כבר בתחרות ההתעמלות הראשונה בחייו, בגיל שש, קוהיי אוצ'ימורה הבין שהוא לא יכול להסתמך רק על הכישרון המולד שלו. הילד הצנום שכח לחלוטין את תרגיל הקרקע שלו, פרץ בבכי וברח לחדר ההלבשה. הטראומה שאותו אירוע הותיר בקוהיי הצעיר לא גרמה לו לבעייה של חוסר ביטחון, אלא הולידה הרגל שימנע ממנו לשחזר את המבוכה - בכל פעם שהוא למד תרגיל חדש, הוא היה משחזר אותו בראשו מאות פעמים ומשתמש באחת הבובות שלו להדגמה חיה בידיו.
לקראת הופעתו באולימפיאדת לונדון, אליה הוא כבר מגיע כמי שנחשב על ידי רבים למתעמל הטוב בהיסטוריה, אוצ'ימורה סיפר שהוא כבר לא משתמש בבובות, אלא בשרטוטים מדויקים במחברת התרגילים שלו, אבל האובססיה לניתוח הכי מעמיק של כל תזוזה קטנטנה נשארה טבועה בו. "הדבר שהכי מושך אותי בענף ההתעמלות", הוא אמר לאחרונה. "הוא שלא משנה עד כמה אתה מנסה שההופעה שלך תהיה מושלמת, היא אף פעם לא יכולה להיות באמת מושלמת". אבל כעת, בגיל 23 וכשהוא בשיא הקריירה המזהירה שלו, הפנומן היפני מוכן לקרוא תיגר על המוטו שלו.
כבנם של שני מתעמלים בינלאומיים לשעבר - קאזוהיסה ושוקו אוצ'ימורה, לקוהיי הצעיר היה ייעוד ברור מגיל קטן, והגנים המשובחים הללו הולידו כישרון של פעם בדור. הוא התחיל להתאמן בגיל שלוש על מזרוני בית הספר להתעמלות שניהלה אימו בסמוך לביתם בנגאסקי. "התעמלתי מאז שאני זוכר את עצמי", הוא נזכר. "הייתי מאוד בר מזל לגדול בסביבה כזו". עם השנים הפחד מהלחץ המשתק הלך וחלף ככל שארון הגביעים בחדרו התמלא, ומוסר העבודה הבלתי נלאה שלו עזר לו להתגבר גם על הנחיתות הפיזית ממנה סבל בגילאי נוער.
בגיל 15 הוא עזב את הבית ועבר לטוקיו, שם זכה להתאמן תחת נאויה צוקאירה, חבר הנבחרת היפנית שזכתה בזהב הקבוצתי באתונה 2004, ועבד עם טובי המאמנים בענף שהחלו ללטש את היהלום הנדיר, אבל את הקרדיט לסגנון הייחודי שלו הוא הקפיד להעניק להוריו: "אבא שלי, למשל, הסביר לי שסיבוב נקי אחד על סוס הסמוכות עדיף על מאה סיבובים ברגליים פשוקות, ואמא שלי לימדה אותי בין היתר שלמרות שכולם תמיד אומרים שתנועת הסיבוב צריכה להתחיל בצד שמסתובב, עדיף לעשות את זה מהצד שמושך את הגוף לתוך הסיבוב".
בגיל 17 הוא כבר צורף לנבחרת יפן, כעבור שנה הוא כיכב במשחקי האוניברסיאדה בבנקוק עם מדליית זהב בתרגיל הקרקע וארד בקפיצות. בגיל 19 הוא שם את עצמו על מפת ההתעמלות העולמית כשהביא ליפן מדליה אולימפית ראשונה לאחר 24 שנים בקרב רב, כשזכה בכסף אחרי יאנג ווי הסיני. בנוסף הוא תרם לזכייה של מדינתו במדליית הכסף בתחרות הקבוצתית כשהתחרה בתרגילי הקרקע, הקפיצות, המקבילים והמתח, אבל היפנים המאושרים אפילו לא העזו לחלום על הדומיננטיות המוחלטת של האליל החדש שלהם בשנים הבאות.
צפו באוצ'ימורה הצעיר מתפתח למתעמל הטוב בעולם
טקס ההכתרה הרשמי של אוצ'ימורה למתעמל הטוב בעולם היה בלונדון, שם זכה באליפות העולם הראשונה שלו בקרב רב ב-2009. בנוסף הוא העפיל לגמרים בתרגילי הקרקע והמתח, בהם סיים רביעי ושישי בהתאמה. לאליפות העולם ברוטרדם ב-2010 הוא הגיע עם פציעה בכתפו, מה שלא מנע ממנו לשמור על התואר בקרב רב אחרי עוד הצגה מופלאה, והפעם הוא כבר צירף שתי מדליות אישיות - כסף בקרקע וארד במקבילים, והוביל את נבחרת יפן למקום השני בתחרות הקבוצתית.
