ב-7 בדצמבר 2009 אירחה ווטפורד את ק.פ.ר למשחק במסגרת המחזור ה-20 בצ'מפיונשיפ האנגלית. האורחים עלו ליתרון בדקה ה-33, אבל אחרי 10 דקות קיבל דון קאווי את הכדור בתוך הרחבה ושיחרר כדור מדויק מהאוויר, לכיוון הפינה הרחוקה. המגן לוייד דוילי, שהגיע לרחבה בסערה, נגח פנימה וקבע 1:1. ווטפורד השלימה בהמשך את המהפך וניצחה 1:3, אבל החגיגה באותו יום הייתה שייכת בלעדית לדויילי. השער שהוא כבש היה הראשון שלו בקריירה אחרי 268 משחקים עקרים.
בהתאם לחשיבות המאורע, אוהדי הצרעות החלו לשיר ביציע "We were there when Doyley scored" ("אנחנו היינו שם כשדויילי הבקיע") ובמשחק הבית הבא הם גם מכרו חולצות עם כיתוב זהה. "תמיד ידעתי שמתישהו זה יקרה, זה פשוט לקח יותר זמן ממה שחשבתי", אמר הכובש המאושר. אגב, מאז אותו משחק היסטורי מבחינתו, דויילי שותף ב-86 משחקים נוספים במדי ווטפורד בכל המסגרות ולא מצא את הרשת אפילו פעם אחת.
רוג'ריו סני וחוסה לואיס צ'ילאברט כבשו עשרות שערים לאורך הקריירות המקצועניות שלו, טים הווארד מאברטון הבקיע בעונה שעברה בבעיטה ארוכה נגד בולטון - שלושתם חברים בקבוצה נרחבת של שוערים שכבשו מתישהו במהלך עשרות או מאות הופעות, וכמו אלפי כדורגלנים אחרים, מכירים את ההרגשה העילאית שמגיעה אחרי שהכדור עובר את הקו. אבל יש גם מי שרצים, מתקלים בועטים כבר שנים ארוכות, ומעולם לא מצאו את הרשת.
אותו שער ראשון בקריירה של לויד דויילי הציב אותו לזמן קצר בכותרות, אבל גם הפנה את הזרקור למגן אחר: טוני היברט מאברטון שעכשיו הפך לכדורגלן הפעיל שסובל מבצורת הכיבושים הארוכה ביותר בליגות הבכירות באנגליה. היברט הוא שחקן הגנה מהדור הישן. קשוח, נחוש, בלתי מתפשר, וגם לא יותר מדי טכני. מהשחקנים שהיריבים מתעבים ואוהדי הקבוצות שלהם מעריצים.
המגן הימני שנולד בליברפול, הצטרף לאברטון בגיל 10 ומאז הוא שם. הוא אוהד את הקבוצה בה הוא משחק והוא אחד מהשחקנים האהובים על אוהדי הטופיז. הוא היה שמח להחזיר להם על האהבה שהם מרעיפים עליו עם שער מדי פעם, אבל הוא מעולם לא עשה את זה.
כשדויילי כבש, מאזן המשחקים של היברט ללא כיבוש עמד על 244. היום, 12 שנים ו-309 משחקים אחרי שעלה לקבוצת הבוגרים של אברטון, הוא עדיין מחפש את הרשת בפעם הראשונה. הנתון הזה רק הפך את המגן בן ה-31 לשחקן אהוב יותר ביציעים הכחולים, דמות קאלט לכל דבר. במשחק חצי גמר הגביע ב-2009 למשל, הם הניפו כרזה גדולה עליה נכתב: "אם טוני היברט יבקיע, יהיו כאן מהומות".
כשמשחק רדף משחק וכמות ההופעות העקרות מכיבוש תפחה, היברט הפך למזוהה עם הבצורת שלו. "אנשים מזכירים לי את זה כל יום וזה ממש לא עוזר", הוא אמר בדצמבר 2009, "אני לא זוכר מתי הגעתי להזדמנות בפעם האחרונה. השער האחרון שכבשתי היה כשהייתי ילד. החבר'ה צוחקים עלי באימונים, אבל אני כל הזמן אומר להם שאני שחקן הגנה והתפקיד שלי הוא לא להבקיע. אני לא יודע מה אעשה אם אכבוש, לא תכננתי איזשהי חגיגה". שנתיים וחצי אחרי אותם דברים, היברט עדיין לא חגג.
