחילת העונה בארץ. המשחק הראשון במולדובה כלל לא שודר, ועד היום אף אחד לא ראה אותו. אחרי החמצה גדולה של יוסי מדר בדקה השביעית, היריבה כבשה פעמיים בדקות 27 ו-70 והגיעה לגומלין בבלומפילד עם הרבה מאוד ביטחון.
המשחק השני היה אחד הגרועים ביותר שנראו במפעל. כמעט שום הזדמנות ליד השערים ו-0:0 משמים שהעלה את קישינב לשלב הבא, ואפילו האוהדים האדומים לא בדיוק ידעו למה לצפות. הפועל תל אביב סיימה את הקמפיין כבר בסיבוב הראשון, אבל איכשהו סיימה בליגה במקום החמישי באותה עונה. לאירופה היא חזרה שלוש שנים מאוחר יותר וזכתה לעבור שלב אחד עד שעפה מול סטרומגודסט הנורבגית.
בית"ר ירושלים בודו גלימט (1:5 לנורבגים בטדי 6.8.96, 1:2 לבודו גלימט בנורבגיה 20.8.96)
אין ספק שאחד מציוני הדרך של הקבוצות הישראליות באירופה היה אי שם ב-1996. בית"ר ירושלים של אלי כהן סיימה עונה קודם לכן במקום השלישי אחרי מכבי תל אביב ומכבי חיפה ועשתה את דרכה בגביע אופ"א במטרה ברורה להתקדם במפעל. אלא שהאמונה של בית"ר בעצמה וחטא היוהרה פגע בה, בדיוק כפי שקרה 12 שנים לאחר מכן כשהקבוצה שמעה שהיא הגרילה את ויסלה קרקוב, אבל ספגה 5:0 בפולין.
אחרי שבית"ר ירושלים עברה בקלות רבה את פלורינה טאלין בסיבוב המוקדמות הראשון עם 2:8 בסיכום שני המשחקים, כששמעו בקבוצה שההגרלה זימנה "קבוצת דייגים" בשם בודו גלימט, הצהלה הייתה גדולה. כך גם כותרות העיתונים, שהכינו את בית"ר לקראת עוד משחק קל בדרך לכניסה למפעל. אלא שבפועל, שום דבר לא הכין את בית"ר לאחת המפלות הכי גדולות של קבוצה ישראלית באירופה.
היריבה הנורבגית, שהופיעה למשחק בטדי בלי חששות, עשתה צחוק מאיציק קורנפיין, אלי אוחנה, יוסי אבוקסיס, איציק זוהר, סטפן שאלוי, דוד אמסלם ואישטוואן פישונט. במחצית בודו גלימט ירדה ביתרון 0:2, סרגיי טרטיאק ניסה להציל את המולדת עם שער מצמק, אבל ברג, שכבש במשחק שלושער השלים בליץ אדיר תוך חמש דקות בדרך ל-1:5 עגום במיוחד לכל מי שנכח באצטדיון. הכותרות המביכות בעיתונים לא עשו חסד לבית"ר, שפשוט לא הופיעה גם למשחק השני והשלימה הפסד שני מול הקבוצה האלמונית 2:1, כששאלוי היה חתום על השער המצמק.
למזלה של בית"ר ירושלים, ההדחה המוקדמת לא השפיעה בהמשך על הליגה, והקבוצה סיימה עם אליפות מדהימה באחת העונות היותר זכורות בתולדות המועדון. בודו גלימט עצמה נחתה על הקרקע למימדים הטבעיים שלה, כשבסיבוב הבא היא פגשה את טרבזונספור הטורקית ואמרה שלום לאירופה.
מכבי תל אביב ארצ'יאספור (1:1 בבלומפילד 16/8/07, 1:3 לטורקים בגומלין 30/8/07)
מכבי תל אביב, מוכת הלם אחרי ההפסד המביך לסנטה קולומה, התייצבה לסיבוב המוקדמות השני של גביע אופ"א במטרה ברורה להימנע ממבוכה נוספת נגד יריבה מהליגה השנייה בטורקיה. אלי כהן כמאמן ואבי נמני כג'נרל מנג'ר החליפו כמעט חצי הרכב בקיץ. כמו במשחקים מביכים אחרים של הישראליות, גם במקרה הזה המשחק הראשון נתן רמז למה שעשוי להתרחש בגומלין, כשבבלומפילד הצהובים ספגו שער מטעות בהגנה כבר אחרי חמש דקות. בידיעה שהטורקים זכו בשער חוץ יקר, ניסתה מכבי תל אביב לחזור לעניינים וסמוך לסיום המחצית יאניק קמנאן החזיר לצהובים את האוויר. זה לא מנע מהאוהדים לקרוא לאלי כהן להתפטר בסיום המשחק.
עד הגומלין, שנערך שבועיים לאחר מכן, כבר עמד מאמן זמני על הקווים - ויקי פרץ, אבל אף אחד לא חשב שהמצב יכול להיות גרוע יותר. כולם דיברו על נקמה, אבל ההגנה החלשה של מכבי תל אביב, עם אביב חדד, ארז מסיקה וניסו קפילוטו, באחד ממשחקיו הראשונים בבוגרים, קרסה תחת הלחץ. שוב הטורקים כבשו מוקדם (דקה שביעית), ואחרי עוד טעות תורנית בדקה ה-16 ברור היה שמזה מכבי תתקשה לצאת. נמני בישל לרודי חדד שער מצמק לפני הירידה למחצית, אבל בדקה ה-72 שער עצמי של חדד נעל את אחד הקמפיינים המביכים ביותר של קבוצה ישראלית באירופה.
