וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סיבוב פארסה

13.7.2012 / 21:00

האופוריה, הצילומים עם השחקנים, הריצות סביב המגרש, בזיזת הציוד וההברזה הגדולה. בשבת תמלא שנה למכירה ההזויה של בית"ר ירושלים לדן אדלר ואדם לוין. זה הזמן להיזכר ולהיאנח

בקיץ שעבר ליוותה את בית"ר ירושלים סכנת הגעה לבית משפט, בשל חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות המועדון. ארקדי גאידמק הבטיח שיסייע אך לא הצליח לעשות זאת, רוני לוי קרא את המפה וברגע שהייתה הזדמנות ברח לסטיאווה בוקרשט, דוד אמסלם נאלץ להישאר למען המועדון ולשמור על המסגרת המקצועית עד אשר יתקבל פיתרון אחר, ואווירת הקיץ המייאשת בבית וגן חזרה על עצמה, בריטואל הרגיל של הקיצים האחרונים.

בתחילת חודש יולי נראה היה שהפיתרון נמצא. אנשי עסקים אמריקאים ביקשו לברר פרטים על בית"ר ולקבל דוחות ומספרים. הדברים הגיעו לכך שלקראת אמצע החודש טס איציק קורנפיין יחד עם עורך דינו של גאידמק ישראל שלו, על מנת לסגור את העסקה. המו"מ בארה"ב היה די חלק, ההבנות היו כמעט מוחלטות וב-14 ביולי שלו ענה לטלפון ואישר: "זהו, העסקה סגורה, לבית"ר יש בעלים חדשים".

דן אדלר, אדם לוין בעלי בית"ר ירושלים. מגד גוזני
"זהו, העסקה סגורה, לבית"ר יש בעלים חדשים". אדלר ולוין/מגד גוזני

האופוריה התחלפה בשיגעון

כולם היו באופוריה בבית"ר. השחקנים דיברו על שדרוג החוזים, האוהדים דיברו על הרכש שיגיע, עובדי המועדון קצת החלו לחשוש מכך שאנשים חדשים עשויים להחליף את כל המערכת ובכלל, האווירה מסביב הייתה של משהו חדש. שלושה ימים לאחר מכן נחתו שני הרוכשים, דן אדלר ואדם לוין, בישראל. אדלר התראיין לכל כלי תקשורת אפשרי ודיבר על החזון והרצון שלו להביא את בית"ר להיות מוכרת בכל מקום על הגלובוס. ימים חדשים הגיעו לבירה.

יום לאחר מכן לוין ואדלר באו לביקור בכורה בבית וגן. כשיצאו מהרכב הם ברחו מכלי התקשורת ורצו אל עבר המשרדים וחדרי ההלבשה. לאחר מכן, כשהבינו שלא יתנו להם לעשות את זה, עצרו ואמרו לעיתונאים: "באנו לכאן כדי לעשות בית"ר אחרת. בעזרת הקהילה נצעיד את הקבוצה למקום שהיא ראויה להיות בו ונספק לה את כל מה שצריך כדי לצמוח". השניים המשיכו לחדר ההלבשה. אחד השחקנים תיאר זאת השבוע: "עד היום אני לא מאמין שזה היה אמיתי. הם הוציאו את הסלולארים והבלקברי שהיו להם, הצטלמו עם שחקנים, העבירו תמונות למשפחה, לקחו את הפייסבוקים של חלק מהשחקנים... לא ידענו מה הולך לקרות, אבל ברור שהם היו שונים ביחס למה שאתה רגיל לראות מבעל בית של בית"ר".

כתוצאה מהצטרפות השניים, דוד אמסלם ראה כבר קבוצה אחרת, עם אופציה לרכש והתחלת קריירת אימון לגיטימית עם קבוצה בריאה. אמסלם אמר כן להצעתו של קורנפיין לאמן, אך את האישור היה צריך לקבל מבעלי הבית החדשים. לאחר שסיימו עם השחקנים ניגשו אדלר ולוין עם אמסלם לחדרו של קורנפיין ואמרו לו: "קורנפיין מאמין בך, הן בזכות הניסיון, הן בזכות קור הרוח שלך, האהבה של השחקנים והיכולת שלך להביא את המועדון הזה למקומות שהוא צריך להיות בהם. אנחנו מאמינים בך לטווח הארוך ורואים אותך איתנו לשנים".

