צילום: קובי אליהו, עריכת וידאו: מיכאל ברגמן
חברי המשלחת הישראלית למשחקי לונדון 2012 ממשיכים בהכנותיהם לקראת המשחקים, והיום (שני) הם נפגשו במשכן הנשיא בירושלים עם נשיא המדינה שמעון פרס, שערך עבורם קבלת פנים חגיגית, במסגרתה הועבר דגל ישראל מנציגי המשלחת לאולימפיאדה הקודמת, בייג'ינג 2008, לנציגי המשלחת הנוכחית. גם המשלחת הפראלימפית, המונה 25 ספורטאים בתשעה ענפים שונים, הגיעה לאירוע והנשיא בירך את המשתתפים בברכת דרך צלחה לקראת היציאה לתחרויות בלונדון. יו"ר הועד האולימפי צבי ורשביאק והמזכ"ל אפרים זינגר השתתפו באירוע, שנפתח בדקת דומייה לזכר י"א חללי מינכן.
מאוחר יותר הגיעה המשלחת הישראלית למשכן ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש הממשלה הצטלם עם חברי המשלחת והתבדח איתם תוך שהוא והשתמש בציטוט המפורסם מהסרט מבצע סבתא: "תתחילו הכי מהר ולאט לאט תגבירו את הקצב". בנוסף, העניק נתניהו לחברי המשלחת מדליות זהב משוקולד והעניק להם ציור של פודיום עם ספורטאי עם דגל ישראל במקום הראשון בפודיום.
ראשון הנואמים היה מנכ"ל הוועד האולימפי אפרים זינגר: "שנת 2012 מהווה ציון דרך בתולדות הספורט הישראלי. 60 שנה מאז צעדה לראשונה משלחת ישראלית בהלסינקי, 20 שנה מאז הזכייה הראשונה של ספורטאים ישראלים במדליות אולימפיות ו-40 שנה אחרי האירוע הנורא מכל: רצח י"א ספורטאים במינכן 1972.
"זו הפעם השלישית שהעיר לונדון מארחת את המשחקים האולימפים. בפעם הראשונה ב-1908 לא היינו, ב-1948 היינו עסוקים, הפעם לונדון אנחנו מגיעים. נמצאים פה הספורטאים הכי טובים שיתחרו ב-10 ענפי ספורט. אני נרגש לקיים את האירוע הזה במשותף עם המשלחת הפראלימפית".
נשיא המדינה שמעון פרס אמר: "כל העם ילווה אתכם בהתרגשות רבה. הבאתם הרבה כבוד לישראל, גם הספורטאים הפראלימפים. זה דבר נעים מאוד לקבל מדליה ואני רוצה לאחל לכם שתביאו כבוד למדינה. הספורט זה הדבר המלכד ביותר את העם ואת העולם. ספורט הוא הדבר הכי אנטי גזעי שיש. כאן לא שופטים לפי צבע עור, דת או כל דבר אחר. אלא על פי היכולות של האדם.
"אני רוצה לאחל לכם בהצלחה, שזו תהיה הצלחה של המדינה כולה. אני אדם אופטימי ואני מאמין שתהיה גם אולימפיאדה בישראל. צריך לצפות לדברים טובים. אני בטוח שכל אחד מכם יעשה כמיטב יכולתו להביא כבוד גדול למועדון. הספורט זה הדבר הכי חשוב לדור הצעיר. תעשו את העבודה שלכם במסירות הראויה. אתם יכולים, אתם מסוגלים, תצליחו".
יו"ר הוועד האולימפי צביקה ורשביאק אמר: "אנו מוקירים ומעריכים מאוד את העובדה שהנשיא מארח אותנו כאן לקראת האולימפיאדה. זו אולי לא המשלחת הגדולה ביותר, אבל הכי איכותית שיצאה אי פעם. אלו ספורטאים שעמדו באמות המידה הגבוהות שהצבנו בפניהם.
"לא נזכור ולא נשכח את מינכן 1972 והרצח שאירע שם. מאז 1992 אנחנו ממשיכים את המסורת וזוכים במדליות. באתונה אפילו זכינו במדלית זהב. אין לי ספק שהמשלחת שלנו איכותית מאוד ונחזור עם מדליות ותהילה. הספורטאים יביאו כבוד וגאווה לעם ישראל כולו. אנחנו מקווים לחזור מלונדון עם מדליות, אחת בענף ספורט בו מעולם לא זכינו, עוד אחת עם ספורטאית ואחת עם ענף בו כבר זכינו. אני מאחל לכולם בהצלחה במשחקים האולימפיים, אני מקווה שנחזור בראש מורם וכל עם ישראל יוכל להתגאות בנו".
יו"ר הוועד הפראלימפי דני בן אבו: "זו לא הפעם הראשונה בה אנחנו מגיעים לקבל את ברכתך של נשיא המדינה, שמביא לנו כל כך הרבה כבוד. בשנים האחרונות השרה לבנת עזרה ודחפה הרבה מאוד כדי לעזור לספורט הנכים. היום הוא מבחינת יום היסטורי, פעם ראשונה שאנחנו מגיעים עם הספורטאים האולימפיים. זה הדבר הכי נכון מבחינה מוסרית וערכית. הספורטאים הפראלימפיים יעשו כל שביכולתם על מנת שיונף דגל ישראל ויישמע המנון ישראל בכפר האולימפי בלונדון".
שרת התרבות והספורט לימור לבנת שמה דגש בנאומה על הנצחת זיכרון י"א הספורטאים ממינכן 1972: "עוד 18 יום ייפתחו המשחקים האולימפיים והספורטאים עבדו ארבע שנים כדי להגיע לרגע הזה. אני זכיתי להכיר חלק מהסיפורים המרתקים מעוררי ההשראה, את רגעי התהילה והשמחה של אלו שכן נכנסו למשלחת ואלו שלא נכנסו למשלחת. אני יודעת איזו דרך ארוכה וקשה עברו הספורטאים כדי להגיע לכאן.
"ב-1952 הגיעה המשלחת הישראלית לאולימפיאדה הראשונה. אפרים קישון כתב: "אין לנו כוונה לזכות במדליה אולימפית, זה יסתור את הצניעות היהודית המסורתית". ספורטאים יקרים, אל תתאמצו לא לזכות במדליה. אנחנו נקבל באהבה ובשמחה את המדליות שתביאו איתכם מהאולימפיאדה. פעם זה היה נראה בלתי אפשרי, אבל היום זה נראה בר השגה. החלום שלי הוא לראות ספורטאית ישראלית מעוטרת במדליה, לראשונה מאז ההישג הנהדר של יעל ארד ב-1992. אני מאמינה שמדליה של ספורטאית אחת תעודד נשים רבות לעסוק בספורט יותר מכל דרך אחרת.
"18 מ-38 הספורטאים לאולימפיאדה זה כמעט 50 אחוז, אז שאפו לנשים. אני רואה בכל אחד ואחת מכם הספורטאים כמי שנושאים עכשיו את הלפיד האולימפי. זה לפיד של אחדות שמסמן את כוחה של רוח הספורט. הלפיד הזה עובר מספורטאי לספורטאי כבר 118 שנה. לפני 40 שנה באולימפיאדת מינכן היה נראה כי הלפיד ייפול כשהטרור היכה. בפברואר פניתי ליו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי ז'ק רוג בבקשה לטקס רשמי בפתיחת המשחקים האולימפיים. מאז התמיכה הלכה וגדלה, אבל לצערי כל הפניות נענו בשלילה עד כה. לפני כמה שבועות התאכזבתי לשמוע שאלכס גלעדי אמר שלא הבשילה השעה לדקה דומיה וזה עדיין לא נכון לעשות את זה. אלכס אמר שלא ייתן לאויבים שלנו הזדמנות להחרים את המשחקים האולימפיים.
"אני רוצה לומר כאן מה שאמרתי לאלכס בשיחה אישית: "40 שנה עברו מאז אותו טבח נורא ועדיין לא הבשילה השעה? 40 שנה מאז שספורטאינו חזרו בארונות מתים. 40 שנה זה די והותר זמן. הישראלי היחיד בוועד האולימפי הבינלאומי, שאמור לעמוד בחוד החנית להנצחת הי"א בטקס הרשמי באירוע הפתיחה, הישראלי ממנו היינו מצפים להיות הנציג של המשלחת כולה. הרבה פרלמנטים בעולם השתכנעו, אבל הוועד האולימפי ואלכס גלעדי עוד לא השתכנעו. אלכס, טעית, אבל יש לך הזדמנות לתקן. עשה כל שביכולתך כדי שהוועד האולימפי יכיר רשמית בי"א הנרצחים. אם באולימפיאדה הזו לא נצליח עם דקה דומיה, תשמש התקווה כאות זיכרון לחללי מינכן. ספורטאים יקרים, מדינה שלמה עומדת מאחוריכם ונושאת אליכם את עיניה".
אולימפיאדה לונדון 2012 בוואלה!