ועוד לחשוב שערב תחילת העונה נפגש עם האוהדים רוני מאנה, שניהל מגעים עם לוני הרציקוביץ' לרכישת הקבוצה, ואמר להם: "מכבי תל אביב תרוץ לאליפות. תהיה לנו קבוצה מצוינת". לאחר המשחק לוני הרציקוביץ' לקח אחריות, ואמר: "אני אשם בהתנהלות בשבועות האחרונים. אני לא מאשים את השחקנים אלא את עצמי. לקהל לא מגיע לראות כדורגל כזה, לא מגיע לו לראות את מכבי מקבלת שלושה שערים בכל שבוע".
בני יהודה שמרוק רוברס (1:1 באירלנד במשחק הראשון 15/7/10, 0:1 לאירים בבלומפילד 22/7/10)
אחד מתחלואי הכדורגל הישראלי הוא כמובן ספיגת שערים בתוספת הזמן, אבל במקרה של בני יהודה זה רק חלק מהסיפור. בקיץ 2010 בני יהודה הייתה משוכנעת שבדרכה עומדת קבוצת נגרים מאירלנד, שהיא רק צריכה לטאטא מהדרך. דרור קשטן עמד על הקווים לפני שנתיים, ועד הדקה ה-91 במשחק החוץ הראשון באירלנד זה נראה היה ורוד, אם אפשר להגדיר זאת כך, מול קבוצה חלשה בהרבה ממנה, כל זאת במסגרת שלב המוקדמות השני של הליגה האירופית.
עמרי אפק סיפק את שער החוץ לבני יהודה במחצית הראשונה, אבל כל הנסיונות של איליה יברויאן ומשה ביטון למצוא שוב את השער ולהנחית שקט על הספסל של קשטן פשוט לא הצליחו. שמרוק הפתיעה עם כמה מצבים מסוכנים ולא התייאשה, כשבדקה ה-91 ביילי הכניע את דלה איינוגבה. הכתומים ידעו שבארץ הסיפור עלול להיות קשה עוד יותר, וכך היה כשעשרים דקות לסיום משחק הגומלין בבלופילד שמרוק הבקיעה את השער שהיא כל כך הייתה צריכה ובני יהודה חטפה סטירה כואבת במיוחד.
"שמרוק היא בהחלט קבוצה של ליגת העל", אמר קשטן בסיום. "זו קבוצה שהיא אחרי 21 מחזורים, במקום הראשון בליגה באירלנד. היא משחקת כדורגל אנגלי טיפוסי, עם כדורים ארוכים לעבר החלוצים, אגרסיביות, מצבים סטטיים".
בשלב הבא חיכתה לקבוצה האירית יובנטוס, שהכריעה את המשחק מאוד מהר כבר במשחק הראשון.
מכבי חיפה דינמו מינסק (0:1 לחיפה בקרית אליעזר 30/7/10, 1:3 לבלארוסים בגומלין 5/8/10)
הימים הם עדיין ימי פוסט קיזוז. ההלם שבו שהו שחקני מכבי חיפה באותו קיץ בעקבות הפסד האליפות להפועל תל אביב לא ממש השאיר אנרגיות אצל הקבוצה של אלישע לוי. אנחנו כבר רגילים לראות קבוצות ישראליות לא מרשימות במשחקים הראשונים בכל קיץ באירופה, אבל האות למה שעשוי להתרחש מול היריבה הבלארוסית החלשה ניתן כבר במשחק הראשון במסגרת הסיבוב השלישי של מוקדמות הליגה האירופית. ולדימיר דבאלישווילי השאיר לירוקים שער במשחק חלש, ובגומלין חיפה הייתה משוכנעת שהיא הולכת לטייל.
זה התחיל עם שער יתרון של חיפה (בדקה ה-27), כשהגאורגי שוב כבש, ובידיעה שהבלארוסים זקוקים כעת לשלושה שערים כדי לעבור שלב, חיפה פשוט הפסיקה לשחק. אמיר אדרי עמד אז בשער וספג בדקות 35 ו-54 במשחק שכלל לא שודר בישראל. ואז הגיעה הדקה ה-90, אז הגיע גם המצב החופשי שני תסמינים בולטים של שחקנים ישראלים לקראת צרות. גוסטבו בוקולי הכשיל שחקן יריב בסמוך לרחבה, ואנטון פוטילו ירה כדור שחדר לרשת.
הבעלים יעקב שחר קיבל בהכנעה את ההדחה, ולאחר המשחק הוא נכנס לחדר ההלבשה, ואמר לשחקנים: "שכל אחד יחשוב היטב על מה הוא לא עשה כדי לנצח את המשחק. הפסדנו לקבוצה פחות טובה מאיתנו". כנראה שהמסר הזה הופנם כי בסיום אותה עונה חיפה זכתה באליפות עם הקיזוז, והתגברה על ההדחה הסנסציונית הזו.
לתקציר המשחק