אמסלם יצא לאימון הראשון לאחר מינויו למאמן קבוע, כשהוא לא יודע עדיין שזאת הפעם הראשונה והאחרונה בה יזכה לראות את אדלר ולוין. הוא נזכר: "עברתי הכל בכדורגל, אבל דבר כזה עדיין לא. לא האמנתי שזה באמת קרה. המועדון הזה במצב כל כך קשה שנים, עד שבאו שניים כאלה ונתנו תחושה שהם הולכים לקחת את המועדון עליהם. לא יודע איך קרה דבר כזה, הם צריכים היו להיות אחראיים. אני עד היום מסתכל אחורה ולא מאמין שזה קרה, זה נראה הזוי ולא אמיתי".

שחקני בית"ר ירושלים מצטלמים עם הבעלים דן אדלר, אדם לוין. מגד גוזני
כן, כן, זה אמיתי. אדלר ולוין עם שחקני בית"ר/מגד גוזני

"הם לקחו סטוקים בשביל שבט שלם"

לאחר שגמרו את ענייני המנהלה יצאו השניים שוב על עבר העיתונאים הפעם בצורה מסודרת ורגועה יותר. הם החלו להתיידד עם אנשי התקשורת, ואף ביקשו באופן אישי מכל אחד לסייע לקבוצה והסבירו את חשיבות התקשורת להצלחת המהלך. במהלך השיחה עם העיתונאים אמר להם אדלר: "סליחה, אני רוצה להצטרף לשחקנים שלי, בוא אדם", ויחד עם לוין נתנו ספרינט וחברו לשחקנים בריצת החימום מסביב למגרש. השחקנים הסתכלו עליהם כלא מאמינים, וכשהתקרבו לאיזור המשרדים תומר בן יוסף אמר: "אברבנאל. לא יהיה בעל בית שפוי אף פעם לבית"ר, הא?". אדלר כנראה עושה ג'וגינג כי הוא באמת נראה בכושר לא רע. לוין כבר בירר אחרי סיבוב ריצה פרטים על בית החולים "שערי צדק" הסמוך לאצטדיון, ונזקק לישיבה בצד כדי להרגיע את הדופק: "אני לא בנוי לקצב כזה של ריצה, דן משך אותי למשהו שאסור היה לי לעשות". בהמשך יתברר כי אולי הוא התכוון לכל עסקת המכירה הזאת.

אחרי שסיימו את הג'וגינג, ידעו השניים לשבת עם איש המשק של בית"ר מאיר הרוש ולבקש לקחת לבני המשפחה מרצ'נדייז של בית"ר מכל הבא ליד. הרוש תיכנן לתת להם כמה פריטים מכל דבר, אך כבר בהתחלה הבין את הנזק הפוטנציאלי: "הם לקחו פה סטוקים מהכל. זה לא לבני משפחה, זה לשבט, נראה לי שהם פותחים בסטה של בית"ר. אבל אם הם מביאים כסף ומחזיקים את המועדון אז גם את הבגדים שלי בבית אתן להם". ובכן, הבגדים שלו נשארו בארון.

לאחר מכן נכנסו השניים לרכבים שנשכרו עבורם על ידי בית"ר (הוצאה נוספת, כשיש לזכור גם את בית המלון בו שהו) ויצאו מבית וגן בפעם האחרונה מבלי שאף אחד אפילו חושד שלא יחזרו יותר.