באייטם קצרצר באתר האינטרנט של העיתון הבריטי "גרדיאן", הוזכרו שחקן מילאן לשעבר, לואיג'י פרברסי - שיאן ההופעות בכדורגל האיטלקי ללא כיבוש - עם 341 הופעות ופרנק וומאק האנגלי, שב-511 משחקים בין 1908 ל-1929, מרביתם בבירמינגהאם, מעולם לא הצליח להבקיע. בזמנים המודרניים, לצד טוני היברט מאברטון בצמרת הכדורגל העולמית, מנצנץ שמו של לואיס פראה.
בעונת 2007/8 אירחה אתלטיקו את ריאל לדרבי של מדריד. הקולצ'יונרוס כבר הוליכו 0:1 בזכות שער של פרננדו טורס בדקה ה-11, ובדקה ה-15 כדור חופשי פגע בקורה של איקר קסיאס וחזר לרחבת החמש, שם ניצב פראה, שבנגיעה קלה קבע 0:2. שער? לא. הקוון הניף דגל לנבדל והשופט דאודן איבאנייס הורה על בעיטה חופשית לזכות ריאל וקטע לקולומביאני הנרגש את החגיגה.
גונסאלו היגואין השווה ל-1:1 בדקה ה-62 וחתם את התוצאה, אתלטיקו ספרה 11 משחקי דרבי רצופים ללא ניצחון והשופט איבאנייס הודה בסיום: "ראיתי את ההילוכים החוזרים בטלוויזיה והבנתי שטעינו. ננתח את זה ונחשוב כיצד לא לחזור על הטעות הזו שוב". שחקני אתלטיקו כעסו, האוהדים זעמו, אבל הצער הגדול היה שייך כנראה לפראה. אם לא מספיק שהקבוצה שלו נשדדה במשחק היוקרתי ביותר שלה, הרי שהשופט גזל ממנו את השער הראשון שלו בקריירה, ואיזה שער זה יכול היה להיות.
פראה היה אלוף קולומביה עם אינדפדיינטה מדיין, זכה בגביע הליברטדורס ובאליפות ארגנטינה עם בוקה ג'וניורס והניף פעמיים את גביע הליגה האירופית עם אתלטיקו מדריד, אבל הוא מעולם לא הבקיע. 457 משחקים בכל המסגרות ועוד 63 הופעות עקרות במדי נבחרת קולומביה שווים מאזן מרשים של 520 משחקים רשמיים ללא שער. לאחרונה עבר פראה לקרוס אסול המקסיקנית ואולי בגיל 33 הוא יזכה לחגוג סופסוף.
ההיסטוריה מציינת עוד כמה שחקנים ברמות הגבוהות שלא הצליחו או התקשו להבקיע. שחקן נבחרת הולנד לשעבר, ג'ון ולדמן, מצא פעם אחת בלבד את הרשת בכ-300 משחקים, אבל זה היה שער עצמי בגמר הגביע ב-1996, אז הוא וספרטה רוטרדאם הובסו 5:2 על ידי פ.ס.וו איינדהובן. מאורו סילבה הגדול, אלוף העולם עם ברזיל ב-1994, הצליח לכבוש שער אחד בלבד ב-431 משחקי ליגה והמאזן של בלם העבר השבדי, יואכים ביורקלונד, זהה: שער אחד לאורך קריירה של למעלה מ-400 הופעות.
הבלם ההולנדי, פסקאל בוסחארט, לעומת זאת, כבש פעמיים, אבל מעולם לא עשה את זה בליגה. כשהבצורת הלכה והתארכה, בתקשורת ההולנדית החלו להזכיר בהקפדה את כמות המשחקים הגדלה של הבלם ללא שער ליגה, תוך התעלמות מכך שהוא כבש בבעיטה חופשית במשחק גביע בעונת 2001/2.
אחרי ששיחק שבע עונות במדי אוטרכט, פיינורד החליטה להחזיר את בוסחארט הביתה, למקום בו גדל. במשחק הליגה האחרון שלו במדי אוטרכט, הקבוצה קיבלה פנדל. חבריו של הבלם דחקו בו לגשת לנקודה הלבנה ולבעוט, הוא התרצה, אבל החמיץ.
בתחילת עונת 2004/5 כבש בוסחארט את השער השני והאחרון שלו בקריירה עד עכשיו - במשחק מוקדמות גביע אופ"א של פיינורד נגד אוד גרנלנד הנורבגית. בסיום הוא סיפר על התחושות הבלתי מוכרות: "כשראיתי את הכדור ברשת, לא ידעתי מה לעשות. הבקעתי פעם בגביע, אבל הרגו אותי, הספרה 0 תמיד מתלווה לשם שלי. הסתכלתי על אמא שלי ביציע וראיתי שהיא מאושרת. זה היה נפלא".