ב-2011 כל העיניים כבר היו מופנות אליו, כפייבוריט הבלתי מעורער והמארח של אליפות העולם בטוקיו. הפעם סחב אוצ'ימורה פציעה טורדנית ברגלו, שנתנה ליריביו תקווה מסוימת, אבל העילוי מנגאסקי נותר בלתי מנוצח, כשהפך למתעמל הראשון אי פעם שמוכתר שלוש פעמים ברציפות לאלוף העולם בקרב רב, והקהל הביתי שלו התמוגג מנחת. הפער העצום בינו לבין פיליפ בוי, הגרמני שזכה במדליית הכסף, עמד על 3.101 נקודות, הפרש דומה לזה שבין בוי למתעמל שסיים במקום ה-14. אוצ'ימורה הוסיף מדליית זהב אישית בגמר הקרקע וארד במתח, ונבחרת יפן שלו שוב סיימה שנייה בגמר הקבוצתי.
למעשה אוצ'ימורה כבר לא מתחרה מול יריביו המשתאים, אלא מול ההיסטוריה של הענף. על הכוונת שלו נמצא ויטלי שרבו, הבלארוסי האגדי שקטף שש מדליות זהב בברצלונה 1992, וקבע רף חדש של יופי וגיוון. "המטרה שלי היא להגיע לרמת ביצוע יפה יותר מזו של שרבו", הוא הודה, והסביר את רמות הקושי המטורפות אותן הוא בוחר לתרגילים שלו. הסגנון של אוצ'ימורה משלב כוח פיזי ואלגנטיות כובשת, והוורסטיליות שלו מתקרבת לרמה של שרבו, כפי שהוכיח כשניצח בארבעה מתוך ששת המכשירים בתחרויות הקרב רב ברוטרדם ובטוקיו, בהן התעלה אפילו על המומחים ששולטים בכל מכשיר בנפרד.
הוא נמוך משרבו בעשרה סנטימטרים (1.60 מ' בלבד), וכדי להרשים את השופטים הוא נעזר בזריזות מרהיבה ותחכום מחושב. הסיבובים המהוקצעים שאימו לימדו אותה התפתחו להיות כל כך מהירים, עד שבאליפות העולם האחרונה חבר השופטים טעה בחישוב מספר הסיבובים באחד התרגילים שלו, קור הרוח הנצחי שפיתח שומר אותו מפוקס גם ברגעים בהם מיליונים צופים בכל תזוזה שלו. ויריביו הנוכחיים כבר איבדו את התקווה לייחל לנפילתו והצטרפו למיליוני המעריצים שלו.
"אין אף אחד שמתקרב אליו", הודה המתעמל הבריטי סם אולדהם. "הוא כל כך טוב שזה פשוט מטורף. לאחרים לוקח חודשים ללמוד תנועות חדשות, והוא יכול פתאום לנסות משהו שהוא מעולם לא ניסה ולעשות את זה באופן מושלם". ג'ונתן הורטון, האמריקאי שזכה בארד בקרב רב ברוטרדם, הגדיר אותו כ- "מפלצת", ומאמן הנבחרת האמריקאית קווין מאזייקה, הסביר: "הוא מסוגל לעשות דברים קשים בטירוף ולגרום להם להיראות קלים". פיליפ בוי, שינסה לתת לאוצ'ימורה פייט רציני יותר בלונדון, נשמע מיואש גם הוא: "כרגע אף אחד לא יכול לנצח אותו. הוא ממש משהו מיוחד, הוא עושה הכל כל כך יפה ונטול טעויות, הוא באמת סוג של מכונה. כנראה שנולדתי בעידן הלא נכון".
צפו בלקט מביצועיו של אוצ'ימורה באליפויות העולם
העידן הזה יכול להימשך לעוד אולימפיאדה או שתיים, ובינתיים התופעה ששמה קוהיי אוצ'ימורה רק הולכת וגדלה. בעוד שאצלנו מתעמלים כמו אלכס שטילוב עולים לכותרות רק סמוך למשחקים האולימפיים, אוצ'ימורה הוא כוכב ענק ביפן, שמסוקר ללא הפסקה ומככב בעשרות פרסומות (כולל על מטוס ה-777 של יפן איירליינס). כשסיפר כבדרך אגב במהלך משחקי ביייג'ינג שהוא אוכל חטיף בשם "רעם שחור" לפני תחרויות, המכירות של החטיף שולשו בתוך יומיים, ובחוגי המעריצים שלו כבר לא מתייחסים אליו בתור ספורטאי אלא בתור סמוראי שנלחם בשם המדינה שלו.
ביפן, מדינה בה ההתעמלות היא חלק מתכנית לימודי הכושר הגופני בכל בית ספר, מצפים מאוצ'ימורה לכתוב בלונדון פרק חדש ונוצץ בסיפור האגדה שלו, בעוד שהוא מקפיד להצהיר שהמטרה הכי חשובה שלו במשחקים תהיה להוביל את נבחרתו לזכייה בזהב הקבוצתי על חשבון סין - היריבה הגדולה והאלופה האולימפית הנוכחית. בזמן שיוסאין בולט ומייקל פלפס הגיעו לבירת אנגליה בחשש מאיבוד השליטה שלהם בעולם האתלטיקה והשחייה, מלך המזרון צפוי לבסס את שלטונו, וגם את התעמלות היא לא כוס התה שלכם, שווה לעקוב אחרי הספורטאי הענק הזה, שימשיך במסע המרתק שלו בעקבות השלמות.
האם אלכס שטילוב מסוגל להביא לישראל מדליה יוקרתית בהתעמלות?
אולימפיאדה לונדון 2012 בוואלה! ספורט