בעלי בית"ר ירושלים דן אדלר (ימין), אדם לוין (אמצע) עם שחקני הקבוצה. מגד גוזני
לא בנוי לריצה ולא לעסקה. לוין רץ לפני שחקני בית"ר/מגד גוזני

הסתתרו מאחורי גומא

בזמן שאדר ולוין חזרו הביתה לארה"ב הם ככל הנראה קיבלו רגליים קרות כדי לרדת מהעץ. למזלם, גומא אגייאר, שכל כך רצה את הקבוצה לה תרם 4.5 מיליון דולר, הוציא צו מניעה נגד העסקה והכל התעכב במספר ימים עד להחלטת בית המשפט בעניין. כשהגיעו הצדדים לבית המשפט על מנת להסיר את צו המניעה, שאל השופט מדוע נמצאים שם נציגים מצד המוכרים והצד שהגיש צו מניעה, אך אין שום נציג מצד הרוכשים המיועדים. כל באי האולם לא התייחסו לכך ברצינות, מתוך הערכה כי שלו, עורך דינו של גאידמק, הוא זה שצריך לפתור את הפלונטר. היחיד שלא חייך באותם רגעים היה קורנפיין. בדיעבד, התברר שהוא כבר ידע שמשהו לא בסדר. בסופו של דיון הוסר צו המניעה, אך קורנפיין כבר רמז ואמר לעיתונאים: "אני בטוח שגומא עוד יחזור ויעזור לבית"ר בקרוב".

ואז הגיעו הימים שאחרי. אנשי בית וגן הרגישו משהו לא טוב באויר ואמרו: "קורנפיין בלחץ, הוא לא סומך על הכסף שלהם הם לא יביאו כלום. הוא עובד בטירוף על ספונסרים בכל מחיר ומדבר על בית משפט. משהו כאן מסריח". בבית"ר ניסו להרגיע את העניינים, עד ששלו כבר לא יכול היה יותר ואמר: "הם חבורה של חוצפנים, היו צריכים להעביר 400 אלף דולר לאחר חתימת ההסכם עבור הנושים. הם לא עושים זאת. בהתחלה הם דיברו על תקלה טכניות ואחרי זה על סיבה אחרת, אבל גם כל התירוצים הסתיימו להם. כדאי להם מאוד שיעבירו את הכסף כמה שיותר מהר, הם חתמו על הסכם והפרו אותו בצורה בוטה".

הדברים של שלו היו הסבר ארוך יותר לכך שעסקת המכירה פשוט לא תצא לפועל. מי שצריך להעביר לבית"ר 10 מיליון שקלים לשנה ולא מסוגל לארגן 400 אלף דולר במשך שבועיים, כנראה שלא באמת יכול לעמוד בתנאים עליהם חתם. טלפון לדן אדלר בעניין נתקל בתשובה הבאה:"הכסף כבר יצא מהחשבון שלנו, יש כמה תקלות טכניות אבל עוד היום הוא יעבור".

בימים הבאים אדלר השתדל שלא לענות לטלפונים, ואם אפשר היה לתפוס אותו הוא שינה גרסה ואמר: "מה שלומך? יש לי את המספר שלך, אני אחזור אליך בעוד מספר דקות ואסביר הכל". הוא חזר על הגרסה הזאת בכל פעם שתפסו אותו, אך מעולם לא חזר. קורנפיין טוען שלהערכתו לוין, האיש עם הכסף, קיבל רגליים קרות, בעוד אדלר ניסה לעשות הכל כדי להחיות את העיסקה ולגייס כספים. אצל אוהדי בית"ר רצה השמועה שלמלון בו השתכנו השניים הגיעו אנשי עולם תחתון ואיימו עליהם עם נשקים. השחקנים, שחלמו על חוזים משודרגים, נאלצו לקצץ שוב ולוותר, ואמסלם נשאר עם הבטחה בעל פה לחוזה ארוך טווח, מאנשים שלא יראה יותר לעולם ולא ישקיעו שקל במועדון.

גומא אגייאר ספונסר בית"ר ירושלים איציק קורנפיין יו"ר. ברני ארדוב
היחיד שהבין שמשהו לא בסדר. קורנפיין עם אגייאר/ברני ארדוב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully